מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.
אז מילת היום היא –
וִלְדַת وِلْدَتْ – יָלְדָה (זהו פועל, לא שם עצם)
נתקלתי בסרטון נוסף של ברהום סאק אללה.
כותרת הסרטון:
بحبها
بتقرب لي
אני אוהב אותה
היא קרובה אלי
– באבא
– אה חביב אלבאבא
– ליש ביקולוא אנה אלג'נה תחת אג'רין אלאמהאת?
– קצדכ תחת אקדאם אלאמהאת. עשאן, באבא, אלאם הי אללי בתתעב עלא אלולד והי אללי בתרביה, ובעדין, בתחמלה 9 אשהר ולמא תולד אלולד כתיר בתתוג'ע, פעשאן היכ ביקולוא אלג'נה תחת אקדאם אלאמהאת
– טיב, אד'א אלג'נה תחת אג'רין אלאמהאת, איש פי תחת אג'רין אלאבהאת?
– אי ואחד ביצ'איקכ או ביזעלכ – בחטה תחת אג'רי, באבא!
– אח' אח'! ניא לי עלא היכ באבא! תכביר!!!
– ההההה
– بابا
– اه حبيب البابا
– ليش بيقولوا إنّه الجنّة تحت اجرين الأمّهات؟
– قصدك تحت أقدام الأمّهات. عشان، بابا، الأمّ هي اللي بتتعب على الولد وهي اللي بتربّيه، وبعدين، بتحمله ٩ أشهر ولمّا تولد الولد كتير بتتوجّع، فعشان هيك بيقولوا الجنّة تحت أقدام الأمّهات
– طيّب، إذا الجنّة تحت اجرين الأمّهات، ايش في تحت اجرين الأبهات؟
– أيّ واحد بيضايقك او بيزّعلك – بحطّه تحت اجريّ، بابا!
– اخ اخ! نيّا لي على هيك بابا! تكبير!!!
– ههههه
– אבא
– כן, יקיר(ה) של אבא
– למה אומרים שגן עדן נמצא תחת רגלי האימהות?
– כוונתך תחת רגלי האימהות (הוא מתקן לה את הניסוח ממדוברת לספרותית). כי, אבא, האמא היא זו שטורחת עם הילד, היא זו שמגדלת אותו, וחוץ מזה, היא נושאת אותו (בבטנהּ) תשעה חודשים וכשהיא יולדת אותו זה כואב לה מאוד, לכן אומרים שגן עדן נמצא תחת רגלי האימהות
– טוב, אם גן העדן נמצא תחת רגלי האימהות, מה יש תחת רגלי האבות (היא ממציאה פה על דרך האנאלוגיה מילה חדשה ל"אבות", שמתחרזת עם אימהות)
– (הוא חושב מה לענות לה) מי שיציק לך או ירגיז אותך – אשים אותו מתחת לרגליים שלי, אבא!
– וואו וואו! איזה כיף לי עם אבא כזה! תגידו אללהֻ אכבר!!!
– חחחחח
* הופיע אצלנו בעבר: אֶלְגַ'נֶּה תַחְת אַקְדַאםֶ אלְאֻמַּהַאת الجنّة تحت أقدام الأمّهات – לאימהות מגיע הכול (מיל': גן העדן נמצא תחת רגלי האימהות)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/2062851570983180
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
עִיד מִילַאד عِيد مِيلَاد – יום הולדת
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/RkvyQ
וגם:
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
וַלַאוִיד وَلَاوِيد – ילדים (מילת סלנג בלתי רשמית)
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/jbpyytlrhzsp
מילת היום היא –
וַלַד وَلَد וברבים אַוְלַאד أولاد או וְלַאד ولاد במדוברת – בן, ילד, נער (בעיקר עד נישואיו), בחור; נסיך בקלפים
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/2uucaoawpkgo
השורש הערבי ו.ל.ד (בגזרת פ"ו) עוסק בילדים, בהורים ובכל הקשור ללידות והולדות. בכך הוא זהה לשורש העברי י.ל.ד.
