מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
כַּתֶּ'ר חֵ'יר אַללָּה كَثِّر خير الله – תודה לאל; מיל': מי ייתן שהשפע של אלוהים יהיה רב
תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
משה שלח לי סרטון נוסף של הקומיקאים הלבנונים עאדל כרם ועבאס שאהין.
הסיטואציה: עבאס פותח בטעות דלת של תא בשירותים ציבוריים כשעאדל נמצא בפנים.
– ייי! ולו!
– סורי סורי! ייי, מא תואח'דני, חביבי, אללה יח'ליכ!
– יא אח'י, דק ע אלבאב!
– עפון, עפון! מא תואח'דני, מא אנתבהת! אללה יח'ליכ, בעתד'ר מנכ, ח'יי, בעתד'ר!
– ילא, ולא יהמכ
– אללה יח'ליכ, יא רב!
– כיפכ?
– אלחמד ללה, מניח
– אלצחה כיף?
– מאשי אלחאל, כת'ר ח'יר אללה
– ואלאהל כיף, טמנא?
– ואללה אלאהל בח'יר, באלף נעמה, אלחמד ללה
– עם תטלע ע אלג'נוב?
– איה, יעני כל אסבוע
– אלמדאם כיפהא?
– אלמדאם מניחה כמאן
– דח'לכ, אלולאד פאתוא ע אלמדארס ולא בעד?
– לא, אלולאד באכתובר, אלשהר אלג'אי, ביפותוא
– לחט'ה, לחט'ה
– איה, קלי!
– מעלמי!?
– איה ח'יי?
– פי מג'אל תסדה לבוזכ לאנה עם נחכי ע אלתלפון? חאג'ה כל מא עם בסאל סאאל תג'אוב אנת?
– אלעמא בקלבכ! פכרתכ עם תחכי מעי! שו קצתכ, ליה אנא ברד(?) היכ! פכרתכ עם תסאלני! לכ, אפתח, לאקלכ, ולא, אפתח! אפתח, אלעמא בקלבכ, עמי!
– ييي! ولو!
– سوري سوري! ييي، ما تواخدني، حبيبي، الله يخلّيك!
– يا اخي، دقّ ع الباب!
– عفوًا، عفوًا! ما تواخدني، ما انتبهت! الله يخلّيك، بعتذر منك، خيّي، بعتذر!
– يلّا، ولا يهمّك
– الله يخلّيك، يا ربّ!
– كيفك؟
– الحمد لله، منيح
– الصّحّة كيف؟
– ماشي الحال، كثّر خير الله
– والأهل كيف، طمّنّا؟
– والله الأهل بخير، بألف نعمة، الحمد لله
– عم تطلع ع الجنوب؟
– ايه، يعني كلّ أسبوع
– المدام كيفها؟
– المدام منيحة كمان
– دخلك، الولاد فاتوا ع المدارس ولّا بعد؟
– لا، الولاد بأكتوبر، الشّهر الجاي، بيفوتوا
– لحظة، لحظة
– ايه، قلّي!
– معلّمي!؟
– ايه خيّي؟
– في مجال تسدّه لبوزك لأنّه عم نحكي ع التلفون؟ حاجة كلّ ما عم بسأل سؤال تجاوب انت؟
– العمى بقلبك! فكّرتك عم تحكي معي! شو قصّتك، ليه أنا بردّ(؟) هيك! فكّرتك عم تسألني! لك، افتح، لأقلّك، ولا، افتح! افتح، العمى بقلبك، عمي!
– היי! מה זה?
– סליחה, סליחה! ואי, סליחה, יקירי, תהיה בריא!
– אחי, דפוק על הדלת!
– סליחה, סליחה! מבקש את סליחתך, לא שמתי לב! תהיה בריא, אני מתנצל, אחי, מתנצל!
– יאללה, לא נורא
– תהיה בריא!
– מה שלומך?
– השבח לאל, בסדר
– איך הבריאות?
– בסדר, תודה לאל
– איך המשפחה?
– המשפחה בטוב, הכול בסדר, השבח לאל
– אתה נוסע לדרום (לבנון)?
– כן, כל שבוע
– איך האישה?
– גם האישה בטוב
– אגב, הילדים כבר התחילו את בית הספר או טרם?
– לא, הילדים באוקטובר, כלומר בחודש הבא הם מתחילים
– רגע, רגע
– כן, דבר!
– (יוצא מהתא) אדוני?!
– כן אחי?
– יש אפשרות שתסתום את הפה, כי אני מדבר בטלפון? … בכל פעם שאני שואל שאלה אתה זה שעונה?
– לך לעזאזל! חשבתי שאתה מדבר איתי! מה הסיפור שלך, למה שאענה(?) ככה?! חשבתי שאתה שואל אותי! בוא'נה, פתח, כדי שאגיד לך, פתח! פתח, לך לעזאזל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@funnyvi…/video/7530719837836856589
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק מאוד פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
חֵ'יר خير – טוב
לשמיעה: https://clyp.it/u1kkg2by
מילת, או ברכת היום היא –
כַּתַּ'ר חֵ'ירַכּ كثّر خيرك – (אלוהים) ירבה טובך; תודה רבה!
