פורסם ב- 29.4.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
כִּלְמֶת חֵ’יר كِلْمة خير – מילה טובה (מיל’: מילה של טוב)
לשמיעה:
הסרטון הוא מחשבון הטיקטוק של:
aboshahr912
ابو شاهر القواسمة
אבו שאהר אלקואסמה, שיש לו 14,000 עוקבים.
בתמונות שלו הוא מופיע במשרדו המפואר, עם דגלי פלסטין ותורכיה, ולצד תמונות של יאסר ערפאת ו… צדאם חוסין.
לא הצלחתי להבין מי הפרסונה, אבל אין ספק שהוא איש עסקים אמיד.
הוא גם שוויצר לא קטן: הוא העלה ליוטיוב סרטון עם שיר שמוקדש לו, בו הוא מצולם במקומות רבים ברחבי העולם, כולל בירושלים, בארצות המפרץ ובתורכיה, והוא מופיע לצד תמונות של אריות ושל כלי נשק. הבן אדם באגו טריפ רציני… תקשיבו, זה שווה צפייה:
שם הסרטון:
يا ابو شاهر ع طريق الحق – הו אבו שאהר, בדרך האמת/הצודקת
https://www.youtube.com/watch?v=6Kmxd-wrAa8
באחת התמונות מופיע במשרדו הכיתוב שמסביר הכל:
אלשרכה אלציניה אלפלסטיניה ללחג’ר ואלרח’אם الشّركة الصّينيّة الفلسطينيّة للحجر والرّخام – החברה הסינית-פלסטינית לאבן ולשיש
איך אני אוהב את זה שגוגל עוזר לגלות כל כך הרבה פרטים על אנשים שעד לפני שניה היו אלמונים!
תוכן הסרטון שקיבלתי:
צבאח אלח’יר לעמלאא’ אלשין בית,
חסין אלשיח’, אבו ג’האד, צבח ילמעוא פיה זי אלכנדרה אלג’דידה יעני,
זית ובנזין ואבצר שו. האי אולא אלראאסה, תקול בס אחנא ח’רפאן פלסטין ובדנא ואחד יג’י זי חסין אלשיח’ עמיל לשין בית, יעני חתא מש עמיל כביר, יעני עמיל זע’יר כמאן, יג’י יביענא וטניאת עלא האלצבח. בכפיכ סרקה באלבלד: תצאריח וביאמסיאת וח’לצת.
ובנתכ טאלעה, יעני אד’א בנתכ ואנת וזיר ובנתכ בתקול הד’י אלבלד אלנא, כיף הד’א לו תציר אנת אלראיס? הדא … באלע’נם??? יעני/יא עמי בתצירוא באלעצאיא תצ’רבונא.
לענת אללה עליכו עלא האלצבח.
וינו עגוז אלמקאטעה, וין הו? אטלע אחכי לכ כלמת ח’יר להאלשעב!
אלשיח’ ג’ראח ינאדיכם, יא אבנאא’ אלקחבה!
صباح الخير لعملاء الشين بيت،
حسين الشّيخ، أبو جهاد، صبح يلمعوا فيه زيّ الكندرة الجديدة يعني،
زيت وبنزين وأبصر شو. هاي أولى الرّئاسة، تقول بس احنا خرفان فلسطين وبدّنا واحد يجي زي حسين الشّيخ عميل لشين بيت، يعني حتّى مش عميل كبير، يعني عميل زغير كمان، يجي يبيعنا وطنيّات على هالصّبح. بكفّيك سرقة بالبلد: تصاريح وبيأمسيات وخلّصت.
وبنتك طالعة، يعني إذا بنتك وانت وزير وبنتك بتقول هذي البلد النا، كيف هذا لو تصير انت الرّئيس؟ هدا … بالغنم؟؟؟ يعني/يا عمّي بتصيروا بالعصايا تضربونا.
لعنة الله عليكو على هالصّبح.
وينو عجوز المقاطعة، وين هو؟ اطلع احكي لك كلمة خير لهالشّعب!
الشّيخ جرّاح يناديكم، يا أبناء القح بة!
