מעלות החום

מעלות החום
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on מעלות החום

מעלות החום

מעלות החום

פורסם לראשונה ב- 2.8.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
דַרַגַ’אתֶ אלְחַרַארַה دَرَجَات الْحَرَارَة – מעלות החום
לשמיעה:

כל מי שצפה בזמנו ב”חלון” בן השעה וחצי של רצועת השידורים היומית בערבית בימי הערוץ הראשון הבודד (מציאות שהשתנתה לפני כ- 30 שנה, עם הגיוון בצפייה שהתאפשר כתוצאה מעידן ריבוי הערוצים), בין השעות 18:30 עד 20:00, זוכר את האמירה הנצחית:
דַרַגַ’אתֶ אלְחַרַארַה אֶלְמֻתַוַקַּעַה אֶלְיוֹם וַנַהַארֶ אלְעַ’ד دَرَجَات الْحَرَارَة المتوقّعة اليوم ونهار الغد – מעלות החום הצפויות היום ומחר…
השורש הערבי ד.ר.ג’ עוסק בדרגות ובמדרגות, בדיוק כמו בעברית, וגם במעלות (מדעיות) ובמגרות:
* הפועל דַרַג’ دَرَج בבניין הראשון – היה מצוין, היה רווֵחַ ונפוץ. בספרותית גם: הלך לדרכו; זחל את פסיעותיו הראשונות(תינוק); מת, חלף
* דַארִג’ دارج, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – רגיל, שכיח, מצוין. יכול לבוא גם בתשובה לשאלה: מה שלומך?
* אֶללֻּעַ’ה אֶלדַּארִגַ’ה اللّغة الدّارجة – שפת הדיבור
* הפועל דַרַּג’ درّج בבניין השני – הפך להרגל; דרג, קבע סדר; הרגיל מישהו; בנה מדרגות; דחף עגלה
* תַדְרִיג’ تدريج בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מיון, דרוג
* תַדְרִיגִ’יּ تدريجيّ – הדרגתי
* בִּאלתַּדְרִיג’ بالتّدريج או תַדְרִיגִ’יַּן تدريجيًّا – בהדרגה
* מֻדַרַּג’ مُدرّج, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – תיאטרון (המבנה הפתוח)
* מֻדְרַג’ مُدْرج, בספרותית, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הרביעי – כתוב, רשום
* הפועל תַדַרַּג’ تدرّج בבניין החמישי – התקדם בהדרגה
* תַדַרֻּג’ تدرُّج, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דרוג
* מֻתַדַרִּג’ متدرّج, בצורת הבינוני הפועל – מדורג
* הפועל אִנְדַרַג’ اندرج בבניין השביעי – אבד, נמחה
* הפועל אִסְתַדְרַגַ’ استدرج בבניין העשירי – עשה בהדרגה; קרב את-; רימה, הערים, הדיח, פיתה
* אִסְתִדְרַאג’ استدراج, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גרירה, הבאה, משיכה אל-
* דַרַג’ دَرَج (כשם קיבוצי של דַרַגֶ’ה) וברבים אַדְרַאג’ أدراج – מדרגה/מדרגות, דרגה; דרך
* דֻרְג’ دُرْج וברבים אַדְרַאג’ أدراج – מגֵרה
* דַרַגֶ’ה درجة וברבים דַרַגַ’את درجات – מדרגה, סולם, דרגה, שלב; מעלה; קטגוריה; שיעור, מידה; סוג; מחלקה בכלי תחבורה; ליגה בספורט; ציון בבי”ס
* דרג’ה אוּלַא درجة أولى – מחלקה ראשונה
* דרג’ה סִיָאחִיַּה درجة سياحيّة – מחלקת תיירים
* דרג’ה דרג’ה درجة درجة – לאט לאט, בהדרגה
* עַלַא אַאחֶ’ר דַרַגֶ’ה على آخر درجة – מעולה, משובח, ממדרגה ראשונה (מיל’: על הדרגה האחרונה)
* לַהַאלדַּרַגֶ’ה لهالدّرجة – עד כדי כך, במידה כזו
* מַדְרַג’ مَدْرج וברבים מַדַארֶג’ مدارج במשקל המקומות – דרך, שביל; מסלול המראה בשדה תעופה
=-=-=-=
הנה קטע מפוסט אחר שלנו:
… מיד נדבר על העיר רואבי, שכן התיאטרון (הפתוח, בסגנון רומי) שלה, מֻדַרַּג’ רואבי, מופיע בקליפ “דַחִיַּה” دحيّة של אחד הזמרים המפורסמים ביותר, מוחמד עסאף.
מֻדַרַּג’ مدرَّج (מיל’, מדורג, במבנה דקדוקי זהה לחלוטין לעברית) הוא כל מקום בו המושבים (או כל אלמנט אחר) בנויים/מסודרים בצורה מדורגת.
=-=-=-=
היה לנו פוסט קצרצר בעבר על אופנועים:
דַרַּאגֶ’ה נַארִיֶּה درّاجة ناريّة – אופנוע
לשמיעה:

וגם: דַרַּאגֶ’ה אַאלִיֶּה درّاجة آليّة (מיל’: אופניים אוטומטיים)
כדי שנבין למה קוראים כך לאופנוע, נצטרך לדעת קודם כל איך אומרים אופניים בערבית.
השם העממי לאופניים הוא בַּאיְסֶכֶּל بايسكل, שזה ממש מאנגלית, או בֶּסֶכְּלֵית بسكليت (ואפילו בסכליתַה بسكليتة בנקבה).
אבל אופניים קיבלו גם שם ערבי – דרּאג’ה, במשקל בעלי המלאכה, אבל בנקבה.
השורש הערבי ד.ר.ג’, כמקבילו העברי ד.ר.ג, קשור למעלות (טמפ’), דרגות (לא בצבא) וגם מדרגות. פעולת הדיווש מזכירה מאוד עלייה במדרגות, וכך קיבלנו את המילה.
לימים הומצא האופנוע, וה- דראג’ה קיבלה שם תואר: נאריה, דהיינו אופניים (שעובדים על) אש, כי יש להם מנוע. מילולית: “דיוושית אשית”, כלומר אופניים עם מנוע.
אבל אז, כשאמרו דראג’ה, לא ידוע למה התכוונו; לאופניים, או לקיצור של אופנוע? ולכן בערבית ספרותית הוסיפו למילה הקיימת לאופניים את שם התואר הַוַאאִ’יֶּה هوائيّة, שפירוש “אווירי”, שכן הַוַאא’ هواء (במלרע) זה אוויר (הַוַא هوا, במלעיל, במדוברת). “דיוושית אווירית”, כלומר אופניים שעובדים על אוויר.
יפה, לא?
דַרַּאגַ’ה כַּהְרַבַּאאִיַּה درّاجة كهربائيّة – אופניים חשמליים
אגב, כמו שלאופניים יש שם ערבי הלקוח מאנגלית, כך גם אופנוע נקרא מוֹתוֹסַיְכֶּל موتوسيكل (כן, הם ויתרו על ה R האנגלית).
=-=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“נַחַל דַּרְגָּה או דָרַגֵ’ה (בערבית: ואדי אלדרג’ה وادي الدرجة) הוא נחל אכזב, השוכן בצפון מדבר יהודה. בחלקו התיכון, בקטע הנקרא נחל משאש-מורבעת, נתגלו מערות מפלט מימי מרד בר כוכבא.
שם הנחל
שם הנחל המקובל מתורגם מהשם הערבי ‘ואדי דרג’ה’, שפירושו ‘נחל המדרגה’. שם זה מתייחס למפלים הרבים, המעניקים לנחל מבנה מדורג.
הבדווים יושבי מדבר יהודה מחלקים את הנחל לשלושה קטעים על פי המבנה הטופוגרפי של הנחל (להלן), ומכנים כל קטע בשם אחר:
הקטע העליון נקרא בפיהם ואדי תעאמרה (التّعامرة), על שם השבט הבדווי השוכן בסמוך לו;
הקטע התיכון מכונה ואדי אלמשאש (المشاش) – “נחל מי הגבינה” – מחשוף מי התהום בבור רדוד בקרקע, על שם מחשופי מי התהום שבו, או ואדי אלמורבעאת (المربّعات) – נחל הריבועים, על שם פתחיהן המרובעים של המערות שעל מצוקיו;
הקטע התחתון מכונה בפשטות ואדי דָרַגֵ’ה (الدرجة), בשל המפלים הגבוהים המאפיינים אותו. […]” (ויקיפדיה).
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top