הוא נפוץ ביותר ומופיע במילים ובמונחים רבים:
* הפועל וִלֶד ولد במדוברת, וַלַדַ בספרותית, בבניין הראשון – יָלַד, הוליד; המליט(ה); במדוברת גם: נולד
* וִלַאדַה ولادة וברבים וִלַאדַאת ولادات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לידה; היווצרות, התחלה
* תַאְרִיחֶ' אלְוִלַאדַה تاريخ الولادة – תאריך לידה
* לִדַה لِدة, בצורת שם פעולה נוספת – לידה ; שעת הלידה
* וַאלֶד والد ובזוגי וַאלְדֵין والدين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הורֶה, אב, מוליד
* יִרְחַם וַאלְדַכּ / וַאלְדֵיכּ يرحم والدك / والديك – אנא ממך; עשה לי טובה (מיל': שאללה ירחם על אביך / הוריך)
* מַלְעוּנֶ אלְוַאלְדֵין ملعون الوالدين בצורת סמיכות מדומה – ארור, ששני הוריו מקוללים
* מַוְלוּד مولود וברבים מַוַאלִיד مواليد, בצורת הבינוני הפעול – תינוק, ילוד; יליד שנת-. בצורת הרבים: לידות
* מִן מַוַאלִיד… من مواليد… – מילידי שנת… / מילידי (שם מקום הלידה)
* הפועל וַלַּד ولّد בבניין השני – יִלֵּד; הוליד; יצר, הפיק
* תַוְלִיד توليد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצור, הפקה; מקצוע המיילדת
* מֻוַלִּד مولّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רופא מיילד; מיילד (לרוב יופיע בנקבה: מֻוַלִּדֶה مولّدة – מיילדת); מחולל, מייצר, גנרטור
* מֻוַלִּד כַּהְרַבַּאאִיּ مولّد كهربائيّ – גנרטור (ליצור חשמל)
* הפועל תַוַלַּד تولّد בבניין החמישי או אִנְוַלַד انولد בשביעי – נולד
* הפועל הספרותי תַוַאלַדוּא توالدوا בבניין השישי – התרבו, פרו ורבו
* וֻלְד وُلْد – צאצאים
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַלַאל / אלנַּאס ولد / ابن الحلال / النّاس – בן טובים, איש הגון
* וַלַדֶ / אִבְּנֶ אלְחַרַאם ولد / ابن الحرام – ממזר, בן לא חוקי; פרחח, נוכל, מנוול
* וְלַאדֶ אלְחַרַאם מַא יֶעֶרְפוּש בַּעֶצ' ولاد الحرام ما يعرفوش بعض – המנוולים מתכחשים זה לזה (מיל': המנוולים אינם מכירים אלו את אלו. לתיאור יחסי האיבה השוררים בין הפושעים)
* אִללִּי בִּלְעַבּ מַעַ אלֶוְלַאד לַאזֶם יִסְתַחְמֶל בַּעַאבִּיצְהֹם اللّي بلعب مع الولاد لازم يستحمل بعابيصهم – מי שמתרועע עם נחותים ממנו (מיל': ילדים) צריך לקחת בחשבון שיזלזלו בו (מיל': צריך לסבול את המעשים המגונים שלהם). זהו אחד מפורמטי המשפטים שאני יותר אוהב בערבית. הוא מופיע עם חתולים, כלבים ומה שאתם רק רוצים…
* כֻּלְּנַא וְלַאד תִסְעַה كلّنا ولاد تسعة – כולנו נולדנו שווים, כולנו בני אדם, כולנו טועים (מיל': כולנו בני תשעה [חודשים])
* טִלֶע וַלַד طلع ولد – התברר שהוא לא רציני ואי אפשר לסמוך עליו. הוא לא גבר (מיל': יצא ילד)
* וְלַאדִי ولادي – של ילדים
* קַמִיצֶ וְלַאדִי قميص ولادي – חולצת ילדים
* וֻלוּדִיַּה ولوديّة – ילדותיות
* וַלִיד وليد וברבים וֻלְדַאן ولدان – תינוק שזה עתה נולד, תינוק בן יומו; צעיר, נער; עבד, משרת; תוצר, תוצאה; שם פרטי
* וַלִידִיַּה وليديّة – תקופת הילדות
* מִילַאד ميلاد וברבים מַוַאלִיד مواليد – לידה, הולדת; שעת הלידה
* שַהַאדֶת מִילַאד شهادة ميلاد – תעודת לידה
* עִיד / יוֹם מִילַאד عيد / يوم ميلاد – יום הולדת