לשמיעה: https://clyp.it/w42rfbyx
בפנייה לאישה: כַּתַּ'ר חֵ'ירֶכּ كثّر خيرك
בפנייה לרבים: כַּתַּ'ר חֵ'ירְכּוּ/ כַּתַּ'ר חֵ'ירְכֹּם كثّر خيركو / كثّر خيركم
שלא תהיה אי הבנה: תודה זה שֻכְּרַן, אבל גם זו דרך להודות, בצורה ציורית במיוחד. הפועל כת'ר מופיע בעבר על דרך הספרותית (בה ברכות וקללות יבואו עם פעלים בזמן עבר עם כוונה עתידית)
המהדרין יגידו:
אַללָּה יְכַּתֶּ'ר אַלְף חֵ'ירַכּ الله يكثّر ألف خيرك – שאלוהים ירבה את טובך אלף פעם
המהדרין של המהדרין יגידו:
כַּתַּ'ר חֵ'ירַכּ וּיְכַּתֶ'ר מִן אַמְתַ'אלַכּ كثّر خيرك ويكثّر من أمثالك – ירבה טובך ו(טובם של) דומיךָ
במדוברת הוגים את האות ת' כ- ת לכל דבר, אז אפשר לכתוב את הפועל כתר על נטיותיו עם ת: כתר ח'ירכ كتر خيرك
השורש הערבי ח'.י.ר (בגזרת ע"י) עוסק בטוב:
* הפועל חַ'ארַ خَارَ בבניין הראשון – היה טוב; עשה טוב; העדיף, בחר
* הפועל חַ'יַּר خيّر בבניין השני – העדיף; נתן ל- לבחור
* הפועל אִחְ'תַאר اختار בבניין השמיני – בחר; העדיף
* אִחְ'תִיַאר اختيار בצורת שם הפעולה/מצדר – בחירה, בררה
* מֻחְ'תַאר مختار, צורת הבינוני הפעול, פירושה המילולי: נבחר. אני סבור שעסקנו כבר בסוגיה הזו פה, בכל מקרה זהו גם תפקיד בכפרים או בשכונות: המח'תאר, והוא נקרא כך שכן הוא נבחר לתפקיד. המשעשע הוא שבעברית כותבים את המילה מוכתר, וזה נשמע זהה לגמרי לערבית, רק שדוברי עברית שאינם יודעים ערבית חושבים שמדובר כאן באדם שהכתירו אותו. אז נעשה סדר: בערבית השורש הוא ח'.י.ר והאות ת שתקועה שם היא של הבניין; בעברית השורש הוא כ.ת.ר, ואין שום קשר ביניהם, פרט לצליל
* מַחְ'תַרַה مَخترة, עם שורש תנייני – משרת המֻח'תאר
* הפועל אִסְתַחַ'ארַ استخار בבניין העשירי – ביקש טובה
* אִסְתִחַ'ארַה استخارة, בצורת שם הפעולה של הבניין – הטלת גורל (מנהג קדום); בקשת רחמים; בקשה להראות את הדרך הטובה
סוג של תפילה בה המתפלל שואל את היושב במרומים שאלה וממתין לתשובה.
נהוגה לפני החלטות משמעותיות בחיים.
* חֵ'יר خير, או חַ'יְר בספרותית, וברבים חֵ'ירַאת خيرات – טוב
מכאן: חַ'יְרִיּ خيريّ, כשם תואר: של צדקה. זהו גם שם פרטי (חַ'יְרִיַּה خيريّة לאישה)
* גַ'מְעִיַּה חַ'יְרִיַּה جمعيّة خيريّة – אגודת צדקה (בעיקר בארגונים אסלאמיים אדוקים, דוגמת חמאס, אך לא רק)
* חִ'ירַה خِيرة – מבחר, מיטב
* חַ'יְרַה خَيْرة – מעשה/דבר טוב
* חִ'יַאר خيار – בחירה, בררה; מלפפונים
* אַחְ'יַר أخْير, בערך היתרון וההפלגה – טוב יותר
* צַבַּאחֶ אלְחֵ'יר صباح الخير – בוקר טוב
* מַסַאא' אלְח'יר مساء الخير – ערב טוב
* חֵ'יר וּבַּרַכֶּה خير وبركة – טוב וברכה (נאמר כמעט בכל הקשר חיובי שהוא)
* תִצְבַּח עַלַא חֵ'יר تصبح على خير – לילה טוב (מיל': שתקום בבוקר בטוב)
* חֵ'יר אִן שַאאַ' אללָּה!? خير ان شاء الله؟ – מה קרה? הכל בסדר? (מיל': [הכל] טוב, בעזרת האל?)
