
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
בַּצִיר بَصِير וברבים בֻּצַרַאא' بُصَرَاء – רואה, מיטיב לראות; פיקח, חכם, נבון. זהו גם אחד מכינוייו של אללה: המבחין
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
רעות שלחה לי סרטון חביב מחשבון אינסטגרם:
zainaharyousef
Deema F Yousef
לאמא ולבתה החמודה יש מעל 22,000 עוקבים.
לא הבנתי מי מהן זינה ומי זה בכלל דימא. ותכף ניתקל גם בשם לאמאר. יוסף זה ככל הנראה שם המשפחה. לא הצלחתי להבין מאיפה הן.
הן כותבות על עצמן:
Lamar![]()
Child Talent
Child Model & Performer
Acting • Singing • Dancing • Gymnastics
Camera-friendly | Natural expression | Strong presence
כותרת הסרטון:
اخترعنا أمثال جديده![]()
شو أكتر مثل عجبكن![]()
أكمل المثل مع لامار
احضروا للآخر وشوفوا الاختراعات
המצאנו פתגמים חדשים
איזה פתגם הכי מצא חן בעיניכם?
השלם את הפתגם עם לאמאר
צפו עד הסוף ותראו את ההמצאות
– אלעין בצירה ואלאיד?
– ח'טירה
– הההה טיב. אג'ת אלחזינה תפרח?
– מא לאקת לחאלהא מטרח
– בראפו! טיב. צאר ללדבאנה דכאנה וצארת?
– תביע
– תביע?
– שו בדהא תעמל?
– טיב. כל דיכ ע מזבלתה?
– ריחה
– ריחה ההההה טיב, אלצבר מפתאח?
– אלעג'ר. אלבאב
– אלבאב?
– אה
– טיב. דרהם וקאיה ח'יר מן קנטאר?
– טאקיה
– שו דח'ל טאקיה?
– לא! דרהם?
– אה
– פלוס!
– ח'יר מן קנטאר פלוס?
– ההה
– العين بصيرة والايد؟
– خطيرة
– هههه طيّب. اجت الحزينة تفرح؟
– ما لاقت لحالها مطرح
– برافو! طيّب. صار للدّبّانة دكّانة وصارت؟
– تبيع
– تبيع؟
– شو بدّها تعمل؟
– طيّب. كلّ ديك ع مزبلته؟
– ريحة
– ريحة ههههه طيّب، الصّبر مفتاح؟
– العجر. الباب
– الباب؟
– اه
– طيّب. درهم وقاية خير من قنطار؟
– طاقيّة
– شو دخل طاقيّة؟
– لا! درهم؟
– اه
– فلوس!
– خير من قنطار فلوس؟
– هههه
– העין רואה אך היד?
– מסוכנת (הפתגם הוא, כפי שהופיע אצלנו בעבר: אֶלְעֵין בַּצִירַה וּאלְאִיד קַצִירַה العين بصيرة والإيد قصيرة – אני רוצה לעזור אך איני יכול; קצרה היד מלהושיע. מיל': העין רואה את הצרה אך היד קצרה)
– חחחחח טוב. המסכנה באה כדי לשמוח?
– אך לא מצאה לעצמה מקום (במשמעות: כשאין מזל אז אין מזל)
– בראבו! טוב. הזבוב פתח חנות והתחיל?
– למכור
– למכור?
– וכי מה הוא יעשה? (סוף הפתגם הנכון הוא: וצארת תסכר עלא בכיר وصارت تسكّر على بكّير – והתחיל לסגור מוקדם. נאמר על אנשים שקיבלו משרה רמה והתחילו להתנשא על מכריהם וקרוביהם. מה שנקרא "לתפוס תחת")
– טוב. כל תרנגול במזבלה שלו?
– ריח (הפתגם הוא, כפי שהופיע אצלנו: כֻּלּ דִיכּ עַלַא מַזְבַּלְתֹה צַיַּאח كل ديك على مزبلته صيّاح – כל אחד "משחק אותה" גבר במגרש הביתי שלו. מיל': כל תרנגול במזבלה שלו הוא הקורא, "הגבר")
– ריח חחחח טוב. הסבלנות היא מפתח?
– אלעג'ר (סתם מילה מתחרזת שהיא המציאה). הדלת (הפתגם הוא, כנ"ל: אַלצַּבֶּר מִפְתַאחֶ אלְפַרַג' الصّبر مفتاح الفرج – הסבלנות משתלמת. מיל': הסבלנות היא מפתח הישועה)
– הדלת?
– כן
– טוב. מטבע דרהם של שמירה עדיף על כמות גדולה של?
– כובע (הפתגם הוא, כנ"ל: דִרְהַם וִקַאיֶה חֵ'יר מֵן קֻנְטַאר עִלַאג' درهم وقاية خير من قنطار علاج – להקדים תרופה למכה. מיל': מטבע דרהם של שמירה עדיף על כמות גדולה של טיפול)
– איך כובע קשור?
– לא! דרהם?
– כן
– כסף!
– עדיף על כמות גדולה של כסף?
– חחחחח
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.instagram.com/reels/DXM0pGaADXz/
שימו לב: נראה שכל הדפים שלהם ברשתות החברתיות נמחקו לגמרי או נחסמו. מוזר.
=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
"שלום,
תוכל בבקשה לכתוב על המילה أبصر אבצר.
האם יש קשר כלשהו לפועל צַאר صار קרה?"
אז מילת היום היא –
אַבְּצַר أَبْصَر – לא יודע
לשמיעה: https://clyp.it/yolzlssd
או: אַבְּצַר אֵיש أَبْصَر ايش – לא יודע מה.
נתחיל מזה שאין קשר בין מילת היום לפועל צאר, שהוא משורש צ.י.ר.
השורש הערבי הספרותי ב.צ.ר עוסק בראיה ובתבונה (יש קשר, נכון?).
בעברית הוא עוסק בבציר ענבים, בביצורים ובנבצרוּת, והוא מתכתב בעיקר עם ארמית. לא מצאתי קשר סמנטי בין השורשים (הערבי והעברי).
* הפועל הספרותי בַּצֻרַ بَصُرَ בבניין הראשון – נעשה נבון, הבין; ראה
* בַּצַר بصر וברבים אבצאר أبصار, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ראיה, חוש הראיה; הבחנה, ידיעה
* טַוִיל / קַצִירֶ אלְבַּצַר طويل / قصير البصر – רחוק ראיה / קצר ראיה
* בַּצַרִיּ بصريّ, כשם תואר – אופטי
* אַלְעֻלוּמֶ אלְבַּצַרִיַּה العلوم البصريّة / בַּצַרִיַּאת بصريّات – אופטיקה
* הפועל הספרותי בַּצַּרַ بصّر בבניין השני – הסביר, הבהיר (לא שימושי)
* הפועל הספרותי אַבְּצַרַ أبصر בבניין הרביעי – ראה, הסתכל; הבין, ידע
* הפועל הספרותי תַבַּצַּרַتَبَصَّرَ בבניין החמישי – התבונן, עיין; בחן, בדק; הרהר
* תַבַּצֻּר تَبَصُّر, בצורת שם הפעולה – התבוננות, עיון; הרהור; תפיסה, הבנה; תובנה
* הפועל הספרותי אִסְתַבְּצַרַ استبصر בבניין העשירי – היה ברור, התבהר
* עַ'אבּ עַנֶ אלְאַבְּצַאר غاب عن الأبصار – נעלם מהעין
* בַּאצִרַה باصرة, בצורת הבינוני פועלת של הבניין הראשון – עין; כוח ראיה
* בַּצִיר بصير וברבים בֻּצַרַאא' بصراء – רואה; פיקח, חכם, נבון. אחד מכינוייו של אללה: המבחין
* אֶלְעֵין בַּצִירֶה וּאלְאִיד קַצִירֶה العين بصيرة والإيد قصيرة – אני רוצה לעזור אך איני יכול; קצרה היד מלהושיע (מיל': העין רואה את הצרה אך היד קצרה)
* בַּצִירַה بصيرة – שכל, פקיחות; יכולת השגה; אמונה; הוכחה; מוסר השכל, לקח
* בַּצַּאר بصّار, במשקל בעלי המלאכה – מגיד עתידות, רואה את הנסתר. המילה תבוא בעיקר בצורת הנקבה, כפי שיצוין בהמשך
ועכשיו לשאלתו של אידוב:
אני מכיר את המילה/ביטוי "אבצר" עשרות שנים, והיא תמיד הציקה לי:
אם המשמעות שלה פועלית – "אינני יודע", מדוע היא קפואה?
הרי האלף בהתחלה היא אלף האית"ן של גוף מדבר, אז מדוע אין נטייה בגופים אחרים, בזמנים אחרים, בבניינים אחרים…?
ואללה, אבצר! בחיי שאני לא יודע (או יותר נכון: לא ידעתי)
מסתבר שאין פה לא פועל ולא נעליים:
מדובר בצורת ערך היתרון וההפלגה (משקל אפעל) של שם התואר בַּצִיר שזה עתה פגשנו.
