פורסם לראשונה ב- 16.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
יהושוע שלח לי את הסרטון הבא, מה- 27.1.21 (מצורף לתגובות), בו מרואיין מתאר אירוע ביטחוני בו נכח.
מדובר בניסיון דקירה של מפקד ולוחמת בצומת גיתי אבישר. החיילת הדפה את המחבל והמפקד ירה בו והרגו.
אז מילת היום היא –
רַצַאץ (רסאס) رَصَاص – עופרת. בהשאלה: כדורים/קליעים של נשק (העופרת משמשת לציפוי ובניית קליעי נשק חם למיניהם)
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
אחנא באלמנטקה האן עלא רמזון חארס
הי אלמנטקה אסמהא רמזון חארס
תקריבן אלסאעה 11 ונצ צאר חאדת’ הנא, שב מר עלא אלרמזון, פהאג’מוא עליה ג’נוד
וטח’וא, צ’רבוה רצאצה
למא מא קתלתה אלרצאצה, תעארכ בעד מא צ’רבוה רצאצה, תעארכ הו ואיאהם מע בעצ’
בטחוה ע אלארצ’ ובלשוא פיה בבוז אלבארודה טבש עלא ראסה
הי אללי, תסעין פי אלמיה אנה הי אללי קתלתה
למא עדת טענאת עלא ראסה, פג’רוא ראסה תפג’יר, הי מיה פי אלמיה הי אללי קתלתה
אלרצאצה מא קתלתה, הם אצאבוה אצאבה, ולכן בעדהא תעארכוא הו ואיאהם אכת’ר מן תלת דקאאק, ארבע דקאאק
שו צאר בעדין?
ובעדין בלשוא פיה פי בוז אלבארודה, בטחוה ובלשוא פיה פי בוז אלבארודה עלא נצ ראסה, פג’רוה תפג’יר
הי אללי קתלתה ואדת אלא אסתשהאדה
שכרן
إحنا بالمنطقة هان على رمزون حارس
هيّ المنطقة اسمها رمزون حارس
تقريبًا السّاعة ١١ ونصّ صار حادث هنا، شبّ مرّ على الرّمزون، فهاجموا عليه جنود
وطخّوا، ضربوه رصاصة
لمّا ما قتلته الرصاصة، تعارك بعد ما ضربوه رصاصة، تعارك هو وايّاهم مع بعض
بطّحوه ع الأرض وبلّشوا فيه ببوز البارودة طبش على راسه
هيّ اللي، تسعين في الميّة إنّه هيّ اللّي قتلته
لمّا عدّة طعنات على راسه، فجّروا راسه تفجير، هيّ ميّة في الميّة هيّ اللّي قتلته
الرّصاصة ما قتلته، هم أصابوه إصابة، ولكن بعدها تعاركوا هو وايّاهم أكثر من تلت دقائق، أربع دقائق
شو صار بعدين؟
وبعدين بلّشوا فيه في بوز البارودة، بطّحوه وبلّشوا فيه في بوز البارودة على نصّ راسه، فجّروه تفجير
هيّ اللّي قتلته وأدّت إلى استشهاده
شكرًا
אנחנו באזור פה, ברמזור (צומת) חארס (על כביש 5, מערבית לאריאל, מזרחית לברקן, וממש צמוד לכפר חארס. שָלֵו)
האזור הזה נקרא רמזור חארס
בערך בשעה 11 וחצי הייתה פה תקרית, בחור חצה את הצומת, וחיילים תקפו אותו
הם ירו בו, ירו בו כדור
מכיוון שהכדור לא הרג אותו הוא החל להיאבק בהם
הם השכיבו אותו על האדמה והתחילו להכות אותו עם קנה הרובה במכות על ראשו
זה מה ש- 90% הרג אותו
עם מספר דקירות בראשו, הם פוצצו לו את הראש, זה 100% מה שהרג אותו
הכדור לא הרג אותו, הם פצעו אותו, אבל אח”כ נאבקו זה בזה יותר משלוש-ארבע דקות
המראיין: ומה קרה אח”כ?
אח”כ הם התחילו להכותו עם קנה הרובה, השכיבו אותו והתחילו להכותו עם הקנה במרכז ראשו, פוצצו אותו, זה מה שהרג אותו והביא למותו מות קדושים (הפיכתו לשהיד)
המראיין: תודה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אירוע מצער, אבל שמתם לב לשפה?