בוקר טוב לסוכנים של השב”כ (אומר שין בית בעברית)
חסין אלשיח’, אבו ג’האד (אחד מבכירי הרשות והשר לעניינים אזרחיים. שָלֵו), בוקר בו הם ינצנצו כמו נעל חדשה,
שמן, דלק ואני לא יודע מה. זו תחילת הנשיאות, תגיד אנו רק הכבשים של פלסטין ואנו רוצים מישהו שיבוא, כמו חסין אלשיח’, שהוא סוכן של השב”כ, ואפילו לא סוכן גדול, הוא סוכן קטן,
יבוא וימכור לנו קצת לאומיוּת על הבוקר. מספיק לגנוב בארץ: אישורי (כניסה לישראל), בי אם סי* וזהו.
והבת שלך יוצאת, כלומר אם הבת שלך, כשאתה שר, והבת שלך אומרת “הארץ שייכת לנו”**, מה יהיה אם תהיה נשיא? … אתם תתחילו להרביץ לנו עם אלות.
קללת אלוהים עליכם על הבוקר.
איפה הזקן של המוקאטעה (מתכוון לאבו מאזן), איפה הוא? צא תגיד לנו מילה טובה, לעם!
שיח’ ג’ראח קוראת לכם, יא בני זו…!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* בי אם סי בצורת הרבים בערבית? מה זה? מסתבר שמדובר ב: Business Man Card
עו”ד מיכאל דקר, אותו מצאתי במקרה בגוגל, מסביר:
“כניסת פלסטינים לישראל, לרבות אנשי עסקים, כרוכה בקבלת היתר. קיימות לא מעט הגבלות על מעבר של פלסטינים במעברים לישראל, לאור אינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל. מנגד, לאור הפעילות של מדינת ישראל לקידום יחסי מסחר עם עסקים פלסטיניים, נקבע היתר מיוחד בשם BMC, לצורך כניסת אנשי עסקים פלסטינים לישראל.
[…]
כחלק מאותה פעילות להרחבת יחסי המסחר בין ישראלים ופלסטינים, נקבע היתר כניסה ייחודי לישראל עבור אנשי עסקים פלסטינים. היתר זה ניתן בצורת כרטיס המכונה ״BMC”, והוא מוענק לאנשי עסקים מהסקטור הפרטי והציבורי.
ההיתר נועד להקל על תנועת אנשי עסקים פלסטינים, במטרה להניע את הכלכלה הפלסטינית באיו״ש וברצועת עזה. מלבד היתר לכניסה לישראל דרך המעברים בין שטחי הרשות הפלסטינית לשטחי ישראל, מעמד BMC מעניק אופציה ליציאה מישראל דרך נתב״ג. לא מעט אנשי עסקים פלסטינים מעוניינים בקבלת היתר זה, אך אינם יודעים כיצד להשיגו. […]”
** הוא מתכוון למקרה מ- 2019 בו בתו של חסין אלשיח’, תַאלַא تالا حسين الشيخ, חסמה עם הרכב שלה דוכן בביר זית, ששייך לאחד התושבים (שאח”כ התברר שהוא אסיר משוחרר שישב 14 שנים בכלא הישראלי) ואמרה: “העיר/הארץ שייכת לנו, אתה לא יודע בת של מי אני?”
בנוסף, היא שפכה מיץ על הנוכחים באירוע וקיללה אותם.
=-=-=-=-=
בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים:
כִּלְמֶה كلمة, בספרותית כַּלִמַה, וברבים כִּלְמַאת كلمات – מילה, אמירה, היגד; הכרזה, נאום, משפט, שיחה, משל; דעה, רצון
לשמיעה:
באותו השורש, שהוא אחד הנפוצים וה”עמוסים” ביותר בשפה:
כַּלַאם كلام – דיבור, או דברים (אבל דברים במובן דיבור, “הבנתי את דבריך”, לא: “תכניס למזוודה כמה דברים ותבוא”. דברים מהסוג הזה הם אַשְיַאא’ أشياء או אַעְ’רַאצ’ أغراض); היגד; שיחה; משפט; שפה, לשון; ויכוח
פגשנו פה כבר את כַּלַאם פַאצִ’י (פאדי) كلام فاضي – “דיבור ריק”, חסר תוכן; דברי הבל, דברי סרק, בבל”ת (מקביל ל- חַכִּי פאצ’י حكي فاضي).
