מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
פַיַּק فَيَّق – העיר
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של הערבי הישראלי החביב רואד אלסאנתי.
יש לו כיום 250,000 עוקבים, שהם מאה אלף יותר מהפעם האחרונה שהוא הופיע פה לפני שנתיים.
כותרת הסרטון:
اخخخخ
אחחחח
פיקתני אמי אלצבח, קאלת לי: אסמע, פי מחל ח'צ'רה בשפא עמרו, ביביע כילו אלח'יאר וכילו אלבנדורה בשיכל. בדי אשתרי ח'צ'רה ללעיד, הסא הסא תעאל, וצלני, בדכ תאח'דני ע שפא עמרו!
בקול להא: תכרמי, ימא, איש אסם אלמחל באלצ'בט? קאלת לי: בערפש. כאן מנזל ע אלאנסתע'ראם וחאטט אללוכישן מן פוק: שפא עמרו.
קלת להא: תכרמי. עבית אלסיארה במית שיכל בנזין, נזלת אנא ואיאהא אפות עלא מחל מחל.
אפתח אלבאב זי אלסראק, אתטלע עלא כילו אלח'יאר ואלבנדורה וארג'ע. אתטלע ע אלמחל אלתאני, אשוף כילו אלח'יאר ואלבנדורה בשיכל, ארג'ע לי.
בקול להא: ימא, וינה הדא אלמחל? פתלת כל מחלאת שפא עמרו, קעדת סאעה ונץ בשפא עמרו, ושפא עמרא בלד כבירה!!!!!
קאלת לי: ימא, אנא שפתה ע אלאנסתע'ראם! אנת בתנפעש לאשי! שפתה ע אלאנסתע'ראם, מש עארף תלאקיה?
פתת עלא אאח'ר מחל ח'צ'רה בשפא עמרו, תטלעת היכ, פתחת אלבאב, תטלעת ע אלח'יאר ואלבנדורה, יא עמי, פש אלכילו בשיכל, יא ימא! פש אלכילו בשיכל!
ולא והי קאעדה היכ, בדנא(?) נטלע מן שפא עמרו, זעלאנה הי, קאעדה היכ, עם בתעמל באלתלפון, ולא בתקול לי: אסתנא, אסתנא, אסתנא! לאקיתה, יא נס, לאקיתה יא כלב, יא אה! תשוף אלמחל, שוף!
ימא! עמרו דיאב וינתא ביפתח מחל ח'צ'רה, עמרו דיאב? האי ע'נאית שאיף קמר! שאיף קמר! מש שפא עמרו!!!
فيّقتني أمّي الصّبح، قالت لي: اسمع، في محلّ خضرة بشفا عمرو، بيبيع كيلو الخيار وكيلو البندورة بشيكل. بدّي أشتري خضرة للعيد، هسا هسا تعال، وصّلني، بدّك تاخدني ع شفا عمرو!
بقول لها: تكرمي، يمّا، ايش اسم المحلّ بالضّبط؟ قالت لي: بعرفش. كان منزّل ع الانستغرام وحاطط ال location من فوق: شفا عمرو.
قلت لها: تكرمي. عبّيت السّيّارة بمية شيكل بنزين، نزلت أنا وايّاها أفوت على محلّ محلّ.
أفتح الباب زيّ السّرّاق، أتطلّع على كيلو الخيار والبندورة وأرجع. أتطلّع ع المحلّ التّاني، أشوف كيلو الخيار والبندورة بشيكل، أرجع لي.
بقول لها: يمّا، وينه هدا المحلّ؟ فتلت كلّ محلّات شفا عمرو، قعدت ساعة ونص بشفا عمرو، وشفا عمرا بلد كبيرة!!!!!
قالت لي: يمّا، أنا شفته ع الانستغرام! انت بتنفعش لاشي! شفته ع الانستغرام، مش عارف تلاقيه؟
فتت على آخر محلّ خضرة بشفا عمرو، تطلّعت هيك، فتحت الباب، تطلّعت ع الخيار والبندورة، يا عمّي، فش الكيلو بشيكل، يا يمّا! فش الكيلو بشيكل!
