פורסם לראשונה ב- 8.12.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Lee Caspi, שכתבה לנו:
“היי!
תודה רבה על הדף המקסים שלכם, אני מאוד נהנית לקרוא את הפוסטים שלכם.
היום בשיעור הערבית שלי גיליתי שהמילה حمام משמעותה גם יונים.
תוכל לכתוב על הקשר בין יונים לשירותים? הוא לא אינטואיטיבי”.
אז מילת היום היא –
חַמַּאם حَمَّام – בית מרחץ; אמבטיה; שירותים; פעולת הרחצה
באופן חריג, אפתח את הפוסט היום עם מבחר ציטוטים מפוסט אחר שהופיע אצלנו לפני כמה חודשים:
מֻחַאמִי مُحَامِي וברבים מֻחַאמִין مُحَامِين – עורך דין
בספרותית כשהמילה אינה מיודעת: מֻחַאמִן مُحَامٍ
השורש הערבי ח.מ.י (גזרת ל”י) עוסק בהגנה ובחום:
מה הקשר בין הגנה לחום?
אין קשר. ישנם לא מעט שורשים בשפות השמיות, שהם מרובי משמעות.
ואפשר לראות שכדי להביע את שתי המשמעויות הנפרדות, הערבית משתמשת בבניין-פועַל נתון, הבניין הראשון, בשני משקלים שונים זה מזה.
שנית, השורש של היום, ח.מ.י, עוסק בחום, כשבעברית השורש המקביל לו הוא מגזרת הכפולים: ח.מ.ם.
המעניין הוא, שגם בערבית קיים השורש ח.מ.ם בענייני חימום, וזו הוכחה נוספת לתיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, בה עסקנו כאן לא פעם:
במקור, לפני אלפי שנים, השורשים היו בני שני עיצורים, וכאשר התחילו “להיגמר” השילובים (אך העולם “הצריך” אלפי מילים) נוספה אות שלישית. זה על רגל אחת…
* הפועל חַמַא حَمَى בבניין הראשון – הגן על-, שמר את-
* הפועל חַמִיַ حَمِيَ בבניין הראשון, במדוברת חִמִי, במשקל אחר – התחמם
* הפועל חַמַּא حمّى בבניין השני – חימם; הסעיר; עשה אמבטיה/מקלחת ל-
* חֻמַּא حمّى או חמה – קדחת, חום גבוה ממחלה; מחלה; “קדחת” גם בהשאלה, להיטות
* חַמְיַאן حميان, במדוברת – “מיוחם”, “חרמן”
* אֻצְ’רֹבֶּ אלְחַדִיד וּהֻוֶּ סַחֶ’ן/חַאמִי أضرب الحديد وهوّ سخن / حامي – הכה בברזל בעודו חם
=-=-=-=
זה מה שהיה אז. ועכשיו לשורש של היום, ח.מ.ם (בגזרת הכפולים), שעוסק בחום, באמבטיות חמות וב… יונים:
* הפועל חַםּ حمَ בבניין הראשון – חימם, הִסִּיק; התחמם
* הפועל הספרותי חֻמַּ حُمَّ בסביל של הבניין הראשון – חלה בקדחת, קדח מחום
* מחמום محموم, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – קודח, סובל מחום (ממחלה)
* הפועל חַמַּם حمَّم בבניין השני – התקלח, התרחץ במים חמים, התרחץ בבית מרחץ, חמאם; חימם; השחיר
* הפועל תְחַמַּם تحمَّم בבניין החמישי – התרחץ במים חמים, עשה מקלחת/אמבטיה
* הפועל הספרותי אִסְתַחַמַּ استحمَّ, בבניין העשירי, על דרך הגזרה, או אִסְתַחַמַּא استحمَّى בשילוב גזרת הכפולים עם ל”י – התרחץ, רחץ גופו; הזיע