פעמיים מפעול מטלק (מושא פנימי), השפעות של עברית, שפע ביטויים ופעלים של הדדיות, מבחר פעלים בנטיית זמן עבר ונגיעה אסלאמית בודדה…
=-=-=-=
השורש הערבי ר.צ.צ (בגזרת הכפולים) עוסק בעופרת.
בעברית השורש הזהה, המופיע למשל בפועל לרוצץ, עוסק בשבירה, ניפוץ והרס.
* הפועל הספרותי רַצַּ رصّ בבניין הראשון – סידר נדבכים בצפיפות ובהידוק, הידק, דחס; כתש זיתים
* מַרְצוּץ مرصوص, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מגובש, מלוכד, מהודק, עשוי כחטיבה אחת (בניין, שורות לוחמים)
* הפועל רַצַּצ رصّص בבניין השני – ציפה בעופרת, מילא בעופרת; חתם בעופרת; הידק, צופף
* הפועל הספרותי תַרַצַּצַ ترصّص בבניין החמישי – התהדק
* הפועל הספרותי תַרַאצַּ تراصّ בבניין השישי – היה מלוכד, היה כחטיבה אחת (שורות לוחמים). ברבים: מילאו שורות במהלך התפילה; הצטופפו
* קַלַם רַצַאץ قلم رصاص – עיפרון (מיל’: עט עופרת)
* רַצַאצַה رصاصة וברבים רַצַאצַאת رصاصات – כדור (של עופרת)
* רַצַאצַה חַ’טַּאטַה رصاصة خطّاطة – כדור/קליע נותב
* רַצַאצַה מַטַּאטִיַּה رصاصة مطّاطيّة – כדור/קליע גומי
* רַצַאצַה חַ’ארִקַה رصاصة خارقة – קליע חודר שריון
* רַצַאצַה טַאאִשַה رصاصة طائشة – כדור תועה
* רַצַאצַתֶ אלרַּחְמַה رصاصة الرّحمة – כדור שנועד להמתת חסד, מתוך רחמים
* רַצַאצִיּ رصاصيّ – שצבעו אפור, כצבע העופרת; של עופרת, העשוי עופרת
* רַצִיץ رصيص – מהודק, מסודר; צעיף לכיסוי הפָּנים
* עַמַלִיֶּתֶ אלרַּצַאצֶ אלְמַצְבּוּבּ عمليّة الرّصاص المصبوب – התרגום הערבי של שמו העברי של מבצע “עופרת יצוקה” (סוף 2008 עד תחילת 2009).
השמות הערביים של הקרבות הם:
* אַלְהֻג’וּם/אַלְחַרְבּ עַלַא עַ’זַּה الهجوم / الحرب على غزة – המתקפה/המלחמה על עזה
* מַגְ’זַרֶת עַ’זַּה مجزرة غزة – טבח עזה
* בֻּקְעַתֶ אלזַּיְתֶ אללַּאהֶבּ بقعة الزّيت اللّاهب – כתם השמן הבוער (שם אותו בחרו גדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס. השם אינו בשימוש רב)
* מַעְרַכַּתֶ אלְפֻרְקַאן معركة الفرقان – ראו להלן קטע שהופיע אצלנו בעבר:
מַעְרַכַּתֶ אלְפֻרְקַאן معركة الفُرقان – “מלחמת הישועה”, כינויו של מבצע “עופרת יצוקה”, או בשמו הערבי המקובל: המלחמה על/נגד עזה الحرب على غزّة 2008-2009.
בכינוי זה משתמשים פלגי ההתנגדות ברצועה, ובראשם חמאס.
השם נבחר מכיוון שזהו אחד השמות של:
“קרב בַּדְר (בערבית: غزوة بدر) בו נלחמו צבאו של מוחמד מול צבא מכה שהיה מורכב משבטים וחמולות תושבי העיר מכה וסביבתה. הקרב נערך ביום שבת, 13 במרץ 624 (17 בחודש הרמדאן שנה שנייה להג’רה בלוח השנה המוסלמי). שמו ניתן לו על פי המקום שבו הוא נערך – בדר שבאזור חג’אז.
זה היה הניצחון הראשון של הכוחות המוסלמים והוא אחד הקרבות המפורסמים באסלאם. המשתתפים בו זכו ליחס הערכה מיוחד, ונקראו בשם אנשי בדר.
