מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
אִרְתַבַּט اِرْتَبَط – נקשר (לא באופן פיזי, אם כי במילונים קלאסיים גם אפשרות זו קיימת), היה מחויב ל-
רעות שלחה לי סרטון נוסף של ברהום סאק אללה.
כותרת הסרטון:
كله طلع على الفاضي
הכול היה לשווא
שימו לב!
פייסבוק כבר אינו מאפשר לצרף קישורים לפוסטים בדפים. הקישור לסרטון יופיע בתגובה הראשונה.
סלאם.
צדקוא, בעד תפכיר עמיק אכתשפת אנה אשי אסמה עדל פי אלדניא האי – פש מנה אלחכי הדא. יוכ. ע אלפאצ'י.
יעני עלא סביל אלמת'אל, ביעלמוכ 12 סנה לע'ה ערביה. יא עמי, 12 סנה! בעד 12 סנה בתרוח, בדכ תתקדם לאי וט'יפה, פג'אה הנאכ בדה מנכ לע'ה אנגליזיה. ואללה? טב, ואל 12 סנה? בלאש אל 12 סנה.
ט'הרי אללי אנכסר ואנא בג'ר באלג'ר ואלמג'רור. איש מעאה? בלאש אלג'ר ואלמג'רור!
כאן ואח'ואתהא ואללה יסתר עלא ולאיאנא כליאתהם. אללי אנא כנת מפכר ארתבט בואחדה מנהם. איש, אנסאהם ברצ'ו? בלאש!
אלצ'מיר אלמסתתר אללי קעדת 12 ע בין מא לאקיתה, אפלתה הלק, בעד מא לאקיתה?
בקול לכם, פש עדל, פש עדל!
אהם אשי, אנתו, איש אח'בארכם אליום? אן שאא אללה אחסן, אללה יהדי אלבאל וימרק אלפתרה האי עלא ח'יר, ויציר עדל.
سلام.
صدّقوا، بعد تفكير عميق اكتشفت إنّه اشي اسمه عدل في الدّنيا هاي – فش منّه الحكي هدا. يوك. ع الفاضي.
يعني على سبيل المثال، بيعلّموك ١٢ سنة لغة عربيّة. يا عمّي، ١٢ سنة! بعد ١٢ سنة بتروح، بدّك تتقدّم لأيّ وظيفة، فجأة هناك بدّه منّك لغة انجليزيّة. والله؟ طب، وال ١٢ سنة؟ بلاش ال ١٢ سنة.
ظهري اللي انكسر وأنا بجرّ بالجرّ والمجرور. ايش معاه؟ بلاش الجرّ والمجرور!
كانَ وأخواتها والله يستر على ولايانا كليّاتهم. اللي أنا كنت مفكّر أرتبط بواحدة منهم. ايش، أنساهم برضو؟ بلاش!
الضّمير المستتر اللي قعدت ١٢ ع بين ما لاقيته، أفلّته هلق، بعد ما لاقيته؟
بقول لكم، فش عدل، فش عدل!
أهمّ اشي، انتو، ايش أخباركم اليوم؟ إن شاء الله أحسن، الله يهدّي البال ويمرّق الفترة هاي على خير، ويصير عدل.
שלום.
הַאמינו (לי), לאחר מחשבה עמוקה גיליתי שהדבר שנקרא צדק בעולם הזה – אין דבר כזה. יוק. לשווא.
למשל, מלמדים אותך 12 שנה את השפה הערבית. בנאדם, 12 שנה! לאחר 12 שנה אתה הולך, אתה רוצה להתקבל לאיזושהי משרה, פתאום הוא מבקש ממך (שליטה ב) אנגלית. באמת? טוב, ומה עם ה- 12 שנה? הלכו ה- 12 שנה.
הגב שלי שנשבר בעודי גורר את מילת היחס (בערבית זו אותה מילה במובן גְּרירה) ואת המילה שאחריה (הנגרר). מה איתם? הלכו הגרירה והנגרר!
כַּאנַ ואחיותיה (רשימת פעלים ייחודית בערבית, שקרויים על שם הפועל הנפוץ והעיקרי ביניהם, כאנ – היה), ושאלוהים ישמור על הנשים כולן. ואני חשבתי להיכנס לקשר עם אחת מהן. אז מה, לשכוח גם אותן? הן הלכו!
הכינוי החבוי (או הנושא החבוי, בתחביר: מקרים בהם פועל, שהוא הנשוא במשפט, מופיע ללא הנושא המפורש שלו), שעברו 12 שנה עד שמצאתי אותו, אז לשחרר אותו עכשיו, לאחר שכבר מצאתי אותו?
