מרחבא
שלום לכולם,
אני רוצה לפתוח את הפוסט עם הפניה לסרטון מאתמול של ד”ר מרדכי קידר.
ד”ר קידר מסביר ב- 10 דקות בצורה הטובה ביותר מדוע מי שרוצה ללמוד ערבית צריך:
א. להתחיל בלימוד הספרותית
ב. ללמוד באותיות ערביות ולא בתעתיק
ד”ר קידר מסכם בסרטון את מה שאני מאמין בו ומטיף לו שנים רבות.
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.
אז מילת היום היא –
ג’וּע جُوع – רָעָב
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/vBQCu
החבר שלח לי שני סרטונים באמצע ינואר. שניהם עוסקים באותה תופעת רשת.
הסבר קצר לתופעת/טרנד “תן פרשנות, יא דוירי!” מצאתי במאמר מאת סעידֶ אלסֻּנִּי בערוץ אלג’זירה מתאריך 28.12.23.
להלן עיקרי הדברים, ובל נשכח שכתב אותם איש ערוץ אלג’זירה, שהוא השופר הכמעט רשמי של חמאס בכלל ובמלחמה בפרט.
نداء أطلقه بأعلى الصوت مقاتل من أبطال المقاومة الفلسطينية البواسل في قطاع غزة؛ فرحًا، وسعادةً بما أنجزه باستهداف عشرة جنود لجيش الاحتلال متحصنين في بناية بمنطقة “جحر الديك”، وإيقاعهم بين قتيل وجريح.
الدنيا كلها، سمعت المُقاتل قاصدًا، مُناداة الخبير العسكري الأردني اللواء فايز الدويري، الذي يطل مرات عديدة يوميًا من شاشة “قناة الجزيرة” التي اختارت- دائمًا- الوقوف بما لها من ثقل إعلامي، إلى جانب الشعب الفلسطيني، ومقاومته، في قضيته العادلة، دون التخلّي عن المهنية والموضوعية والرصانة.
المقاوم البطل المُنادي للدويري، من مقاتلي “كتائب القسام”، الذين أنهكوا- مع سرايا القدس- جيشَ العار الإسرائيلي، الذي لا يُتقن سوى قتل المدنيين العُزل؛ من الأطفال والنساء والشيوخ، والتنكيل بهم؛ بينما جنوده يفرون مذعورين تحت ضربات المقاومة.
“את הקריאה “חַלֶּל יַא דְוֵירִי” “حلّل يا دويري”, “תן פרשנות, יא דוירי!”, אמר אחד מפעילי חמאס ברצועה, לאחר שהצליח לפגוע (להרוג ולפצוע) בעשרה חיילי צה”ל שהתבצרו בבניין באזור ג’חר אלדיכ.
כל העולם שמע את קריאת הלוחם, שפנה למומחה (הפרשן) הצבאי הירדני, לואא’ (דרגה מקבילה לאלוף) פאיז אלדוירי, שמופיע פעמים רבות מדי יום בערוץ אלג’זירה, שבחר, כמו תמיד, לעמוד עם כל הכוח התקשורתי שלו לצד העם הפלסטיני והתנגדותו, בסוגיה הצודקת שלו, ללא ויתור על מקצועיות, אובייקטיביות ורצינות (כן, בטח… ממש פרס פוליצר לאובייקטיביות. שָלֵו).
הלוחם הגיבור שפנה לאלדוירי, איש גדודי אלקסאם, הוא מבין אלו שהתישו, יחד עם פלוגות ירושלים (של הג’האד האסלאמי. שלו), את צבא הבושה הישראלי, שיודע רק להרוג אזרחים שאינם חמושים, כלומר ילדים, נשים וזקנים, ולהתעלל בהם, בעוד חייליו בורחים מבוהלים בשל מכות ההתנגדות”.
(התרגום שלי. שָלֵו)
כן, הייתי חייב להביא דברים בשם אומרם, ולמרות שאינני מציג פה את דעותיי האישיות, הפעם אני חייב:
סעיד היקר, איש ערוץ אלג’זירה, אותו אתה מגדיר “מקצועי, אובייקטיבי ורציני”, האם בפתיח שלך שהבאתי פה הצגת עובדות “מקצועיות, אובייקטיביות ורציניות”, או שאתה פשוט שונא את ישראל ואת כל מה שקשור אליה?
