מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק יאיר ליברמן.

אז מילת היום היא –

בִּרְדַאח' بِرْدَاخ – ליטוש, פיניש

תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.

השורש הנפוץ (והערבי) יותר העוסק בליטוש בערבית הוא צ.ק.ל صقل, שהופיע אצלנו בעבר.

יאיר שלח לי סרטון של איש מקצוע שמסביר איך הוא משייף סכינים עם מכונה.

הסרטון נישתי לגמרי והחלטתי לא לתמלל אותו, גם מכיוון שהוא ארוך יותר ממה שמאפשרים "חוקי הפורמט" שהמצאתי לעצמי פה בערביט…

https://www.youtube.com/watch?v=Ed50rk0bbVs

=-=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע ב.ר.ד.ח', שנמצא בשימוש בעיקר במדוברת, עוסק בליטוש והברקה:

* הפועל בַּרְדַח' بَرْدَخ על דרך הבניין השני – מֵרֵק, ליטש, עשה פוליש, החליק; שייף או הבריק מתכת; הקציע/שייף עץ
* בַּרְדַחַ'ה بردخة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ליטוש, החלקה, שיוף וכו'
* מְבַּרְדַח' مبردخ, בצורת הבינוני הפעול – בוהק, מלוטש, שעבר פיניש
* הפועל תְבַּרְדַח' تبردخ על דרך הבניין החמישי – כל המשמעויות עוסקות בבני אדם ,והן מטאפוריות מעולם ליטוש חומרי הגלם: קיבל חשיבות (במעמדו החברתי); קיבל חינוך מעולה; נעשה נעים הליכות; התנהגותו השתפרה
* וַרַק בִּרְדַאח' ورق بِرْدَاخ או בִּרְדַאחֶ' אלזֻּגַ'אג' بِرْدَاخ الزّجاج – נייר זכוכית (לשיוף דק, עדין), נייר ליטוש

ברדח'? מאיפה צצו השורש והמילה האלו בערבית?

ישנם בלשנים ערבים שטוענים שהמקור פרסי pardâkhtan, וקיימות בהשראה פרסית גם הצורות סֻמְבַּאדַג' سُمبادَج ו- סֻנְבַּאדַה سُنبادَه.
קיימת גם הצורה צנבארה صنبارة.
יש גורסים שהמקור ארמי: pardech.

התמונה: Luay Barani

זה היה הפוסט ה- 3,202 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.