יין

יין
אוכל פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on יין

יין

יין

פורסם לראשונה ב- 26.10.18

מרחבא
שלום לכולם,
האם זה הפוסט הארוך ביותר שכתבתי כאן אי פעם? אולי.
קחו נשימה ארוכה, וקדימה:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Dan Yudilevich, שכתב לנו:
“נתקלתי במונח מַחְ’מַרַה مخمرة על בקבוק יין שיוצר ביקב בכפר מִעִלְיַא שבצפון, שהוא כפר נוצרי לחלוטין.
אני מבין מההקשר שמדובר כנראה ביקב, אבל גוגל טרנסלייט לא הכיר במובן הזה, וגם לא ויקיפדיה.
בכל מקרה, נראה לי נחמד לשמוע על המילה והאטימולוגיה שלה והאם יש קשר לשורש של אדום احمر. ויש עוד מילה מהקשר דומה – خمارة.
ואולי זה מקרי, אבל יש כאן גם דבר נחמד, הרי אלכוהול נגזר מהמילה كحول, הקשורה למילה כחול. אם הייתי צריך לנחש, مخمرة נגזר ממשקה שצבעו אדום (יין?) והמילה كحول מאיזשהו ספיריט שצבעו כחלחל.
אבל זה ניחוש בלבד, אשמח לכישורי האטימולוגיה שלך ולהארותיך בעניין!”
אז מילת היום היא –
חַ’מֶר خَمر – יין (מילה ממין נקבה בערבית)
לשמיעה:

ואפשר גם חַ’מְרַה خمرة, בצורת שם היחידה הבודדת (יין אחד) וברבים חֻ’מוּר خمور
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
עוד טרם יבש הדיו, דן ידידי הבין שעשה איחוד בין שני שורשים ערביים:
* חמר, הקשור בצבע האדום ובחמורים
* ח’מר, הקשור ביין, והמופיע בעברית במילה כמו חמרמורת, היא ההאנג אובר שאחרי השכרות.
חֶמֶר היא מילה תנ”כית מליצית במשמעות יין.
בהמשך הפוסט מילה, או יותר, על ארמית.
אז למרות שצבעו האופייני של יין הוא אדום, אין קשר בין הדברים (אולי היה בעבר הרחוק, כיום אין).
בכל מקרה, דן יטלטל אותנו היום במסע בין שלושה שורשים עמוסים, בשניים מהם טיפלנו פה בעבר, ותוכנם הועתק לסוף הפוסט של היום.
השורש הערבי ח’.מ.ר עוסק ביינות או בשמרים, וגם בכיסוי ראש של נשים. בערבית הספרותית הוא מופיע בעוד מילים רבות ומגוונות.
בזמן איסוף החומר נדהמתי, כן כן, נדהמתי לגלות קשר בין יין לשמרים. אז חיפשתי קצת, והערבית גורסת שיין נקרא כך מכיוון שמדובר במיץ ענבים שהוזנח ועלו בו שמרים. המיץ שינה ריחו והפך ממשקה רגיל למשקה משכר.
וזה מה שאומרת בעניין ויקיפדיה:
“לשמרים יש חלק חשוב בהכנת היין, שכן הם מתסיסים את הסוכר הנמצא במיץ הענבים והופכים אותו לאתנול. ברוב המקרים ישנה נוכחות שמרים טבעית על הענבים, וניתן לראותם בתור שכבה אבקתית דקה על הקליפה. החשיבות של שמרים אלו הייתה גדולה מאוד בתקופות העתיקות, משום שהאנשים נאלצו להסתמך על נוכחות השמרים בענבים כדי שייווצר יין, אולם כיום אין צורך להסתמך על שמרים אלו, משום שניתן להוסיף שמרים בצורה מלאכותית. כיום נהוג להוסיף זנים מסוימים ליין על מנת לתת לו את התכונות הטובות ביותר. שמר האפייה הוא הזן הנפוץ ביותר בייצור יין”.
* הפועל הספרותי חַ’מַרַ خَمَرَ בבניין הראשון – הוסיף שמרים; אפשר לבצק לתפוח; השקה ביין
* הפועל הספרותי חַ’מִרַ خَمِرَ בבניין הראשון, אך במשקל אחר – השתכר
* הפועל חַ’מַּר خمّر בבניין השני – הוסיף שמרים; ייצר יין; (בצק ש) תפח או החמיץ
* אִחְ’תִמַאר اختمار, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השמיני – החמצה של בצק או חלב
* חֻ’מַאר خُمار, בספרותית – שכרות
* חִ’מַאר خِمار – צעיף לכיסוי הראש והפנים (של נשים)
* חֻ’מְרַה خُمرة או חַ’מִיר خمير או חַ’מִירַה خميرة – שמרים
* חַ’מַּאר خمّار, במשקל בעלי המלאכה, או חַ’מוּרְגִ’י خمورجي – מוכר יין
* חַ’מַּארַה خمّارة במשקל בעלות המלאכה – בית מרזח (מילה שנכנסה יפה מאוד לעברית של פוקדי בתי מרזח, ובכלל)
* מַחְ’מַרַה مخمرة, במשקל המקומות בנקבה, היא המילה שביקש דן, שלדעתי היא מילה חדשה שכן אינה מופיעה ברוב המילונים – יקב (בל נשכח שיקבים, יינות ואלכוהול בכלל אסורים באסלאם)
* סַאלַתִ אלְחַ’מְרֻ אַנְהַארַן سالت الخمر أنهارًا (ספרותית) – היין נשפך כמים (מיל’: כנהרות), כיד המלך
ומילה על ארמית:
מכירים את השיר “האגס 1” של אהוד בנאי? אחד השירים היותר יפים שלו, לשיטתי.
השיר, שעוד מעט חוגג 30 שנה, עוסק בחוויות משכונת ילדותו של בנאי בירושלים של פעם.
חציו השני של השיר הוא פיוט בארמית. שימו לב לצירוף חמרא טבא, שפירושו יין טוב.
רחוב האגס אחד
מעל לחנות הירקות,
הבית ריק עכשיו
וחשופים הם הקירות,
אבל ספוגים הם
זכרונות של חג,
ריחות של יסמין
וניגון ישן שלסעודה מזמין.
רחוב האגס אחד
ליד מורטות העופות,
ספרי קודש ישנים
מצהיבים בארונות,
ואין עצה ואין תבונה
כנגד הזמן,
הולך לו הגדול
מגיע הקטן.
אסדר לסעודתא
בצפרא דשבתא,
ואזמין בה השתא
עתיקא קדישא.
נהוריה ישרי בה
בקידושא רבא,
ובחמרא טבא
דבה תחדי נפשא.
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה’רצ”ד, 1534 – ה’ באב ה’של”ב, 25 ביולי 1572) מכונה האר”י הקדוש, הוא גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו “קבלת האר”י”, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
סוף השיר הוא פיוט שכתב האר”י שאותו נוהגים לשיר בזמירות שבת בבוקר. הקטע המובא בשיר של בנאי הוא שתי השורות הראשונות שלו:
אֲסַדֵּר לִסְעוּדָתָא. בְּצַפְרָא דְשַׁבַּתָּא. וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא
נְהוֹרֵיהּ יִשְׁרֵי בָהּ. בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא
והתרגום מויקיטקסט:
אערוך הסעודה בבוקר השבת, ואזמין בה עכשיו את עתיקא קדישא‏ (בקבלת האר”י: שם כולל לספירת הכתר שבעולם האצילות)
אורו ישרה בה, בקידוש הגדול‏ (הקידוש בבוקר יום השבת נקרא “קידושא רבא”, הקידוש הגדול), ומהיין הטוב שבו תשמח הנפש
ואין מתאים משיר זה להיכנס לאווירת השבת
=-=-=-=
הנה מה שכתבנו בעבר הרחוק על הצבע האדום:
אַחְמַר أحمر – אדום, וברבים: חֻמֶר حمر.
לשמיעה:
https://clyp.it/q4abno3p

רוב רובם של הצבעים נוטים במשקל אַפְעַל, שהוא משקל בעלי המום מצד אחד, כפי שראינו לא מזמן עם אהבל (טיפש), וכן משקל ערך היתרון (יותר מ-) וההפלגה (הכי-), בו לא נעסוק כרגע.
המיוחד במשקל אפעל של הצבעים ובעלי המום, וכבר דיברנו על זה, הוא שצורת הנקבה אינה נגזרת אוטומטית על ידי הוספת תא מרבוטה, כפי שהיינו מצפים, כי אם בדרך של השמטת האלף הראשונה, הוספת אלף נחה והמזה מרחפת (לופט המזה) בסוף וקבלת הטעמה מלרעית (בספרותית. במדוברת אין המזה בסוף וההטעמה מלעילית).
כלומר משקל אַפְעַל (להמחשת התופעה, אין צבע כזה) הופך בנקבה ל- פַעְלַאא’.
למשל: חַמְרַאא’ حمراء – אדומה (בספרותית), ו- חַמְרַא حمرا (במדוברת), שכפי שציינו כאן, הוא גם שמה של אדמה אדומה איכותית.
חידה: מי היא לַיְלַא אלחמרא ليلى الحمرا? (זהו, אגב, אחד משמותיה של הדמות המפורסמת בערבית).
אֶלְבַּחֶרֶ אלְאַחְמַר البحر الاحمر – הים האדום
השורש הזה, ח.מ.ר., עוסק בערבית בצבע האדום וב… חמורים (ונא לא להתבלבל עם השורש ח’.מ.ר, שעוסק ביין).
חֻמְרַה حمرة – אודם, ליפסטיק
חְמַאר حمار וברבים חַמִיר حمير – חמור
ובעל המקצוע חַמַּאר حمّار, במשקל בעלי המלאכה, הוא חַמָּר (באותו משקל בעברית), נוהג החמורים, המוביל שלהם
אַלְהֻנוּדֶ אלְחֻמֶר الهنود الحمر – אינדיאנים (“הודים אדומים”, מיל’)
=-=-=-=
והנה מה שכתבנו בעבר הרחוק על אלכוהול:
הקוראת Ya’el Schleifer ביקשה (די מזמן, למען האמת), שנספר פה קצת על מקורות המילה אלכוהול, שהם – האם ידעתם? – ערביים.
אז מילת היום היא –
אַלְכֻּחוּל الكحول – אלכוהול
לשמיעה:

אלכוהול הוא השם העממי של אֵתָנול, שהוא חומר כימי מקבוצת חומרים שנקראים בעברית כְּהָלִים, או אלכוהולים.
הכל מתחיל במילה הערבית כֻּחְל كحل, וברבים כֻּחוּל كحول. אגב, רוב הבלשנים, כולל מילון אבן-שושן, גורסים שזו מילה ערבית שהפכה עם הזמן בעברית ל- כֹּהֶל. ויקיפדיה בעברית גורסת שהמקור העברי קדם לערבי.
בכל מקרה, פעם, מזמן מזמן, כֻּחְל, עוד טרם הפך לנוזל ולמשקה, נקרא גם בעברית כֹּחַל (כוחל) או כָּחָל. מדובר היה באבקה טחונה, שנועדה לריפוי מחלות עיניים, לחיטוי וגם לאיפור. שם נוסף שלה בעברית: פּוּךְ.
האבקה הייתה התמצית של כמה חומרים מינרליים, ולכן קיבלה גם את הכינוי “הרוח (שלהם)”, וכך קיבלנו באנגלית “spirit”, ובעברית: סְפִּירְט. עם חלוף השנים, משמעות השמות הצטמצמה רק לאתנול, כלומר ל”רוחו של היין”, דהיינו החומר המזוקק ביותר שלו, ובעצם למשקאות חריפים בכלל.
המילה הגיעה לאנגלית במאה ה- 16 לאחר שהשתרשה כבר בשפות אירופאיות בעקבות השליטה הערבית בדרום מערב אירופה.
המילה האנגלית אתנול הומצאה ב- 1892 כהֶלְחֵם של החומר אתאן Ethane עם הסיומת ol- של אלכוהול.
המילה העברית כָּחָל מופיעה, אגב, בביטוי היפה “ללא כחל ושרק”, שפירושו: ללא סוגים שונים של איפור, כלומר באופן טבעי ובלי טיוחים והסתרות.
השורש הערבי כ.ח.ל מופיע גם במילים הבאות:
* הפועל תְכַּחַּל تكحّل בבניין החמישי – החלים ממחלה; איפר עיניו בכוחל
* כֻּחְלִיּ كحليّ, כשם תואר – כחול כהה, על סף השחור
* כַּחַּאל كحّال במשקל בעלי המלאכה – רופא עיניים (לא בשימוש)
* אַכְּחַל أكحل, ובצורת הנקבה הנפוצה יותר כַּחְלַאא’ كحلاء – שחור עיניים, שעיניו צבועות באיפור שחור. מי שמכיר את שיר החתונות האולטימטיבי “ג’ינא וג’ינא” יודע שמילה זו מופיעה שם בשורות:
“באנו, באנו, באנו, הבאנו את הכלה ובאנו
לכבוד העיניים הצבועות בכוחל והלחי המתוק והחמוד” (או שהשורה מסתיימת בתרגום חופשי עם: “כל העולם מגיע לפה”)
אגב, על קפטן ג’ק ספארו, הוא ג’וני דפ בסדרת סרטי “שודדי הקאריביים”, אפשר להגיד שהוא אכּחל…
* מִכְּחַאל مكحال – מכחול; שפופרת עם כוחל לעיניים
* מַשְרוּבַּאת כֻּחוּלִיַּה مشروبات كحوليّة – משקאות אלכוהוליים. וימאמה שלנו מוסיפה: גם משרובאת רוּחִיַּה, روحيّة, כלומר “רוחניים”, וזה מתקשר לגמרי לספיריט של קודם…
המונח שהוא מילת היום, אלכחול, אינו שימושי כלל בערבית מודרנית, ספרותית או מדוברת
לסיום, איפה כפיים? –
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top