* חַםּ حمَ – חוֹם
* חֻמַם حُمَم, בספרותית – אפר, פחם, לבה
* מִחַםּ محمّ – דוד לחימום מים, מיחם
* חַמִים حميم וברבים אַחִמַּאא’ أحمَّاء – קרוב נאמן; חום של קיץ
* חַמִים حميم או חַמִימַה حميمة וברבים חַמַאאִם حمائم – מים חמים; חלב חם; נאקה אצילה
* חַמַּאם תֻרְכִּיּ / בֻּחַ’ארִיּ حمَّام تركيّ / بخاريّ – חמאם תורכי (מיל’: עם קיטור)
* חַמַּאםֶ סְבַּאחַה حمَّام – בריכת שחייה
* חַמַּאם דַםּ حمَّام – מרחץ דמים
* חַמַּאם שַמְס حمَّام – אמבטיית שמש
* חַמַּאםֶ אלְהֶנַא حمَّام – מקלחת נעימה! (בְּּּּּּּרָכָה)
* חַמַּאמִיּ حمَّاميّ – בעל בית מרחץ, עובד בבית מרחץ
* חַמַּאמַאת מַעְדַנִיַּה حمَّامات معدنيّة – מרחצאות של מעיינות מים חמים מינראליים, מרחצאות מרפא, סְפָּא
* חַמַּה حمَّة – מעיין מים חמים. שמה הערבי של חמת גדר, באופן לא מפתיע, הוא אֶלְחַמַּה الحمَّة
* חַמַּאם בַּלַא מַיֶּה حمَّام بلا ميّة – מהומה ורעש כמו בבית מרחץ ללא מים; דבר לא שלם; מקום הומה ורועש (מיל’: בית מרחץ בלי מים)
* אֶלְוִסֶח’ וִסֶַח’ וַלַוִ אסְתַחַמַּא כֻּלּ יוֹם الوسخ وسخ ولو استحمَّى كلّ يوم – מנוול תמיד יישאר מנוול; אופי רע לעולם לא ישתנה (מיל’: המלוכלך יישאר מלוכלך גם אם יתקלח כל יום)
* דֻח’וּלֶ אלְחַמַּאם מֻש זַיּ חֻ’רוּג’ֹה دخول الحمّام مش زيّ خروجه – הכניסה לאמבט/לשירותים/לבית המרחץ (חמאם) אינה כמו היציאה ממנו.
המשמעות: יותר קל להסתבך בעניין מאשר להיחלץ ממנו; יותר קל להתחיל משהו מאשר לסיימו; אל תחשוב שזה יהיה עניין קליל.
עכשיו קחו לכם דקה להבין את המשמעות המילולית של הפתגם.
ואז יש כל מה שקשור ליונים.
מה הקשר? ככל הנראה אין קשר:
יונה היא חַמַאמַה حمَامَة וברבים חַמַאמַאת حمَامات
חַמַאם حمَام וברבים חַמַאאִם حمَائم, כשם קיבוצי, יונים.
שימו לב: חַמַּאם בית מרחץ בא עם דגש حمَّام.
חמאם או חמאמה הם גם בני אדם יונים, בניגוד ל”ניצים”, כלומר אנשי שלום.
* חַמַאמֶתֶ אלסַּלַאם حمَامة السّلام – יונת השלום
* בֻּרְגֶ’ אלְחַמַאם برج الحمَام – שובך יונים
חמאמה היא גם “בולבול” בפי ילדים, כלומר איבר המין הזכרי
=-=-=-=
נסיים עם הפתיח של הערך חמאם בויקיפדיה:
“חמאם (טורקית Hamam; ערבית حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. האירופאים למדו אודות החמאם באמצעות מגעיהם עם האימפריה העות’מאנית, ועל כן הוא סווג כ”טורקי” (בטורקית ובערבית החמאם אינו מוגדר כ”טורקי”).
בהתייחס לבתי המרחץ באל אנדלוס מקובל גם המינוח “בית מרחץ מורי”, ובעברית ישראלית מדוברת מכונה החמאם לעיתים בכינוי (המכיל סתירה פנימית) “סאונה לחה” “.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