עוד עיתונאי כזה ואבדנו.
ואפסיק כאן לפני שאתעצבן יותר…
=-=-=-=
בקיצור, הקריאה “חלל יא דוירי” הפכה נפוצה מאוד בחודשים האחרונים במקרים בהם הצלם רוצה להציג את ישראל או את צה”ל בזמן חולשתם.
ועכשיו, נעבור לסרטונים שקיבלתי, שבשניהם אין לי מושג מי הדוברים, מתי הם צולמו וכו’. קיבלתי אותם כקבצים ולא כקישורים ברשתות חברתיות.
אבל התוכן, הו, התוכן…
(1)
חלל יא דוירי מעאנאת אלשעב!
חלל יא דוירי ע אלדור אללי בתרוח ואלבני אאדמין אללי בימותוא פי אלשוארע, ביקעדוא 30 יום
חלל יא דוירי, בתחססנא כוריא אלשמאליה ולא בתחסבנא רוסיא, יא אסתאד’ דוירי. קאעד עלא אלג’זירה.
אנת עם בתנאם ובתאכל ובתתעשא ואחנא בננאם באלג’וע!
לא מיה ולא אכל, חלל יא דוירי אלדור ואלבני אאדמין בתמות.
איש, יא אסתאד’ דוירי, חאססנא רוסיא ולא בתחססנא כוריא אלשמאליה אחנא.
אחנא בנמות ובנתקטע, מליון ונצ פי רפח קאעדין.
חראם עליכו יא נאס, חסוא פי אלשעב!
ובדנא הלחין וקף אטלאק אלנאר פורן! אחכי יא דוירי, וקף אטלאק אלנאר!
حلّل يا دويري معاناة الشّعب!
حلّل يا دويري ع الدّور اللي بتروح والبني آدمين اللي بيموتوا في الشّوارع، بيقعدوا ٣٠ يوم
حلّل يا دويري، بتحسّسنا كوريا الشّماليّة ولا بتحسّبنا روسيا، يا أستاذ دويري. قاعد على الجزيرة.
انت عم بتنام وبتاكل وبتتعشّى واحنا بننام بالجوع!
لا ميّة ولا أكل، حلّل يا دويري الدّور والبني آدمين بتموت.
ايش، يا أستاذ دويري، حاسسنا روسيا ولا بتحسّسنا كوريا الشّماليّة احنا.
احنا بنموت وبنتقطّع، مليون ونصّ في رفح قاعدين.
حرام عليكو يا ناس، حسّوا في الشعب!
وبدّنا هلحين وقف إطلاق النّار فورًا! احكي يا دويري، وقف إطلاق النّار!
תן פרשנות, יא דוירי, על הסבל של העם!
תן פרשנות, יא דוירי, על הבתים שנהרסים והאנשים שמתים ברחובות, כבר 30 יום.
תן פרשנות, יא דוירי, אתה חושב שאנחנו צפון קוריאה או רוסיה, מר דוירי. יושב לי באלג’זירה.
אתה ישן ואוכל ואנחנו ישנים רעבים!
אין מים ולא אוכל, תן פרשנות, יא דוירי, על הבתים והאנשים שמתים.
מה, מר דוירי, אתה חושב שאנחנו רוסיה או צפון קוריאה.
אנו מתים ונהרסים, מיליון וחצי איש נמצאים ברפיח.
חבל עליכם, אנשים, הַרגישו את העם!
אנו רוצים עכשיו הפסקת אש מיידית! דבר, יא דוירי, על הפסקת אש!
(2)
בשניות הראשונות רואים את פאיז אלדוירי מגיב בערוץ אל ג’זירה לפעיל אלקסאם ואומר:
חלל יא דוירי – סאחלל
حلّل يا دويري – سأحلّل
“תן פרשנות, יא דוירי” – אני אתן
חלל יא דוירי חג’ם אלדמאר פי ע’זה
חלל יא דוירי קדיש פי מח’ימאת נאזחין
חלל יא דוירי קעדת אלנאס פי אלצקעה ותחת אלמטר
חלל יא דוירי תעב אהלי וצחאבי
חלל יא דוירי קדיש פי נאס בתנזל מנאשדאת תטמן ע אהלהא מן אסאביע לאנה מא בתערפש אשי ענהא
חלל יא דוירי קדיש פי נאס קאעדה בתמות מן אלג’וע
חלל יא דוירי! חללוא יא מסלמין! חללוא יא ערב!
