מרחבא
שלום לכולם,
אם קשה לכם לראות ערבית או תכנים בערבית בימים אלה – תדלגו. אתם לא חייבים לקרוא ולא חייבים להגיב.
הפוסטים האלה נכתבו לפני למעלה מחודש, ואין להם שום קשר למצב הקשה מאוד בו מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה האחרונה.
מילת היום מופיעה שכן מדי פעם אני ממחזר פוסטים ממשכננו הקודם.
אז מילת היום היא –
בַּלַח بَلَح – תמרים
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/WK9pS
הנה פוסט שלנו מלפני שבע שנים:
מילת היום מופיעה כי גם הפעם אני רוצה להציג כאן שיר שאני אוהב. המילה היא –
בַּלַח بَلَح – תמרים; תמרים שטרם הבשילו
השורש הערבי ב.ל.ח קיים בערבית ספרותית, אך אינו בשימוש כמעט פרט למילה זו.
כן, תמר אפשר להגיד גם תַמֶר تمر (כשם קיבוצי. תַמְרַה تمرة ביחיד), אבל בשיר מופיעה המילה בלח.
מכירים את דיר אלבלח?
חברים, דֵיר, עם צירה מתחת לדלת. כמו דֵיר יַאסִין دير ياسين, דֵיר חַנַּא دير حنّا וכו’. דֵיר, במדוברת, ו- דַיְר, בספרותית, זה מִנְזָר.
הנה ההקדמה מויקיפדיה:
“דֵירֶ אלְבַּלַח (ערבית: دير البلح) היא עיר השוכנת במרכז רצועת עזה. משמעות השם בערבית היא “מנזר התמרים”, על שום מטעי תמרים רבים מסביב לעיירה. העיירה שוכנת בין העיר עזה מצפון לבין ח’אן יונס מדרום. דרומית מערבית לעיירה שכן גוש קטיף”.
אז התמרים הם רק התירוץ היום.
אני רוצה להציג בפניכם את –
סַעְדֶ אלצֻעַ’יֶּר سعد الصّغيّر, יליד 70′, הוא זמר עממי ושחקן מצרי.
סעד העלה את מועמדותו לנשיאות מצרים בשנת 2012, וכך הציג את עצמו מבחינה פוליטית:
“אני זמר ואינני מבין בפוליטיקה, אבל אני אביא איתי מישהו שמבין. אני זמר, וכשאני שר אנשים מכירים אותי, וכך הגעתי לאן שאני. אני אייצג את הרוב, אשמור על האינטרסים של העם ואשאיר את השירותים הרפואיים בחינם. לא אמרתי שאני אתן טוקטוק (ריקשה כזו, של הסעות בתוך העיר) לכל אזרח”.
אגב, אין לי מושג אם זה שמו האמיתי או שם הבמה שלו, שכן צע’יר פירושו קטן, והוא לא הבחור הכי גבוה שפגשתי…
השיר לקוח מהסרט עַלַיַּא אֶלטַּרַבּ בִּאלתַּלַאתַה عليّا الطّرب بالتّلاتة משנת 2006. אי אפשר לתרגם את שם הסרט מבלי שנבין שהוא מבוסס על משחק מילים עם הביטוי הערבי: עלי אֶלטַּלַאק באלתלאתה (אני תכף מתגרש ממך!/מגרש אותך מהנישואין! אני נשבע שתכף ומיד אומר 3 פעמים “את מגורשת!”). רק שבשם הסרט, במקום להתגרש, מופיעה המילה “שירה”: אני תכף ומיד אומר 3 פעמים “שירה”!
זהו תרגום מאולץ לגמרי. כידוע, לא תמיד אפשר לתרגם ביטויים עמוסי-תרבות משפה לשפה. במקרה זה מדובר במבנה לשוני, מבוסס תרבות, שאינו קיים בעברית.
השיר נקרא, בפשטות, אֶלְעִנַבּ العنب – הענבים.
