מרחבא
שלום לכולם,
מזכירים שאנו גם בטלגרם:
https://t.me/arbit25
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אושר כתר, שכתב לנו:
"ערב טוב שלו, מה שלומך? 
מעוניין לעשות פוסט עם המושג ازدواجية المعايير – סטנדרטים כפולים?"
אז מילת היום היא –
אִזְדִוַאגִ'יַּתֶ אלְמַעַאיִיר اِزْدِوَاجِيَّة الْمَعَايِير או אִזְדִוַאג' פִי אלְמַעַאיִיר اِزْدِوَاج في الْمَعَايِير או מַעַאיִיר מֻזְדַוִגַ'ה مَعَايِير مزْدوجة – סטנדרטים כפולים, מוסר כפול
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/bwqfnvzk2cxg
אושר שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
a_lost_arab_girl
Lina
ללינא יש כמעט 3 מיליון עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
حسابي الوحيد 
ما تحضروني بدون سماعات
זהו חשבוני היחיד.
אל תִּצפו (בסרטונים שלי) בלי אוזניות
לינא סִלְוַאן היא ערביה מקומית במקור, היא נשואה לבחור אירי והיא מטיילת הרבה בעולם. היא חיה עם בעלה בטמפה, פלורידה, ארה"ב.
הסרטון פורסם ב- 20.3.25 והיא עונה בו על תגובה שקיבלה:
לו בתח'אף מן רבנא בתזוג'יש אג'נבי
لو بتخاف من ربنا بتزوجيش اجنبي
אם אתה (את) ירא(ת) שמיים אל תתחתני עם זר
מראת למא אקרא האי אלתעליקאת בחס אני בח'סר ג'זא או כתלה היכ כויסה היכ מן דמאע'י, מן כתר אלע'באא'!
אד'א אללה נפסה מא ענדה משכלה אנא אתזוג' אג'נבי, איש?-
אצלן כלמת אג'נבי – אג'נבי עלא מין? יעני אחנא אללי מנעתברהם אג'אנב – אחנא נפסנא אג'אנב באלנסבה ללאג'אנב, ערפת? יעני חסב אנת ע מין תסאל כלמת אג'נבי, עלא מין תטלק.
הדא אול אשי. ת'אני אשי, אללה נפסה מא ענדה משכלה בהאי אלחאלה! אללה חכא: לאזם יכון מסלם, מסלם! הו פש מסלמין אג'אנב?! מא ממכן מסיחי או אי דיאנה ת'אניה יסלמוא? יא אללה, אלע'באא', אלע'באא'! ען ג'ד פעלן ע'באא'!
בס אלואחד מא ילאקי היכ אשי יעלק עליה ביקעד יתפלסף. ויא רית פלספה כויסה. הון פי כנדרה, פש עקל. פי כנדרה!
בתערפוא איש אללי ביצ'חכ באלמוצ'וע? למא ענא ואחד יתזוג' אג'נביה, ח'צוצן פי בעצ' אלמשאהיר, או מש משאהיר, בתלאקי איש אלמג'תמע? ביזקף לכ. וביעקד יעמל האי אלתעליקאת אלבאיח'ה: "תחסין אלנסל מא תחסין אלנסל, בראפו עליכ מא בראפו עליכ". אמא למא מרה תעמל נפס אלחכי ביצירוא יטלעוא ח'ראריף וסואלף מא אלהא דח'ל באלסאלפה אלאולאניה.
ג'הל, אנפצאם, אזדואג'יה מעאייר.
חלוא עני!
مرّات لمّا أقرا هاي التّعليقات بحسّ إنّي بخسر جزء أو كتلة هيك كويسة هيك من دماغي، من كتر الغباء!
إذا الله نفسه ما عنده مشكلة أنا أتزوّج أجنبي، ايش؟-
أصلًا كلمة أجنبي – أجنبي على مين؟ يعني احنا اللي منعتبرهم أجانب – احنا نفسنا أجانب بالنّسبة للأجانب، عرفت؟ يعني حسب انت ع مين تسأل كلمة أجنبي، على مين تُطلق.
