עסק במקצוע

עסק במקצוע
פעליםLeave a Comment on עסק במקצוע

עסק במקצוע

עסק במקצוע

פורסם ב- 18.9.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת הוותיקה חרות שטרית.
חרות כתבה לי ש- ממרס, מילה (פועל) מהמשנה, קשורה לדעתה לפועל הערבי מארס.
משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ד · משנה ג
שְׁחָטוֹ, וְקִבֵּל בְּמִזְרָק אֶת דָּמוֹ,
וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֵד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֹשׁ.
נָטַל מַחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ,
וְחוֹתֶה מִן הַמְעֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת;
וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֵד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה.
=-=-=
אומר מילון אבן-שושן:
מֵרֵס
1.
עִרְבֵּב וּבָחַשׁ, נִעֵר.
“שֶׁיְּהֵא אֶחָד מְמָרֵס בְּדָמוֹ (שֶׁל קָרְבַּן פֶּסַח) עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד”
2.
סָחַט, מִצָּה.
“עֲנָבִים הַלָּלוּ, אִם אִי אַתְּ מְמָרְסָן בַּיָּד, אִי אַתְּ מוֹצִיא מֵהֶן כְּלוּם”
אז מילת היום היא –
מַארַס مَارَس – עסק (במקצוע); טיפל ב-; התנסה ב-
השורש הערבי הספרותי מ.ר.ס עוסק בעיסוקים למיניהם. אין ספק שזה אותו שורש כמו בעברית, אם כי בין השפות חלו בידולים סמנטיים:
* הפועל מַרִסַ مَرِسَ בבניין הראשון – היה קשוח, היה קשה ומחמיר
* הפועל מַרַּסַ مَرَّس בבניין השני – תרגל את-, אימן את-, הקנה ל- ניסיון
* הפועל מַארַסַ مَارَس בבניין השלישי – מילת היום
* מַארַסַ אלתִּגַ’ארַה مَارَس التّجارة – עסק במסחר
* מַארַסַ אלטִּבּ مَارَس الطّبّ – עסק ברפואה
* מַארַסַ אלְגִ’נְס مارس الجنس – קיים יחסי מין
* מַארַסַ אללִּוַאט مَارَس اللّواط – קיים יחסים הומוסקסואליים
* מֻמַארַסַה ممَارَسة וברבים מֻמַארַסַאת ممَارَسات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פרקטיקה, מעשה; שימוש, עיסוק, התעסקות, מימוש, ביצוע; התמחות; ניהול מו”מ
* מֻמַארִס ممَارِس, בצורת הבינוני הפועל – מנוסה, מומחה, בעל ניסיון; מי שעוסק ב-
* הפועל תַמַרַּסַ تمَرَّس בבניין החמישי – התרגל ל-; עסק ב-
* מֻתַמַרִּס متمرّس, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בעל ניסיון, מנוסה
* הפועל תַמַארַסוּא تمَارَسوا בבניין השישי – התמקחו אלו עם אלו, קנו אלו מאלו
* מַרִס مَرِس – קשוח, מנוסה במלחמות
* מַרַסַה مَرَسة וברבים אַמְרַאס أمرَاس – חבל, כבל
* מַרַאסַה مَراسة או מִרַאס مرَاس – כוח, עוצמה (לא בשימוש)
* הפועל מַרַּס مَرَّس בבניין השני, במדוברת – ניצח במהלך מארס תורכי בשש-בש
הפועל האחרון, במדוברת, אינו קשור לשורש השֵמי. הוא מה שנקרא בבלשנות פועל גזור-שם (דנומינטיבי).
מארס תורכי… מאיפה ואיך המונח הזה חדר למינוח שש-בש?
אני, בעוונותיי, לא משחק שש-בש (גם לא שותה, לא מעשן ולא משחק סנוקר, כדברי ה”משורר”). חנון שכזה.
אז פניתי לדף “העברית שלנו”, ושם הסבירו לי ש:
מתוך בליל תגובות מבולבלות לגמרי, שני קוראים (אחד מהם הוא חברי רועי סראג’ גולן) הפנו אותי לדברים שכתב בפייסבוק ב- 2017 אדם בשם דור אברהם:
גם אתם נותנים לחברים שלכם מארס טורקי אחד אחרי השני?
אז הפוסט הבא מוקדש לכם – מאיפה הגיע המושג מארס טורקי?
מסתבר שכמו הרבה דברים גם זו המצאה ישראלית. המונח שש-בש מקורו בטורקית ופירושו חמש-שש.
פירוש המילה מארס בטורקית הוא: “להביא אדם לכך שלא יוכל לומר מילה”. המשמעות די מובנת.
הישראלים הטובים פשוט הוסיפו את המילה טורקי.
עובדת בונוס 1:
ניצחון רגיל בטורקית זה אויון.
עובדת בונוס 2:
המונח באנגלית למארס טורקי הוא Backgammon כשם המשחק.
וזה הזמן להודות ל Daniel Stein שהיווה עבורי השראה לפוסט זה.
מקורות:
=-=-=
בתמונה הימנית: טועם טאקו. מסתבר שיש מקצוע כזה. אגב, הוא פוטר.
זה היה הפוסט ה- 1,834 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x