לשמיעה:
גרסות נוספות:
כַּלַאם פַארֶע’ كلام فارغ – דברים בטלים, דיבורים ריקים מתוכן, דברי הבל
כַּלַאם בַּאיֶח’ كلام بايخ – שטויות, דברי הבל
כַּלַאם אַגְ’וַף كلام أجوف – מילים נבובות, דיבור חסר משמעות
כַּלַאם זְבַּאלֶה كلام زبالة – (מיל’: דיבורי זבל)
כַּלַאם בַּטּיח’ كلام بطّيخ – (מיל’: דיבורי אבטיחים)
=-=
כַּלַאם אלנַּאס كلام النّاس – דברי רכיל, רכילות (מילולית: דברי האנשים). זהו ערך קריטי בתרבות הערבית (ולא רק בה). הערבים, שגרו ועדיין גרים בחמולות, בקהילות שהן ברובן סגורות (ברור שיש יוצאים מהכלל, הרי הערבים, כפי שצוין פה בעבר, מונים כמעט חצי מיליארד בני אדם ולא כולם זהים), מעדיפים לא להפוך למושא לרכילות וחשוב להם מאוד “לא ליפול בפה של האנשים”.
– לֵיש גִ’ית לַחַפְלֶת מֻחְ’תַאר אלְקַרְיֶה? שוּ אִלַכּ וַאִלֹה? (למה באת למסיבה של ראש הכפר, מה לך ולו? [מח’תאר, נבחר, מילולית, ואין שום קשר למילה העברית שנשמעת זהה: מוכתר. אף אחד לא הכתיר פה אף אחד עם כתר. זה לא בית המלוכה הבריטי]).
– לַא, לַא, כַּלַאם אלנַּאס! (לא, לא, מה יגידו האנשים??)
שיר מפורסם בנושא:
https://www.youtube.com/watch?v=-Sf9E8Kyil4
של ג’ורג’ וסוף.
כַּלַאםֶ אלנַּאס كَلَام النَّاس – רכילות (מיל’: דיבור האנשים)
לשמיעה:
כַּלַאם كلام – דברים (שנאמרים), דיבורים
* אִסְחַבּ כַּלַאמַכּ! اسحب كلامك – תתנצל! חזור בך מדבריך! (מיל’: משוך את דבריך)
* אִלְכַּלַאם מַא עַלֵיהוֹש גֻ’מְרֻכּ الكلام ما عليهوش جمرك – אין מכס על דיבורים, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, דיבורים הם בחינם, לדבר לא עולה כסף
* אַנַא גַאיִכּ פִי אלְכַּלַאם! أنا جايك في الكلام – אני בדיוק הולך לדבר על זה, המתן ותתאזר בסבלנות (מיל’: אני בא אליך בדברים)
* לַא סַלַאם וּלַא כַּלַאם لا سلام ولا كلام – אין ביניהם קשר (בשל מריבה), (אין ביניהם) לא שלום ולא דיבור
רוצים לראות כמה השפות השמיות עדיין כל כך שוביניסטיות?
* כַּלַאםֶ רְגַ’אל/רְגַ’אלֶה كلام رجال/ة – דיבור רציני (מיל’: דיבור של גברים)
* כַּלַאם סֶתַּאת كلام ستّات – פטפוטים, דיבור לא רציני (מיל’: דיבור של גברות)
ופתגם שכל מי שלמד ערבית מכיר:
לַוְ כַּאנֶ אלְכַּלַאם מִן פִצַּ’ה פַאלסֻּכּוּת מִן דַ’הַבּ لو كان الكلام من فضّة فالسّكوت من ذهب – אילו הדיבור היה עשוי מכסף (החומר, המתכת), אז השתיקה מזהב
כתב לנו בזמנו המורה לערבית מדוברת חסיב ג’בראן:
כַּלַאםֶ אללֵּיל מַדְהוּן בִּזִבְּדֶה كلام اللّيل مدهون بزبدة – דיבורי הלילה מרוחים בחמאה. משתמשים בביטוי הזה כשמבטיחים ולא מקיימים.
הגרסה שאנו פרסמנו מאוחר יותר:
* כַּלַאם/חַכִּי אֶללֵּיל מַדְהוּן/מַחְ’לוּט בְּזִבְּדֶה, יִטְלַע עַלֵיה אֶלנְּהַאר יְסִיח كلام/حكي اللّيل مدهون/مخلوط بزبدة، يطلع عليه النّهار يسيح – דברים ללא כיסוי, חסרי ערך; הבטחה שקל להפר (מיל’: דיבור הלילה צבוע/מעורבב עם חמאה. ברגע שעולה היום הוא נמס)
=-=
נעיין גם בויקיפדיה:
“כַּלאם (בערבית: كلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה. בבסיס הרעיון קיימת הנחה מקדמית כי האמונה הדתית כהתגלות אלוהית היא-היא האמיתית.