هدا أوّل اشي. ثاني اشي، الله نفسه ما عنده مشكلة بهاي الحالة! الله حكى: لازم يكون مسلم، مسلم! هو فش مسلمين أجانب؟! ما ممكن مسيحي أو أيّ ديانة ثانية يسلموا؟ يا الله، الغباء، الغباء! عن جدّ فعلًا غباء!
بس الواحد ما يلاقي هيك اشي يعلّق عليه بيقعد يتفلسف. ويا ريت فلسفة كويسة. هون في كندرة، فش عقل. في كندرة!
بتعرفوا ايش اللي بيضحّك بالموضوع؟ لمّا عنّا واحد يتزوّج أجنبيّة، خصوصًا في بعض المشاهير، أو مش مشاهير، بتلاقي ايش المجتمع؟ بيزقّف لك. وبيعقد يعمل هاي التّعليقات البايخة: "تحسين النّسل ما تحسين النّسل، برافو عليك ما برافو عليك". أمّا لمّا مرة تعمل نفس الحكي بيصيروا يطلّعوا خراريف وسوالف ما الها دخل بالسّالفة الأوّلانيّة.
جهل، انفصام، ازدواجيّة معايير.
حلّوا عني!
לפעמים כשאני קוראת את התגובות האלה אני מרגישה שאני מאבדת חלק או אונה כזו, אונה "טובה", מהמוח, מרוב טיפשות!
אם לאלוהים בעצמו אין בעיה שאתחתן עם זר, למה?-
המילה זר – זר מבחינת מי? כלומר אלו שאנו מחשיבים אותם זרים – אנו עצמנו זרים מבחינת הזרים, הבנת? כלומר זה תלוי על מי אתה שואל לגבי המילה זר, על מי היא נאמרת.
זה דבר ראשון. שנית, לאלוהים בעצמו אין בעיה בעניין הזה! אלוהים אמר: "חובה שהוא יהיה מוסלמי", מוסלמי! מה, אין מוסלמים זרים?! לא יכול להיות שנוצרי או כל בן דת אחרת יתאסלם? אלוהים, הטיפשות, הטיפשות! ברצינות, טיפשות אמיתית!
אבל כשאין לאדם על מה להגיב הוא מתפלסף. והלוואי שזו הייתה התפלספות ראויה. (מצביעה על הראש) פה יש נעל, אין שכל. יש נעל!
אתם יודעים מה מצחיק בנושא? כשמישהו אצלנו מתחתן עם זרה, במיוחד המפורסמים, ולא רק הם, מה עושָה החברה? מריעה לך. והוא כותב את התגובות חסרות הטעם האלה: "השבחת הגזע שְמַַהשבחת הגזע, כל הכבוד לך שְמה כל הכבוד לך". אבל כשאישה עושה אותו דבר הם מתחילים לדבר שטויות שאין להן קשר לכלום (מיל': לעָבָר הרחוק").
בורות, ניתוק, סטנדרטים כפולים.
עזבו אותי!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@a_lost…/video/7484013618711760170
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי ע.י.ר (בגזרת ע"י) עוסק במגוון הנושאים הבא:
* הפועל עַארַ عَارَ בבניין הראשון – גינה, השמיץ; השחית
* הפועל עַיַּר عيّر בבניין השני – דיבר בגנותו של- בפניו; גינה, הוכיח; העליב, לעג ל-, השפיל; בדק את אבני המשקל; מדד, כיוון, איפס. במדוברת הפועל גם מופיע בצורות עם שורש מרובע: מַעְיַר مَعْيَر על דרך הבניין השני, ו- תְמַעְיַר تمعْير על דרך הבניין החמישי – ננזף
* תַעְיִיר تعيير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – כיול, כוונון, ויסות
* מֻעַיַּר معيَّر, בצורת הבינוני הפעול – מכויל, מאופס
* הפועל עַאיַרַ عايَر בבניין השלישי – כייל, בדק את נכונות המידות והמשקלות; גינה, ביזה; חָלַק על-, התנגד ל-
* מֻעַאיַרַה معايرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גידוף, לגלוג; כיוון, כוונון
* מֻעַאיִר معاير, בצורת הבינוני הפועל – מודד, מכוון
* הפועל אַעַארַ أعار בבניין הרביעי – פיטם את-
* הפועל תַעַאיַרוּא تعايروا בבניין השישי – גינו אלו את אלו, לגלגו אלו על אלו
* עַאר عار וברבים אַעְיַאר أعيار – פגם, כלימה, בושה, חרפה. ברבים קיימת גם הצורה הנפרדת מַעַאיֶר مَعَاير
* וַצְמֶת עַאר وَصْمة عَار – אות קלון
* יַא לַלְעַאר! يا للعار! – אוי לאותה בושה!
