מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
בִּתְרוּח / דַאיְרֶה מִן בֵּית שְקַאע לַבֵּית רְקַאע بِتْرُوح / دايرة مِنْ بيت شْقَاع لَبيت رْقَاع – מרכלת בלי הפסקה (מיל': הולכת מבית משפחת שקאע לבית משפחת רקאע)
גרסה נוספת, פחות נפוצה:
בִּתְרוּח מִן בֵּית אַשְקַע לַבֵּית אַרְקַע بِتْرُوح مِنْ بيت أَشْقَع لَبيت أَرْقَع
רעות שלחה לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק של הסטנדאפיסטית עֹלַא אִסְחַאק, שהופיעה אצלנו בעבר:
olaizhaq
علا-اسحاق ola-izhaq
לעלא יש כבר 102,000 עוקבים והיא כתבה על עצמה לפני שנתיים:
علا إسحاق: ستاند اب كوميدي وعروض مسرحية ساخرة وهادفة ذات محتوى راقي بأسلوب مميز
עלא אסחאק, סטנד אפ קומדי ומופעים סאטיריים ומכווני-מטרה עם תוכן איכותי בסגנון מיוחד
כיום במקום שש המילים האחרונות (אחרי המילה סאטיריים) היא כתבה:
ومنسقة رحلات لخارج البلاد
ומתאמת טיולים לחו"ל
הסרטון פורסם ב- 19.1.26.
אמבארח טאלעה אנא ובנתי, כאן ענדי שע'ל, ורמיאל ג'אי מעאי. טאלעין היכ מן אלסבעה אלצבח, ואלדניא, מא שאא אללה: עאצפה, כבס, שתא, ברק, רעד.
עם נרכב אלסיארה, ולא ג'ארתנא ואקפה, לאבסה האלכבות ועם תקטע אלשארע.
בתקול לי בנתי: מאמא, האי שו מטלעהא? קלת להא: מאמא, אחנא שו מטלענא? קאלת לי: אנתי ענדכ שע'ל. קלת להא: והי ענדהא שע'ל!
צפנת היכ ובתקול לי: מאמא, בס הי בתשתע'לש! כיף בתשתע'לש? הי בתשתע'ל ושע'להא כתיר צעב.
בתקול לי: בשו בתשתע'ל? אנא בערף אנהא קאעדה. קלת להא: בתשתע'ל באל משלוחים. נקליאת. קאלת לי: שו בתנקל? קלת להא: בתנקל חכי. בתרוח מן בית שקאע לבית רקאע, בתודי אח'באר, בתג'יב אח'באר, בתבהר, בתזיד, בתנקץ, בתשתע'ל, צעב! בתצבח מן אלצבח, ענדהא וט'יפה והי אמינה לוט'יפתהא. לאבסה אלכבות, תחת אלשתא, טאלעה לשע'להא מן אלצבח עשאן תעמל שע'להא בכל אמאנה, יעני מג'בורה, ענדהא ביכון, מכסור עליהא אכם מן בודכאסת, לתעמלהן מע אלג'אראת.
פכל אלאחתראם! אנא באלעכס! בקדר תעבהא ע אלאאח'ר אלאאח'ר.
אלמשכלה אנה בתאח'דש אאג'אר, יא חראם. כל הדא פי מהב אלריח. פש אלהא אאגאר ולא אשי באלאאח'ר, היכ מעאש, מע אנהא בתתעב, ואללה בתתעב, בין מא אנהא בתחט בהאראת ותואבל ובתחמל אלח'בר ובתודיה ובתג'יב אח'באר, ומש בס-, זמאן כאן בס תודאית אח'באר וג'יבאן. אליום עלא אלואתסאב ביצורוא מחאדת'את, בתצור אנסתע'ראם, תבעת' צור. אללה יעטיהא אלעאפיה.