משמעותה של המילה “כלאם” בערבית כיום היא “דיבור”, “שיחה”, “מחלוקת”. מינוח זה מתייחס הן לתוכנו של מדע הכלאם כעוסק ב”דבר האל” והן בשיטתו על ידי המחקר השכלי. הסוגיות המרכזיות בהן דן הכלאם עוסקות בדמותו של אלוהים (מופשטת ולא ניתנת להבנה – או אנושית יותר), אחריות האדם על מעשיו, תכונותיו של האל ולגיטימיות שלטונם של מנהיגים חוטאים.
אלו העוסקים במדע הכלאם נקראים “מֻתַכַּלִמוּן” (מילולית: המדברים). […]”
=-=
* הפועל כַּלַּם كلّم בבניין השני – דיבר עם-, שוחח, פנה למישהו בדברים: אַנַא כַּלַּמְתַכּ אִמְבַּארֶח – דיברתי איתך אתמול; פצע, הכלים, פגע ברגשות
* הפועל תְכַּלַּם تكلّم בבניין החמישי – דיבר. אַנַא בַּתְכַּלַּם מַעַכּ! – אני מדבר איתך!
למרות השוני הדקדוקי בין הבניינים, השימוש בהם די זהה מבחינת המשמעות.
השורש כ.ל.מ קיים בעברית רק בהקשרים של בושה ו… כלימה. מה הקשר לערבית? אין קשר למשמעויות של דיבור, אבל מתברר שהמילה הספרותית ה- מה-זה גבוהה כַּלְם كلْم פירושה פצע או פציעה. מילון אבן-שושן קושר בין פצע ובין פגיעה, בושה וכלימה.
ויקימילון מוסיף:
הִכְלִים
לשון המקרא: בִּיֵּשׁ, גרם להשפלה.
וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו. (שמואל א’ כ לד)
גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה
הנער סיפר את סודו של חברו ועקב כך הכלים אותו.
=-=-=-=-=-=-=-=
זה היה אז, זכר לתקופה בה כתבתנו באופן מבולגן ויותר מדי אסוציאטיבי.
תוספות עדכניות לשורש העשיר והעמוס הזה:
* הפועל הספרותי כַּלַמַ كَلَمَ בבניין הראשון – פצע את-, פגע ברגשות
* מַכְּלוּם مكلوم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – פצוע (לא בשימוש)
* הפועל כַּאלַמַ كالم בבניין השלישי – דיבר עם-, שוחח עם-
* מֻכַּאלַמַה مكالمة וברבים מֻכַּאלַמַאת مكالمات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיחה; שיחת טלפון
* מֻכַּאלַמַה הַאתִפִיַּה مكالمة هاتفيّة / דַוְלִיַּה دوليّة / מַחַלִּיַּה محلّيّة – שיחת טלפון / שיחה בינלאומית / מקומית
* מֻתַכַּלֶּם متكلّم וברבים מֻתַכַּלִּמִין متكلّمين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין החמישי – דובר (גם כמקצוע), מדבר; נואם; בדקדוק: גוף ראשון מדבר; מלומד מוסלמי העוסק בכלאם
* הפועל תַכַּאלַמוּא تكالموا בבניין השישי – דיברו אלו עם אלו
* כַּלִים كليم וברבים כֻּלַמַאא’ كلماء – פצוע; מדבר, דובר, מי שמיטיב לדבר; מי שמדברים אליו
* כַּלִימֶ אללָּה كليم الله – כינויו של משה באסלאם: מי שאלוהים דיבר איתו
* תִכְּלַאם تكلام או תִכְּלַאמַה تكلامة או כַּלְמַאתִי كلماتي – דברן, פטפטן; מי שיודע לדבר
* כַּלַאם חִלוּ كلام حلو – דברים יפים, דברים נעימים (מיל’: מתוקים)