* עַאר וַשַנַאר عار وشنار – בושה וחרפה
* עַ'סַל/גַ'לַא אלְעַאר غسل/جلى العار – מחה (מיל': שטף) את הקלון מעל המשפחה, גאל את כבוד המשחה
* אֶלתַּאר/אֶלנַּאר וַלַא אלְעַאר التّار/النّار ولا العار – הנקמה/אש הגיהינום ולא הביזיון! יש לנקום את הדם ולא להתבזות באקט של אי-נקמה, מוטב לסבול ולהיענש מאשר לחיות בבושה עם כבוד פגוע (בהקשרי נקמת דם או פגיעה בכבוד המשפחה. זה היה צוהר קטן לאחד מהיבטי המנטליות הערבית)
* עִיר عِير – אורחה, שיירה של גמלים או חמורים (כאן אפשר לראות את הקשר ל- עַיִר בעברית) או פרדות, הנושאים מזון וצדה
* עִירַה عِيرة – זמני; מלאכותי, מזויף; מושאל
* עַיְר عَيْر וברבים אַעְיַאר أعيار או עֻיוּרַה عيورة – עורק של עלה; חמור בר, פרד, ערוד. במדוברת עיראקית: איבר הזכרות
* מַעְיַרַה مَعْيرة – גינוי, לעג
* עִיַאר عِيار וברבים עִיַארַאת عيارات או אַעְיִרַה أعيرة – מידה, שיעור, קנה-מידה, סטנדרט, תקן; דרגת טוהר של מתכות; משקל; קליבר; יריה, כדור שנורה; ויסות, כוונון
* עִיַאר נַארִיּ عيار ناريّ – כדור שנורה
* עִיארֶ/מִעְיַארֶ אלדַּ'הַבּ عيار/معيار الذّهب – שיעור טוהר הזהב
* עיאר מֻצַעַּ'ר عيار مصغّر – תת-קליבר
* עיאר דַ'אתִיּ عيار ذاتيّ – ויסות אוטומטי
* מִנַ אלְעִיַארֶ אלתַּ'קִיל من العيار الثّقيل – בעל משקל, בעל חשיבות, מרשים
* עַיַּאר عيّار, במשקל בעלי המלאכה – רמאי, נוכל, גנב, שודד, פורע חוק, פרחח; בטלן, משוטט; מנוף
* אִלְחַקֶ אלְעַיַּאר לַבַּאבֶּ אלדַּאר الحق العيّار لباب الدّار – האמת עתידה להתגלות (מיל': עקוב אחר הגנב עד דלת הבית)
* מִעְיַאר معيار וברבים מַעַאיִיר معايير – מידה, תקן, קריטריון, קנה-מידה, נורמה, אבן בוחן; גינוי, חרפה, נזיפה
* מִעְיַארֶ אלְמַעִישַה معيار المعيشة – רמת החיים
* מִעְיַארִיּ معياريّ – נורמטיבי, תקני
השורש הערבי הקרוב ע.ו.ר (בגזרת ע"ו, שהופיע אצלנו בעבר) עוסק בעיוורון בעין אחת, במבושים, בהשחתה ובהלוואות והשאלות.
בעברית הוא עוסק בעיוורון, אך גם בערנות, התעוררות וכו', וכן בהערות, משני הסוגים (להעיר משינה; להעיר הערה).
כתב לנו ליאור אשר:
الدّرس والنّار ما الهم معيار
א(ל)דרס וא(ל)נאר מא אלהם מעיאר
הלימוד והאש אין להם מידה / שיעור.
מדבר בחשיבות בקשת הידע ויעילות האש עבור האדם.
מקור התמונה: chatGPT
זה היה הפוסט ה- 2,793 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
