מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי רציתי להראות לכם סרטון נוסף מחשבון טיקטוק שכבר הופיע פה.
אז מילת היום היא –
אִלְכֹּם בְּתִנְדַקֶּ אלתַּחִיַּה إِلْكم بْتِنْدَقّ التَّحِيَّة – מצדיעים לכם!
לשמיעה:
מדובר בחשבון טיקטוק asmasamour1.
לחשבון יש 104,600 עוקבים. לבעלת החשבון קוראים:
asma samour
אַסְמַאא’ סַמוּר
ממה שהבנתי, היא גרה בעיר זרקאא’ בירדן, במקור היא מהכפר יעבד בשומרון.
היא כותבת על עצמה בדף:
صفحة لإحياء التراث الفلسطيني
דף לשימור המורשת הפלסטינית
על הסרטון, שפורסם ב- 11.9.22, כתוב:
מח’ים ג’נין
לא תקולוא אנסיתכם ינסאכם אלמות
مخيم جنين
لا تقولوا انسيتكم ينساكم الموت
מחנה הפליטים ג’נין
אל תגידו ששכחתי אתכם. שהמוות ישכח אתכם
היא כנראה מתייחסת לתגובה של מגיב בשם מג’אהד עמארה مجاهد عمارة
שאת התגובה (החלקית?) שלו היא צירפה לסרטון:
אלי עמל אסם לג’נין אלמח’ים ומע ד’לכ מא ד’כרתי עפכרה אלבטולה ואלשהאמה ואלנח’וה כלהא באלמח’ים
מע חבי ואחתראמי לכל ג’נין בקראהא ומדינתהא
בס אלמח’ים ואקטע
الي عمل اسم لجنين المخيم ومع ذلك ما ذكرتي عفكرة البطولة والشهامة والنخوة كلها بالمخيم
مع حبي واحترامي لكل جنين بقراها ومدينتها
بس المخيم واقطع
(התחלה חסרה?) שעשה שם למחנה הפליטים ג’נין, ועם זאת לא ציינתְּ דרך אגב שהגבורה, העוז ואצילות הנפש כולם (נמצאים) במחנה
עם אהבתי והכבוד שלי לכל ג’נין, על כפריה והעיר (עצמה)
אבל רק מחנה הפליטים הם גברים!
מח’ים ג’נין, לא תקול נסיתכ!
ינסאכם אלמות, יא מנבע אלאבטאל וחצ’ן כל מנאצ’ל
יא ארצ’ אלבטולה ותרס אלצמוד
יא צות אלבארוד וזע’אריד אלסנאבל אללי מא בתתקזע.
אלכם בתנדק אלתחיה ואנ שאא’ אללה אסמכם ביצ’ל עאלי ובילאלי
אלכם לכל קרא ג’נין בתנדק אלכם אלתחיה
ולא תקולוא נסיתכם יא אהל ברקין
תחיה אלכם יא אלסילה אלחארת’יה יא אלזבאבדה יא פקועה יא מית’לון
תחיה לג’בע ולאם אלפחם ולברקין
תחיה לברטעה וללג’דידה ולג’למה
תחיה לג’רבא ורמאנה וזבדה
תחיה לג’נזור וזבובא וזרעין
תחיה לסיריס ואמריחה ועאנין
תחיה לצאנור ואלשריעה
תחיה לעראנה וערקה
תחיה לפקועה ואלמשירפה ואלמע’יר
תחיה ללמנשיה ואלנורס
יעני למא בקול יעבדאויה, יעני ג’ניניה, יעני מן שמאלהא, ג’נין, לג’נובהא ומן שרקהא לע’רבהא, כנעאניה, פלסטיניה, ג’פראויה יעבדאויה וחמארשיה
ואלכם בתנדק אלתחיה.
مخيّم جنين، لا تقول نسيتك!
ينساكم الموت، يا منبع الأبطال وحضن كلّ مناضل
يا أرض البطولة وترس الصّمود
يا صوت البارود وزغاريد السّنابل اللّي ما بتتقزّع.
الكم بتندقّ التحية وإن شاء الله اسمكم بيضلّ عالي وبيلالي
الكم لكلّ قرى جنين بتندقّ الكم التّحيّة
ولا تقولوا نسيتكم، يا أهل برقين
تحيّة الكم يا السّيلة الحارثيّة يا الزّبابدة يا فقوعة يا ميثلون
تحيّة لجبع ولأم الفحم ولبرقين
تحيّة لبرطعة وللجديدة ولجلمة
تحيّة لجربا ورمّانة وزبدة
تحيّة لجنزور وزبوبا وزرعين
تحيّة لسيريس وامريحة وعانين
تحيّة لصانور والشّريعة
تحيّة لعرانة وعرقة
تحيّة لفقوعة والمشيرفة والمغير
تحّية للمنشيّة والنّورس
يعني لمّا بقول يعبداويّة، يعني جنينيّة، يعني من شمالها، جنين، لجنوبها ومن شرقها لغربها، كنعانيّة، فلسطينيّة، جفراويّة يعبداويّة وحمارشيّة
والكم بتندقّ التحيّة.
