מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
אַח'וּ אלְבַּלַּאעַה أَخُو ٱلْبَلَّاعَة – מנוול (אח של פתח הביוב)
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
Moaad
nafagvjdx2
לפני שנמשיך עם טיקטוק, באינסטגרם הוא מכנה עצמו:
moaadakar1
מועאד עכר
כן, כן, בעברית. זה אומר שהוא ישראלי (זה עולה גם מסרטוניו). שמו הפרטי נכתב מֹעַאד'.
חוזרים לטיקטוק, שם יש לו מעל 13,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
في زمن السنجره وعباد المال هنيئا لمن عاش حرا لا يتبع الا قراراته
בזמן (תקופת) הסנג'רים (מילה שהוא לקח מסלנג עברי, להבנתי) ועבדי הכסף, ברכות למי שחי חופשי ומיישם רק את החלטותיו
הסרטון פורסם ב- 26.2.26 וכותרתו (המבולגנת ומלאת הטעויות):
لي بتخلفو مش حرام هاي البنت حمليتها تحت الشتى وغير شوارع الرئسيه ملانه ولاد طبعا هاد الحكي بس لل بستغلو الولاد مقصديش ع كل اهل الضفه
למה אתם מביאים ילדים לעולם? לא חבל? את הילדה הזו היא נושאת בגשם ולא רק (בו). הרחובות הראשיים מלאים ילדים. כמובן הדיבור הזה הוא רק לאלו שמנצלים את הילדים, אין כוונתי לכל תושבי הגדה
מעאד' מצלם את הסרטון מרכבו, ורואים בו אישה שמסתובבת עם בתה הקטנה בין המכונית (כדי לקבץ נדבות).
תטלע, אח'ת אלבלאעה, תטלע, תטלע, אח'ת אלבלאעה. ליה חאמלה, יא אח'ת אלבלאעה? אלדניא שתא!
שאיפין אח'ואת אלבלאעה, אהל אלצ'פה, כיף ביח'לפוא וביזתוא? אקסם באללה מא כנתש בדי אצורהא האי אלמרה, לאנה אנא מש מן שימי אצור נסואן. בס כל מרה? איה! באג'י בשופהא, כל מרה בתלאקיהא חאמלה ולד, ולד שכל! כל מרה ולד שכל! איה! בעדין, מא רבהא האי? קלת ואללה לאצורהא! בתסתע'ל ולאד זע'אר, אקסם באללה, ואלדניא עם בתתפתף, עם תשתי יעני, וסקעה.
בשרפי, יא אח'י, אנא מש עארף. האי בטמרה האי. מש בס האי, יעני פי פרקת ולאד כמאן, ולאד זע'ירה היכ, ואקפין ע אל צומת. יא אח'י, בתח'אפוש עליהן ינדהכוא? יא אח'י, ליה בתח'לפוא? וצ'עכו צעב, מעכוש תאכלוא, יא אח'י, ליה בתנצרפוא בתח'לפוא? מו רבנא ד'כר אול אשי, ד'כר: אלמאל קבל אלבנון. אלמאל ואלבנון זינת חיאת אלדניא, אול אשי, אלמאל.
וצ'עכו צעב, יא אח'י, מש חראם האי אלולאד תעיש חיאה היכה צעבה, זפת? יעני פוק מנכו חיאתכו זפת, בתח'לוא ולאדכו חיאתהא אזפת?
פי אח'תראע ואסמה כנדום. איש יעני, בעדה מש ואצלכו ענכו באלפרמשיאת? יא אח'י, אנא בדי אוצלכו מן אלצין כונתינר אח'ו בלאעה, היכ לוג'ה אללה!
שו מאלכו?!
تطلّع، أخت البلّاعة، تطلّع، تطلّع، أخت البلّاعة. ليه حاملة، يا أخت البلّاعة؟ الدّنيا شتا!
شايفين أخوات البلّاعة، أهل الضّفّة، كيف بيخلّفوا وبيزتّوا؟ أقسم بالله ما كنتش بدّي أصوّرها هاي المرة، لأنّه أنا مش من شِيَمي أصوّر نسوان. بس كلّ مرّة؟ ايه! باجي بشوفها، كلّ مرّة بتلاقيها حاملة ولد، ولد شكل! كلّ مرّة ولد شكل! ايه! بعدين، ما ربّها هاي؟ قلت والله لأصوّرها! بتستغلّ ولاد زغار، أقسم بالله، والدّنيا عم بتتفتف، عم تشتّي يعني، وسقعة.