[…]” (ויקיפדיה)
=-=-=
ומה קורה ביהדות:
“יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים “יקום פורקן” ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים. הקטע הראשון כולל ברכה לחכמי ארץ ישראל וחכמי בבל, לראשי הישיבות, הדיינים וכל לומדי התורה והשני כולל ברכה לקהל. שני הקטעים נאמרים אצל יהדות אשכנז לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית של שבת, ואילו אצל יהודי פרובנס היה נאמר הקטע השני בלבד כחלק מברכת החודש. בקהילות אחרות לא מוכרת התפילה.
[…]
המקור בארמית ולצידו התרגום, רק של השורות הראשונות:
יְקוּם פּוּרְקָן מִן שְׁמַיָּא / תעמוד ישועה מן השמים,
חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי / חן, וחסד, ורחמים, וחיים ארוכים,
וּמְזונֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא / ומזונות מרווחים, וסיוע מן השמים,
וּבַרְיוּת גּוּפָא וּנְהורָא מַעַלְיָא / ובריאות הגוף, ואור (עיניים) מעולה.
זַרְעָא חַיָּא וְקַיָּמָא / זרע חי וקיים
[…]”
(ויקיפדיה)
=-=-=-=-=
תוספות הקוראים:
מחדשת לי הקוראת אסתר ספדיה:
עד היום מוכרים בחנויות תבלינים רסאס לצורך טקס גירוש עין הרע.
הטקס נקרא “רסאס”-
מוזמנות נשים בלבד, הן רוקדות וממלמלות עד שבתוך הקמין (מואדה) יוצאת צורה של עין ותם הטקס.
ומוסיף בנושא יוסי סמוכה:
רסאסיה היא טקס גירוש העין הרע אצל העיראקים.
כותב Aviad Stier:
למרות שמו, העיפרון לא מכיל עופרת. הסיבה לבלבול נעוצה בכך שהגראפיט, כשרק נתגלה, כונה בכמה שפות “עופרת שחורה”, לפני שהבינו שהוא עשוי פחמן טהור.
ובזכות Dotan Arad נצא ל-
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“אום א-רסאס (ערבית أم الرّصاص, תעתיק מדויק: אם אלרצאץ) הוא אתר ארכאולוגי בממלכת ירדן, השוכן מצפון לוואדי מוג’יב וכ-50 ק”מ מדרום לבירה עמאן. באתר ממצאים מהמאה ה-3 ועד למאה ה-9 החל בתקופה הרומית, דרך התקופה הביזנטית וכלה בראשית התקופה המוסלמית.
חלקו המרכזי של האתר הוא המוצב הצבאי הרומי אשר נודע כ”קסטרום מפאה” (Kastrom Mefaa) או “קסטרון מפאה” (Kastron Mefaa). המחנה הצבאי בנוי בצורת מרובע שאורך כל אחת מצלעותיו הוא 150 מטר. מחוץ לשטח המחנה הרומי שוכנים השרידים המאוחרים יותר על תא שטח באורך של 300 מטר וברוחב של 200 מטר. הממצא העיקרי באתר הוא כנסיית סטפנוס הקדוש, אחת מארבע כנסיות במקום. בכנסייה פסיפסין המתוארכים לשנת 785, והמרכזי שבהם מתאר סצינות יום-יומיות כמו ציד, דיג, עיסוק בחקלאות. שני פסיפסים אחרים הם מפות. באחד מופיעות ערי ארץ ישראל ובהן ירושלים, שכם, קיסריה ועזה, ובאחר ערי עבר הירדן מידבא, עמאן (פילדלפיה), כרכ ומעאן. סמוך לאתר המחנה הצבאי נמצאות חורבות כפר מהמאה ה-5 ובו חומות וארבע כנסיות נוספות.
כקילומטר וחצי מצפון לאתר נמצא מגדל הנישא לגובה של 15 מטר. במגדל אין מדרגות אך בקומתו העליונה קבועים חלונות. את פנים המגדל מעטרים צלבים והוא שימש כת נוצרית שדגלה בפרישה ובהתבודדות במגדלים כאלה. בסביבתה של אום א-רסאס שרידים של עיבוד חקלאי הכוללים מאגרי מים, טרסות, תלות מים, סכרים ובארות. שני בתי קברות קטנים שוכנים משני צדדיו של האתר – המזרחי הוא בית קברות בדואי עתיק, בעוד שהמערבי חדש יותר.
רובו של האתר טרם נחפר, אך הממצאים שנתגלו עד כה הביאו את אונסק”ו להכריז עליו בשנת 2004 כאתר מורשת עולמית”. (ויקיפדיה)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