מחנה הפליטים ג’נין, אל תגיד ששכחתי אותך!
שהמוות ישכח אותך, הו מעיין הגיבורים והחיק של כל לוחם
הו אדמת הגבורה והמגן של העמידה האיתנה
הו קול הרובה וצהלולי השיבולים שאינן נשברות.
לכם נצדיע, ובעזרת האל שמכם יישאר גבוה ומנצנץ
לכם, לכל כפרי ג’נין נצדיע
אל תגידו ששכחתי אתכם, תושבי ברקין
הצדעה לכם (תושבי) אלסילה אלחארת’יה, אלזבאבדה, פקועה ומית’לון
הצדעה לג’בע, אם אלפחם וברקין
הצדעה לברטעה, אלג’דידה וג’למה
הצדעה לג’רבא, רמאנה וזבדה
הצדעה לג’נזור, זבובא וזרעין
הצדעה לסיריס, אמריחה ועאנין
הצדעה לצאנור ואלשריעה
הצדעה לעראנה וערקה
הצדעה לפקועה, אלמשירפה ואלמע’יר
הצדעה לאלמנשיה ואלנורס
כשאני אומרת (על עצמי שאני מהכפר) יעבד, כלומר אני מג’נין, כלומר מהצפון שלה, של ג’נין, לדרומה, וממזרחה למערבה, (אני) כנענית, פלסטינית, ג’פראוית*, מיעבד (וממשפחת) אלחמארשה
ולכם נצדיע.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* גַ’פְרַא جفرا הוא ז’אנר מוזיקלי-שירי שמפורסם בעיקר בכפרי צפון א”י. לאחר מלחמת השחרור, הנכבה לשיטתם, שירים אלו הפכו לשירים של הפליטים, והם עסקו בגעגועים למולדת ולאבות ולסבים שחיו בה, בתכנים של עידוד הלוחמים והגיבורים וכו’.
תשמעו, המפות “נשרפו” מרוב שהתאמצתי למצוא את כל המקומות האלה, שחלקם הם ישובים נטושים.
בכל מקרה, ובאופן צפוי, היא הזכירה כמעט את כל צפון השומרון ואת צפון המשולש, והיא אינה עושה אבחנה בין ישובים שהם כיום בשטח ישראל לכאלה שהם בשטחי השומרון (הגדה, לשיטתה).
אני נהניתי משיעור הגיאוגרפיה הזה, מקווה שגם אתם (אם מתעלמים לרגע מהאידיאליזציה שהיא עושה לפעולות הטרור שיוצאות בלי הפסקה מג’נין).
=-=-=-=
אני מודה, מעולם לא שמעתי את הדרך הזו להגיד הצדעה. הדרך המקובלת יותר היא: צַ’רַבּ לֹה תַחִיַּה ضرب له تحيّة
מסתבר ש-
דַקֶּ אלתַּחִיַּה دقّ التّحيّة – הצדיע (עם הפועל דק בבניין הראשון)
הפועל אִנְדַקּ اندقّ, בבניין השביעי – נפגש, נשבר; הודק
ברוב הפעמים, כפי שגוגל מעיד, האנשים כותבים את הפועל בדרך הזו, הנכונה.
אך יש אנשים שכותבים עם כף בסוף:
הפועל אִנְדַכּ اندكّ בבניין השביעי – נתקע בתוך-, נדחף בתוך-, נכנס, נתחב
מה עושים במקרים כאלה? פונים, כרגיל, לדף הנפלא:
البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية
שם תוך שעות ענה לי, בין השאר:
Jad Qadria
أصل الفعل دَّقَ، وله عدة معاني حسب السياق. ولكن تحديدا هنا جاءت بالعامية،
ترفع له التحية.
دق الباب (قُرُعَ)
دق التلفون (رن)
دق على البيانو (عَزَفَ)
دق المسمار (ادخَلَ)
دق الكُبة (معسها داخل الهاون)
دقت الساعة (حانت الساعة)
وبالمناسبة كلمة دقيق (الطحين) اتت من هذا الفعل لانهم يدقوا القمح حتى بصبح دقيق
ג’אד הציג פה את השימושים השונים של הפועל הערבי דק:
הקיש על דלת, צלצל בטלפון, ניגן בכלי נגינה, “דפק” מסמר, כתש את הבצק של הכובה, נקפה השעה וכמובן כתש חיטה כדי לקבל קמח.
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא (מובאים פה רק חלקיו הרלוונטיים):
מילת היום היא –
דַקַּה עַ אלבַּאבּ دَقَّة عَ البَاب – דפיקה/נקישה על הדלת, צלצול בפעמון הדלת
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית, שכתבה לנו לאחר ביקור בתורכיה:
“דקה בתורכית זה dakika, כמו בערבית”
אז מילת היום היא –
דַקִיקַה دَقِيقَة וברבים דַקַאיֶק دقايق, או דַקַאאִ’ק دقائق בספרותית – דקה
בלי לבדוק לעומק אני משער עד קובע שבמקרה זה התורכית שאלה את המילה מהערבית.
