סלחנות

סלחנות
פעלים שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on סלחנות

סלחנות

סלחנות

פורסם לראשונה ב- 26.4.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיע בסרטון שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
תַסַאמֻח تَسَامُح – סלחנות, סבלנות, ותרנות
הסרטון שקיבלתי מרתק, אך הוא נטול הֶקְשֵר וללא הסברים.
זה מעצבן, אבל אנו כבר רגילים לכך. אני לא מבין למה האנשים שיוצרים את הסרטונים האלה אינם מספקים עליהם קצת מידע פרט לתוכן הגולמי.
לשמחתי, מצאתי את גרסת הסרטון כפי שהיא ביוטיוב.
הוא פורסם בסוף פברואר השנה, וכותרתו:
מִין אַחְ’טַר אִנְסַאן בִּאלְחַיַאה? ….. אֶלְכַּדַּ’אבּ مين اخطر انسان بالحياة ؟ ……الكذاب – מיהו האדם המסוכן ביותר בחיים? ….השקרן
מה רואים בסרטון? אישה מצודדת – שמשום מה מונגשת לנו בשחור-לבן, אולי להעצמת הדרמה – עונה לשאלות של מנחה אלמוני (ואפשר לשים לב שהסרטון ערוך; הקטיעות והחיתוכים מורגשים).
וזה הולך ככה, וכדאי שתשבו, כי זה יפה:
מין אַחְ’טַר אִנְסַאן בִּאלְחַיַאה? כלמה וחאדה. אֶלְכַּדַּ’אבּ
שו אג’מל הדיה באלחיאה? אלתסאמח
מין אפצ’ל מלג’א באלחיאה? אללה
מין אהם אלאשח’אצ אלכ באלחיאה? אלאהל
שו אכבר תסליה באלחיאה? אלעמל
שו אכבר סר באלחיאה? אלמות
אף! שו הי אסמא אלמשאער באלחיאה? אלסלאם אלדאח’לי
מין אפצ’ל מעלמין באלחיאה? אלאטפאל
שו אסהל שי באלחיאה? אנכ תע’לט
שו אכבר עקבה באלחיאה? אלח’וף
שו אכבר ח’טא’ באלחיאה? אנכ תתנאזל ען מבאדאכ
ואכבר הזימה באלחיאה? אלאחבאט
אף! שו אלשי אלאסאסאי באלחיאה? אלתואצל מע אלאאח’רין, עשאן אלאנפצאל אלאג’תמאעי
אסוא עלה באלחיאה? אלמזאג’יה
שו אלשעור אלאסוא באלחיאה? אלחסד
אהם שי באלחיאה? אנה יכון ענדכ בית
שו אלטריק אלאסרע ללהדף? אלח’ט אלמסתקים
אלקוה אלאכת’ר פעאליה באלחיאה? אלאימאן
ואד’א קאבלנא אלשר באלשר? פמתא ינתהי אלשר?