אני אומר לכם, אין צדק, אין צדק!
אבל הכי חשוב, אתם, מה שלומכם היום? בעזרת האל טוב יותר, שאלוהים יביא מרגוע ויעביר את התקופה הזו בטוב, וישכון צדק.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
רַאבֶּט رَابط וברבים רַוַאבֶּט رَوابط – קישור (לינק)
וגם:
מילת היום היא –
רִבַּאט رِبَاط – עיר סְפָר צבאית; מקום חניה של צבא, במקור למלחמה בכופרים; קשר, חבל, רצועה; תחבושת
השורש הערבי הנפוץ ר.ב.ט עוסק בעיקר בקשירות:
* הפועל רַבַּט ربط בבניין הראשון, שמילת היום, ראבט, היא צורת הבינוני הפועל שלו – קשר; חבש (פצע)
* רַבְּט ربْط, שם הפעולה/מצדר של הבניין – קשירה, חיבור; התחברות, התקשרות; התחייבות
* רַבְּטַה ربطة, צורת שם הפעולה בנקבה – קשר; חבילה; עניבה; שרוך
* רַאבְּטַה رابطة וברבים רַוַאבֶּט روابط, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – ליגה, איגוד, התאחדות; רצועה
* מַרְבּוּט مربوط, צורת הבינוני הפעול – קשור
* תַאא' מַרְבּוּטַה تاء مربوطة – אות ערבית המציינת את סמן הנקבה בסיומת שמות עצם (מיל': תאא' קשורה, בניגוד לאות תאא' הרגילה, שהיא פתוחה: מפתוחה או מבסוטה)
* הפועל הספרותי רַאבַּטַ رَابَطَ, בבניין השלישי, שמילת היום היא שם הפעולה שלו – חנה (צבא), וראו בהמשך
* הפועל הספרותי תַרַאבַּטַוּא ترابطوا בבניין השישי – התקשרו, התאחדו והתחברו ביניהם
* הפועל אִרְתַבַּט ارتبط בבניין השמיני – התקשר (פיסית); נקשר, היה מחויב ל-
* אִרְתִבַּאט ارتباط, שם הפעולה של הבניין – קישור; התחייבות; קשר, קורלציה, זיקה
* צַ'אבֶּט אִרְתִבַּאט ضابط ارتباط – קצין קישור
* מַרְבַּט مربط וברבים מַרַאבֶּט مرابط, במשקל המקומות – מקום לקשירת הבהמות; מכלאה
* הֻנַא מַרְבַּטֶ אלְפַרַס هنا مربط الفرس – "פה קבור הכלב", זה העניין! (מיל': פה מקום קשירת הסוסים)
* אִנְרַבַּטֶ לְסַאנֹה انربط لسانه, עם הפועל בבניין השביעי – נותר עם פה פעור (מיל': לשונו נקשרה)
* אֻרְבֹּטֶ אלְחְמַאר מַטְרַח מַא בִּקוּל לַכּ צַאחְבֹּה أربط الحمار مطرح ما بقول لك صاحبه – תעשה מה שאומרים לך, מלא הוראות (מיל': קשור את החמור במקום שאומר לך בעליו)
* לַא יְחִלּ וַלַא יֻרְבֹּט لا يحلّ ولا يربط – לא מסוגל לעשות דבר; לא מסוגל להחליט או לפתור בעיות (מיל': אינו פותר/פורם [קשרים] ואינו קושר)
הוסיף בזמנו הקורא יהודה כץ ז"ל:
* עַאמֶל רַבְּט عامِلُ رَبْط – גורם מקשר
* צַ'בְּט וַרַבְּט ضَبْط وَرَبْط – משמעת (צבאית)
* רַבְּטַתֶ אלְעֻנֻק رَبْطَةُ الْعُنُق – עניבה (מיל': עניבת צוואר)
* שַהֶר שְבַּאט מַא עַלֵיה רִבַּאט شهر شباط ما عليه رباط – חודש פברואר הוא חודש הפכפך מבחינת מזג האוויר (מיל': לפברואר אין כבלים, מגבלות)
והקורא עדי עזורי:
ארבט אצבעכ מניח לא בדמי ולא בקיח اربط اصبعك منيح لا بدمي ولا بقيح מי שמשקיע ובוחן את הדברים מצליח (מיל': קשור/חבוש את האצבע שלך טוב כדי שלא תדמם ולא תזדהם)
הוסיפה עידית בר:
כששואלים מישהו "אנת מרתבט"? מתכוונים לשאול אותו אם הוא פנוי לשידוכים, או שמא הוא בקשר עם בחורה (אירוסין…)
=-=-=-=
רִבַּאט אלְחַ'יְל رباط الخيل – מקום החנייה של סוסי הקרב; מעגן.
