אינקובטור

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.

אז מילת היום היא –

חַצַ’אנַת (חדאנת) אַטְפַאל حَضَانَة أَطْفَال וגם: גִ’הַאזֶ אלְחַצַ’אנַה جِهَاز الْحَضَانَة – אינקובטור; פעוטון, מעון לילדים קטנים

הקורא אשרף מוחמד ממצרים העיר לנו שבמקרה של אינקובטור המילה בערבית מופיעה במשקל בעלי המלאכה: חַצַּ’אנַה حضّانة

לשמיעה: https://on.soundcloud.com/CZ5ek

תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.

החבר שלח לי סרטון נוסף של החברוני אחמד אבו סנינה, שיש לו כיום כבר 40,600 עוקבים.

הסרטון פורסם ב- 14.6.23 וכותרתו:

בכפי ט’לם

כת’ר אלצ’ע’ט בולד אנפג’אר

بكفي ظلم

كثر الضغط بولد انفجار

מספיק לעשוק

לחץ רב מביא לפיצוץ

אללה יסעד צבאחכו.

רסאלה למי אלכילה, וזירת אלצחה.

לוקתיש בדכ תט’לי מהמשה אלחארה אלתחתא או אלמנטקה אלג’נוביה?

מסתשפא מחמד עלי אלמחתסב פיה קסם כאמל ללחצ’אאן, חצ’אנה אטפאל, קסם כאמל, באחל אמא יכון מסוא, ואלאג’הזה מצפטה כאמלה, אג’הזה באלכראתין.

ליש מא תנזלוא כאדר עלא מסתשפא מחמד עלי אלמחתסב?

קסם אלעט’אם, אלמח’תבר, ליש מא יתטור ענא?

הדי מנטקה פש פיהא ואחד ותנין. הדי מנטקה פיהא 200000 נסמה. מסתשפא ביח’דמ 200000 נסמה, מא פש פיה אי כאדר טבי זי אלעאלם ואלנאס. ליש אחנא בשו בנח’תלף ענכו? בשו ולאדנא ביח’תלפוא ענ ולאדכו?

לוקתיש בתט’לוא מטנשינא? לא אשעה זי אלח’לק ולא מח’תבר זי אלח’לק ולא כואדר טביה זי אלח’לק. דכתור, בדל מא יכונוא 4 או 5 יא דוב יכפוא.

אבנאא’ אלאג’הזה אלאמניה אללי חאמיינכ עלא כרסיכ, מא תטירי, אללי עמאלהם מש לאקיין חצ’אנה בתקולוא פי “עאליה” פל, מע’לקה. טבען בתכונוא אנתו מרתבין מע אלח’אצה, אלכו עמולה ע אללי בירוח ע’אד, אנא בערף הד’א אלחכי. בתקולוא: “בעאליה פש מג’אל, רוחוא עלא ח’אץ”.

אד’א אנת וע’ירכ והאלמסאאיל אלכבאר אל… מעכו תודוא ולאדכו עלא חצ’אנאת ח’אצה וע מסתשפיאת ח’אצה, ע’ירכו מעוש, אללי ביאח’ד אלחד אלאדנא קאעד מוט’ף, כאן דכתור ולא אסתאד’ ולא אבנאא’ אג’הזה אמניה, 2000 ו 2200 ו 1880, יא דוב יאכל פיהם הד’א, אלא אד’א בישתע’ל שע’לתין עשאן יערף יאכל ויעיש בכראמה. מש זיכו, נאהבין אלבלד.

הדול לוין בדהם יודוא ולאדהם? פי מג’אל ל 30 ולד פי מסתשפא מחמד עלי אלמחתסב. ליש מא תבעת’י כאדר טבי ישע’להם הדול? לאנה לא פי חסיב ולא רקיב עליכו. פש חדא סאאל. לו פי חדא יסאל ויקול לכו: “תעאלוא! ליש היכ מקצרין וליש היכ מסווין?” ואללה מא בתט’לוא היכד.

ואנא בחט אלחק אלאכבר עלא אהל אלמנטקה אלג’נוביה כאמלה, מן רג’אל עשאאר ומן שבאב ומן כל ד’כר.

אנתו סאכתין ען אשי, חראם ינסכת ענה […].

الله يسعد صباحكو.

رسالة لمي الكيلة، وزيرة الصّحّة.