ואד’א טבקנא מבדא אלעין באלעין? סיצבח כל אלעאלם אעמא
مين أخطر إنسان بالحياة؟ كلمة واحدة – الكذّاب
شو أجمل هديّة بالحياة؟ – التّسامح
مين أفضل ملجأ بالحياة؟ – الله
مين أهم الأشخاص إلك بالحياة؟ – الأهل
شو أكبر تسلية بالحياة؟ – العمل
شو أكبر سرّ بالحياة؟ – الموت
أفّ! شو هي أسمى المشاعر بالحياة؟ – السّلام الدّاخليّ
مين أفضل معلمين بالحياة؟ – الأطفال
شو أسهل شي بالحياة؟ – إنّك تغلط
شو أكبر عقبة بالحياة؟ – الخوف
شو أكبر خطأ بالحياة؟ – إنّك تتنازل عن مبادئك
وأكبر هزيمة بالحياة؟ – الإحباط
أفّ! شو الشي الأساسي بالحياة؟ – التّواصل مع الآخرين، عشان الانفصال الاجتماعي
أسوء علّة بالحياة؟ – المزاجيّة
شو الشعور الأسوأ بالحياة؟ – الحسد
أهمّ شي بالحياة؟ – إنّه يكون عندك بيت
شو الطّريق الأسرع للهدف؟ – الخطّ المستقيم
القوّة الأكثر فعاليّة بالحياة؟ – الإيمان
وإذا قابلنا الشّرّ بالشّرّ؟ – فمتى ينتهي الشّرّ؟
وإذا طبّقنا مبدأ العين بالعين؟ – سيصبح كلّ العالم أعمى
מיהו האדם המסוכן ביותר בחיים? במילה אחת – השקרן
מהי המתנה היפה ביותר בחיים? – הסלחנות/ותרנות
מהו המקלט העדיף ביותר בחיים? – אלוהים
מיהם האנשים החשובים ביותר בחייך? – המשפחה
מהו הבילוי הגדול ביותר בחיים? העבודה
מהו הסוד הגדול ביותר בחיים? – המוות
אוף! (בהתרשמות מהתשובה) מהי התחושה הנשגבת ביותר בחיים? – השלום הפנימי
מיהם המורים הטובים ביותר בחיים? – הילדים
מהו הדבר הקל ביותר בחיים? – לטעות
מהו המכשול הגדול ביותר בחיים? – הפחד
מהי הטעות הגדולה ביותר בחיים? – שתוותר על עקרונותיך
והתבוסה הגדולה ביותר בחיים? – התסכול
אוף! מהו הדבר הבסיסי בחיים? – הקשר עם האחרים, (כדי להימנע) מניתוק חברתי
המחלה הגרועה ביותר בחיים? – הדכדוך
מהי התחושה הגרועה ביותר בחיים? – הקנאה
הדבר החשוב ביותר בחיים? – שיהיה לך בית
מהי הדרך המהירה ביותר אל המטרה? – הקו הישר
הכוח האפקטיבי ביותר בחיים? – האמונה
ואם נגיב לרוע עם רוע? – אז מתי יסתיים הרוע?
ואם ניישם את עקרון “עין תחת עין”? – אז כל העולם יהפוך עיוור
=-=-=
וואו! איזה יופי!
מה אומר ומה אגיד? דרמטי ומצמרר…
ושוב נאלצתי ללבוש את בגדי הספארי שלי, ויצאתי למסע חיפושים וגילויים ברשת. והאמינו לי, זה לא כזה פשוט…
מצאתי קטע ארוך יותר, בצבע, בו הן שואל השאלות והן משיבת התשובות מופיעים. כותרתו זהה.
مين أخطر إنسان بالحياة؟
מהקטע מסתבר, שהשאלה החמישית הייתה:
שו אג’מל שי באלחיאה? תטלעי!
ע’יר אנת, ביאר? אלמחבה אג’מל שי
ג’אובתי, ח’לצ, נאח’ד אלג’ואב אלאול (צוחקים)
شو أجمل شي بالحياة؟ تطلّعي
غير انت، بيار؟ المحبّة أجمل شي
جاوبتي، خلص، ناخد الجواب الأوّل
מהו הדבר היפה ביותר בחיים? הביטי (עלי, רומז לה להסתכל עליו)
חוץ ממך, פייר? האהבה היא הדבר היפה ביותר
זהו, ענית, ניקח את התשובה הראשונה (כולם מתפקעים מצחוק, וברור למה הקטע המשעשע הושמט מהגרסה הערוכה, הרצינית והדרמטית)
=-=
אחרי שהיא עונה “השלום הפנימי” הוא מעיר לה שמדובר בשתי מילים (ולא באחת), ומתפקע מצחוק.
שאלה נוספת:
שו אג’מל יום באלחיאה? אליום
شو أجمل يوم بالحياة؟ – اليوم
מהו היום היפה ביותר בחיים? – היום
ואז המנחה מסכם ואומר: “שאלתי אותך 25 שאלות”.
רגע, מה 25?
בסרטון “השחור” מופיעות 20 שאלות. בגרסה הצבעונית, שגם היא נטולת התחלה לצערנו, מופיעות, כפי שראינו, שתי שאלות נוספות.
חסרות לנו שלוש שאלות.
חיפוש עומק נוסף מגלה שמדובר בתוכנית אירוח לבנונית ששמה מֶנַּא וּגַ’רּ منّا وجرّ – משהו בסגנון: “מאיתנו ומאחרים”
שמה באנגלית הוא פשוט: Pierre Rabbat’s weekly show בהנחייתו של העיתונאי והמפיק הלבנוני פייר (בְּיֵאר, בתעתיק) רַבַּאט بيار ربّاط, יליד 1983.
אם שמו פייר אין צורך אפילו לבדוק את שם משפחתו; הוא מן הסתם נוצרי.
הבחורה המצודדת ומרטיטת הלבבות עם תשובותיה המהירות והחדות היא פמלה (באמילא, בתעתיק) אֶלְכִּיכּ باميلا الكيك
ואני חשבתי לתומי שאני מכיר את כל השחקניות הלבנוניות (היפות)…
אם שמה פמלה, אין צורך אפילו לבדוק את שם משפחתה; היא מן הסתם נוצרייה.
מסתבר שהיא שחקנית לבנונית, ילידת 1988, ולאחותה היחידה קוראים אמנדה ראשל (אמאנדא ראשיל). נו, צריך הוכחה נוספת? היא הופיעה בסדרה הלבנונית “אַגְ’יַאל” أجيال – “דורות”, של הסופרת קלודיה (כלודיא) מרשליון והבמאי פיליפ (פיליב) אסמר (כנ”ל לגבי ההוכחה…). בסדרה שמה תמרה (תמארא), והיא נאלצת להתמודד בה עם הקשר הרומנטי שמתפתח בינה ובין… השחקנית קרלה בוטרוס (כארלא בטרס) שמגלמת אישה לסבית.
טוב, רק בלבנון דברים כאלה אפשריים…
=-=-=-=
הבה נחזור לדרמה שלנו…
בסוף השאלון המנחה פייר שואל את פמלה מאיפה הביאה את כל דברי החכמה האלו.
ואז היא צוחקת צחוק גדול ואומרת: מהטמה גנדי ואמא תרזה.
היא גם מסבירה לפאנל המשתתפים בתוכנית, שכשקראה את התשובות האלה חשבה לעצמה: זה מה שאני הייתי עונה אילו הייתי נשאלת את השאלות האלה.
כלומר היא מזדהה עם התשובות לגמרי ומשתדלת ליישם אותן בחייה הפרטיים. באשר לילדים, היא רוצה שיהיו לה חמישה ילדים.
צירפתי תמונה לתגובה הראשונה עם אותן שאלות, כפי שמיוחסות לגנדי.
בקטע הבא מגלים שהריאיון הזה הוא בכלל מ- 12.2019:
باميلا الكيك تستعين بغاندي والأم تريزا في “منّا وجر” – פמלה אלכיכ נעזרת בגנדי ובאמא תרזה בתוכנית “מנא וג’ר”
והנה, זהו למעשה הקטע המלא, עם שתי השאלות שנשאלו ראשונות:
שו אצל כל אלשרור? אלאנאניה
שו אללי בח’ליכי תכוני סעידה באלחיאה? אן אכון מפידה ללאאח’רין
شو أصل كلّ الشّرور؟ – الأنانية
شو اللّي بخلّيكي تكوني سعيدة بالحياة؟ – أن أكون مفيدة للآخرين
מהו מקור כל סוגי הרוע? – האנוכיות
מה גורם לך להיות מאושרת בחיים? – שאהיה מועילה לאחרים
את השאלה ה- 25 איתרתי באופן טקסטואלי ברשת:
מא אלחמאיה אלאכת’ר פעאליה באלחיאה? אלמחבה ואלתסאמח
ما الحماية الأكثر فعالية بالحياة؟ – المحبّة والتّسامح
מהי ההגנה האפקטיבית ביותר בחיים? – האהבה והסלחנות/ותרנות
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
וקצת ידע כללי, לטובת מי שאינם מכירים את הפרסונות שהוזכרו:
“מהאטמה גנדי או בשמו המלא מוֹהַנְדַּס קרמצ’נד גַּנְדי (2 באוקטובר 1869 – 30 בינואר 1948) היה מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא נחשב גם לסמל ההתנגדות הלא-אלימה בזכות הגייתה ויישומה של הסאטיאגרהא – פילוסופיה הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה – דבר שהוביל לעצמאות הודו ועורר השראה אצל תנועות שונות לזכויות האדם ולחופש ברחבי העולם. […]” (ויקיפדיה)
“האם תֶּרֶזָה או אמא תרזה (שמה הרשמי על פי הוותיקן הוא האם תרזה הקדושה של כלכותה; נולדה כאגנס גונג’ה בויאג’יו; 26 באוגוסט 1910 – 5 בספטמבר 1997) הייתה נזירה אלבנית-קתולית, מיסיונרית, פעילה הומניטרית ומקימת מסדר המיסיונרים של הצדקה שסייע לעשרות אלפי אנשים. עבודתה, סיועה ההומניטרי ותמיכתה בעניים בכלכותה שבהודו הפכו אותה לאחת מהנשים המפורסמות ביותר בעולם ולסמל לצדקות ויושר בעיני רבים.
לתרזה הוענק ב-1979 פרס נובל לשלום ובשנת 1980 פרס בראט רטנה (Bharat Ratna), הפרס האזרחי הגבוה ביותר בהודו. היא קיבלה אזרחות כבוד בארצות הברית ב-1996, הוכרזה כמבורכת על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2003 וכקדושה על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב-4 בספטמבר 2016. […]” (שם)
=-=-=-=-=-=
בעבר התפרסם אצלנו פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום.
האם כתבת פעם על הביטוי לו סמחת لو سمحت؟
אני מכיר את הביטוי ושימושיו, בכל מקרה, מה המשמעות המילולית של המילה سمحت?
הפועל סלח בעבר = سامح
אז מה המשמעות המילולית של سامح?
אם סלחת? אם סליחתך? אם רשותך?
תודה”.
אז מילת היום היא –
סַמַח سَمَح – הרשה
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
היום נדבר על –
סַמִיח سميح וברבים סֻמַחַאא’ سمحاء – סלחן, ותרן, רחב-לב, נדיב, אדם נוח
השורש הערבי ס.מ.ח עוסק במתן רשות ובבקשת סליחה.
בעברית הוא מופיע, עם חילופי למנ”ר, בשורש ס.ל.ח:
* הפועל סַמַח سمح בבניין הראשון – הרשה, נתן רשות, אִפְשֵר. במדוברת בלבד גם: סלח
מי שמדבר קצת ערבית מכיר את הפניה המנומסת “אִסְמַח לִי [מִן פַצְ’לַכּ]” اسمح لي [من فضلك], אולם רבים מאותם אנשים סבורים שהתרגום הוא כמו בעברית: “סלח לי [ברשותך]”. כפי שאנו רואים, התרגום הוא: “הרשה לי”, או בתרגום חופשי יותר: “ברשותך”. מה שמוסיף לבלבול הוא התרגום של הבניין השלישי, תכף בהמשך
ויש גם הביטוי שעסקנו בו בעבר: לַא סַמַח אַללָּה! لا سمح الله – חס וחלילה! אללה לעולם לא ירשה זאת!
