פורסם ב- 27.7.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק Haim Guy.
אז מילת היום היא –
תַ’לַּאגֶ’ה ثَلَّاجة וברבים תַ’לַּאגַ’את ثلّاجات – מקרר, מקפיא; קרחון
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
חיים שלח לי את הסרטון הבא:
סלאם עליכם, יעטיכם אלעאפיה.
סאאל צע’יר: ליש ח’איפין מן כורונא?
עמי, אחנא, אלשעב אלערבי שעב ג’בארין.
עמי, שעב ביטלע עלא אלשע’ל, מעאה עלבת שמינת, מקיומה מן אלת’לאג’ה אלסאעה 5 אלצבח, וביאכלהא אלסאעה 11 אלט’הר, מאשי? ובדון ת’לאג’ה, ואלדניא חם, ואה! ע אלט’רף, וג’נבהא עלבת אלתונא ביפתחהא ואה! ע אלט’רף. עלבת אלאפוכאדו ביקסמהא בתאעת אלתונא, אד’א מא לקיש אשי יחרכ אלקהוה מסמאר עשרה ג’אמבו ביחרכ, תאעת אלסיליכון. עאדי, כלה בימשי. ולכ יא עמי בנצחא בנפטר עלא דבסיה אלבאתנג’אן אללי ט’לת מן אמבארח, והי באלפרן מן אמבארח, באתת הנאכ, עלא דבסיה אלפול מע אלטחינה מן אמבארח.
ע שו ח’איפין? שילוב אלאכל אללי ענא, עלים אללה, ביקתל כורונא, כורונא, כלה בירוח, הדולה, בדריש שו, ג’יבוהם, ג’יבוהם בס יוקפוא באלמטבח’ אלערבי יום. הנאכ אלדוא, כלוא, כלוא!
אלחמד ללה אני ערבי!
סלאמאת.
سلام عليكم، يعطيكم العافية.
سؤال صغير: ليش خايفين من كورونا؟
عمّي، احنا، الشّعب العربي شعب جبّارين.
عمّي، شعب بيطلع على الشّغل، معاه علبة شمينت، مقيومة من الثّلّاجة السّاعة ٥ الصّبح، وبياكلها السّاعة ١١ الظهر، ماشي؟ وبدون ثلّاجة، والدّنيا حمّ، واه! ع الظّرف، وجنبها علبة التّونا بيفتحها واه! ع الظّرف. علبة الأفوكادو بيقسّمها بتاعة التّونا، إذا ما لقيش إشي يحرّك القهوة مسمار عشرة جامبو بيحرّك، تاعة السّيليكون. عادي، كلّه بيمشي. ولك يا عمّي بنصحى بنفطر على دبسيّة الباتنجان اللّي ظلّت من امبارح، وهي بالفرن من امبارح، باتت هناك، على دبسيّة الفول مع الطّحينة من امبارح.
ع شو خايفين؟ שילוב الأكل اللّي عنّا، عليم الله، بيقتل كورونا، كورونا، كلّه بيروح، هدولة، بدريش شو، جيبوهم، جيبوهم بس يوقّفوا بالمطبخ العربي يوم. هناك الدّوا، كلوا، كلوا!
الحمد لله إنّي عربي!
سلامات.
שלום לעליכם, תהיו בריאים.
שאלה קטנה: למה אתם מפחדים מהקורונה?
בן אדם, אנו, העם הערבי, עם של גיבורים.
בן אדם, עַם שיוצא לעבודה, עם גביע שמנת (זו הוכחה מספר אחת שהדובר הוא ערבי ישראלי. שָלֵו), שהוצאה מהמקרר בשעה 5 בבוקר, והוא אוכל אותה בשעה 11 בצהריים, בסדר? (כל השעות האלו היא) מחוץ למקרר, ומזג האוויר בחוץ לוהט, והופ! לתוך הכלי. לידו קופסת טונה, הוא פותח אותה והופ! לתוך הכלי. את קופסת האבוקדו (אין לי מושג מה זה קופסת אבוקדו, אולי ממרח, או פרי אבוקדו שלם*) הוא מחלק/חותך עם זה של הטונה (כלומר עם המכסה המתכתי החד), אם הוא לא מצא משהו לערבב את הקפה הוא משתמש במסמר 10, “ג’מבו”, של הסיליקון. רגיל, הכל הולך. בן אדם, אנו מתעוררים ואוכלים לארוחת בוקר פשטידת חצילים שנשארה מאתמול, היא בתנור מאתמול, נשארה שם כל הלילה, או פשטידת פול בטחינה מאתמול.