מציבה, ח'יאלהן ואסע, בינסג'וא נסיג' וביזידוא, אד'א אלקצה נקצת מעהן ביכמלוא מן נסיג' אלח'יאל. פשר תשאת ג'י בי תי. האי ביערפוא אשיאא עני, מת'לן אנא, אנא נפסי בערפהאש! פאיתין בחיאתי אכתר מני. שו בדנא נעמל?
ילא, נהארכו סעיד ואללה יבעדהן ענא.
امبارح طالعة أنا وبنتي، كان عندي شغل، ورميال جاي معاي. طالعين هيك من السّبعة الصّبح، والدّنيا، ما شاء الله: عاصفة، كبس، شتا، برق، رعد.
عم نركب السّيّارة، ولّا جارتنا واقفة، لابسة هالكبوت وعم تقطع الشّارع.
بتقول لي بنتي: ماما، هاي شو مطلّعها؟ قلت لها: ماما، احنا شو مطلّعنا؟ قالت لي: انتي عندك شغل. قلت لها: وهي عندها شغل!
صفنت هيك وبتقول لي: ماما، بس هي بتشتغلش! كيف بتشتغلش؟ هي بتشتغل وشغلها كتير صعب.
بتقول لي: بشو بتشتغل؟ أنا بعرف إنّها قاعدة. قلت لها: بتشتغل بال משלוחים. نقليّات. قالت لي: شو بتنقل؟ قلت لها: بتنقل حكي. بتروح من بيت شقاع لبيت رقاع، بتودّي أخبار، بتجيب أخبار، بتبهّر، بتزيد، بتنقّص، بتشتغل، صعب! بتصبّح من الصّبح، عندها وظيفة وهي أمينة لوظيفتها. لابسة الكبوت، تحت الشّتا، طالعة لشغلها من الصّبح عشان تعمل شغلها بكلّ أمانة، يعني مجبورة، عندها بيكون، مكسور عليها أكم من بودكاست، لتعملهن مع الجارات.
فكلّ الاحترام! أنا بالعكس! بقدّر تعبها ع الآخر الآخر.
المشكلة إنّه بتاخدش آجار، يا حرام. كلّ هدا في مهبّ الرّيح. فش الها آجار ولا اشي بالآخر، هيك معاش، مع إنّها بتتعب، والله بتتعب، بين ما إنّها بتحطّ بهارات وتوابل وبتحمل الخبر وبتودّيه وبتجيب أخبار، ومش بس-، زمان كان بس توداية أخبار وجيبان. اليوم على الواتساب بيصوّروا محادثات، بتصوّر انستغرام، تبعث صور. الله يعطيها العافية.
مصيبة، خيالهن واسع، بينسجوا نسيج وبيزيدوا، إذا القصّة نقّصت معهن بيكمّلوا من نسيج الخيال. فشر تشات جي بي تي. هاي بيعرفوا أشياء عنّي، مثلًا أنا، أنا نفسي بعرفهاش! فايتين بحياتي أكتر منّي. شو بدّنا نعمل؟
يلّا، نهاركو سعيد والله يبعدهن عنّا.
אתמול יצאנו אני ובתי, הייתה לי עבודה, ורמיאל (הבת שלה) באה איתי. יצאנו ככה בשבע בבוקר, ומזג האוויר היה בלי עין הרע: סופה, גשם, ברקים ורעמים.
נסענו במכונית, ופתאום (ראינו את) שכנה שלנו עומדת, לובשת מעיל וחוצה את הכביש.
בתי אמרה לי: אמא, מה הוציא אותה מהבית? עניתי: אמא, ומה הוציא אותנו? ענתה לי: יש לך עבודה. אמרתי לה: וגם לה יש עבודה!
היא הביטה בי ככה ואמרה לי: אמא, אבל היא לא עובדת! (אמרתי לה): איך לא עובדת? היא עובדת והעבודה שלה קשה מאוד.