* נְשוּף וִשַּכּ בְּחֵ'יר/עַלַא ח'יר نشوف وشّك بخير/على خير – להתראות; שנתראה (מיל': שנראה את פניך בטוב)
* אִנְתֶ חֵ'ירַכּ סַאבֶּק انت خيرك سابق – על מה אתה מדבר, לך יש יותר זכויות ממני (מיל': אתה – הטוב שלך קודם)
* חֵ'ירְהַא בְּעֵ'ירְהַא خيرها بغيرها – בפעם הבאה יהיה טוב יותר (מיל': הטוב שבה בזולתה)
* הפועל הספרותי כַּתַ'רַ كثر בבניין הראשון – עלה במספרו על-
* הפועל הספרותי כַּתֻ'רַ كثُر באותו בניין אך במשקל אחר – התרבה
* כֻּתֶ'ר كثْر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – רובו של-. מִן כֻּתְ'רֶ אלְ- من كثر ال- – מרוב
* כַּתְ'רַה كثرة, צורת שם פעולה נוספת – ריבוי (לא בדקדוק)
* הפועל כַּתַּ'ר كثّر בבניין השני – הִרְבָּה
* כְּתִ'יר كثير וברבים כְּתַ'אר كثار – הרבה; מרובה, רב
=-=-=
תוספות הקוראים:
* כְּתִ'ירֶ אלְחַרַכֶּה קַלִילֶ אלְבַּרַכֶּה كثير الحركة قليل البركة – מרובה תנועה, מועט ברכה
* פִיש מִנֹּה חֵ'יר فيش منّه خير – אין ממנו תועלת, אין ממנו טוב
* כֻּלּ תַאְחִ'ירַה פִיהַא חֵ'ירַה كلّ تأخيرة فيها خيرة – כל עכבה לטובה
* אִעְמֶל חֵ'יר וּארְמִיה פִי אלְבַּחֶר اعمل خير وارميه في البحر – עשה טוב וזרוק אותו לים (כלומר שכח מזה). פתגם שמשמעותו מקבילה ל- "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". כדאי לעשות טוב כי יום אחד זה יחזור אליך
* מִנ כַּתְ'רַתֶ אלְטַּבַּאחִ'ינ פִשְלַתֶ/אִחְתַרַקַתֶ אלטַּבְּחַ'ה من كثرة الطّبّاخين فشلت/احترقت الطّبخة / מנ כת'רת אלְמַלַּאחִין עִ'רְקַתֶ אלסַּפִינֶה من كثرة الملّاحين غرقت السّفينة – מרוב טבחים המאכל לא יצא טוב / מרוב מלחים הספינה טבעה – ישנם דברים שמוטב שייעשו על ידי צוות מצומצם
* אַללָּה יְגִ'יבּ אִללִּי פִיה אלְחֵ'יר الله يجيب اللي فيه الخير – נקווה שיהיה טוב, שיסתדר בטוב (מיל': אללה יביא את מה שיש בו טוב)
* לַוְ כַּאן פִיהַא חֵ'יר מַא רַמַאהַא אֶלטֵּיר لو كان فيها خير ما رماها الطّير – אילו היה בה משהו טוב לא היה זורק אותה העוף. נאמר כזלזול על מישהו שהוא דחוי מגורש, או על כל דבר שנמצא זרוק
* בִּדַּכּ תְחַיְּרוֹ? חַ'יְּרוֹ بدّك تحيّره؟ خيّره – אתה רוצה לבלבל אותו? תן לו לבחור
* חֵ'יר לַא תִעְמַל שַרּ מַא בְּתִלְקַא خير لا تعمل شرّ ما بتلقى – אל תעשה טוב, (כך) לא תפגוש רע
* יַא רַאיֶח כַּתֶּ'ר מַלַאיֶח يا رايح كثّر ملايح – הו עוזב/הולך, הרבה מעשים טובים! קריאה למי שעוזב מקום מסוים (בוס בעבודה למשל) לנצל את ההזדמנות ולצ'פר את הנותרים מאחור… הטבות, מינויים כאלה ואחרים וכו'
ונסיים עם הפרט הבא: המזבלה "הלאומית" חיריה הייתה פעם הכפר אַלְחַ'יְרִיַּה – הטובה.
כתב לנו אלי בן-משה:
ח'יר מא מנה ודח'אנה יעמי خير ما منه ودخانه يعمي (אין בו טוב והעשן שלו מעוור)
נאמר על מישהו שאין בו תועלת לכלום ועוד גורם נזק
כתב יאיר גולד:
תלאקי אלח'יר تلاقي الخير – תשובה לברכת "לילה טוב", תצבח עלא ח'יר تصبح على خير, במדוברת.
אנשאללה בח'יר انشالله بخير – צירוף שנאמר בד"כ בנשימה אחת אחרי "מה שלומך" – كيف حالك, انشالله بخير?.
ביטוי שחדר לסלנג עברי: "לא ייצא ח'יר ממנו".
לגבי من كثرة الطّبّاخين … אפשר גם עם הפועל הספרותי شاط: من كثرة الطّبّاخين شاطت الطّبخة.
פתגם בשבח המקריות: אלצדפה ח'יר מן אלף מיעאד الصدفة خير من الف ميعاد – פגישה מקרית עדיפה יותר מאלף פגישות מתוכננות.
תמונה: Ashkan Forouzani
זה היה הפוסט ה- 2,902 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