המונח לקוח מסורת המלקוח (אלְאַנְפַאל), פסוק 60:
وَأَعِدُّواْ لَهُم مَّا اسْتَطَعْتُم مِّن قُوَّةٍ وَمِن رِّبَاطِ الْخَيْلِ تُرْهِبُونَ بِهِ عَدْوَّ اللّهِ وَعَدُوَّكُمْ وَآخَرِينَ مِن دُونِهِمْ لاَ تَعْلَمُونَهُمُ اللّهُ يَعْلَمُهُمْ وَمَا تُنفِقُواْ مِن شَيْءٍ فِي سَبِيلِ اللّهِ يُوَفَّ إِلَيْكُمْ وَأَنتُمْ لاَ تُظْلَمُونَ
וַאַעִדּוּא לַהֻם מַּא אסְתַטַעְתֻם מִּן קֻוַּתִן וַמִן רִּבַּאטִ אלְחַ'יְלִ תֻרְהִבּוּנַ בִּהִ עַדֻוַּ אללָּהִ וַעַדֻוַּכֻּםְ וַאַאחַ'רִינִ מִן דוּנִהִםְ לַא תַעְלַמוּנַהֻםֻ אללָּהֻ יַעְלַמֻהֻםְ וַמַא תֻנְפִקוּא מִן שַיְאִן פִי סַבִּילִ אללָּהִ יֻוַפַّ אִלַיְכֻּםְ וַאַנְתֻםְ לַא תֻטְ'לַמוּן
הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו, וסוסים רתומים לקרב, אשר בהם תזרעו מורא בלב אויב אלוהים ואויבכם, ובלב אחרים מלבדם אשר לא תכירום, אך אלוהים יכירם. כל אשר תוציאו למען אלוהים, תוּשב לכם תמורתו במלואה, ולא תקופחו.
(תרגום רובין)
לא צריך להיות גאון כדי להבין שזהו אחד מהפסוקים בקוראן שעוסק בג'האד, כלומר בלחימה בכופרים (המוזכרים במפורש כמה פסוקים לפני כן).
=-=-=-=
מה זה סְפָר?
ספר הוא גבול.
אזור ספר המדבר הוא האזור הגיאוגרפי שגובל, מפריד בין אזורים שאינם מדבריים לכאלה שהם כן.
למשל, השכונות המזרחיות של ירושלים, ערביות כיהודיות, נמצאות בספר המדבר: מי שעולה ירושלימה ממערב מתמוגג מיערות ירוקים, אך אם הוא ממשיך ממנה מזרחה הוא נפעם מהשינוי הדרמטי בנוף למראות צחיחים וצהובים (שהם פחות לטעמי, למרות שאלו הנופים שאני רואה מחלונות בתיי ב- 22 השנה האחרונות…).
פעם, בימי הביניים, בזמן כיבושי האסלאם, הלוחמים המוסלמים הגיעו מדי כמה ימים או שבועות למקומות חדשים, ומדי פעם הם נאלצו, או רצו, לעצור למנוחה. אותו אזור מנוחה נקרא רבאט, שכן הוא היה… על הגבול: כל מה שמאחור הוא כבר דַאר אלאסלאם, שטחים בשליטה מוסלמית, וכל מה שקדימה, בחזית, הוא דַארֶ אלְחַרְבּ, אזור המלחמה.
לעיתים הם גם הקימו במקומות החניה ערי-ספר צבאיות, שנותרו עד היום.
גֵ'יש מֻרַאבֶּט جيش مرابط – חיל ספר, מיל': צבא חונה, קושר את סוסיו למנוחה
אַלמֻרַאבִּטוּן المرابطون – שושלת ברברית במרוקו במאה ה- 11.
ולא צריך להרחיק עד ימי הביניים ועד צפון אפריקה כדי לפגוש מראבטון כיום. אתם פשוט יכולים לצאת קצת מהבית ולחפש פעילי חמאס.
תנועת חמאס רואה בעצמה ובאנשיה מראבטון מודרניים.
כן כן, זה המונח וזו הטרמינולוגיה שלהם.