* לַוְ סַמַחְת لو سمحت – אני מבקש, ברשותך, בבקשה ממך (מיל’: אם תרשה)
* סַאמֶח سامِح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – פירושו נדיב, וגם הוא משמש כשם פרטי (ראו בהמשך)
* מַסְמוּח مسموح, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שמותר לעשותו, מותר
* מַסְמוּחַאת مسموحات – סחורות פטורות ממס או ממכס
* סַמַאח سماح, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מתן רשות, הרשאה; סלחנות, ותרנות; שם פרטי של אישה
* אַהְלֶ אלסַּמַאח מְלַאח أهل السّماح ملاح – אנשים שסולחים הם אנשים טובים
* סַמַאחַה سماحة, צורת שם פעולה נוספת – ותרנות, סבלנות, סלחנות, נדיבות, רוחב לב, וגם תואר כבוד לבעל כהונה דתית מוסלמית, למשל: סמאחַתֶ אלשֵּיח’ سماحة الشّيخ – כבוד השיח’, או סמאחתֶ אלְמֻפְתִי
* הפועל סַמַּח سمّح בבניין השני – נהג עם- בוותרנות, בנדיבות וברוחב-לב
* הפועל סַאמַח سَامَح בבניין השלישי (הנה, הגענו לזה) – סלח, מחל
* מֻסַאמַחַה مسامحة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חנינה; ויתור
* אַללָּה יֶסַאמְחַכּ! الله يسامحك / אַללָּה לַא יֶסַאמְחַכּ! الله لا يسامحك – שאללה יסלח לך (על מה שעשית)! / שאללה לא יסלח לך! לרוב נאמר מתוך תרעומת אך לא מתוך זעם אמיתי
* הפועל תַסַאמַחוּא تسامحوا בבניין השישי, עם ההדדיות המובנית – סלחו זה לזה. תַסַאמַחַ מַעַ- تسامح مع- – היה ותרן, התפשר
* תַסַאמֻח تسامُح, שם הפעולה של הבניין השישי – סלחנות, סובלנות, ותרנות
* הפועל אִסְתַסְמַח استسمح בבניין העשירי – ביקש סליחה, התנצל; ביקש רשות או אישור
* מִסְמַאח مِسماح – סלחן, נוח לבריות
תוספות של הקוראים (קוראות, במקרה זה):
* אֶלֶמְסַאמֶח כַּרִים المسامح كريم – הסלחן הוא נדיב/אציל נפש
* אַלְמֻחִבֶּ מְסַאמֶח المحب مسامح – האוהב הוא סלחן
האם שמעתם על –
(1)
“סַמִיחֶ אלְקַאסֶם (בערבית: سميح القاسم; 11 במאי 1939 – 19 באוגוסט 2014) היה משורר דרוזי תושב ישראל, יליד עבר הירדן. הוא כתב בשפה הערבית וייצג קבוצה בציבור הדרוזי, אשר מעוניינת בחיזוק הזהות הערבית של הדרוזים בישראל, ומתנגדת לגיוס החובה של הציבור הדרוזי לצה”ל […]” (ויקיפדיה).
(2)
פַרִיק (דרגה מקבילה לרב-אלוף) סַמִיח בַּאשַא בַּדְרֶ אלדִּין אֶלְבַּטִּיחִ’י الفريق سميح باشا بدر الدّين البطّيخيّ היה ראש המודיעין הכללי הירדני וכן יועץ המלך לענייני ביטחון לאומי.
בירדן, באשא הוא תואר כבוד לבעלי דרגה צבאית בכירה מאוד. זהו שריד מהשלטון העותמאני.
וגם:
* סַאמֶח חַסַן שֻכְּרִי سامح حسن شكري הוא שר החוץ המצרי
* סאמח פַהְמִי سامح فهمي, היה שר הנפט המצרי
זה היה הפוסט ה- 1,315 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x