התואר בציר מופיע פעמים רבות בקוראן, לצד אללה: אללה הוא המבחין, בעל יכולת ההבחנה/אבחנה בין טוב ורע, וכו'.
אז אַללָּהֻ אַבְּצַר الله أبصر פירושו: אללה הוא הרואה ביותר, החכם ביותר, הנבון ביותר, החריף ביותר בשכלו, המבחין ביותר וכו'.
צורה זו, אגב, אינה מופיעה בקוראן.
כשאנשים לא ידעו משהו, או לא ידעו מה התשובה לשאלה שנשאלו, הם אמרו: אללה הוא היודע ביותר, ומשום מה במקרה זה שרדה רק המילה השנייה, והיא איבדה את זהותה הדקדוקית.
הדבר מפתיע, כי בביטוי הזהה המקביל והנפוץ: אַללָּהֻ אַעְלַם الله أعلم – אללה הוא היודע ביותר, זה לא קרה.
ואם שני הביטויים האלה מזכירים לכם את אללהֻ אַכְּבַּר الله أكبر – אתם אינכם טועים, מכיוון שזהו אותו מבנה דקדוקי.
=-=-=-=
פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"
"בַּצְרַה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ומונה כ-2,300,000 תושבים. בצרה היא בירת מחוז אלבצרה שבעיראק, היא הנמל הראשי של עיראק ושוכנת על גדת נהר שַטֶּ אלערב (הנהר המתקבל מהתמזגותם של נהרות הפרת והחידקל) הנשפך אל המפרץ הפרסי.
[…]". (ויקיפדיה)
כל ויקיפדיה גורסת משהו אחר לגבי מספר התושבים בעיר: אם זו באנגלית טוענת שבמטרופולין של בצרה חיים כמעט 3 מיליון אנשים, ויקי בערבית גורסת… רק חצי ממספר זה. מוזר.
לעיר היו שמות רבים, אך בצרה הוא המפורסם והנפוץ מכולם. פירוש שמה: "מגדל שמירה" ("רֶתֶק", בשפה צבאית מודרנית) כרמיזה לתפקידה של העיר כבסיס צבאי נגד האימפריה הסאסאנית. חוקרים אחרים גורסים שמקור השם בארמית ופירוש "התיישבות של בקתות".
המילונים מציינים ש- בצרה היא גם אדמת טרשים קשה.
אַלְבַּצְרַתַאנִ البصرتان, בצורת הזוגי הספרותית, "שתי הבצרות" – הערים אלבצרה ואַלְכּוּפַה (אותה פגשנו פה בעבר מכיוון שהמילה כופיה [כאפיה] מקורה בעיר הזו). שתיהן היו ערים ראשיות בראשית האסלאם בעיראק.
=-=-=-=
לסיום, ואני יודע שהפוסט ארוך, הנה קטע שכבר הופיע אצלנו בעבר:
שמעתם על זַרְקַאאֶ' אלְיַמַאמַה زرقاء اليمامة?
מדובר בדמות ערבית מיתולוגית, אישה שחייתה בחבל נַגְ'ד שבמרכז חצי האי ערב בעידן שלפני האסלאם (תקופת הג'אהליה), במאה הרביעית לספירת הנוצרים.
היא נקראה כך בשל עיניה הכחולות (אַזְרַק – כחול, זרקאא' – כחולה), ואלימאמה – על שם השבט שלה. כלומר: בעלת העיניים הכחולות משבט אלימאמה.
אבל רגע! היא לא הייתה שבדית; אין הרבה בדואים עם עיניים כחולות. הכוונה הייתה שהיא נהגה לאפר את עיניה באיפור בצבע שחור-כחול.
היו לה יכולות לראות אדם שמרוחק ממנה מרחק שלושה ימי הליכה, ואפילו שבוע. תכונה זו עזרה לה ולשבטהּ בעיקר בכל הקשור למוכנות מפני תקיפה של שבט זר. בני שבטה סמכו עליה רבות בעניין זה.
מסופר עליה שבאחת המלחמות, השבט האויב, שהכיר את יכולותיה, התקדם לעבר שבט אלימאמה בעודו מסתתר מאחורי ענפי עצים גדולים.
מדובר היה בחייליו של המלך חַסַּאן אֶלְחִמְיַרִיּ حسّان الحِمْيَرِيّ, שהגיעו מאזור תימן.