כל חמאסניק שעושה פטרולים בשמירות ברצועת עזה הוא בעצם מֻראבֶּט.
"איפה אזור הספר שלהם?", אתם וודאי שואלים את עצמכם. "הם לא קצת נסחפים?"
בעיניהם הם על הגבול משתי סיבות:
גיאוגרפית – כי הם על חוף הים התיכון, שהוא גבול טבעי
פוליטית – כי הם מגינים על דת האסלאם בגבול מול האויב הציוני הכופר, העושק והנפשע
נעיין בפתיח של הערך מויקיפדיה:
"מוּרַאבִּיטוּן (בערבית المرابطون) ומוּרַאבִּיטַאת (בערבית المرابطات) הם שני ארגונים אסלאמיסטיים האחד של גברים (אָל-מוּראבּיטוּן) והשני של נשים (אָל-מוּראבּיטַאת), המגינים לטענתם על הר הבית והמבנים המוסלמים שעליו מפני לא מוסלמים, בעיקר יהודים.
מוראביט (ערבית) הוא מונח שמקורו בקוראן, המזמין את המאמינים לשמש כחיל חלוץ של נאמני האסלאם המגינים בגופם על מקומות קדושים מאימת הכופרים שמאיימים לבזותו. הארגון מונה למעלה מ-1000 חברים וחברות. פעילי שני הארגונים מתקבצים על הר הבית בכל יום ליד מסגד אל-אקצא. הם מתפללים, לומדים קוראן ותג'ויד (تجويد), שהיא אמנות הקריאה הנכונה בקוראן. כאשר נחשפת לדעתם נוכחות של קבוצות יהודיות בהר הבית או תפילת יהודית במקום, הם מסתופפים מסביב בקריאות "אל-אקצא בסכנה" ו"אללהו אכבר".
ב-8 בספטמבר שנת 2015 הוכרזה על יד שר הפנים פעילותן של שתי עמותות אלו כבלתי חוקית".
=-=-=-=-=
ה- רבאט, עיר הספר, המפורסמת ביותר היא בעצם… בירת מרוקו, שהגייתה שונתה מעט מ- רִבַּאט ל- רַבַּאט (הצרפתים הוגים בכלל רַבַּא…).
הנה השורה הרלוונטית בנושא מוויקיפדיה (עם ליטושים רבים שלי. הכתיבה שם חובבנית לגמרי):
"בימי אלמֻוַחִּדוּן באמצע המאה ה-12 הוקמה ברבאט מצודה ששימשה כבסיס צבאי עבור השליט עבד אלמֻאְמִן. היא כונתה בתקופה זאת "רבאט אלפַתְח" (מצודת הניצחון) ומזה נגזר שמה הנוכחי "א-רבאט" שמשמעותו המילולית "המצודה" ".
אז לא סתם מצודה, כי אם מצודה שנמצאת בעיר ספר צבאית. חובה לדייק, שלא נעצבן את המרוקאים…
אגב, ילדיי הם רבע מרוקאים מרבאט, אז בכלל כבוד! 
קיימים עוד ישובים שנקראים רבאט. אחד המפורסמים ביניהם הוא:
"ויקטוריה (במלטזית: Victoria) או בשמה הקודם רבאט של גוזו או רק רבאט (Ir-Rabat Għawdex או Rabat) היא העיר הגדולה באי גוזו שבמלטה ומרכזו המנהלי של האי. שמה המקורי של העיר היה "רבאט" או "רבאט של גוזו" (כדי להבדילה מהעיר רבאט שבאי מלטה), אך ב-1887 העניק לה המושל הבריטי את השם "ויקטוריה" לרגל יובל החמישים של המלכה ויקטוריה. עם זאת שני השמות עדיין רווחים, ותושבי העיר מכונים "Rabtin t'Għawdex". […]" (ויקיפדיה)
וכתב לנו בזמנו הקורא רן ברק:
"משמעות הפועל ראבט رابط היא גם "תפס עמדה" בהקשר צבאי, של מוכנות לקרב.
ישנו הביטוי: אַלרִּבַּאט עַלַא אלתֻּ'ע'וּר الرِّباط على الثّغور שניתן לתרגמו "עמידה על המשמר" או "מוכנות לקרב"
(ת'ע'ור ثُغور רבים של ثَغْر, "פִּתחה" שממנה עשויה להגיע התקפת האויב, וגם: "עיר ספר מבוצרת", מילה נרדפת ל-رباط)".
התמונה: Krishna Varshney
זה היה הפוסט ה- 3,290 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