* כַּלַאם צַחִיח / סַלִים كلام صحيح / سليم – דברים נכונים, דברי אמת
* כַּלַאם מַעְסוּל كلام معسول – דברי פיתוי; דברי חנופה, מתק שפתיים, דברי נופֶת צוּפים; דיבור יפה (מיל’: דיבור מצופה בדבש)
* כַּלַאם יַאבֶּס كلام يابس – מילים קשות (מיל’: דיבור יבש)
* כַּלַאם חַאמֶצ’ كلام حامض – מילים פוגעות ומעליבות (מיל’: דיבור חמוץ)
* כַּלַאם וִסֶח’ / פַאלֶת كلام وسخ / فالت – ניבולי פה, דיבור “מלוכלך”
* כַּלַאם בִּכַּלַאם كلام بكلام – דיבורים בעלמא
* כַּלַאם וּבַּס كلام وبس – זה רק דיבורים, מס שפתיים
* כַּתִ’ירֶ אלְכַּלַאם كثير الكلام – פטפטן, מי שמרבה לדבר
* סִמֶע כַּלַאמֹה سمع كلامه – ציית לו, הקשיב לו
* כַּלַאמֹה אַכְּבַּר מִנֹּה كلامه أكبر منّه – רברבן (מיל’: הדברים שלו גדולים יותר ממנו)
* טַרַאטִיש כַּלַאם طراطيش كلام – קטעי דברים, דברים מקוטעים, מילה פה, מילה שם; פירורי מידע, שמועות
* אַלְאִדֶ’ן בִּאלְכַּלַאם الإذن بالكلام – מתן רשות הדיבור
* וַגְ’הֶ אלְכַּלַאם وجه الكلام – משמעות/כוונת הדברים; דרך הדיבור הנכונה (מיל: הפנים של הדיבור)
* אַהְלֶ אלְכַּלַאם أهل الكلام – אנשי הכלאם, פילוסופים מוסלמים
* דַאר בֵּינְהֹם כַּלַאם دار بينهم كلام – היה ביניהם דין ודברים
* וִקֶע פִי כַּלַאמֹה وقع في كلامه – כשל בדבריו/בלשונו
* מַא פִיה / פִיהַאש כַּלַאם ما فيه / فيهاش كلام, או: בִּדְּהַא כַּלַאם? بدّها كلام؟ – אין צל של שספק, זה ברור כשמש (מיל’: אין בזה דברים; זה מצריך דברים?)
* חֹטּ כַּלַאמִי פִי רַאסַכּ حطّ كلامي في راسك – תקשיב טוב למה שאני אומר לך, שים את הדברים שלי בראש שלך
* כַּלַאמֹה מַא יִנְזֶלְשֶ אלְאַרְצ’ كلامه ما ينزلش الأرض – הוא תמיד צודק (מיל’: הדברים שהוא אומר לא יורדים לאדמה/לארץ)
* כַּלַאמִיּ كلاميّ – מילולי, בעל-פה; קשור או מתייחס לדיבור; של הפילוסופיה הדתית כלאם
* כַּלִמַתֶ אללָּה كلمة الله – דברי האל, רצון האל, גזרת/החלטת האל; התנ”ך; דת האסלאם; כינויו של ישו בקוראן
* כַּלִמַת סִרּ كلمة سرّ – סיסמה (מיל’: מילת סוד)
* כִּלְמֶה כִּלְמֶה كلمة كلمة או: כִּלִמְתֹה וַאחַדֶה كلمته واحدة – מי שאפשר לסמוך עליו, מי שעומד בדיבורו ומקיים הבטחות, מילה שלו היא מילה (מיל’: מילה מילה; המילה שלו אחת)
* כַּלִמַה טַיִּבַּה كلمة طيّبة – מילה טובה
* כִּלְמֶת שַרַף كلمة شرف – מילה של כבוד
* בִּכַּלִמַה אֻחְ’רַא بكلمة أخرى – במילים אחרות
* כַּלִמַאת מֻתַקַאטִעַה كلمات متقاطعة – תשבץ (מיל’: מילים מצטלבות)
* אַלְקַא כַּלִמַה ألقى كلمة – נאם נאום; נתן הרצאה (מיל’: זרק מילה)
* אִלֹה כִּלְמֶה إله كلمة – יש לו מילה; הוא בעל השפעה
* וַלַא כִּלְמֶה! ولا كلمة! – אף מילה!; שתוק! אל תענה לי!
