פורסם לראשונה ב- 20.9.21
מרחבא
שלום לכולם,
המילה מופיעה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
שַדֶּה شَدّة – קלפים, משחק קלפים, קלפי משחק
לשמיעה:
הסרטון, שמצורף לתגובות, כולל בדיחה, והוא הופיע בחשבון הטיקטוק של hamoudahussein5
שקורא לעצמו בערבית: חמודהה אבן ארציפה حمودهه ابن ارصيفه
יש לו 11,000 עוקבים.
הסרטון שודר במקור בערוץ רֻאְיַא.
בסרטון מתראיינת אישה שמספרת את הבדיחה הבאה:
קאל אד’א אלתקא ארבעה ציניין, איש בעמלוא?
קאל בעמלוא מאשנאת ג’דידה, סיאראת ג’דידה, טיאראת ג’דידה.
אד’א אלתקא ארבעה יאבאניין, איש בעמלוא?
בקול בטורוא פי אלתכנולוג’יה בטורוא פי אלצנאעאת אלחדית’ה
קאל אד’א אלתקא ארבעה פרנסיין
קאל בעמלוא ת’ורה, בעמלוא revolution.
קאלוא להם טיב ואד’א אלתקא ארבעה ערב?
קאל בלעבוא שדה
قال: إذا التقى أربعة صينيّين، إيش بعملوا؟
قال: بعملوا ماشنات جديدة، سيّارات جديدة، طيّارات جديدة.
إذا التقى أربعة يابانيّين، إيش بعملوا؟
بقول: بطوّروا في التّكنولوجيّة، بطوّروا في الصّناعات الحديثة
قال: إذا التقى أربعة فرنسيّين؟
قال: بعملوا ثورة، بعملوا revolution.
قالوا لهم: طيّب وإذا التقى أربعة عرب؟
قال: بلعبوا شدّة
שאל: אם ארבעה סינים נפגשים, מה הם יעשו (ביחד)?
ענה: הם ייצרו מכונות חדשות, מכוניות חדשות, מטוסים חדשים.
אם ארבעה יפנים נפגשים, מה הם יעשו?
ענה: הם יְפתחו את הטכנולוגיה, יפתחו תעשיות מתקדמות.
שאל: אם ארבעה צרפתים נפגשים?
ענה: הם יעשו מהפכה.
שאלו אותם: טוב, ואם ארבעה ערבים נפגשים?
ענה: הם ישחקו קלפים
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי הנפוץ ש.ד.ד (בגזרת הכפולים) עוסק בקשירה, מתיחה, בחוזק ובהתחזקות (וכן, גם בקלפי משחק).
בעברית השורש הזהה (שהוא לא באמת זהה) עוסק בשוד ובשודדים, ולא מצאתי קשר ביניהם.
* הפועל שַדּ شدّ בבניין הראשון – קשר, רתם; מתח, הידק; משך; לחץ; חיזק; התחזק; עודד, תמך (רגשית או חומרית)
* שַדּ עַלַא- شدّ على- – התנהג בקשיחות כלפי-; התנפל על-
* שַדּוּא פִי בַּעֶצ’ شدّوا في بعض – רבו זה עם זה
* שַדּ شدّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משיכה, מתיחה
* שַדֶּה شَدّة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין, היא (גם) מילת היום – לחיצה, דחיפה, מתיחה, משיכה; כשמות עצם: דגש (ערבי, בדקדוק); צרור; חפיסת קלפים, קלפים; סט שיניים תותבות
* שַדֶּת וַרַק شدّة ورق – חפיסת קלפים
* וַרַקֶ אלשַּדֶּה ورق الشّدّة – קלפים
* שִדַּה شِدّة, בצורת שם פעולה נוספת של הבניין – קַשיות, מוצקות; תוקף, חוזק, עוצמה; קושי, חומרה; צרה, אסון; צער, כאב; עוני; מתח נפשי, מאמץ
* בִּשִדֶּה بشدّة – בעוצמה
* שִדֶּתֶ אלְעַיְש شدّة العيش – קשיי החיים
* שִדֶּתֶ אלתַּיַּאר شدّة التّيّار – עוצמת הזרם (של נוזלים)