ילא, חללוא!
حلّل يا دويري حجم الدّمار في غزّة
حلّل يا دويري قدّيش في مخيّمات نازحين
حلّل يا دويري قعدة النّاس في الصّقعة وتحت المطر
حلّل يا دويري تعب أهلي وصحابي
حلّل يا دويري قدّيش في ناس بتنزّل مناشدات تطمّن ع أهلها من أسابيع لأنّه ما بتعرفش اشي عنها
حلّل يا دويري قدّيش في ناس قاعدة بتموت من الجوع
حلّل يا دويري! حلّلوا يا مسلمين! حلّلوا يا عرب!
يلّا، حلّلوا!
תן פרשנות, יא דוירי, על היקף ההרס בעזה
תן פרשנות, יא דוירי, על כמה מחנות עקורים יש
תן פרשנות, יא דוירי, על שהיית האנשים בכפור ובגשם
תן פרשנות, יא דוירי, על עייפות משפחתי וחבריי
תן פרשנות, יא דוירי, על כמה אנשים מפרסמים קריאות (פוסטים) כדי להבין מה קרה למשפחתם לפני שבועות כי הם לא יודעים דבר עליהם
תן פרשנות, יא דוירי, על כמה אנשים מתים מרעב
תן פרשנות, יא דוירי, תנו פרשנות, מוסלמים! תנו פרשנות, ערבים!
קדימה, תנו פרשנות!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
ג’וּעַאן جُوعَان או גַ’וְעַאן جَوْعان, וברבים גִ’יַאע جياع – רעֵב
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/1XQTk
לפני שבע (!) שנים פרסמנו את הדברים הבאים:
אַלשַּבְּעַאן מַא בִּעְרַף הַמֶּ אלגּ’וּעַאן الشّبعان ما بعرف همّ الجُّوعَان – השבע אינו יודע/מכיר את דאגת הרעב
לשמיעה:
שַבְּעַאן – אותו שורש כמו בעברית: שֹבע.
ג’ועאן – השורש ג.ו.ע הוא שורש שעוסק בעברית במוות. ביאליק כתב: “הקיץ גווע”, כלומר מת. אולם מבחינת סמנטית (של משמעויות), השורש הזה מתקשר בעברית בעיקר ל… רעב. גוועים ברעב. והנה מצאנו את הקישור לערבית.
הַםּ וברבים הֻמוּם هموم – דאגה. וגם בצורת פועל בביטוי הנפוץ: וַלַא יְהִמַּכּ! ولا يهمك (אל תדאג, מיל’: ושלא ידאיג אותך!).
זה מה שהיה אז.
תוספות עדכניות:
* הפועל גַ’אע جاع בבניין הראשון – רָעַב, נעשה רעב; התאווה, השתוקק; היה שומם
* ג’וּע جوع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, או מַגַ’אעַה مجاعة או מַג’וּעַה مجُوعة או מַגְ’וַעַה مجْوَعة – רָעָב; מחסור; בצורת
* ג’וּע כַּלְבִּיּ جوع كلبيّ – בולמוס אכילה, הרגשת רעב גם אחרי אכילה (מיל’: רעב כמו של כלב)
* אַדַ’אקַהֻ לִבַּאסַ אלְג’וּע أذاقه لباس الجوع – הרעיב אותו, נתן לו לסבול חרפת רעב
* גַ’אאֶע جائع וברבים גִ’יַאע جياع או גֻ’וַּע جُوّع או גַ’וְעַא جوعى – רעֵב
* הפועל גַ’וַּע جوّع בבניין השני או אַגַ’אעַ أجاعٍ ברביעי – הרעיב
* גַ’וִּע כַּלְבַּכַּ יַתְבַּעַכּ جوّع كلبك يتبعك – הרעב את כלבך והוא ילך אחריך, אל תשביע את אנשיך שמא ישמנו ויבעטו בך
* הפועל תַגַ’וַּעַ تجوّع בבניין החמישי – הרעיב עצמו
* גַ’עַאן جعان וברבים גַ’עַאנִין جعانين, וגם גִ’יעַאן جيعان וברבים גִ’יעַאנִין جيعانين, כמו מילת היום – רעב
* מַיֶּת מִנֶ אלגּ’וּע ميّت من الجوع – מת מרעב (בכל מובן)