* מַא אִלוּש כִּלְמֶה ما الوش كلمة – אין לו מילה, אין לו סמכות, אי אפשר לסמוך עליו
* בִּכֻּלּ מַעְנַא אלְכַּלִמַה بكلّ معنى كلمة – במלוא מובן המילה. וגם: בִּקַדְרִ תַחַמֻּלֶ אלְכַּלִמַה بقدر تحمّل الكلمة (מיל’: בהיקף יכולת הנשיאה של המילה)
* אַאחֶ’ר כַּלִמַה/צַיְחַה آخر كلمة/صيحة – “הצעקה האחרונה”; בהקשר של התמקחות: מחיר אחרון
* וִחְדַתֶ אלְכַּלִמַה وحدة الكلمة – אחדות דעים, החלטה משותפת (מיל’: אחידות המילה)
* כַּלִמַאת נַאבִּיַה كلمات نابية – מילים בוטות וקשות
* כִּלְמֶה שְמַאל, כִּלְמֶה יַמִין كلمة شمال كلمة يمين – דברים לא הגיוניים, דברים חסרי קשר (מיל’: מילה שמאלה, מילה ימינה)
* בִּדִּי / חַ’לִּינִי אַחְכִּי כִּלִמְתֵין بدّي / خلّيني أحكي كلمتين – אני רוצה / תן לי להגיד כמה (מיל’: שתי) מילים
* בִּתְכַּאלַמוּא בְּלִסַאן וַאחַד بتكالموا بلسان واحد – מדברים באותה הדרך ואותם דברים, מדברים ב”אותה שפה”
* כִּלְמֶתֶ אלצִּדְק סַבְּקַת كلمة الصّدق سبقت – פליטת פה חושפת את האמת, המילה הראשונה היא זו שחושפת את האמת (מיל’: מילת האמת תבוא ראשונה). גם בצורה: כִּלְמֶתֶ אלְחַקּ בְּתִטְלַעֶ אלְאַוַּל كلمة الحقّ بتطلع الأوّل
* כִּלְמֶת יַא רֵית עֻמֹרְהַא מַא עַמַּרַת בֵּית كلمة يا ريت عمرها ما عمّرت بيت – המילה “הלוואי” מעולם לא בנתה בית. ללמדכם, שאין לשבת בבית ורק לצפות לטוב, אלא יש לפעול כדי לקדם את השאיפות והרצונות
* בִּחְכִּי/בִּתְכַּלַּם זַיֶּ אלְבֻּלְבֻּל بِحْكِي/بتكلّم زَيّ الْبُلْبُل – מדבר באופן רהוט, ללא שגיאות (מיל’: מדבר כמו שהציפור בולבול שרה ומצייצת, [בשלמות שכזו])
או בִּחְכִּי (פה מכניסים שם של שפה כלשהי, למשל עַרַבִּיּ عربيّ) בֻּלְבֻּל بِحْكِي عربيّ بُلْبُل – מדבר ערבית שוטפת
* אִדַ’א כַּאן אִללִּי בִּתְכַּלַּם מַגְ’נוּן, יְכּוּן אִללִּי בִּסְתַמַע עַאקֶל إذا كان اللّي بتكلّم مجنون، يكون اللّي بستمع عاقل – אל תאמין לכל מה אומרים לך, שפוט בעצמך את הדברים (מיל’: אם מי שמדבר משוגע, מי שמקשיב לו צריך להיות מפוכח/חכם)
מוסיף הקורא יובל ברגר:
א(ל)זלמה רוח ולאלכלמה רוח – ראחת אלכלמה ראחת א(ל)רוח – הבנאדם רוח והמילה רוח – הלכה המילה הלכה הרוח – אדם צריך לעמוד במילתו.
והקורא יאיר רודי:
כלמת/כלאם חק יראד בהא באטל كلمة/كلام حق يراد بها باطل או פשוט סתם: חק יראד בה באטל حق يراد به باطل – דבר צדק שמאחוריו כוונת עוולה.
זה היה הפוסט ה- 1,698 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
סיפור המוכתר הוא מעניין ואני בכלל לא בטוח שאין קשר בין המלך הנבחר על ידי האל ומוכתר הכפר. יש לציין שהכתר עצמו הוא התפתחות מאוחרת יחסית וייתכן מאוד שנקרא על שם בעל התפקיד.
כתר היא מילה תנ”כית. לא נראה לי שהערבית הכפרית היחסית-מודרנית השפיעה על התנ”ך… 🙂