מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
כִּתְף كِتْف או כַּתְף או כַּתִף וברבים אַכְּתַאף أَكْتَاف – כתף; עצם השכם; עמוד, תמך, סומך
שם העצם כתף הוא ממין נקבה הן בעברית והן בערבית.
עובדיה שלח לי סרטון נוסף מדף פייסבוק:
Rawan Sami Asaad
ל- רַוַאן סַאמִי אֶלְאַסְעַד روان سامي الأسعد יש 287,000 עוקבים. היא גרה במזרח ירושלים ועובדת ב- تلفزيون فلسطين Palestine TV. היא כותבת על עצמה:
فلسطينية
باحثة عن الحقيقة والحق
פלסטינית
חוקרת האמת והצדק
מהתכנים שלה עולה שרואן הזו אינה חובבת ציון גדולה, אז תתכוננו לכל מיני הפתעות עובדתיות והיסטוריות…
כותרת הסרטון:
فلسطين بالكنعاني
פלסטין בכנענית
القدس اسمها بالكنعاني أورو سالم: أورو يعني مدينة، وسالم هو إله السلام. يعني: مدينة السّلام.
غزّة اسمها بالكنعاني غزاتو، وتعني القوّة والمنعة، لأنّها كانت مدينة حصينة.
يافا اسمها الكنعاني يافو، يعني الجميلة أو المشرقة، لأنّها تطلّ على البحر.
أريحا اسمها الكنعاني ريحو، من إله القمر يرح، يعني مدينة القمر.
نابلس اسمها الكنعاني شكيم، ويعني الكتف أو المرتفع، لأنّها بين جبلين.
الخليل اسمها الكنعاني حبرون، ويعني التّحالف أو الصّداقة.
بيت لحم اسمها الكنعاني بيت لخمو. لخمو – إله الخصب، يعني بيت الخصب والطّعام.
جنين اسمها الكنعاني عين جنم، يعني نبع الحدائق.
سلفيت اسمها آرامي وكنعاني وسل يعني سلّة وفيت يعني عنب. يعني سلّة العنب.
رام الله من رام، ورام يعني مرتفع، وأل هو إله.
طولكرم – شقّين: طول يعني تلّ، وكرم يعني عنب. يعني تلّ الكروم.
عكّا اسمها الكنعاني عكو، وتعني الشّاطئ الحارّ أو الرّمل الحارّ.
صفد تعني المدينة المرتفعة المحصّنة.
هاي مش أسماء حديثة، هاي ذاكرة أرض، هاي هويّة، هاي فلسطين قبل أن تُسمى فلسطين.
שמה של ירושלים בכנענית אורו סאלם: אורו פירושה עיר, וסאלם (סלים) הוא אל השלום. כלומר: עיר השלום.
שמה של עזה בכנענית הוא ע'זאתו, שפירושו הכוח והעמידות, שכן היא הייתה עיר מבוצרת.
שמה הכנעני של יפו (יאפא בערבית) הוא יפו, כלומר היפה או הקורנת, מכיוון שהיא משקיפה על הים.
שמה הכנעני של יריחו (אריחא בערבית) הוא ריחו, מאל הירח יַרִח, כלומר עיר הירח.
שמה הכנעני של שכם (נאבלס) הוא שכם, כלומר הכתף או המקום הנישא, שכן היא נמצאת בין שני הרים.
שמה הכנעני של חברון (אלח'ליל) הוא חברון, שפירושה ברית או חברות.
שמה הכנעני של בית לחם הוא בית לח'מו. לח'מו – אל הפריון, כלומר בית הפריון והמזון.
שמה הכנעני של ג'נין הוא עין גנם (גנים), כלומר מעיין (עין) הגנים.
שמה של סלפית (בשומרון) ארמי וכנעני. סל פירושו סל, ו- פית פירושה ענבים. כלומר סל ענבים. (זהו אחד ההסברים לשם. שלו)
(השם) ראמאללה (נגזר) מ- ראם, שפירושו מקום גובה (רמה), ו- אל הוא אל.
(השם) טולכרם (מורכב) משני חלקים: טול כלומר תל, וכרם כלומר ענבים. כלומר תל הכרמים.
שמה הכנעני של עכו (עכא) הוא עכו, ופירושו החוף החם או החול החם.
צפת (צפד) פירושה העיר הגבוהה והמבוצרת.
אלו אינם שמות מודרניים, זהו זיכרון של אדמה/ארץ, זו זהות, זו פלסטין לפני שנקראה פלסטין.
=-=
הערותיי לסרטון: היא בסך הכול עשתה פה עבודת מחקר נאה, אולם כל האג'נדה שלה פוליטית: לשיטתה, פלסטין הייתה ונותרה פלסטינית-ערבית, ואין בה שום זכר או קיום או זכות ליהודים, לעברים או לישראלים.
נו, צריך להשתכנע, לא? היא עושה זאת בדרך כל כך נעימה וידענית… כל השמות האלה הרי מתכתבים קודם כל עם ערבית, שבכלל לא נכחה פה כשהיישובים האלה הוקמו, וחוץ מכנענים וארמים לא הייתה פה נפש חיה. אולי כמה פיניקים ויבוסים, וכמה חייזרים מאלפא קנטאורי.
אכן, תמונות קשות.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/904956105286750
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי כ.ת.ף עוסק בכתפיים, כמו בעברית, אך גם בקשירה ובכפיתה, כאשר במשמעות האחרונה השורש העברי מפגין שיכול עיצורים ביחס לשורש הערבי.