היא אמרה לי: במה היא עובדת? אני יודעת שהיא לא עובדת / היא מובטלת. אמרתי לה: היא עובדת במשלוחים. היא אמרה לי: מה היא שולחת/מעבירה? עניתי לה: היא מעבירה דיבורים. היא עוברת מבית לבית, מעבירה ידיעות, מביאה ידיעות, מתבלת, מוסיפה, מפחיתה, היא עובדת, קשה! היא עובדת מהבוקר, יש לה משרה והיא נאמנה למשרתה. היא לובשת מעיל, בגשם, ויוצאת לעבודתה מהבוקר כדי לבצע את עבודתה בנאמנות רבה, כלומר היא חייבת, חסרים לה כמה פודקסטים, כדי להכין אותם עם השכנות.
אז כל הכבוד! אני – להיפך! אני מעריכה את טרחתה לגמרי לגמרי.
הבעיה היא שהיא לא גובה שכר טרחה, כמה חבל. הכול חולף עם הרוח. אין לה שכר ולא כלום בסופו של דבר, ככה, משכורת, למרות שהיא טורחת, בחיי היא טורחת, בזמן שהיא שמה תבלינים ונושאת את הידיעה, מעבירה ומביאה ידיעות. בעבר היו רק שליחה וקבלה של ידיעות. היום מצלמים שיחות בוואטסאפ, היא מצלמת לאינסטגרם, היא שולחת תמונות. שתהיה בריאה.
זו צרה, הדמיון שלהם מפותח (רחב), הן טוות אריג ומוסיפות לו, אם הסיפור דל מדי לדעתן הן משלימות אותו מאריג הדמיון. צ'ט ג'י פי טי הוא כלום ושום דבר (בהשוואה אליהן). הן יודעות עלי דברים, שאני בעצמי לא יודעת אותם! הן נכנסות לחיי יותר ממני. נו, מה נעשה?
יאללה, שיהיה לכם יום שמח ושאלוהים ירחיק אותן מאיתנו.
(התמלול בחלקו והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@olaizhaq/video/7596951402178481416
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ש.ק.ע קיים רק במדוברת והוא מופיע בפעלים הבאים. לא מצאתי קשר לשקיעה בעברית.
* הפועל שַקַע شقع בבניין הראשון – סידר, ערם, שם דבר אחד על גבי השני
* הפועל שַקַּע شقّع בבניין השני – קילל, גידף
* הפועל תְשַאקַעוּא تشاقعوا בבניין השישי – גידפו איש את רעהו, קיללו זה את זה
מחיפוש מהיר ברשת עולים ההסברים הבאים לגבי הפתגם:
הפתגם נאמר על אישה שעוברת מבית לבית, היא אינה שוהה בבית שלה. היא אינה משאירה שום בית של קרובי משפחה שהיא אינה מבקרת בו. מטרתה לשמוע חדשות ולהעבירן הלאה (כלומר לרכל).
בית אשקע הוא בית שאין בו בושה, היא הולכת לשם ומקללת בצורה מנומסת. בית ארקע הוא בית עם בעיות וחיכוכים, היא הולכת לשם כדי לריב.
היא אינה מתעניינת בילדים או במשפחה של מארחיה, מה שחשוב לה הוא להעביר עדכונים (לרכל).
זו אמירה נשית על אישה חסרת מטרה בחיים, שהיא רכלנית חסרת מנוחה ותקנה.
ה- AI של גוגל מסכם (כל מה שמופיע פה הופיע בגוגל בערבית, למען הסר ספק):
זהו משל לבנטיני (האזור שלנו) שעוסק במעבר בין בתי קרובים ושכנים, בעיקר בנסיבות חברתיות, או במעבר בקושי ממקום למקום או ללא סיבה ברורה.
השמות שקאע ורקאע אינם אמיתיים, ותרגומם החופשי הוא חלקים ורכיבים (ואני מוסיף: ויש פה כמובן גם חרוז. שלו).
התמונה: Vitaly Gariev
זה היה הפוסט ה- 3,065 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