* עִידֶ אלְמִילַאד عيد الميلاد – חג המולד
* מִילַאדִיּ ميلاديّ – מילה המציינת שתאריך הוא לפי השנה הגרגוריאנית, לפי הולדת ישו (בניגוד ל- הִגְ'רִי)
* מַוְלִד مَوْلد וברבים מַוַאלִד موالد – לידה, הולדת; מקום הלידה, זמן הלידה; יום ציון הולדת של קדוש מוסלמי
* לֻעַ'תֶ אלְמַוְלִד لغة المولد – שפת אם
* עִיד מִילַאדֶ אלנַּבִּיּ عيد ميلاد النّبيّ, או: אלְמַוְלִדֶ אלנַּבַּוִיֶּ אלשַּרִיף المولد النّبويّ الشّريف – חג/יום הולדת הנביא מוחמד
* ומכאן, במצרים, וגם בסודאן: מַוְלִד או מוּלִד مولد – כל חגיגה דתית (המואלד מפורסמים גם בזכות חלוקת המאכלים העממיים); יריד עממי, פסטיבל, חגיגה המונית, לונה פארק; בהשאלה: מהומה גדולה. במצרים מתקיימים כ- 3,000 מולדים בשנה, הגדול שבהם לכבודו של הקדוש הצופי אחמד אלבדוי. למולד הזה מגיעים כ- 3 מיליון אנשים
* טִלֶע מִנֶּ אלְמוּלד בַּלַא חֻמֹּץ طلع من المولد بلا حُمّص – יצא בידיים ריקות (מיל': יצא מחגיגות ציון יום הולדת הנביא, או כל מולד אחר, אפילו בלי גרגר חומוס אחד)
* מוּלִד וּצַאחְבֹֹּה עַ'איֵבּ مولد وصاحبه غايب – הפקרות, אנרכיה, בלאגן, כל אחד עושה מה שהוא רוצה (מיל': חגיגת מולד ללא בעלים/אחראי)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ'י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל': ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בהמשך]
* וַלְדַנֶה ولدنة, עם שורש תנייני מרובע ו.ל.ד.ן – ילדותיות, מעשה ילדות, מעשה שטות, התנהגות ילדותית. ומכאן:
* הפועל תְוַלְדַן تولدن, על דרך הבניין השני – התנהג כמו ילד
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ'י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד נשאר ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
הם פגשו ילדים משחקים ב"גולות". משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל "בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?"
ענה לו הילד: "מחירו של הטרבוש היה עשרים גניה (לירה מצרית) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר".
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו "אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גניה, מה תעשה בהם?"
ענה לו הילד: "אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי".
צחק עלי באשא ואמר: "הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר".
כתב יובל ברגר:
* וַלַד בִּסַכֶּר בַּלַד ولد بسكّر بلد – ילד סוגר עיר. ביטוי מימי האינתיפאדה הראשונה שמתאר איך הילדים, בשליחות הארגונים, היו מודיעים לבעלי העסקים בערי הגדה/איו"ש על שביתה כזו או אחרת וכולם היו מצייתים להם.
* אללי בעמל חב באלכתאבה בטלעוא אולאדה טואבע – اللّي بعمل حبّ بالكتابة بطلعوا اولاده طوابع – מי שעושה אהבה בכתיבה ייוולדו לו ילדים בולים
כתב אורי טרוק:
אם מזכירים שופטים וילדים איך אפשר בלי הפתגם: קאצ'י אלאולאד שנק חאלה قاضي الاولاد شنق حاله (השופט של הילדים תלה את עצמו), כלומר אל תנסה להיות השופט של ילדים מתקוטטים כי לעולם לא תצליח להבין מי דובר אמת ומי "התחיל" וממילא אחרי כמה דקות הילדים מתפייסים ושבים לשחק ואז שוב רבים וחוזר חלילה.