ولّا وهي قاعدة هيك، بدنا(؟) نطلع من شفا عمرو، زعلانة هي، قاعدة هيك، عم بتعمل بالتلفون، ولّا بتقول لي: استنّى، استنّى، استنّى! لاقيته، يا نسّ، لاقيته يا كلب، يا اه!! تشوف المحلّ، شوف!
يمّا! عمرو دياب وينتى بيفتح محلّ خضرة، عمرو دياب؟ هاي غنّاية شايف قمر!!!! شايف قمر! مش شفا عمرو!!!
אמא שלי העירה אותי הבוקר ואמרה לי: שמע, יש חנות ירקות בשפרעם (בערבית: שפא עמר), שמוכרת קילו מלפפונים וקילו עגבניות בשקל. אני רוצה לקנות ירקות לחג, בוא עכשיו עכשיו, קח אותי, אתה צריך לקחת אותי לשפרעם!
אמרתי לה: בשמחה, אמא, מה שם החנות בדיוק? היא ענתה לי: לא יודעת. הוא פרסם (את זה) באינסטגרם והוא שם את המיקום למעלה: שפרעם.
אמרתי לה: בשמחה. מילאתי דלק במכונית במאה שקל, ונסענו אני והיא, (כשבכוונתי) להיכנס לכל החנויות (עד שאמצא את הנכונה).
פתחתי את הדלת (של החנות) כמו גנב, הבטתי על (מחיר) קילו המלפפונים והעגבניות ויצאתי. הסתכלתי בחנות השנייה (אם מחיר) קילו מלפפונים ועגבניות בשקל, ויצאתי.
אמרתי לה: אמא, איפה החנות הזו? הסתובבתי בכל החנויות של שפרעם, אני כבר שעה וחצי בשפרעם, ושפרעם עיר גדולה!!!!!
היא אמרה לי: אמא, אני ראיתי את זה באינסטגרם! אתה לא שווה כלום! ראיתי את זה באינסטגרם, אתה לא יכול למצוא את זה?
נכנסתי לחנות הירקות האחרונה בשפרעם, הסתכלתי, פתחתי את הדלת, הסתכלתי על המלפפונים והעגבניות, בנאדם, אין קילו בשקל, אמא! אין קילו בשקל!
היא ישבה לה ככה, רצינו(?) לצאת משפרעם, היא הייתה עצובה, ישבה ככה, מסתכלת בטלפון, ואז אמרה לי: חכה, חכה, חכה! מצאתי אותה, יא אפס! מצאתי אותה, יא כלב! יא-! תראה את החנות, תראה!
(הוא מראה לנו שכתוב שם של שיר של הזמר המצרי עמר(ו) דיאב. שם השיר: אני רואה ירח. בערבית: שאיף קמר, מבוטא שאיף אמר)
אמא! מתי עמר דיאב פתח חנות ירקות, עמר דיאב? זה השיר אני רואה ירח!!!! רואה ירח (שאיף קמר)! לא שפרעם (שפא עמר)!!!
=-=
אגב, למרות שהסרטון חביב, בשיר של דיאב לא מוזכרים לא מלפפונים ולא עגבניות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@rawad…/video/7643813692194180370
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
פַאק فَاق – התעורר; נזכר
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/d3Sy1
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
תַפַוֻּק تَفَوُّق – הצטיינות, עליונות, עדיפות, יתרון; בקיאות, מומחיות
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/c47gsfsmred0
השורש הערבי פ.ו.ק (בגזרת ע"ו) עוסק בדברים שנמצאים למעלה וכן בהתעוררות משינה. בעברית הוא מופיע בבניין הפעיל (הפיק, מפיק, הפקה) אך לא נראה לי שיש קשר ביניהם.