* מַשְדוּד مشدود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מתוח; קשור ל-
* אַעְצַאבּ מַשְדוּדַה أعصاب مشدودة – עצבים מתוחים
* הפועל שַדַּד شدّد בבניין השני – החמיר (גם בנהלים והוראות), הקשה, הפך לקשה; חיזק, ייצב; הפעיל לחץ; הדגיש; ביטא בהדגשה; בדקדוק: הדגיש עיצור, שם דגש על אות
* תַשְדִיד تشديد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חיזוק, הקשחה; התעקשות; דיגוש (בשפה)
* מֻשַדַּד مشدّد, בצורת הבינוני הפעול – מוגבר, מודגש; הדוק, מחמיר (נהלים)
* חַרְף מֻשַדַּד حرف مشدّد – אות דגושה
* תַעְלִימַאת מֻשַדַּדַה تعليمات مشدّدة – הוראות חמורות
* אִגְ’רַאאַ’את אַמְנִיַּה מֻשַדַּדַה إجراءات أمنيّة مشدّدة – אמצעי ביטחון מוגברים
* הפועל תַשַדַּד تشدّد בבניין החמישי – התחזק, נעשה קשוח
* תַשַדֻּד تشدُّد, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קנאות; קשיחות, נוקשות, חוסר גמישות, אי נכונות לפשרה
* יַתַשַדַּד פִי אלצַּעַ’אאִר וַיַתַסַאמַח פִי אלְכַּבַּאאִר يتشدّد في الصّغائر ويتسامح في الكبائر – מדקדק בעבירות קטנות אך מקל בחטאים גדולים
* מֻתַשַדֶּד متشدّد, בצורת הבינוני הפועל – קיצוני, מחמיר, קשוח, קפדן; תקיף, אדוק; קמצן
* הפועל אִנְשַדּ انشدّ בבניין השביעי – נקשר, התהדק; דבק ב-; נהה אחר-
* הפועל אִשְתַדּ اشتدّ בבניין השמיני – התחזק, סער, עלה (כוחות הטבע למיניהם); התחזק, התקיף
* שַדִיד شديد וברבים אַשִדַּאא’ أشدّاء או שִדַאד شداد – חזק, קשה, חמור, עז, כבד (תופעות טבע), תקיף
* שַדִידֶ אלִאנְפִגַ’אר شديد الانفجار – חנ”מ, חומר נפץ מרסק High Explosive (מיל’: [בעל] פיצוץ עז)
* שַדִיד אלְקֻוַא شديد القوى – רב כוח, רב און. בקוראן: נורא-הכוח. הכוונה לאלוהים או למלאך גבריאל
* לַלְאַסַף للأسف, בספרותית: לִלְאַסַף, לִלְאַסַףֶ אלשַּדִיד للأسف الشّديد או מַעַ אלְאַסַףֶ אלשַּדִיד مع الأسف الشّديد – למרבה הצער
* אַשַדּ أشدّ, בצורת ערך היתרון וההפלגה – יותר/הכי קשה/חזק
* שַדַּאד شدّاد, במשקל בעלי המלאכה – תוקף, מתקיף; עמוד תומך
* שַדּ אַזְרַהֻ شدّ أزْره – חיזק את כוחו של-, תמך בו ועודד אותו
* שַדֶּ אלְהִמֶּה شَدّ الهِمّة – שינס מתנים, אזר אומץ, הפגין מרץ
* שִדּ חֵילַכּ شِدّ حيلَك – חזק ואמץ! שנס מותניים! התעודד! התאמץ! התאושש! התגבר!
התגובה המקובלת לביטוי היא: אֶלשִּדַּה עַלַא אללָּה الشِّدّة على الله – החוזק/העוצמה על/מטעם אללה (כן, זה יוצא נורא בתרגום לעברית)
* שַדֶּ אלְחֵ’יל شدّ الخيل – רתם את הסוסים
* שַדּ אִנְתִבַּאהֹה شدّ انتباهه – משך את תשומת ליבו
* שַדּ חַבֶּל شدّ حبل – משיכת חבל
* שַדּ עַלַא אִידֹה شدّ على إيده – חיזק ידיו, תמך בו
* שַדּ עַלַא קַלְבֹּה شدّ على قلبه – הכביד את ליבו של-; הפך אותו לעיקש ונוקשה
* לַשַדּ מא لشدّ ما – מה רב, מה גדול!