* עַלַא אלְג’וּע على الجُوعٍ – על בטן ריקה, “על הרעָב”
* קַרַצֹה אלְג’וּע قرصه الجُوعٍ – היה רעב מאוד (מיל’: הרעב עקץ אותו)
* אַעוּדֻ’ בִּאללָּה מִן ג’וּעַאן אִדַ’א שִבֶּע וּמִן מַחְכּוּם אִדַ’א חַכַּם أعوذ بالله من جوعان إذا شبع ومن محكوم إذا حكم – ישמרנו אלוהים מֵרָעֵב אם שָֹׁבע ומנשלט/שפוט/אסיר אם שלט; עבד כי ימלוך, אוי לנו כשקטן עולה לגדולה
לַא יֻסְמִנֻ וַלַא יֻעְ’נִי מִן ג’וּע لَّا يُسْمِنُ وَلَا يُغْنِى مِن جُوعٍ – אינו מועיל בדבר, חסר השפעה, אינו פותר את הבעיה, אינו מעלה ואינו מוריד (מיל’: אינו משמין ואינו מקל מהרגשת הרעב)
זהו פסוק 7 בסורת האופפת/הכובשת (88):
אינם מזינים ואינם משביעים (תרגום רובין. הפסוק מתייחס לפניהם הנפולים של הרשעים יורשי גיהינום)
תוספות הקוראים:
גילה יונה:
פתגם עיראקי יהודי: לַא תְבַּיִן/ תְטַלֵּע חִ’בְּזַכּ בֵּין אלִגְ’ואעִי لا تبين/ تطلع خبزك بين الجواعي התרגום גם כפשוטו: אל תחשוף את הלחם שלך בין העניים, והכוונה גם אל תתפאר במה שיש לך ליד אלה שאין להם, אל תשתחצן.
אלי בן-משה:
אלג’ועאן יאכל חג’ארה الجوعان يأكل حجارة
הרעב יאכל אפילו אבן
נאצר אבו ע’לוס:
من حقوق الجار على الجار
قال رسول الله صلعم: ليسَ المؤمنُ الَّذي يشبَعُ وجارُهُ جائعٌ إلى جنبِهِ
מחובותיו של השכן כלפי שכנו:
אמר שליח האל: מאמין הוא אינו זה ששבע כששכנו רעב לצידו
(התרגום שלי. שלו)
ורה כהן בסו:
اللهم اطعم كل جائع واغني كل فقير واشفي كل مريض
אלוהים האכל כל אדם רעב, העשר כל אדם עני, ורפא כל חולה.
רעב جوعان גועאן (ج) جوعانين ברבים גועאנין
אצל יהודי עיראק רבים של רעב جوعان זה جواعي גואעי.
כמה ביטויים ל’מת מרעב’ במדוברת:
בעיראקית
گتلني الجوع גתלני אלג’וע
خويت من الجوع ח’וית מן אלג’וע
בסורית
فرطت من الجوع פרטת מן אלג’וע
مفرفط من الجوع מפרפט מן אלג’וע
אצל ערביי ישראל:
هفتان הפתאן
مسخسخ من الجوع מסח’סח’ מן אלג’וע
ضرني الجوع צ’רני אלג’וע
=-=-=-=
חברי הקורא אורי טרוק הזכיר לי ששכחתי את:
קיימת מחלוקת הלכתית בנוגע למשפט בן שתי המילים:
אַלְג’וּע כַּאפִר الجوع كافر – הרעב כופר
(מסביר חברי חיים מונסונגו: כי הוא יכול להעביר אדם על דעתו ללא רחמים)
נעיין קלות בדף האינטרנט המפורסם https://islamqa.info/ar
שעוסק בשאלות ותשובות הלכתיות באסלאם.
שאלה:
(الجوع كافر)، تقال للدلالة على أن الجوع قد يؤذي الإنسان إلى حدٍ كبير، وقد قيل لي: إن هذه الجملة لا تجوز؛ لأن الجوع جند من جنود الله، وبناءً عليه لا يجوز وصف جند الله تعالى بالكفر […]
המשפט נאמר כהוכחה לכך שרעב עלול לפגוע מאוד באדם. נאמר לי: המשפט אינו מותר (חוקי על פי ההלכה), שכן הרעב הוא חייל/גַּיִס מחייליו אללה, ואי אפשר לתאר את חיילי אללה בהקשר של כפירה. […]
(מסביר חיים: התופעות הפיזיות כפופות לאל, והרעב הוא כופר כי הוא יכול להעביר אדם על דעתו ללא רחמים.
מוסיף ידידי אמג’ד עתאמנה: כשקורים אסונות לבני אדם, אומרים שזהו עונש משמיים. אלוהים שלח חייליו לבצע משימה, וירוס קורונה או מגיפה כלשהי, וגם רעב, הם ה”חיילים”)
פתיח התשובה:
مقولة: “الجوع كافر”: من المعقول أن الجوع هو حال من الأحوال، لا يتصور أن يقوم به إيمان أو كفر.
والظاهر أن المراد بوصف (كافر) في حق (الجوع): أصل إطلاقه اللغوي، بمعنى: (ساتر).
האמירה “הרעב כופר”: הגיוני שהרעב הוא אחד המצבים, אך לא יעלה על הדעת שמתקיימות בו אמונה או כפירה.
נראה שהכוונה בשם התואר “כופר” בעניין “הרעב”: המשמעות הלשונית המקורית (של כופר) היא מסתיר, מכסה.
[…]
وقال الزمخشري رحمه الله:
“ك ف ر كفر الشيء وكفّره: غطّاه يقال: كفر السحاب السماء وكفر المتاع في الوعاء وكفر الليل بظلامه وليل كافر.
ولبس كافر الدروع وهو ثوب يلبس فوقها.
אמר אלזמח’שרי (איש דת מוסלמי ממוצא פרסי מתקופת ימי הביניים. שָלֵו), עליו השלום:
השורש כ.פ.ר; כפר בדבר: כיסה אותו. שנאמר: העננים כיסו את השמיים; כיסה את הצידה לדרך שבמכל; הלילה כיסה באפלה שלו; לילה אפל, “מכסה”.
לבש את “כאפר אלדרוע” (השריון) פירושו (לבש) בגד שנלבש מעל השריון.
[…]
ووصف الجوع بأنه (كافر)، بهذا الاعتبار: أمر معقول ظاهر من أحوال الناس؛ فإن الجوع متى اشتد بالمرء غطى على عقله، وقصده وإرادته، وصار معه كالغضب الشديد، الذي يغلق عليه فهمه وقصده.
הרעב תואר כ”כופר” במובן הבא: מדובר בעניין הגיוני שהוא אחד ממצבי האנשים. כשהרעב גובר הוא מכסה את (כלומר משפיע על-. שָלֵו) שכלו, כוונתו ורצונו של האדם, והוא חווֶה זעם גדול, שחוסם בפניו את הבנתו וכוונתו.
[…]
(התרגום שלי. שָלֵו)
כתב לנו בתגובות מישאל בן-שבת:
בחומש דברים כ”ה 18 אפשר למצוא אותו הסנטימנט של الجوع كافر:
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.
כדי ללכת בדרך הישר, אדם צריך לעשות בחירות ולא ברירות מחדל.
=-=-=
כתב לנו בתגובות של הפוסט הנוכחי יניב קראוס:
الجوع كافر הוא ביטוי שמקורו במוחמד נביא האסלאם, ויש לו פירוש רחב מאוד, פרשנים מוסלמים מתייחסים לביטוי זה באופן נרחב.
במאה ה-7 לספירה עת הגעת האסלאם לעולם, היו השבטים הערבים בחצי האי ערב פגאנים עובדי אלילים. הרעב הקשה שפגע בשבטים גרם להם לקבור את בנותיהם חיות (בעודן תינוקות). מוחמד יצא נחרצות כנגד התופעה ואסר על המתאסלמים לעשות זאת ואף כינה אותם כופרים.
ולכן ציין ש-الجوع كافر הרעב גורם לאדם לכפור (כפירה) באלוהים.
צחיח אלבוח’ארי صحيح البخاري כתב בחד’ית שלו בשם עאישה (אחת מ-13 נשותיו של מוחמד) על דברי הנביא משמעות הכפירה ותוצאותיה… שים לב עד כמה המילים שבחר הנביא מקורן ביהדות…
זה היה הפוסט ה- 2,366 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