הכינו את הכפיים ובעיקר את הגוף, כי אי אפשר להישאר אדישים לקצב:
فكهاني وبحبّ الفاكهة פַכַּהַאנִי וּבַּחֶבֶּ אלְפַאכְּהַה
وبموت في الموز والمنجة וּבַּמוּת פִי אלְמוֹז וּאלְמַנְגַה
بصراحة ع الفاكهة بغير בְּצַרַאחַה עַ אלְפַאכְּהַה בַּעִ’יר
وببيع واشتري بضمير וּבַּבִּיע וּאַשְתַרִי בְּצַ’מִיר
אני מוכר פירות ואוהב פירות
אני מת על בננות ומנגו
באמת, לפירות אני מקנא
ואני מוכר וקונה ביושר
العنب العنب العنب אִלְעִנַבּ אלענב אלענב
العنب العنب العنب
הענבים, הענבים…
احمر واصفر احمر واصفر אַחְמַר וּאַצְפַר, אחמר ואצפר
احمر وزيّ اللّوز אַחְמַר וּזַיֶּ אללּוֹז
واطعم يا ناس من الموز וּאַטְעַם יַא נַאס מִנֶ אלְמוֹז
אדום וצהוב, אדום וצהוב
אדום משובח (מיל’: כמו שקד)
וטעים יותר, אנשים, מהבננות
العنب العنب العنب אלענב אלענב אלענב
واوا واوا واوا וואוו וואוו
הענבים…
البلح البلح البلح אֶלְבַּלַח אלבלח אלבלח
البلح البلح البلح
התמרים, התמרים…
احمر واسمر احمر واسمر אַחְמַר וּאַסְמַר, אחמר ואסמר
زغلول زغلول زغلول זַעְ’לוּל (זן של תמרים אדומים וגדולים)
אדום ושחום, אדום ושחום
זע’לול
احمر وطعمه خطير אַחְמַר וּטַעְמֹה חַ’טִיר
صُغيّر يا ناس وكبير צֻעַ’יַּר יַא נַאס וּכְּבִּיר
אדומים וטעמם משגע
קטנים, יא אנשים, וגדולים
البلح البلح البلح אלבלח…
جاب لي العنب ياما، قطّف لي حبّه اللي استوى גַאבּ לִי אלְעִנַבּ יַאמַא, קַטַּף לִי חַבֹּה אִללִּי אסְתַוַא
شلت العنب ياما، يا خوفي عليه من الهوى שִלְתִ אלְעִנַבּ יַאמַא, יַא ח’וֹפי עַלֵיה מִנֶ אלְהַוַא
ااه يا خوفي عليه من الهوى אהה יא ח’ופי עליה מן אלהוא
הוא הביא לי ענבים, אמא, נתן לי את אלו שהבשילו
שמרתי את הענבים, אמא, אני חוששת לו, מאהבה
אאה, אני חוששת לו, מהאהבה (מכך שיתאהב)
(התרגום שלי. שָלו)
אגב, הבית האחרון בשיר לקוח כפי שהוא משירה של הזמרת המצרייה שַפִיקַה شفيقة.
שם השיר: גַאבּ לִי אלְעִנַבּ جاب لي العنب – הוא הביא לי ענבים
קישור לשיר:
כתב לנו בזמנו עדו כהן:
בלח אלו תמרים לחים ותמר הוא הפרי הבשל. דרגה נוספת של לחות/הבשלת התמר היא רטב
הוסיפה הַדִיַּה כיוף:
בלח זה תמר כשהוא עדיין בוסר.
והפועל בלח פירושו צמא מאוד.
כתב לנו בצדק בלשנות יהודית:
בלח זה כמו בוחל בעברית בשיכול אותיות במשמעות פרי בוסר.
הקורא האדוק וחברי מתן מלכה הזכיר לי ששכחתי את:
לַא טַאל ח’וחֶ’ אלְיַמַן וַלַא בַּלַח/עִנַבֶּ אלשַּאם لا طال خوخ اليمن ولا بلح/عنب الشّام – יצא קרח מכאן ומכאן, לא השיג לא את זה ולא את זה (מיל’: לא השיג את אפרסקים של תימן ולא את תמרי/ענבי השאם) גרסה נוספת ומפורסמת יותר: לא טאל בלח אלשאם ולא ענב אלימן لا طال بلح الشّام ولا عنب اليمن – לא השיג את התמרים של השאם ולא את ענבי תימן
מתן הוסיף: بلح الشام הוא סוג של מאפה הדומה לצ’ורוס הספרדי ונפוץ במרחב של מזרח הים התיכון. לגבי عنب اليمن, יש מצב שהמילה يمن צורפה לפתגם רק כדי להנגיד ל الشام، אבל אולי יש משהו מיוחד בענבים של תימן… אולי מישהו יאיר את עינינו 🙂
צילום: VD Photography
זה היה הפוסט ה- 2,214 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