* שַדּוּא אלְאַחְזִמֶה עַלַא אלְבֻּטוּן شدّوا الأحزمة على البطون – הידקו את החגורה, צמצמו הוצאות (מיל’: מתחו/הידקו את החגורות על הבטן [בטנים, בטן ברבים])
* מִן קִלֶּתֶ אלְחֵ’יל שַדּוּא אֶלסְּרוּג’ עַלַא אלֶכְּלַאבּ من قلّة الخيل شدّوا السّروج على الكلاب – באין ציפור שיר גם עורב ייחשב לזמיר (מיל’: בשל מיעוט בסוסים קשרו את האוכפים על הכלבים)
כותב לנו הקורא יהודה כץ:
אַלְפַרַג’ בַּעְדַ א-שִּדּה الفرج بعد الشّدّة הוא ז’אנר ספרותי יהודי מתקופת תור הזהב וימי הביניים
ואני מוסיף: וזהו גם ביטוי רגיל: הישועה/ההקלה לאחר הקושי
=-=-=
הנה קטע שהובא כאן בעבר:
* שַדַּ רִחַאלַהֻ شدّ رحاله, או שַדַּ רַאחִלַתַהֻ شدّ راحلته – יצא ממרחקים לקבל את פני- (מיל’: קשר את אוכפיו; קשר את גמל המסע שלו, הניח עליו אוכף
חברי Haim Monsonego הסב את תשומת לבי לחדית’ הבא, דהיינו מסורת מפי הנביא, שבמקרה זה נחשבת אמינה ומאומתת:
ען אבי הרירה רצ’י אללה ענה, ען אלנבי צלא אללה עליה וסלם קאל: “לא תשד אלרחאל אלא אלא ת’לאת’ת מסאג’ד: אלמסג’ד אלחראם ומסג’ד אלרסול צלא אללה עליה וסלם ומסג’ד אלאקצא”.
عن أبي هريرة رضي الله عنه عن النّبيّ صلّى الله عليه وسلّم قال: “لا تشدّ الرّحال إلّا إلى ثلاثة مساجد: المسجد الحرام، ومسجد الرّسول صلّى الله عليه وسلّم، ومسجد الأقصى.”
מפי אבו הרירה, רצון האל עליו, מפי הנביא, תפילת האל עליו וברכתו לשלום, שאמר: אל תקשור את האוכפים (לשם נסיעה) אלא אם מדובר (בנסיעה) לשלושה מסגדים: המסגד הקדוש (שנמצא סביב הכעבה במכה, ונחשב לקדוש ביותר באסלאם. שָלֵו), מסגד השליח (מסגד הנביא בעיר מדינה, בו הוא קבור. נחשב למקום השני בקדושתו באסלאם) ומסגד אלאקצא (שכיום נחשב זה שנמצא בהר הבית בירושלים, אולם בימי הנביא הדבר כלל לא היה החלטי).
(התרגום שלי. שָלֵו)
הפרשנים התבלטו רבות לגבי הכוונה של החדית’ לגבי מטרת הנסיעה למסגדים אלה וכן לגבי מה הדבר אומר לגבי שאר המסגדים.
הדעות בנושא חלוקות.
=-=-=-=-=
אבל מה הקשר בין שדה ובין קלפים? אין לי מושג.
מסתבר שזהו השם באזורנו, בארצות א-שאם.
במצרים קלפים הם כּוּתְשִינַה كوتشينة, שמקורה במילה האיטלקית Cartoncini, שהפכה במדוברת איטלקית ל- קרטושיני (שמתם לב למילה קרטון?).
בארצות המפרץ הם ג’נג’פה جنجفة כנג’פה كنجفة או זנג’פה زنجفة, מהמילה הפרסית העתיקה כנג’פה (קלפי משחק), או בלות بلوت, וזאת משמו של משחק הקלפים הצרפתי Belote.
כותב בהקשר יאיר גולד:
פשפשתי קצת וההשערה היא ש- שדה עבור קלפים נובע מהעובדה שקלפים הם מטבעם מהודקים לחפיסה (ע”י קופסה או בזמנים קדומים חוט). לפיכך שדת ורק התקצר ל שדה.
זה היה הפוסט ה- 1,473 שלנו.
שיהיה יום מצוין וחג שמח,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