بشرفي، يا أخي، أنا مش عارف. هاي بطمرة هاي. مش بس هاي، يعني في فرقة ولاد كمان، ولاد زغيرة هيك، واقفين ع ال צומת. يا أخي، بتخافوش عليهن يندهكوا؟ يا أخي، ليه بتخلّفوا؟ وضعكو صعب، معكوش تاكلوا، يا أخي، ليه بتنصرفوا بتخلّفوا؟ مو ربّنا ذكر أوّل اشي، ذكر: المال قبل البنون. المال والبنون زينة حياة الدّنيا، أوّل اشي، المال.
وضعكو صعب، يا أخي، مش حرام هاي الولاد تعيش حياة هيكة صعبة، زفت؟ يعني فوق منكو حياتكو زفت، بتخلّوا ولادكو حياتها أزفت؟
في اختراع واسمه كندوم. ايش يعني، بعده مش واصلكو عنكو بالفرمشيات؟ يا أخي، أنا بدّي أوصّلكو من الصّين كونتينر أخو بلّاعة، هيك لوجه الله!
شو مالكو؟!
תראה, איזו מנוולת, תראה, תראה, מנוולת. למה את מחזיקה (אותה), יא מנוולת? יורד גשם!
אתם רואים את המנוולות, תושבי הגדה, איך הם מביאים ילדים לעולם ואז זורקים אותם? אני נשבע באלוהים שלא רציתי לצלם את האישה הזו, שכן זה לא האופי/טבע שלי לצלם נשים. אבל בכל פעם? מה זה! אני רואה אותה, בכל פעם אתה רואה שהיא מחזיקה ילד, בכל פעם ילד אחר! בכל פעם ילד אחר! מה זה! חוץ מזה, מה הסיפור שלה? אמרתי שאני חייב לצלם אותה! היא מנצלת ילדים קטנים, בחיי, כשיורד גשם וקפוא.
בחיי, אחי, אני לא יודע. זה (צולם) בטמרה. ולא רק זה, יש עוד קבוצת ילדים, ילדים קטנים, שעומדים בצומת. אחי, אתם לא מפחדים עליהם שהם יידרסו? אחי, למה אתם מביאים ילדים לעולם? המצב שלכם קשה, אין לכם מה לאכול, אחי, למה אתם מביאים ילדים? הרי אלוהים ציין קודם-כל את הרכוש לפני הבנים. "הרכוש והבנים הם חמודות העולם הזה"*, קודם כל הרכוש.
המצב שלכם קשה, אחי, לא חבל שהילדים האלה יחיו חיים קשים כאלה, מזופתים? כלומר מעבר לזה שהחיים שלכם מזופתים, אתם גורמים לכך שהחיים של ילדיכם יהיו מזופתים יותר?
יש המצאה שנקראת קונדום. מה זה, היא טרם הגיעה אליכם לבתי המרקחת? אחי, אני אביא לכם מסין מכולה משהו משהו, ככה, למען האל (כלומר על חשבוני)!
מה עובר עליכם!?
* الْمَالُ وَالْبَنُونَ زِينَةُ الْحَيَاةِ الدُّنْيَا – הרכוש והבנים הם חמודות העולם הזה (סורת המערה, אלכהף, 18, פסוק 46. תרגום רובין)
=-=
מספר תגובות לסרטון:
احنا من الضفة بس في ناس من الضفة بس مش كل الضفة هيك
אנחנו מהגדה, אבל יש אנשים (שונים) מהגדה, אבל לא כל הגדה (מתנהגים) ככה
امتى الك نزلة على جنين خلينا نضيفك عنا
מתי אתה מגיע לג'נין, תן לנו לארח אותך אצלנו
تعال نستضيفك بالضفه اخوي
בוא נארח אותך בגדה, אחי
انا من الضفة … بس معك حق
אני מהגדה, אבל אתה צודק
ولد صغير هاذ ما بيتاخذ بكلامه حبايبنا اهل الصفه
הוא (מעאד') ילד קטן, לא צריך להקשיב לו, יקירינו תושבי הגדה
كلنا اخوه دشرك منو كلنا فلسطينيين واخوه
כולנו אחים, עזוב אותך ממנו, כולנו פלסטינים ואחים
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@nafagvjdx2/video/7611178478750174484
=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
"אשמח לפוסט על הביטוי بلع راديو.
