תחרות עממית של אלתורי שירה

תחרות עממית של אלתורי שירה
שמות עצם (מופשטים) תרבותLeave a Comment on תחרות עממית של אלתורי שירה

תחרות עממית של אלתורי שירה

תחרות עממית של אלתורי שירה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
חִדַאיַה שַעְבִּיַּה حِدايَة شَعْبِيَّة – תחרות עממית של אלתורי שירה
רויטל שלחה לי את הסרטון הבא:
חדאיה שעביה פלסטיניה תראת’יה
حداية شعبية فلسطينية تراثية
חדאיה עממית פלסטינית מסורתית
פותח הזמר השומרוני המפורסם שאדי אלבוריני شادي البوريني:
מרה ואחנא צע’אר כת’יר סתי נאדתני שויה
קאלתלי שו נאוי תציר, יא שמעתנא אלמצ’ויה
קלתלהא טיאר יטיר או קבטאן בבחריה
קלתלי יא פאל אלח’יר, וזע’רדת זע’ראדיה
ת’אני יום אג’א אלמדיר מעצב וביבחר פיי
טלת סתי קאלת ח’יר, קלהא בתסאלי פיי
האט’ אלולד מן אלאח’יר מענדה מסאוליה
כסל ואהמאל ותקציר וקצצה כלהא והמיה
פג’אה סתי צארת ע’יר, קרצתני קרצה קויה
ח’לתני טיאר צע’יר טאיר פוק אלעליי
מן יומהא בדא אלתע’ייר ודבת אלהמה פיי
תצרת בעיון כביר אהלי ואהלי ואלמקאם
مرّة واحنا صغار كثير ستّي نادتني شوية
قالتلي شو ناوي تصير، يا شمعتنا المضويّة
قلتلها طيّار يطير أو قبطان ببحريّة
قلتلي يا فال الخير، وزغردت زغراديّة
ثاني يوم أجا المدير معصّب وبيبحر فيي
طلّت ستّي قالت خير، قلّها بتسألي فيي
هاظ الولد من الأخير معنده مسؤوليّة
كسل وإهمال وتقصير وقصصه كلّها وهميّة
فجأة ستّي صارت غير، قرصتني قرصة قويّة
خلّتني طيّار صغير طاير فوق العليي
من يومها بدا التّغيير ودبّت الهمّة فيي
تصرت بعيون كبير أهلي وأهلي والمقام
פעם, כשהיינו קטנים מאוד, סבתי קראה לי
שאלה אותי: מה אתה רוצה להיות (כשתהיה גדול), יא נר מאיר שלנו.
אמרתי לה: טייס או קפטן בחיל הים/בצי הימי
אמרה לי: איזה יופי, איזה מזל! ופצחה בצהלולים.
למחרת הגיע המנהל עצבני ונעץ בי מבט.
סבתי הסתכלה, שאלה: מה קרה? הוא אמר לה: שאלי אותי;
לילד הזה אין שום אחריות, בכלל,
עצלות, הזנחה והפקרות, כל הסיפורים שלו בדויים.
לפתע סבתי השתנתה, היא צבטה אותי צביטה כזו חזקה
שגרמה לי להפוך לטייס קטן, שטס במרומים.
מאותו יום החל השינוי, והפכתי לאחראי
עד שהפכתי למישהו בעל עיניים בוגרות, (שדואג ל)משפחה שלי ולמקום(?)
נותן לו קונטרה אכרם אלבוריני أكرم البوريني:
מרה קבל עשר סנין האט’ שאדי אלנוארה
ראח אחכיהא ע אלמילין ואכשפהא פי חוארה
אעטיתה ורקת עשרין חתא יתלו סיארה
ולעבה מן ד’את אלת’נתין ע רימות באדארה
ע’אבלה שי סאעתין ומסאלנאש אלאמארה
למא אג’אני אלמע’רב וין קלי כנת בחוארה
סאלנא מחמד ואבו חסין וחמזה ואאל סמארה
ת’אריתה טלע יא זין מדמן שע’לה ע’דארה
מלתם ע בעצ’ אלחלוין מן ת’אני בלד וחארה
ג’אי ענא עלא בורין וחאמל באכית אלדח’אן
مرّة قبل عشر سنين هاظ شادي النّوّارة
راح أحكيها ع الميلين وأكشفها في حوّارة
أعطيته ورقة عشرين حتّى يتلو سيّارة
ولعبة من ذات الثنتين ع ريموت بإدارة
غابله شي ساعتين ومسألناش الأمارة
لمّا أجاني المغرب وين قلّي كنت بحوّارة
سألنا محمّد وأبو حسين وحمزة وآل سمارة
ثاريته طلع يا زين مدمن شغلة غدارة
ملتمّ ع بعض الحلوين من ثاني بلد وحارة
جاي عنّا على بورين وحامل باكيت الدّخّان
פעם, לפני עשר שנים, שאדי הזה המאיר/פורח/מקסים,
אני אספר את זה בגלוי, ואחשוף את זה בחוארה.
נתתי לו שטר של עשרים כדי שיקנה מכונית (צעצוע)
צעצוע עם שני חלקים(?), עם שלט רחוק
הוא נעלם לשעתיים, ולא שאלנו את אנשי הסמכות (ייתכן שמתכוון למשטרה).
כשהוא הגיע אלי בערב (שאלתי אותו) איפה (היית)? הוא ענה לי: הייתי בחוארה.
שאלנו את מוחמד, אבו חסין, חמזה ואת משפחת סמארה,
מסתבר שהוא מכור, זה עניין בוגדני.
הוא הצטרף לכמה חבר’ה חביבים, מכפר אחר ושכונה אחרת
והוא הגיע אלינו לבורין עם פקט סיגריות (במקום הצעצוע).
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