בנוסף, בערבית הוא עוסק – באופן נדיר וספרותי – גם בשיהוקים, וכאן רואים בבירור את הקשר לשורש העברי הדומה פ.ה.ק (למרות שאין מדובר באותה פעולה, אולם פיהוקים מתקשרים היטב גם להתעוררות משינה, לא?…)
* הפועל פַאק فاق בבניין הראשון – הצטיין, היה טוב יותר, היה יותר מ-, היה מעל; התעורר; התפכח; התאושש; שיהק
* פַאאֶק فائق וברבים פַוַקַה فوقة, במדוברת: פַאיֶק فايق וברבים פַאיְקִין فايقين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מעולה, נפלא, מצטיין; ער
* הפועל פַוַּקַ فوّق בבניין השני – העדיף; גרם לעלות; העיר משינה; הזכיר. במדוברת במשמעות האחרונה גם בצורה פַיַּק فيّق
* הפועל הספרותי אַפַאקַ أفاق בבניין הרביעי – התעורר; היה עירני (זה הפועל שהפך במדוברת למילת היום בפוסט העדכני, שכן במדוברת הבניין הרביעי לא באמת שרד באופן עצמאי ופעליו השימושיים הפכו לבניין הראשון או השני)
* הפועל תַפַוַּקַ تفوّق בבניין החמישי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – הצטיין, עלה על-; התעלה, התנשא
* תַפַוֻּק עַדַדִיּ تَفَوُّق عدديّ – עדיפות/עליונות מספרית
* תַפַוֻּק עַסְכַּרִיּ تَفَوُّق عسكريّ – עדיפות צבאית
* תַפַוֻּק גַ'וִּיּ تَفَوُّق جوّيّ – עליונות אווירית
* מֻתַפַוִּק متَفَوِّق בצורת הבינוני הפועל – מצטיין, מעולה; מומחה
* הפועל הספרותי אִסְתַפַאקַ استفاق בבניין העשירי – התעורר
* פוֹק فوق, פַוְקַ בספרותית – מעל, למעלה; בנוסף ל-
* פוֹק בַּעֶצ' فوق بعض – זה מעל זה; בצפיפות
* פוֹקֶ אלְוַצְף فوق الوصف – מעבר לכל תיאור, שלא יתואר, עד כדי כך
* פוקֶ אלרִּיח فوق الرّيح – מצבו הכלכלי מעולה, הוא עשיר מאוד; מצוין, מעולה (מיל': מעל הרוח)
* פוקֶ אלשֻּבֻּהַאת فوق الشّبهات – מעל/מעבר כל חשד
* פוקֶ אלטַּבִּיעַה فوق الطّبيعة או פוק טַבִּיעִיּ فوق الطّبيعيّ – על-טבעי
* אַלְפוק וַאקִעִיַּה الفوق واقعيّة – סוריאליסטי, "מעל המציאות"
* אַמְוַאג' פַוְק צַוְתִיַּה أمواج فوق صوتيّة – אולטרה סאונד, גלים על-קוליים
* אַשִעַּה פַוְקֶ אלְבַּנַפְסַגִ'יַּה أشعّة فوق البنفسجيّة – קרינת על-סגול, קרינה אולטרה סגולה
* מִן פוק من فوق – מלמעלה
* לַפוק لفوق – למעלה
* מִן פוק לַתַחֶת من فوق لتحت – כל כולו; מלמעלה למטה
* וּמַא פוק وما فوق – ויותר, ומעל זאת
* עַלַא רַאסִי عَلَى رَاسِي – בחפץ לב, עם כל הלב, ברצון רב (מיל': על רֹאשי), והמהדרין יגידו: עַלַא רַאסִי וַעַלַא עֵינִי عَلَى رَاسِي وعلى عيني (מיל': על ראשי ועל עיני), או: עַלַא רַאסִי מִן פוֹק عَلَى رَاسِي من فوق (מיל': על ראשי מלמעלה)
* מַשְע'וּל לַפוק רַאסִי مشغول لفوق راسي – עסוק עד למעלה מראשי, עסוק מאוד, "מעל הראש"
* פַוקִיּ فوقيّ – עליון; מתרברב
* פוֹקַאנִי فوقاني – עליון; שנמצא למעלה
