חיק

חיק
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on חיק

חיק

חיק

פורסם לראשונה ב- 13.12.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Mazal Menir-Reihan מזל כתבה לנו בפוסט על עַבּוּטַה (חיבוק) שבמצרית “חיבק” זה אַחַ’ד פִי חִצְ’נוֹ (أخد في حضنه, לקח בחיקו).
גם הקורא Netanel Daniel כתב לנו שם:
“גם احتضن (אִחְתַצַ’ן) = חיבק. נגזר מהמלה חיק בערבית = حضن, ומקביל למלה חֹצֶן בעברית שגם היא חיק”.
אז מילת היום היא –
חִצֶ’ן (חִדֶן) حِضْن – חיק
לשמיעה:

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
השורש המרתק הזה הופיע אצלנו בעבר, אז הנה הוא שוב:
אֶלְקֻנְפֻד’ לַא יִתְחַצַּ’ן וַלַא יִנְבַּאס القنفذ لا يتحضّن ولا ينباس
הקיפוד, אי אפשר לחבקו ולא לנשק אותו
משל לאדם רע שאי אפשר להתיידד עמו,
ועם קוראינו הקיפודים הסליחה.
קֻנְפֻד’ – קיפוד. נו, ברור שזו אותה המילה בשתי השפות. אז למה בערבית יש נון? כי בעברית ברוב רובם של המקרים בהם נון מקבלת תחתיה שווא נח, היא מִדַּמָּה (הופכת, ובמילה “מידמה” בעצמה יש הידמות, אבל לא בגלל נון שנפלה) לגמרי (הידמות מלאה) לאות שאחריה, ולזכרה מקבלים דגש (חזק משלים). הרי אנו לא מתנגבים במנגבת, אלא במַגֶּבת, ואיננו טסים במנסוק, אלא במַסּוק.
ואם בחיות ובבלשנות מַשְווה עסקינן, אז קבלו:
עַנְכַּבּוּת عنكبوت בערבית – עַכָּביש בעברית
חֻ’נְפַסַאא’ خنفساء בערבית – מנחשים? חִפּושית בעברית. שמים לב לדגש במקום הנון בעברית?
השורש הערבי ח.צ’.נ קשור לחֵיק. נו, חיק, האזור הזה שיש, בעצם, רק לבעלי כנף, כשהם מסוככים על הביצים או הגוזלים/אפרוחים שלהם, האזור בין הגוף לכנפיים. גם בני אדם אימצו את החיק לחיקם, ולכן אנו מחזיקים תינוקות בחיקנו, שזה האזור בין צידי הגוף לזרועות שלנו. במטאפורה יפהפייה, אנו יוצאים לטייל בחיק הטבע, כלומר נותנים לטבע לערסל אותנו בתוכו. נפלא.
ומה ביאליק כתב? –
הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות
ויהיה חיקך מקלט ראשי, קן תפילותיי הנידחות
אז חִצֶ’ן حضن וברבים אַחְצַ’אן أحضان זה חיק.
מכאן הפועל חַצַ’ן حضن (בבניין הראשון) או אִחְתַצַ’ן احتضن (בבניין השמיני) – חיבק.
פה, בביטוי של היום, הפועל הוא תְחַצַּ’ן تحضّن, בבניין החמישי, לו לא מצאתי שום סימוכין מילוניים מסוג כלשהו, אבל מחיפוש בגוגל עולה שהוא קיים, במשמעות סבילה של “ניתן לחיבוק, שאפשר לחבקו”.
חַאצִ’נַה حاضنة – מטפלת בתינוקות ובילדים, אומנת
(דַארֶ אלְ)חַצַ’אנֶה (دار ال)حضانة – מעון יום או גן ילדים
אגב, השורש עצמו ח.צ’.נ. קיים בעברית במילה חוצֶן (במלעיל, חֹצֶן, כמו כותל, בורג, ולא חוּצן מהחלל החיצון), אותה אנו מכירים מהביטוי “נָעַר חוצנו ממשהו”. פירוש הביטוי הוא אדם שאחז בבגדיו העליונים באזור החיק וניער אותם היטב, למשל מפירורים. הביטוי המטאפורי נמצא בשימוש ללא קשר לשאריות אוכל, כי אם בכל הקשור להתנערות ממישהו או משהו.
ואין דרך נעימה יותר לסיים את המלל הרב היום מאשר השורש ב.ו.ס, שקשור לנשיקות.
נו, כולנו אומרים: אַבּוּס דִינַכּ أبوس دينك, אבוס רַבַּכּ أبوس ربك, אבוס עֶינַכּ أبوس عينك, אבוס רוֹחַכּ أبوس روحك (אני מנשק את דתך/אלוהיך/עינך/נשמתך-רוחך, בהתאמה).
אז בַּאס باس זה נישק, בעבר, יְבּוּס يبوس זה הוא מנשק/ינשק, ו- אַבּוּס أبوس זה אני מנשק/אנשק.
נשיקה היא בּוֹסֶה بوسة. כשאדם מבוגר שואל אותי מה שלום ילדיי, והוא יודע ערבית, אני עונה לו: בִּבּוּסוּ(א) אִידַכּ ببوسوا إيدك (הם, הילדים, מנשקים את ידך. היש דרך נפלאה ומכבדת יותר לענות?).
הפועל בביטוי של היום הוא אִנְבַּאס انباس, שהוא בבניין השביעי, שבערבית מדוברת משמש כמעט באופן בלעדי כצורות הסביל של הבניין הראשון, בדיוק כמו הקשר בעברית בין בניין פָּעַל (קל) האקטיבי לבניין נִפְעַל (שמים לב לנון המשותפת?) הפאסיבי.
התחלנו עם נון נופלת, עכבישים וחיפושיות, מסיימים עם נון קיימת ונשיקות,
נשיקות מכולנו!
לשמיעה:

שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top