ממה אתם מפחדים? שילוב (זו הוכחה מספר שתיים. הוא אומר “שילוב” בעברית) האוכל שלנו, אלוהים עדי, הורג את הקורונה, כל הקורונה נעלמת, אלו, לא יודע מי, תביאו אותם, תביאו אותם (את החולים) רק לעמוד במשך יום במטבח ערבי. שם נמצאת התרופה. תאכלו, תאכלו!
השבח לאל שאני ערבי!
שלומות.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הקורא כפיר יהוד סבור שאולי מדובר בשקית בה ארוזים כמה אבוקדו.
=-=-=-=
בעבר הלא רחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
תַ’לְג’ ثَلْج וברבים תֻ’לוּג’ ثلوج – שלג, קרח
במדוברת: תַלְג’ تلج
השורש הערבי ת’.ל.ג’, בדיוק כמו ש.ל.ג בעברית, עוסק בשלגים, קרח ודברים קפואים או מקפיאים:
* הפועל הספרותי תַ’לַגַ’ או תַ’לִגַ’ ثلج בבניין הראשון – קפא, התקרר; שם קרח ב-
* מַתְ’לוּג’ مثلوج, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – קפוא, מקורר; בהשאלה: אדם קר מזג, אדיש, שאינו מביע רגשות
* תַ’לַגַ’ צַדְרֻהֻ ثلج صدْرُه – נחה עליו דעתו, היה מרוצה
* תַ’לִגַ’ קלבה ثلج قلبُه – היה בטוח ב-
* תַ’לִגַ’ת נַפְסֻהֻ בִּ- ثلجت نفسُه ب- – היה מרוצה מ-
* הפועל תַ’לַּג’ ثلّج בבניין השני – הקפיא בקרח, הקפיא, קרר
* מֻתַ’לַּג’ مثلّج, בצורת הבינוני הפעול – מוקפא; סחורה קפואה, סחורה בקירור
* מֻתַ’לַּגַ’את مثلّجات, ברבים, או בשם המלא: מֻתַ’לַּגַ’אתֶ אלְחַלִיבּ مُثَلّجات الحليب – גלידה (מיל’: “קפואי” החלב)
* הפועל הספרותי אַתְ’לַגַ’ أثلج בבניין הרביעי – הרגיע, שימח; ירד שלג; סבל מקור בשלג
* אַתְ’לַגַ’ צַדְרַהֻ أثلج صدْرَه – שימח אותו, הסב לו קורת רוח
* אַתְ’לַגַ’ת נַפְסֻהֻ أثلجت نفسُه – רווח לו, שמח
* אַתְ’לַגַ’תִ אלסַּמַאא’ أثلجت السّماء – ירד שלג (מיל’: השמיים הורידו שלג)
* תַ’לַג’ ثلَج – אמונה; ביטחון (לא בשימוש)
* תַ’לִג’ ثلِج – מקורר, קפוא, קר כשלג
* תַ’לְג’ גַ’אף ثلج جافّ – קרח יבש
* תַ’לְג’ עַאאֶם ثلج عائم – קרחון (מיל’: קרח צף)
* קַאלַבּ/לַוְח תַ’לְג’ قالب/لوح ثلج – בלוק קרח
* וַאבּוּר תַ’לְג’ وابور ثلج – מכונה/מפעל לייצור קרח
* תֻ’לוּג’ דַ’אאִבַּה ثلوج ذائبة – שלג/ים נמס/ים
* תַרַאכֻּם תֻ’לוּג’ تراكُم ثلوج – הערמות שלגים
* תַ’לְגִ’יּ ثلجيّ – מושלג
* קִטּ תַ’לְגִ’יּ قطّ ثلجيّ – חתול שלג (החיה)
* חַקְל תַ’לְגִ’יּ حقل ثلجيّ – שדה קרח
* אַלְעַצְרֶ אלתַּ’לְגִ’יּ/אלְגַ’לִידִיּ العصر الثّلجيّ/الجليديّ – עידן הקרח
* עַאצִפַה תַ’לְגִ’יַּה عاصفة ثلجيّة – סופת שלגים
* תֻ’לַאגִ’יּ ثُلاجيّ – לבן כשלג
* תַ’לַאג’ ثلّاج, במשקל בעלי המלאכה – מוכר קרח
* תַ’לַּאגַ’ה ثلّاجة, בנקבה, וברבים תַ’לַּאגַ’את ثلّاجات – מקרר, מקפיא; קרחון
* שַאחִנַת תַ’לַּאגַ’ה شاحنة ثلّاجة – משאית קירור
* סַפִינַת תַ’לַּאגַ’ה سفينة ثلّاجة – ספינת קירור
* גַ’רַּאפַת תַ’לְג’ جرّافة ثلج – מפלסת שלג
* זַחַּאפַת תַ’לְג’/גַ’לִיד زحّافة ثلج/جليد – מזחלת שלג (קרח); חתול שלג (כלי רכב)
* מַתְ’לַג’ مَثْلج וברבים מַתַ’אלֶג’ مثالج, במשקל המקומות – קרחון (אחת המילים)
* מַתְ’לַגַ’ה مَثْلجة וברבים מַתַ’אלֶג’ مثالج – מחסן קרח; מקרר; מקום עם קרח
* אִנְהִיַאר תַ’לְגִ’יּ / אֶלתֻּ’לוּג’ انهيار ثلجيّ / الثّلوج – מפולת שלגים
* דַ’אבַּ אלתַּ’לְג’ וַבַּאנַ אלְמַרְג’ ذاب الثلج وبان المرج – הערפל התפוגג, האמת יצאה לאור; יצא המרצע מהשק (מיל’: הפשיר השלג ונגלה העמק הפורה)
הוסיף הקורא האדוק אידוב תורן:
גרסאות נוספות לפתגם:
בָּעָד מָא יִדֹ’בְּ אֵ(לְ)תָ֫’לְג’ בְּבָּיָ֫ן אֵלְמָרְג’ – بعد ما يذوب الثلج ببين المرج – אחרי שיפשיר השלג מתגלה העמק. כלומר: סבלנות, נחיה ונראה, האמת עוד תצא לאור.
בֻּכְּרָה יִד’וּב אֵ(לְ)תָ֫’לְג’ וּבָּבָּאן אֵלְמָרְג’ – بكرة بذوب الثلج وببان المرج – מחר יימס השלג ונראה העמק (ייראה העמק). האמת תצא לאור.
דָ’אבּ אֵ(לְ)תָ֫’לְג’ בָּיָ֫ן אֵלְוָסָח’ ذاب الثّلج بيّن الوسخ – נמס השלג התגלה הלכלוך – האמת יצאה לאור.
והקורא האדוק יובל ברגר:
לפי מה שהבנתי ממורי דאז, כמאל ריאן, האבחנות בין ת’לג’ וג’ליד לא מקבילות לאבחנות בין שלג וקרח –
כששאלתי אותו איך קוראים לקוביה הקפואה בכוס הוא אמר לי “ת’לג'” ואיך קוראים לשכבת הלבנה שהצטברה על האדמה אחרי סופת השלג? – “ג’ליד”. ואיך קוראים לשכבת המים שקפאה על האגם – גם כן ג’ליד. ואם אני זוכר נכון הכדור שהכנת בידיים כדי לזרוק על חברך עשוי מ-ת’לג’.
זה היה הפוסט ה- 1,787 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