* מַקְלוּבּ פוקַאנִי תַחְתַאנִי مقلوب فوقاني تحتاني – אי סדר, בלאגן, עולם הפוך, מבולגן (מיל': הפוך, מה שלמעלה נמצא למטה)
* פַוַקַאן فوقان – התעוררות
* פֻוַאק فُواق – שיהוק
* אִללִּי פוֹק יִבְּעַַת' اللّي فوق يبعث – אלוהים כבר ידאג שיהיה לנו כסף (מיל': מי שלמעלה ישלח)
* אִללִּי יְבּצּ לַפוֹק תוּגַ'עֹה רַקְבֶּתֹה / יִתְעַבּ إللّي يبصّ لفوق توجعه رقبته / يتعب – אל תנסה להשיג את מה שמעבר להישג ידך (מיל': מי שמביט למעלה יכאב הצוואר לו / יתעייף)
* יְגִ'יבְּנִי תַחְת? אַגִ'יבֹּה פוֹק يجيبني تحت؟ أجيبه فوق – אין לו סיכוי נגדי, אני יותר חכם ממנו (מיל': הוא יביא/יוריד אותי למטה? אני אביא/אעלה אותו למעלה)
* רִגֶ'ע וּרִגְ'לֹה פוֹק רַקְבֶּתֹה رجع ورجله فوق رقبته – חזר על ארבע, חזר בבושת פנים (מיל': חזר כשרגלו מעל צווארו)
* זַיּ אִללִּי רַקַצ עַלַא אלסֻּלַּם: לַא לַתַחֶת שַאף וַלַא לַפוֹק שַאף زيّ اللّي رقص على السّلّم: لا لتحت شاف ولا لفوق شاف – עשה מעשים חסרי תועלת, כל מה שעשה היה לשווא (מיל': כמו מי שרקד על סולם: הוא לא ראה למטה ולא ראה למעלה)
* אִללִּי יְתִףّ לַפוֹק תִנְזֶל עַלֵיה اللّي يتفّ لفوق تنزل عليه – מי שמנסה לפגוע באחרים ייפגע בעצמו (מיל': מי שיורק למעלה זה נופל עליו)
וניזכר שוב בשיר העיראקי המפורסם פוֹקֶ (פוג) אלנַּחֶ'ל – "מעל הדקלים", שיש גורסים ששם השיר המקורי הוא: פוק (פוג) אִלְנַא חִ'לּ فوق إلنا خِلّ – יש לנו חבר למעלה
הקורא עובדיה מזרחי מזכיר לנו, שוב, את:
נַאם בַּכִּיר וּפִיק/קוּם/אִצְחַא בַּכִּיר וּשוּףֶ אלצִּחַּה כִּיף בִּתְצִיר نام بكير وفيق/قوم/اصحى بكير وشوف الصحة كيف بتصير – לך לישון מוקדם וקום מוקדם ותראה איך הבריאות תהיה (תשתפר).
חברי אורי טרוק מזכיר לי את הברכה היפה והחיננית:
כֻּלַּכּ ד'וֹק מִן תַחְת לַפוֹק كلّك ذوق من تحت لفوق – כולך טעם (טוב), מלמטה עד למעלה, ובתרגום חופשי: "אין עליך!"
=-=-=
מוסיף בנושא השורש הקורא עמוס נוי:
אני חושב אבל לא בטוח שהשורש פ.ו.ק קשור לשורש הארמי נ.פ.ק שמסמן יציאה (לצאת=לעלות, לבוא=לרדת משמש הרבה, כולל נ.ז.ל) וממנו בעברית לנפק ולהנפיק (וגם נפקנית=יצאנית)
ועוד הוסיף:
פוק ואקעי – סוריאליסטי (מעל המציאות)
שכונת רוממה (הגבוהה) הירושלמית נקראה ליפתא אלפוקה (ליפתא עלית…)
הקורא זאב מרזל מתייחס לדברי עמוס בפוסט הנוכחי:
השורש הארמי נ.פ.ק בצורותיו לפעמים גם מגיע ל"פוק", כמו הביטוי "פוק חזי" – צא וראה.
=-=-=-=
פַאק עַלַא חַאלֹה فاق على حاله – התפכח, חזר למציאות (מיל': התעורר על עצמו)
וכן, התעורר אפשר להגיד גם צִחִי صحي, במדוברת, או אִסְתַיְקַטַ' استيقظ, בספרותית.
התמונה: Vitaly Gariev
זה היה הפוסט ה- 3,222 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
