פורסם לראשונה ב- 14.9.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
סַכַּّר سَكَّر – סגר
היה לנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום שלנו היא מחלה לא חביבה כל כך, שהופכת לנפוצה יותר ויותר בזמנים המודרניים.
שמה הקצר, “העממי”, הוא סֻכַּרִיּ سكّريّ, או בצורה המיודעת: אַלסֻּכַּרִיּ السّكّريّ – סוכרת
ויש אומרים, כמו בעברית מדוברת, פשוט סֻכַּّר (במלעיל) سكّر – “[הוא סובל מ-] סוכר” (גם בעברית במלעיל, במקרה זה)
היוד (יא) הדגושה בסוף המילה סכרי רומזת לנו שזו מילה במעמד שם תואר. אז איפה השם המתואר?
שמה המלא של המחלה הוא:
אַלדַּאאֶ’ אלסֻּכַּרִיּ الدّاء السّكّريّ – “המחלה הסוכרית”, או:
אַלְמַרַצֶ’ אלסֻּכַּרִיּ المرض السّكّريّ – “המחלה הסוכרית”, או:
מַרַצ’ אלסֻּכַּר مرض السّكّر – מחלת הסוכר, או:
אַלְבַּוְל אלסֻּכַּרִיּ البول السّكّريّ – “השתן הסוכרי”
דַאא’ داء – מחלה, פחות בשימוש מאשר מרצ’ (נשמע marad, עם d נחצית), שתכף נדבר עליה. המילה מתכתבת באופן ישיר, מבחינת השורש, עם המילה העברית דְּוָי (דווי, כלומר חולי), כמו ב- ערש דווי, שזה גסיסה. מצד שני, מאותו שורש יש לנו בערבית דַוַאא’ دواء, שזה תרופה. דבר והיפוכו. רגע, תחזיקו חזק:
מַרַצ’ مرض וברבים אַמְרַאצ’ أمراض – המילה הנפוצה ביותר למחלה. המילה מתכתבת באופן ישיר עם המילה העברית מרץ. מרץ? כשאדם חולה? כן, שוב דבר והיפוכו באותו השורש, בין השפות. תופעה נדירה, אך קיימת.
בַּוְל – או בּוֹל بول במדוברת – זה שתן. מה הקשר לשתן? סוכרת היא מחלה בה סוכר עודף, שהגוף אינו יודע איך להתמודד איתו, מופרש דרך השתן. שמה של המחלה באנגלית (המקור לטיני ואף יווני קודם לכן) הוא Diabetes mellitus, שפירושו: [מים] מתוקים כדבש עוברים דרך [הגוף ויוצאים החוצה מבלי להיספג כמו אצל אנשים בריאים]. כבר לפני אלפי שנים הבחינו במקומות רבים בעולם, שהשתן של החולים במחלה זו מתוק. בואו נעצור כאן ולא נחשוב איך בדיוק הם עלו על זה לפני המצאת המעבדות…
המילה סוכר היא די בין לאומית: נסו לחשוב על שמה בכל השפות שאתם מכירים; זה נשמע די אותו הדבר. גם ברוסית (סַאכַאר) ובגרמנית (צוּקֵר, כמו משפחת צוקרמן), לצורך העניין.
מקורה בכל השפות המערביות מהשפה סנסקריט, בה Sarkara פירושה “מתוק”.
השורש ס.כ.ר עוסק בערבית הן בענייני סוכר והן בענייני סגירה.
בעברית השורש מופיע בשתי צורות:
מצד אחד בשורש הנפוץ ס.ג.ר, המפגין חילופי קוליות מול הערבית (k-g), ומצד שני בשורש הזהה ס.כ.ר, העוסק בסְכָרים, שתפקידם לחסום את המים, ובפועל סָכַר, שפירושו סתם או סגר:
* הפועל סִכֶּר سكر בבניין הראשון פירושו השתכר
* הפועל סַכַּّר سكّر בבניין השני, המוכר בעיקר בפירוש סגר, פירושו גם המתיק
* סַכְּרַאן سكران וברבים סַכַּארַא سكارى הוא שיכור. שימו לב, המילה נשמעת (כמעט) בדיוק כמו המילה העברית סקרן, רק שאין שום קשר, שכן פעם הגו בעברית סקרן עם קוף נחצית, כמו שצריך, ולא היה נוצר שום בלבול (מעבר לעובדה הבנאלית שהמילים בשפות שונות…).
אגב, אם דיברנו על שיכורים, שימו לב שבעברית נוצר שורש נוסף, לצד זה של סוכר (ס.כ.ר, כמו בערבית): ש.כ.ר, הקשור לשכרות, שיכרון ושיכר. השורש החדש הזה הושאל כפי שהוא מערבית ומארמית, תוך יצירת היבדלות מהמילה סוכר ומהשורש שלה, וכך בעברית יש שני שורשים דומים לאותו עניין.
אלכוהול, אגב, הוא תוצאה של תסיסת סוכר, אבל אתם יודעים זאת מן הסתם…
=-=-=-=-=-=
זה היה אז.