لوقتيش بدّك تظلّي مهمّشة الحارة التّحتا أو المنطقة الجنوبيّة؟

مستشفى محمّد علي المحتسب فيه قسم كامل للحضائن، حضانة أطفال، قسم كامل، بأحلى ما يكون مسوّى، والأجهزة مصفّطة كاملة، أجهزة بالكراتين.

ليش ما تنزّلوا كادر على مستشفى محمّد علي المحتسب؟

قسم العظام، المختبر، ليش ما يتطوّر عنّا؟

هدي منطقة فش فيها واحد وتنين. هدي منطقة فيها ٢٠٠٠٠٠ نسمة. مستشفى بيخدم ٢٠٠٠٠٠ نسمة، ما فش فيه أيّ كادر طبّي زيّ العالم والنّاس. ليش احنا بشو بنختلف عنكو؟ بشو ولادنا بيختلفوا عن ولادكو؟

لوقتيش بتظلّوا مطنّشينا؟ لا أشعّة زيّ الخلق ولا مختبر زيّ الخلق ولا كوادر طبّيّة زيّ الخلق. دكتور، بدل ما يكونوا 4 أو 5 يا دوب يكفّوا.

أبناء الأجهزة الأمنيّة اللي حاميينك على كرسيك، ما تطيري، اللي عمالهم مش لاقيين حضانة، بتقولوا في “عالية” فل، مغلقة. طبعًا بتكونوا انتو مرتّبين مع الخاصّة، الكو عمولة ع اللي بيروح غاد، أنا بعرف هذا الحكي. بتقولوا: “بعالية فش مجال، روحوا على خاصّ”.

إذا انت وغيرك وهالمسائيل الكبار ال… معكو تودّوا ولادكو على حضانات خاصّة وع مستشفيات خاصّة، غيركو معوش، اللي بياخد الحدّ الأدنى قاعد موظّف، كان دكتور ولا أستاذ ولا أبناء أجهزة أمنيّة، ٢٠٠٠ و ٢٢٠٠ و ١٨٨٠، يا دوب ياكل فيهم هذا، إلّا إذا بيشتغل شغلتين عشان يعرف ياكل ويعيش بكرامة. مش زيّكو، ناهبين البلد.

هدول لوين بدّهم يودّوا ولادهم؟ في مجال ل ٣٠ ولد في مستشفى محمّد علي المحتسب. ليش ما تبعثي كادر طبّي يشغّلهم هدول؟ لأنّه لا في حسيب ولا رقيب عليكو. فش حدا سائل. لو في حدا يسأل ويقول لكو: “تعالوا! ليش هيك مقصّرين وليش هيك مسوّوين؟” والله ما بتظلّوا هيكد.

وأنا بحطّ الحق الأكبر على أهل المنطقة الجنوبيّة كاملة، من رجال عشائر ومن شباب ومن كلّ ذكر.

انتو ساكتين عن اشي، حرام ينسكت عنّه […].

בוקר טוב.

זהו מסר ל- מַיֶ אלְכַּיְלַה, שרת הבריאות (של הרשות).

עד מתי תתעלמי מהשכונה התחתית (בחברון) ומהאזור הדרומי?

בביה”ח מחמד עלי אלמחתסב יש מחלקה שלמה לאינקובטורים, לתינוקות, מחלקה שלמה, שבנו אותה הכי טוב שאפשר, וכל המכשירים מסודרים זה על זה, מכשירים בקרטונים.

למה אתם לא שולחים צוות לביה”ח הזה?

מחלקת אורתופדיה, המעבדה, למה לא מפתחים אותן אצלנו?

זה לא אזור שגרים בו איש או שניים. זה אזור עם 200 אלף איש. ביה”ח משרת 200 אלף איש, ואין בו שום צוות רפואי כמו שצריך. למה, במה אנו שונים מכם? במה הילדים שלנו שונים מהילדים שלכם?

עד מתי תמשיכו להתעלם מאיתנו? אין מכשירי רנטגן כמו של בני אדם, אין מעבדה כמו של בני אדם, אין צוותים רפואיים כמו של בני אדם. יש רופא, במקום שיהיו ארבעה או חמישה שבקושי יספיקו.