להבנתי הוא נאמר על מישהו שמדבר הרבה ו/או מדבר הרבה בלי טעם, כלומר בלע רדיו".
אז מילת היום היא –
בַּלַע רַאדְיו بَلَع رَاديو – פטפטן, אדם שמדבר בלי הפסקה (מיל': בלע רדיו)
לשמיעה: https://clyp.it/qeht3qnd
השורש הערבי ב.ל.ע זהה למקבילו העברי:
* הפועל בַּלַע بلع בבניין הראשון – בלע; לקח שוחד
* הפועל בַּלַּע بلّع בבניין השני – גרם למישהו לבלוע; נתן שוחד; קילל
* הפועל אִבְּתַלַע ابتلع בבניין השמיני – בלע, הטמין בתוכו
* מַבְּלַע مبلع, במשקל המקומות – בית הבליעה, הגרון
* בַּלַע רִיקֹה بلع ريقه – נח קצת, "לקח אוויר"; שתק, הפסיק לדבר (מיל': בלע את הרוק שלו)
* מַא יִנְבַּלַעֶש ما ينبلعش, עם הפועל בבניין השביעי – נודניק, בלתי נסבל (מיל': בלתי ניתן לבליעה, אי אפשר לאכול אותו…)
* חַ'רְמַאן אַח'וּ אלְבַּאלוּעַה خرمان أخو البالوعة, שזה מילולית:
חרמן שהוא אח של בור השופכין, הביוב (ותודה לזאב רווח על המשפט האלמותי מהסרט "חגיגה בסנוקר"…)
ולא, זה לא משפט ערבי, אבל הוא בערבית.
המצחיק הוא, שכשכותבי עברית כותבים את המשפט הם מעוותים בו כל דבר אפשרי:
חרמן אחול בלוע: החית אינה ח'ית, אבל מילא (פעמיים), אין הארכה של הטעם, אבל מילא. הלמד שייכת בכלל לידוע של המילה השלישית, ממש לא מילא, וצורת הנקבה של באלועה הפכה לסיומת זכר כמו במילים עבריות שבוע, ידוע וכו'.
אסון לשוני, בעיניי, אבל מה אני מבין…
אין מה לחפש היגיון ברובד המילולי, רק היה לי חשוב שנכיר ממה הביטוי מורכב באמת.
* בַּאלוּעַה بالوعة או בַּלּוּעַה بلّوعة, או בַּלַּאעַה بلّاعة וברבים בַּוַאלִיע بواليع או בַּוַאלֶע بوالع או בַּלַאלִיע بلاليع או בַּאלוּעַאת بالوعات – בור שופכין, הפתח של הביוב, פתח הניקוז של הכיור, בולען
וגם, בהשאלה: אדם זללן או תאוותן
* בַּאלועַתֶ אלְעֵילֶה بالوعة العيلة – הכבשה השחורה במשפחה (מיל': בור השופכין של המשפחה. תודו שזה ציורי יותר מהעברית…)
ואסיים עם סיפור אישי:
בימי ילדותי הרחוקים בירושלים עיר מגוריי, הייתה לנו שכנה חביבה שנולדה בעיראק. והייתה לה בת זקונים (גם אני בן זקונים) פחות או יותר בגילי. אבל גם בשנות הילדות המאוחרות של הילדה, שהייתה סרבנית-אוכל, מסתבר, אמה לא הייתה מפסיקה להגיד לה בקולי קולות: אִבְּלַעִי! אבלעי!
שזה: תבלעי (כבר), תבלעי (כבר)!
היו זמנים… היום היו לוקחים אותה ליועצת תזונה…
התמונה: Carlos Felipe Ramírez Mesa
זה היה הפוסט ה- 3,097 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