זרקאא' ראתה זאת בעיני רוחה והזהירה את בני שבטה, שהעצים שמתקדמים לעברם מסתירים חיילי אויב, אך הם לא האמינו לה. כשהאויבים הגיעו לשבט אלימאמה הם החריבו והשמידו אותו: הם הרגו את כל הגברים, עקרו את עיניה של זרקאא' וצלבו אותה.
הביטוי אַבְּצַר מִן זרקאא' أبصر من زرقاء פירושו בערבית: (אין) מי שרואה יותר טוב מזרקאא', והוא נאמר על מי שראייתו הפיזית וגם העל טבעית משובחת.
=-=
כתב לנו J.J. Hirsch:
בהקשר לפועל הספרותי (10) اِسْتَبْصَرَ (אִסְתַבְּצַרַ) בבניין העשירי, כדאי להכיר שפירושו גם "ראה נכוחה" / "התפכח", ומכאן שבעולם השיעי פירושו "השתייע", "נהיה שיעי", "אימץ את האמונה השיעית", "המיר דתו לשיעה השנים-עשרית".
מי שממיר דתו לשיעה השנים-עשרית נקרא مُسْتَبْصِر (מֻסְתַבְּצִר) בצורת הבינוני הפועל (רבים: مستبصرُون /.مستبصرِين). מיל': "מי שרואה [כעת] נכוחה" / "מי שהתפכח [והבין מהי הדת הנכונה]".
כתבה רויטל בטאט:
עוד מאותו שורש: בצארה بصّارة מגדת עתידות (בקפה, בכף היד למשל),
וכן بُصرى الشام בצרא אלשאם ו بصر الحرير בצר אלחריר – ערים בדרום סוריה.
כתב בר גרינברג:
אני נזכר בפסוק أسمع بهم وأَبْصِرْ.
גם أسمع וגם أبصر כאן במשקל أَفْعِلْ.
זו גם הזדמנות להכיר מבנה התפעלות נוסף (לצד ما التعجبية ונוספים): أَفْعِلْ بِ
ما أجمل المنظر = أجمِلْ بالمنظر מה יפה הנוף
ובפסוק שציינתי: ייטיבו לשמוע וייטיבו לראות
נאמר על הכופרים שבבוא יום הדין הם ייטיבו לראות ולשמוע את כל אשר טחו עיניהם מראות בעולם הזה.
ואם כבר הוזכרו הערים בצרה וכופה, אציין שמדקדקי האסכולה הכופית והאסכולה הבצרית נחלקו (כתמיד) בשאלת מהות המבנה הזה. הדעה הרווחת נוטה לראות בכך צורת ציווי של בניין 4 (מעין: נסה להפוך את הנוף ליפה יותר [ולא תצליח]).
כתבה אסתר ספדיה:
נהגתי לשחק שעות עם סבתי ע" ה במשחק קלפים שנקרא – באצרה.
משהו ברוח הבינגו.
מי שזוכה ומנצח היה מכריז: באצרה.
אולי מישהו פה מכיר את המשחק?
אז בדקתי, הנה:
לשמחתי, למשחק הזה יש ערכים ויקיפדיים ב- 5 שפות.
מדובר במשחק קלפים ששמו בַּאצְרַה או לעבת חראמי (משחק הגנב). עיקרון המשחק דומה לקזינו. המשחק נפוץ בלבנון, מצרים, יוון (שם הוא הומצא), קפריסין ותורכיה.
ביוונית השם הוא Bastra, אם כי המקור ערבי, והוא ככל הנראה מבוסס על שם העיר אלבצרה בעיראק.
בתורכית: pişti or pişpirik.
המשחק הגיע גם לסוריה, ירדן, ארץ ישראל, תימן ואתיופיה, עם שינוי קל בחוקים.
כתב שייקה קומורניק:
ישנה גם האימרה بعد خراب البصرة – לאחר חורבן בצרה, במשמעות שאנו מכירים: לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה, פעולה הננקטת מאוחר מדי, ויש אומרים بعد خراب مالطا דווקא לאחר שמלטה נהרסה. שני הפתגמים כנראה מתייחסים למאורע היסטורי.
עניתי לשייקה שהפתגם הופיע אצלנו בעבר:
* בַּעֶד חַ'רַאבֶּ אלְבַּצְרַה / מַאלְטַא بعد خراب البصرة / مالطا – כבר מאוחר מדי, אי אפשר להחזיר זאת לאחור (מיל': לאחר חורבן העיר בצרה / האי מלטה)
התמונה: Javier Ezpeleta
זה היה הפוסט ה- 3,165 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.