אנשי מנגנוני הביטחון ששומרים עליך, שתישארי על הכיסא, שלא “תעופי”, הם לא מוצאים אינקובטורים, אתם אומרים ש(בביה”ח הממשלתי) “עאליה” (בחברון) הכול מלא, הוא סגור. אבל אתם מסודרים עם (שירותי הבריאות) הפרטיים, אתם מקבלים עמלה על כל מי שהולך לשם, אני יודע את זה. אתם אומרים: “בעאליה אין מקום, לכו ל(בתי חולים) פרטיים”.

אם לך, לזולתך ולבכירים ה… יש אפשרות לשלוח (לשים) את הילדים שלכם לאינקובטורים פרטיים ולבתי חולים פרטיים, לאחרים אין. מי שמרוויח שכר מינימום, בין אם הוא פקיד, רופא, מורה או אנשי מנגנוני הביטחון, (שמרוויחים) 2000, 2200 או 1880, שהם בקושי יכולים לקנות אוכל איתם, אלא אם יעבדו בשתי עבודות כדי להיות יכולים לאכול ולחיות בכבוד. לא כמוכם, שגוזלים את הארץ.

לאן האנשים האלה ישלחו את הילדים שלהם? יש מקום ל- 30 תינוקות בביה”ח אלמחתסב. למה את לא שולחת צוות רפואי שיפעיל את המקום? כי אין לא מפקח ולא משגיח עליכם. אף אחד לא שואל. אילו מישהו היה שואל והיה אומר לכם: “בואו! למה אתם מזניחים ולמה כך אתם עושים?” לא הייתם ממשיכים כך.

אני מטיל את האשמה הגדולה ביותר על תושבי האזור הדרומי כולו, על אנשי השבטים, על הצעירים ועל כל גבר זכר.

אתם שותקים על דבר שאסור לשתוק עליו […].

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

באופן לא מפתיע אצל אבו סנינה, הסרטון נמחק מהחשבון שלו, והוא אינו קיים אצלי כקובץ נפרד. חבל.

=-=-=-=-=

בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Mazal Menir-Reihan

מזל כתבה לנו בפוסט על עַבּוּטַה (חיבוק) שבמצרית “חיבק” זה אַחַ’ד פִי חִצְ’נוֹ (أخد في حضنه, לקח בחיקו).

גם הקורא Netanel Daniel כתב לנו שם:

“גם احتضن (אִחְתַצַ’ן) = חיבק. נגזר מהמלה חיק בערבית = حضن, ומקביל למלה חֹצֶן בעברית שגם היא חיק”.

אז מילת היום היא –

חִצֶ’ן (חִדֶן) حِضْن – חיק

לשמיעה: https://clyp.it/tzcxo0uf

השורש המרתק הזה הופיע אצלנו בעבר, אז הנה הוא שוב:

אֶלְקֻנְפֻד’ לַא יִתְחַצַּ’ן וַלַא יִנְבַּאס القنفذ لا يتحضّن ولا ينباس

לשמיעה: https://clyp.it/2oe3wosn

הקיפוד, אי אפשר לחבקו ולא לנשק אותו

משל לאדם רע שאי אפשר להתיידד עמו,

ועם קוראינו הקיפודים הסליחה.

קֻנְפֻד’ – קיפוד. נו, ברור שזו אותה המילה בשתי השפות. אז למה בערבית יש נון? כי בעברית ברוב רובם של המקרים בהם נון מקבלת תחתיה שווא נח, היא מִדַּמָּה (הופכת, ובמילה “מידמה” בעצמה יש הידמות, אבל לא בגלל נון שנפלה) לגמרי (הידמות מלאה) לאות/עיצור שאחריה, ולזכרה מקבלים דגש (חזק משלים). הרי אנו לא מתנגבים במנגבת, אלא במַגֶּבת, ואיננו טסים במנסוק, אלא במַסּוק.

ואם בחיות ובבלשנות מַשְווה עסקינן, אז קבלו:

עַנְכַּבּוּת عنكبوت בערבית – עַכָּביש בעברית

חֻ’נְפַסַאא’ خنفساء בערבית – מנחשים? חִפּושית בעברית. שמים לב לדגש במקום הנון בעברית?

=-=-=

השורש הערבי ח.צ’.נ קשור לחֵיק. נו, חיק, האזור הזה שיש, בעצם, רק לבעלי כנף, כשהם מסוככים על הביצים או הגוזלים/אפרוחים שלהם, האזור בין הגוף לכנפיים.