תוספות עדכניות:
* סַכַּאכֶּר سكاكر – דברי מתיקה
* סֻכַּר זִיַאדַה سكّر زيادة – משקה ממותק מאוד; הוא “משהו משהו”! (מיל’: סוכר “אקסטרה”)
* סַכַּר עַלַא אלְמַוְצ’וּע سكّر على الموضوع – לא העלה יותר את הנושא, סגר את הנושא
* חֻ’בְּזִי סֻכַּר וּחֻ’בְּזַכּ מַאלֶח خبزي سكّر وخبزك مالح – אין לנו שפה משותפת (מיל’: הלחם שלי מתוק/סוכר והלחם שלך מלוח)
* רַשּ עַלַא אלְמוֹת סֻכַּר رشّ على الموت سكّر – התעלם מהמציאות המרה, ניסה ליפות מצד אבוד (מיל’: פיזר על המוות סוכר)
* סַכֶּר נַיעַכּ/ בּוּזַכּ / תֻמַּכּ سكّر نيعك / بوزك / تمّك – סתום/סגור ת’פה!
* אללִּי כַּאנֶ אלְבַּצַל יְהַלֶּל לֹה, אֶלסֻּכַּר אֵיה נְקוּל לֹה? اللّي كان البصل يهلّل له، السّكّر ايه نقول له؟ – מה פתאום אתה מעריץ את האדם/הדבר פחות-הערך הזה? (מיל’: אם הוא משבח את הבצל, מה נגיד לסוכר?)
* אִללִּי בִּסַכֶּר מַא בִּעִדּ אלֶקְדַאח اللّي بسكّر ما بعدّ القداح – כשאתה עוסק בגדולות אל תתעסק בזוטות; לא אכפת לי מהתוצאות (מיל’: מי שמשתכר אינו סופר את הכוסיות ששתה)
* זַיּ קַצַבֶּ אלסֻּכַּר – כֻּלּ מַא בְּתִכְּבַּר בּתִחְלו زي قصب السّكّر – كلّ ما بتكبر بتحلو – כמו קני סוכר – ככל שהם גדלים כך הם נעשים מתוקים (ובערבית גם “יפים”). נאמר על ילדה יפה שגדלה להיות נערה יפה עוד יותר
* אַאחֶ’רֶ אלְעֻנְקוּד סֻכַּר מַעְקוּד آخر العنقود سكّر معقود – בן הזקונים (העינב האחרון באשכול, מיל’) הוא החביב והאהוב ביותר על הוריו (ומתוק כמו סוכר מרוכז)
=-=-=
הביטוי סכר זיאדה מופיע באחד משירי החתונות האולטימטיביים – דֻקּוּא אלְמזאהר دقّوا المزاهر (“נגנו/הכו בתופים”) – בביצועו של פריד אלאטרש האחד והיחיד. אני משוכנע שרובכם מכירים את השיר מחתונות שהייתם בהן, אולי אפילו שלכם, רק שלא ידעתם שקוראים לו כך…
אם בחתונות (של יהודים) משמיעים את הצמד “מברוכ עליכ יא עריס”, שהוא שיר לחתן, ואת “ג’ינא וג’ינא וג’ינא, ג’בנא אלערוס וג’ינא”, שהוא שיר לכלה, המהדרין משמיעים גם את השיר הבא, שהוא מצרי מכל כיוון ואופן:
מילים פַתְחִי קורַה, לחן ושירה פריד אלאטרש.
دقّوا المزاهر يللا يا أهل البيت تعالوا דקוא אלמזאהר יַלַּלא יַא אַהְלֶ אלְבֵּית תַעַאלוּא
جمّع ووفّق والله وصدقوا اللي قالوا גַמַּע וּוַפַّק וַאללָּה וּצַדַקוּא אִללִּי קַאלוא
عين الحسود فيها عود يا حلاوة עֵינֶ אלְחַסוּד פִיהַא עוּד יַא חַלַאוַה
عريس قمر وعروسته نقاوة עַרִיס קַמַר וּעַרוּסְתֹה נַקַאוַה
واحنا الليلة دي كدنا الأعادي וּאחְנַא אללֵּילַה דִי כִּדְנַא אלְאַעַאדִי
ودي العريس اسم الله على حسنه وجماله וּדִי אלְעַריס אִסְמַאללָּה עַלַא חֻסְנֹה וֶגַמַאלֹה
قيدوا الشّموع واتهنّوا اللّيلة קִידוּא אלשֻּמוּע וּאתְהַנּוא אללֵּילַה
عقبالهم كلّ حبايب العيلة עֹקְבַּאלְהם כֻּלֶּ חַבַּאיֶבֶּ אלְעֵילַה
تبقى السّعادة سكّر زيادة תִבְּקַא אלסַּעַאדַה סֻכַּר זִיַאדַה
قولوا معايا ان شاء الله يا ربّي يخلّيها له קוּלוּא מַעַאיַא אִן שַאא’ אללה יַא רַבִּי יְחִ’לִּיהַא לֹה
הכו בתופים, קדימה, הו בני הבית, בואו!
אללה איחד (בין בני הזוג) ונתן את הצלחתו, שכן יש אמת בפתגם
בעין של הקנאי (עין הרע) יש מקל, איזה יופי!
החתן כמו ירח וכלתו טוהר
אנו הלילה הזה הערמנו על האויבים/הקנאים
והחתן הזה, בלי עין הרע, טוב ויפה
הדליקו את הנרות ותבורכו הלילה
בקרוב אצל כל יקירי המשפחה
שתמיד תהיה שמחה מתוקה ואף יותר (מיל’: עם תוספת סוכר)
אִמרו איתי: מי ייתן והאל ישמור עליה עבורו
(התרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי Haim Monsonego)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