תקשיבו, זה אחד הדברים הקצביים ביותר!
המילה חדאיה (בצורת שם פעולה של הבניין הראשון בערבית) אינה מופיעה במילונים.
אז יצאתי לחפש את משמעותה בגוגל. וזה הסיכום של מה שמצאתי:
מדובר באומנות עממית מאולתרת עם קצב אך ללא מוזיקה. החדאיה פופולארית מאוד בחתונות בארצנו, אולם החתונות העממיות הולכות ונעלמות שכן בערים הערביות כבר לא חוגגים אותן. תושבי הכפרים הקטנים אומרים שגם אצלם התופעה הולכת ונעלמת מהנוף.
במקום חתונות בהן ציינו במופגן את השיוך הארגוני של החתן (פת”ח, חמאס וכו’), היום מביאים לחתונות DJ ומקיימים אותן באולמות.
בחתונות בשומרון מקפידים להביא משוררים שמתחרים ביניהם בשירה, כאשר הנושאים עליהם הם שרים עוסקים בחיים, בשגרה ובבעיות הנפוצות. הבאת משוררים כאלה לחתונה היא עניין יקר, שעשוי לעלות 8,000 שקל, אולם עצם ההכרזה על קיום חתונה עתידית עם תחרות חדאיה מביאה אלפי אנשים מכל האזור לנכוח בשמחה. חתונות עם חדאיה מועדפות גם על דתיים, שכן אין בהן מוזיקה (אלא רק קצב של תופים).
באזור יהודה (דרום הגדה) נוהגים להוביל את החתן על גבי סוס מקושט יפה ועטוף בדגלי פלסטין.
בחתונות עם חדאיה שומעים גם את הז’אנרים זג’ל, מיאג’אנא, עתאבא ודבכה.
בערים הערביות פחות מתלהבים מהחדאיה או מהבאת סוסים מכיוון שהדבר יקר הרבה יותר (עקב הצורך בהבאת הזמרים ו/או הסוסים ממרחק גדול יותר). בנוסף, תושבי הערים רגילים לשהייה מעורבת (גברים ונשים) בתוך האולמות, דבר שאינו אפשרי בכפרים (השמרניים).
זמר הזג’ל אַיְמַן אלדיראוי, שעוסק בתחום למעלה מ- 10 שנים, סיפר כי מעולם לא שר בערים, אך הופיע בכל הכפרים בשומרון. לטענתו, 60% מהחתונות בכפרים כוללות שירי חדאיה, שמדברים על דת, פוליטיקה, גדר ההפרדה, הכיבוש, המשכורות וכו’. בנוסף, יש חדאיות שמדברות על גן העדן וגיהינום, נופים שונים, תאנים, זיתים וכו’.
אחמד מזהר, בעל חוות סוסים מבית לחם, מציין שיש עדיין תושבים בעירו שמעוניינים בסוסים בחתונה, אולם לא מהסיבות המסורתיות אלא מכיוון שהדבר מושך תשומת לב.
=-=-=
חדאיה נקראת גם רַדִּיַּה الرّدّيّة (“דברי תגובה”). מדובר בשירים חרוזים עממיים בעלי משמעות, אותם מאלתרים לפחות שני זמרים, ש”נלחמים” זה בזה בדבריהם. קיים תיעוד לקיום החדאיות עוד מלפני 100 שנה.
משערים, שמקור הסגנון בתחרות בין שני משוררים, שמטרתה הייתה להראות את הכוח של השירה. עם הזמן הז’אנר התפתח לשירה בצורתה העכשווית.
מטרת השירה להעביר מסרים חברתיים ופוליטיים, והיא עוסקת בכיבוד הזולת, בהערצת היופי, בקבלת הטבע, בשירה למולדת ולאדמה, לירקות, לסוסים ולנשים, בהכנסת אורחים, בדרך ארץ, בהופעה חיצונית, גבריות, כבוד וכו’.
בארצות א-שאם החדאיות גם מהללות את ההתנגדות לישראל, למשל עם השורה: “אני רואה ציוני על הגבעה, מהר, תן את הרובה!” “شايف صهيوني على التلّ عجّل هات البارودة”.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הקצר הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal.
אז מילת היום היא –
תַחַדִּי تَحَدِّي (תַחַדִּן تَحَدٍّ) וברבים תַחַדִּיַאת تَحَدِّيات – אתגר, התגרות, פרובוקציה
השורש הערבי הספרותי ח.ד.י (מגזרת ל”י) עוסק בעיקר בקריאת תיגר ובהצבת אתגרים:
* הפועל חַדִיַ حَدِيَ בבניין 1 – נשאר ב-, התיישב
* הפועל תַחַדַּא تَحَدّى בבניין החמישי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – התחרה עם-, פתח בדו-קרב; התגרה ב-, העמיד אתגר, קרא תיגר על-
* בַּתְחַדַּאכּ עַאלְמַכְּשוּף بتحَدّاك عالمكشوف – אני מתגרה בך בפומבי, באופן גלוי
מוסיף הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
אני מכיר בהקשר זה גם את השם حِدا. הזמר נקרא حَدّا וברבים حَدّايِة. 🙂
התמונה: מערוץ יוטיוב של ستوديو وتسجيلات الوسيم
זה היה הפוסט ה- 1,941 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x