השורש הערבי ד.ק.ק (מגזרת הכפולים) עוסק, כמו בעברית, בדברים דקים, בדקות אך גם בקמח (ויש היגיון, לא?):
* הפועל הספרותי דַקַּ دقّ בבניין הראשון – נעשה דק וקטן
* הפועל דַקּ دقّ בבניין הראשון, במשקל טיפה שונה, גם בספרותית וגם במדוברת – דפק, כתש, היכה; צלצל; פרט על כלי נגינה
* דַקַּה دَقّة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צלצול, דפיקה; צרה
* דִקַּה دِقّة, שם פעולה נוסף במשקל אחר – דייקנות, דיוק
* הפועל דַקַּק دقّق בבניין השני – דייק; בדק; טחן עד אבק
* מֻדַקֶּק مدقّق, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מדקדק, קפדן, בררן
* תַדְקִיק تدقيق, שם הפעולה/מצדר של הבניין – בדיקה, ביקורת; דייקנות
* בִּאלתַּדְקִיק بالتّدقيق – בדיוק בזמן, “על הדקה”
* מִדַקַּה مدقّة, בספרותית – פטיש
* דַקִיק دقيق, כשם תואר – מדויק; דק, עדין
* דַקִיק دقيق, כשם עצם – קמח
מוסיף הקורא האדוק חגי פודור:
אֶלְחַ’שַבַּה קַאלַת לִ(א)לְמִסְמַאר: לֵיש בִּתְדֻקְּנִי? קַאל: אִללִּי וַרַאי בִּידֻקְּנִי الخشبة قالت للمسمار: ليش بتدقّني؟ قال: اللّي وراي بيدقّني – הקרש אמר למסמר: למה אתה דופק אותי? אמר: זה שמאחורי דופק אותי.
הפתגם לקוח מהספר “הפתגם והמכתם” מאת פרופ’ יוסף דנה.
=-=-=
ומוסיף הקורא המתמיד יובל ברגר:
“דֹקַּה دُقّة – תערובת תבלינים טחונה לאבקה (למשל האבקה הירוקה שיש בחנויות התבלינים בעיר העתיקה היא דקה של תבליני הזעתר)”.
אמרתי לעצמי: כן!!! איך שכחתי את זה? הרי המילה הזו הוציאה אותי מדעתי במשך איזה שנה-שנתיים; פגשתיה קודם כל בכתיב העברי חסר הניקוד “דואה”. איך קוראים את זה? מה השורש? באיזו שפה זה בכלל? זו מילה מלעילית או מלרעית? רק לאחר זמן רב הבנתי שמדובר בדרך ההגייה המצרית של-, וקבלו מויקיפדיה:
“דקה (בערבית: دقة) או: דואה היא מטבל מצרי המכיל תערובת של עשבי תיבול, אגוזים (בדרך כלל אגוז לוז) ותבלינים (כגון כמון, כוסברה, קימל, שומשום ופלפל שחור). בדרך כלל נאכלת כחלק ממנה ראשונה – ומשמשת מטבל ללחם או ירקות. שם המטבל נגזר מהמילה הערבית “לכתוש” מכיוון שהתערובת נכתשת לאחר קלייתה לשם קבלת מרקם גרגרי שאינו דומה לאבקה או לממרח אחיד”.
יובל הוסיף את הפתגם הבא:
אִללִּי בִּדֻקּ עַ אלְבַּאבּ בִּסְמַעֶ אלְגַ’וַאבּ اللّي بدقّ ع-الباب بسمع الجواب – מי שדופק על הדלת שומע תשובה.
הפרשנות שנתן לפתגם הקורא עובדיה מזרחי:
“אל תשאל שאלות שהתשובה עליהן לא תמצא חן בעיניך. בבחינת שאלות קיטבג.
כלומר, לא הייתי אומר לך זאת מיוזמתי, אבל אם שאלת אז אכן את נראית על הפנים היום”.
חבר נוסף שלי הוסיף את ההסבר הדומה הבא: “אם אתה זורק לי מילה לא במקום ואני משיב לך כגמולך, אל תתפלא. אתה התחלת”.
הוסיף יובל: בעקבות הערתו של עובדיה והתייעצות עם ידידה ערביה מסתבר שיש יותר מפרשנות אחת. בנוסף לפרשנות של עובדיה, ידידתי הערביה הסבירה שהפתגם נאמר בהקשר של תגובה לא רצויה שפעולתו של אדם מביאה עליו. הדוגמה של ידידתי הייתה אדם שמקלל ואז מקללים אותו בחזרה והוא בעצם הזמין על עצמו את התגובה הזו”.
זה היה הפוסט ה- 1,872 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