* הפועל כַּתַפַ كَتَفَ בבניין הראשון או כַּתַּפַ كتّف בשני – כבל את ידיו של- מאחורי הגב או העורף; קשר, כפת; ארז, מנע מ- לפעול
* מַכְּתוּף مكتوف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – כבול, כפות, שידיו מאחור
* מַכְּתוּפֶ אלְיַדַיְן مكتوف اليدين – עמד או ישב בחיבוק ידיים, לא נקף אצבע, היה ללא תגובה
* מֻכַּתַּפֶ אלְיַדַיְן مكتّف اليدين, עם צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – שלוב זרועות, חסר תגובה; כפות, חסר-אונים
* הפועל כַּתִפַ كَتِفَ גם בבניין הראשון – היה לו כאבי בכתף
* הפועל תַכַּתַּפַ تكتّف בבניין החמישי – שילב את זרועותיו על חזהו; ידיו היו כבולת
* מֻתַכַּתִּף متكتّف, בצורת הבינוני הפועל – משלב זרועותיו
* הפועל תַכַּאתַפוּא تكاتفوا בבניין השישי – עזרו אלו לאלו
* תַכַּאתֻף تكاتُف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עזרה הדדית, הטיית שכם
* תַכַּאתֻפֶ אלְגֻ'הוּד تكاتف الجهود – איחוד המאמצים
* כִּתַאף كِتاف וברבים כֻּתֻף كُتُف או אַכְּתִפַה أكتفة – חבל קשירה, חבל לקשירת הידיים מאחורי העורף
* כִּתַאפַה كِتافة – כְּתֵפָה וברבים כְּתֵפות, שלייקס, רצועות להחזקת סינר או מכנסיים מעל הכתפיים
* אַכְּתַף أكتف, במשקל בעלי המום – מי שסובל מכאב בכתף
* כַּתִף מַרְכַּזִיּ كتف مركزيّ – עמוד תומך
* פַרְגִ'ינִי עַרְצֶ' כְּתַאפַכּ! فرجيني عرض كتافك – תעוף מפה! (מיל': הראה לי את רוחב כתפיך!)
* וַרִּינִי/פַרְגִ'ינִי קַפַא טַ'הְרַכּ ورّيني / فرجيني قفا ظهرك – תסתלק מכאן! (מיל': הראה לי את החלק האחורי של גבך)
* אֶלְעֵישֶ אלְחַאף בִּרַבִּّי כְּתַאף العيش الحاف بربّي كتاف – גם עם לחם לבד אפשר לגדול (מיל': [גם] לחם לבד דבר מגדל כתפיים)
* עַאשַ עַלַא אַכְּתַאפֶ אלְאַאחַ'רִין عاش على أكتاف الآخرين – חי על חשבון האחרים (מיל': על כתפיהם)
* כִּתְפַן אִלַא כִּתְף كتفًا إلى كتف – כתף אל תכף, שכם אל שכם, יחדיו; במאבק צמוד, בתחרות צמודה
* אִבְּנֹה עַלַא כִּתְפֹה וּבִּידַוֶּר עַלֵיה ابنه على كتفه وبيدوّر عليه – מבולבל, לא יודע מה קורה אתו (מיל': בנו על כתפו אבל הוא מחפש אותו)
* אִידִי עַלַא כִּתְפַכּ ايدي على كتفك – אני תומך בכך, אני אתך, אני מוכן ללכת אחריך (מיל': ידי על כתפך)
* שַאיֶל הֻמוּםֶ אלדֻּנְיַא עַלַא כְּתַאפֹה شايل هموم الدّنيا على كتافه – מרבה לדאוג, דואג יותר מדי, טרוד, מודאג, מצוברח, נושא את כל דאגות העולם על כתפיו
* לַחֶם כְּתַאפַכּ מִן חֵ'ירִי لحم كتافك من خيري – מה שיש לך זה הודות לי, אתה חייב לי את מה שיש לך, את מה שיש לך (מיל': הבשר של הכתפיים שלך הוא מהטוב שלי)
* טִלֶע עַלַא כְּתַאפֹה طلع على كتافه – ניצל אותו כדי להתקדם, התקדם על חשבונו, "תפס עליו טרמפ" (מיל': עלה על כתפיו)
* נִזֶל עַן כִּתְפֹה نزل عن كتفه – הניח לו, "ירד ממנו" (מיל': ירד מהכתף שלו)
* אַנַא חַאמְלה עַלַא כְּתַאפִי أنا حامله على كتافي – גידלתי אותו, אני טיפחתי אותו (מיל': אני נושא אותו על כתפיי)
* עַלַא כְּתַאפֶ אלְאַגַ'אוִיד / עַ חְסַאבֶּ אלאג'אויד / עַ כִּיסֶ אלאג'אויד على كتاف الاجاويد / ع حساب الاجاويد / ع كيس الاجاويد – חיים על חשבון אחרים (תודה לאבשלום פרג'ון)
* טַבְּטַבּ עַלַא כִּתְפֹה طَبْطَب على كتفه – טפח על שכמו של-, כסימן למישהו שמרוצים ממנו או כדי לעודד אותו להצליח. משתמשים גם בפועל הזה כשמרימים תינוק אחרי שינק, כדי שיעשה "גרעפס", וטופחים לו קלות על הגב (תודה לגילה יונה)
הוסיף בר גרינברג:
יערף מן אינ תאכל אלכתף يعرف من أين تؤكل الكتف – יודע מהיכן אוכלים את הכתף
נאמר על אדם ממולח ומנוסה, שיודע את העבודה, יודע כיצד יש לפעול.
קראתי בעבר שההסבר הוא שצריך לאוכלה מלמטה ולא מלמעלה, אם אני זוכר נכון כדי לא לאבד מה"עסיסיות" של הבשר.
התמונה: Rafaella Mendes Diniz
זה היה הפוסט ה- 3,218 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