כתב יאיר פז-גולד:
רצ'א אללה מן רצ'א אלואלדין رضا الله من رضا الوالدين – כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך (מיל. שביעות הרצון של האל נובעת משביעות הרצון של ההורים).
מבט קצר לעבר השכנות מדרום-מערב – ענף הלשונות האתיו-שמי: בגעז (אתיופית קלאסית) ובתגרי (שפה שמדוברת באיזור אריתריאה וסודאן) הצורה היא זהה לזו שבערבית: ወለድ – walad. באמהרית העיצור הראשון (w) נשמט וכן חלה החככה (פלטליזציה) של העיצור האחרון, ומקבלים: ልጅ – lejj. בלשונות אתיופיות אחרות כגון תיגריניא (שפה שמדוברת באריתריאה ובצפון אתיופיה) העיצור האמצעי הוא שנשמט ומקבלים: ወዲ – wadi
הוסיף שייקה קומורניק:
חַדִיתֶ' אלְוִִלַאדַה حديث الولادة – תינוק שזה עתה נולד
=-=-=-=
הבה ניזכר ב-
"סוּרַתֶ אלְאִחְ'לַאץ (ערבית: سورة الإخلاص), או סורת טוהר האמונה, היא סורה מספר 112 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְּריל (جبريل), כפי הנראה, במכה. […]
סורה זו מהווה הצהרה קצרה בדבר אמונת הייחוד (בערבית: توحيد, תַוְחיד), המבססת את האסלאם כדת מונותאיסטית. שם הסורה, "טוהר האמונה", מתייחס לחובה להישאר טהור ונאמן, או במצב של היטהרות מאמונות לא-אסלמיות, כגון עבודת אלילים או פוליתאיזם.
נוסח
قُلْ هُوَ اللَّهُ أَحَدٌ קֻלְ הֻוַ אללָּהֻ אַחַד
اللَّهُ الصَّمَدُ אַללָּהֻ אלצַּמַד
لَمْ يَلِدْ وَلَمْ يُولَدْ לַם יַלְד וַלַם יוּלַד
وَلَمْ يَكُنْ لَهُ كُفُوًا أَحَدٌ וַלַם יַכֻּן לַהֻ כֻּפֻוַן אַחַד
112.1. אמור: הוא אללה [הוא] אחד
112.2. אללהֻ א (ל)-צַמַדֻ [להלן]
112.3. אינו יולד ואינו נולד
112.4. שווה לו אין אף אחד [אחר]
[…]" (ויקיפדיה)
=-=-=-=
האם שמעתם על-
"וליד ג'ונבלאט (בערבית: وليد جنبلاط, תעתיק מדויק: גֻ'נְבְּלַאט, ובשפות מסוימות נהגה: "ג'ומבלאט") (נולד ב-7 באוגוסט 1949) הוא פוליטיקאי לבנוני דרוזי ממוצא כורדי, אשר עומד בראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית בלבנון. המנהיג הבולט ביותר של הקהילה הדרוזית במדינה. […]" (ויקיפדיה)
=-=
"וליד חאג'-יחיא (ידוע גם בשם וליד צאדק; בערבית: وليد حاج يحيى; 1936, טייבה – 19 במרץ 2015, טייבה) היה פוליטיקאי ומחנך ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מחנה של"י ומרצ, כסגן יושב ראש הכנסת ה-14 וכסגן שר החקלאות בממשלת רבין השנייה (1992-96). […]" (שם)
=-=
בנוסף, כינויו של בכיר חמאס ח'אלד משעל הוא אבו אלְוַלִיד.
=-=-=-=
על "יא ורדי" היה לנו הפוסט הבא:
http://bit.ly/2LrKr5x
=-=-=-=
בתמונה: אשתי יעלה, בתנו הבכורה שקד ואני עומדים לצאת מבית החולים לאחר הלידה בפסח 2012.
זה היה הפוסט ה- 3,275 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