גם בני אדם אימצו את החיק לחיקם, ולכן אנו מחזיקים תינוקות בחיקנו, שזה האזור בין צידי הגוף לזרועות שלנו. במטאפורה יפהפייה, אנו יוצאים לטייל בחיק הטבע, כלומר נותנים לטבע לערסל אותנו בתוכו. נפלא.

ומה ביאליק כתב? –

הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות

ויהיה חיקך מקלט ראשי, קן תפילותיי הנידחות

אז חִצֶ’ן حضن וברבים אַחְצַ’אן أحضان או חֻצ’וּן حضون – חיק

מכאן הפועל חַצַ’ן حضن (בבניין הראשון) או אִחְתַצַ’ן احتضن (בבניין השמיני) – חיבק; טיפל ב-

פה, בביטוי של היום, הפועל הוא תְחַצַּ’ן تحضّن, בבניין החמישי, לו לא מצאתי שום סימוכין מילוניים מסוג כלשהו, אבל מחיפוש בגוגל עולה שהוא קיים, במשמעות סבילה של “ניתן לחיבוק, שאפשר לחבקו”.

* חַאצִ’נַה حاضنة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין הראשון – מטפלת בתינוקות ובילדים (כי היא מערסלת אותם בחיקהּ), אומנת

* (דַארֶ אלְ)חַצַ’אנֶה (دار ال)حضانة – מעון יום או גן ילדים

אגב, השורש עצמו ח.צ’.נ. קיים בעברית במילה חוצֶן (במלעיל, חֹצֶן, כמו כותל, בורג, ולא חוּצן מהחלל החיצון), אותה אנו מכירים מהביטוי “נָעַר חוצנו ממשהו”. פירוש הביטוי הוא אדם שאחז בבגדיו העליונים באזור החיק וניער אותם היטב, למשל מפירורים. הביטוי המטאפורי נמצא בשימוש ללא קשר לשאריות אוכל, כי אם בכל הקשור להתנערות ממישהו או משהו.

ואין דרך נעימה יותר לסיים את המלל הרב היום מאשר השורש ב.ו.ס, שקשור לנשיקות.

נו, כולנו אומרים: אַבּוּס דִינַכּ أبوس دينك, אבוס רַבַּכּ أبوس ربك, אבוס עֶינַכּ أبوس عينك, אבוס רוֹחַכּ أبوس روحك (אני מנשק את דתך/אלוהיך/עינך/נשמתך-רוחך, בהתאמה).

אז בַּאס باس זה נישק, בעבר, יְבּוּס يبوس זה הוא מנשק/ינשק, ו- אַבּוּס أبوس זה אני מנשק/אנשק.

נשיקה היא בּוֹסֶה بوسة. כשאדם מבוגר שואל אותי מה שלום ילדיי, והוא יודע ערבית, אני עונה לו: בִּבּוּסוּ(א) אִידַכּ ببوسوا إيدك (הם, הילדים, מנשקים את ידך. היש דרך נפלאה ומכבדת יותר לענות?).

הפועל בביטוי של היום הוא אִנְבַּאס انباس, שהוא בבניין השביעי, שבערבית מדוברת משמש כמעט באופן בלעדי כצורות הסביל של הבניין הראשון, בדיוק כמו הקשר בעברית בין בניין פָּעַל (קל) האקטיבי לבניין נִפְעַל (שמים לב לנון המשותפת?) הפאסיבי.

התחלנו עם נון נופלת, עכבישים וחיפושיות, מסיימים עם נון קיימת ונשיקות,

נשיקות מכולנו!

=-=-=-=

תוספות עדכניות:

חַצַ’אנַה حضانة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – טיפול (בילדים), משמורת (על ילדים); אינקובציה, דגירה

חַצַ’נַ (עַלַא) אלְבַּיְצ’ حضن (على) البيض – דגר על הביצים

אַחְ’צַאנֶ אלטַּבִּיעַה أحضان الطّبيعة – חיק הטבע

אִרְתַמַא פִי אַחְצַ’אן- ارتمى في أحضان- – נפל על צווארו/חיקו של-; קשר את גורלו עם-

צילום: Hush Naidoo Jade Photography

זה היה הפוסט ה- 2,139 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני