פורסם ב- 12.9.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
בַּרְע’וּת’ بَرْغُوث כשם קיבוצי, בַּרְע’וּתֶ’ה بَرْغُوثة בצורת היחיד (הבודד), וברבים בַּרַאעִ’ית’ بَراغيث – פרעוש
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת עירונית היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
עובדיה ביקש את מילת היום בתגובה לתגובה של יובל ברגר בפוסט יא רית (הלוואי), בה כתב יובל:
עשית לי דודא לשיר “יא רית” ידוע –
הזמרת המשובחת נאי אלברע’ות’י בביצוע לשיר انا في انتظارك (צריך לחכות לפזמון בשביל ה- יא רית)
=-=-=-=
נעיין קודם כל בויקימילון:
פַּרְעוֹשׁ
לשון המקרא: פרט מסדרה של חרקים טפיליים חסרי כנפיים, אך בעלי יכולת קפיצה מרשימה.
”אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף; אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת, אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד?“ (שמואל א׳ כד, פסוק יד)
”וְעַתָּה אַל יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה מִנֶּגֶד פְּנֵי ה’, כִּי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ אֶת פַּרְעֹשׁ אֶחָד כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים“ (שמואל א׳ כו, פסוק כ)
”כינה אין פרה ורבה והאמר מר יושב הקב”ה וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים […] מינא הוא דמיקרי ביצי כינים והרי פרעוש דפרה ורבה ותניא הצד פרעוש בשבת רבי אליעזר מחייב.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קז, עמוד ב)
גיזרון
* המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים הנ”ל. בנוסף, המילה מופיעה בספרי עזרא ונחמיה כשם פרטי.
* המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל: אוגריתית: (פּרע’ת’) [מופיע גם כשם פרטי], אבלאית: (פֻּרְחָשׁוּם), אכדית peršaʾu, סורית: ܦܸܪܬܵܥܢܵܐ (פֶּרְתָעְנָא), ערבית بُرْغُوث (בֻּרְע’וּת’). חוקרים משערים שהיה קיים בפרוטו-שמית בצורה: purḡūṯ פֻּרְע’וּת’.
* ע”פ אכדית parāšu – עף. קרוב לגעז: አንፈርዐጸ (אַנְפַרְעַצַ) בהוראת: לקפוץ. נראה שקרוב גם לחתית: pars בהוראת: לברוח, לנוס.
* יש שהקבילו לשורש ר־ע־שׁ בתוספת פ’, והצביעו על שורשים נוספים המתחילים בפ’ הקרובים לשורשים דומים ללא פ’ (כגון פ־ר־ח←ר־י־ח, פ־ז־ר←ז־ר־ה ועוד).
=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ב.ר.ע’.ת’ עוסק בפרעושים (בעברית השורש פ.ר.ע.ש).
מילה נוספת מאותו שורש מצומצם:
* הפועל בַּרְעַ’ת’ بَرْغَث בבניין הראשון – היה נגוע בפרעושים
המילה הזו היא חגיגה לבלשנים, בעיקר לפונטיקאים.
אם משווים את עיצורי השורש בין עברית לערבית רואים בשורש אחד כמה תופעות פונטיות חשובות:
1. ב מול פ: חילופי עיצור בומ”פ (השפתיים)
2. ר (קדמית, מכתשית) קיימת בשתי השפות
3. ע’ מול ע: העיצור ע’, ששרד בערבית, הפך בעברית ל- ע (עיצורים וילוניים / לועיים. ויש אין ספור דוגמאות לכך)
4. ת’ מול ש: עוד חילופים מוכרים (עיצורים שיניים / מכתשיים / בתר-מכתשיים), אליהם ניתן להוסיף את ת, שכן בהגייה אפשר לשמוע ת ולאו דווקא ת’ (כפי שפורט בתחילת הפוסט)
ע’ קרובה מאוד פונטית גם ל- ג, ואם מתייחסים גם לקרבה ל- ר הקדמית שלפניה (רצף קשה מאוד להגייה למי שאינו דובר ערבית ילידי), מקבלים הגייה נפוצה ונוחה יותר (לדוברי עברית): ברגותי. ברגותי הוא בעצם פרעושי.
אז הנה רק הפתיח מהערך על מרואן אלברע’ות’י בוויקיפדיה:
“מרואן חסיב אבראהים ברגותי (ערבית: مروان حسيب إبراهيم البرغوثي, תעתיק מדויק: מרואן אלברע’ות’י; נולד ב-6 ביוני 1959) הוא טרוריסט ומנהיג אשר נידון על ידי בית משפט ישראלי לעונש של חמישה מאסרי עולם מצטברים ו־40 שנות מאסר על מעשי טרור בהם נרצחו חמישה ישראלים ונפצעו רבים.
בדצמבר 2016 זכה במקום הראשון בבחירות לוועד המרכזי של הפת”ח”.
=-=
מחיפוש ברשת עולים הפרטים הבאים:
המשפחה, שנקראת גם אלבראע’ת’ה البراغثة, קרויה על שם הסב המייסד, ששמו היה ברע’ות’ برغوث. מקורותיו בשבט בנו זיד بنو زيد המפורסם.
ברע’ות’ הגיע לכפר דֵיר עַ’סַּאנֶה دير غسّانة, שנמצא מצפון מערב לראמאללה ונקרא גם: בני זיד אלע’רביה, והשאר – היסטוריה…
=-=-=
אחד הקוראים סיפר לי על הפרט המרתק הבא:
אַכַּלוּנִי אלְבַּרַאעִ’ית’ أكلوني البراغيث – ” ‘אכלו אותי’ / עקצו אותי הפרעושים” הוא כינויה של תופעה דקדוקית שקיימת בשפה המדוברת המודרנית, אך מופעים שלה תועדו כבר בימי הביניים על ידי בלשנים ערבים. וכן, כיום יש לה ערך נאה בוויקיפדיה הערבית.
בערבית ספרותית יש להגיד: אַכַּלַתְנִי אלְבַּרַאעִ’ית’ أكلتني البراغيث – מיל’: עקצה אותי הפרעושים, לפי כלל רשמב”א, למי שמכיר: פועל (או כל רכיב דקדוקי אחר), המתייחס לשם שהוא רבים שאינו מציין בני אדם יבוא בצורת יחידה נקבה.
התופעה קיבלה את שמה מלא אחר מאשר ה-בלשן הערבי סִיבַּוַיְה سِيبَوَيْه (בן המאה השמינית לספירה).
זה היה הפוסט ה- 1,828 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
