צרה

צרה
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on צרה

צרה

צרה

פורסם ב- 13.9.22

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו העקיפה של יקיר הדף סכלאנץ…
אז מילת היום היא –
מְצִיבֶּה (מסיבה) مْصِيبة וברבים מַצַאיֶבּ مصايب (בספרותית: מַצַאאִבּ مصائب) – אסון, פגע, צרה
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
לאחר שהכרנו פה לא מזמן, דרך ערוץ יוטיוב של סכלאנץ האחד והיחיד, את מחמד כַּעְוַש, כדאי שנכיר את הסרטון ש”עשה” אותו.
הסרטון פורסם ב- 1.3.21 בדף פייסבוק בַּלְדַתְנַא (היישוב שלנו), שיש לו 300,000 עוקבים, והמוטו שלו, בקצרה:
بلدتنا للخير عنوان
صفحة تخاطب الناس وتهتم بقضاياهم وتتابع امورهم.
בלדתנא – לַטוב יש כתובת.
דף שיוצר קשר עם האנשים, מתעניין בבעיותיהם ועוקב אחר ענייניהם.
כותרת הסרטון:
رسالة من الاستاذ محمد حسني كعوش من جت لاهالي ام الفحم يشار الى ان الاستاذ محمد حسني كان معلما بمدرسة عمر بن الخطاب بام الفحم
מסר מהמורה מחמד חסני כעוש מג’ת לתושבי אם אלפחם. נדגיש כי המורה מחמד חסני היה מורה בבית הספר עמר בן אלח’טאב באם אלפחם
מסא אלח’יר ללרג’אל.
עארפין, יא ג’מאעה, שו אחנא מציבתנא פי ערב אסראאיל?
ענדנא מציבה כבירה, מא חדא מתנבה אלהא. פי שרכה פי אסראאיל אסמהא שרכת תנופא, שרכת אלחליב.
ליש צאר פינא היכה אחנא? צאר פינא הרמונאת אנת’ויה. צאר פינא הרמונאת אנת’ויה לאנה מנשרב חליב תנופא כת’יר, ואלחליב את’ר עלא הרמון אלד’כורה ועמל לנא הרמונאת אנת’ויה.
פאיש ביציר קאעד? אללי אסמה אימן מננאדי עליה אימונה, ואחמד חמדי, ועבאס עבסי. אצבחת אסאמינא אנת’ויה, תאסרלנא. פמנשאן אחנא מא נט’ל נשרב חליב תנופא ואלגין אלאנת’וי יסיטר עלינא, פבתרגאכם תוג’הוא עלא אם אלפחם, פיהא חליב רג’אל. תרוחוא בתשתרוא מן דכאכין אם אלפחם, יא ערבאן אסראאיל, חליב רג’אל, חתא תצירוא פעלן במסתוא אלרג’ולה.
והד’א מוג’ה לראסאא’ אלמג’אלס ואלבלדיאת אלערב, אללי חאט אלואחד קפאה עלא אלכרסי, ביתחרכש, רוחוא תעלמוא מן ראיס בלדית אם אלפחם, אלדכתור סמיר מחאמיד, הד’א אללי בערפה את’נאא’ והו טאלב, הד’א אליום מן ח’ירת אלרג’אל ענדנא, ותוג’והא לראסאא’ אלמג’אלס אללי ג’וא ענדנא ואלבלדיאת, רוחוא עלא אם אלפחם, טופוא חואליהא מת’ל מכה סבע מראת ותבארכוא מנהא, ואח’לעוא חליב אלאנת’וי, ורוחוא אשתרוא חליב רג’ולה, והד’א בח’צ כל אלג’מאעאת ענדנא, בדיש הסה אחכי כת’יר לאזידהא ען חדהא.
ולכן, תחיה לאם אלפחם, תחיה לרג’אלהא, תחיה לשרפאאהא, תחיה ללנסאא’ אלולאדאת אללי ולדנ רג’אל פי אם אלפחם.
תעלמוא אלרג’ולה, יא ערבאן אלרדה, מנהם!
אחנא קלובנא מעכם, ועלא כל קריה ערביה אן תחד’ו חד’ו אם אלפחם פי נצ’אלהא אלסלמי חול אלג’רימה, לאנה שרטת אלכלאסין אלאסראאיליה, האלאא אלערצאת אללי נזלוא מסתערבין עלא אם אלפחם, מפכרינהא בדהם יחתלוהא, דולת עדו, אם אלפחם, פרג’אאן, לאזם נוקף מעהם, לאזם קלובנא מעהם וכל קריה ערביה יג’ב אן יכון הנאכ חראכ סלמי צ’ד אלענף ואלג’רימה.
האי אלשרטה מא רח תחמאנא, הדי שרטה צ’דנא, הדי שרטת עדו. פרג’אאן ללי תאסרלוא, אללה ירצ’א עליכם, עלא אם אלפחם, אללה ביעינכם כל ואחד 5-6 שיכל, אשתרוא מן דכאכינהא חליב רג’ולה.
פאיש בקול פי אלנהאיה?
יא פחמאויה ויא פחמאויה
ואלואחד פיכם באלפין ומיה.
מא בנסא אלמחאמיד ואלג’באריני
ומא בנסא ואללה בית אע’באריה.
עלא ראסי כל עאאלאת אם אלפחם!
תעלמוא אלרג’ולה, יא ערבאן אלרדה.
مسا الخير للرّجال.
عارفين، يا جماعة، شو احنا مصيبتنا في عرب إسرائيل؟
عندنا مصيبة كبيرة، ما حدا متنبه الها. في شركة في إسرائيل اسمها شركة تنوفا، شركة الحليب.
ليش صار فينا هيكة احنا؟ صار فينا هرمونات أنثويّة. صار فينا هرمونات أنثويّة لأنّه منشرب حليب تنوفا كثير، والحليب أثّر على هرمون الذّكورة وعمل لنا هرمونات أنثويّة.
فايش بيصير قاعد؟ اللّي اسمه أيمن مننادي عليه أيمونة، وأحمد حمدي، وعبّاس عبسي. أصبحت أسامينا أنثويّة، تأسرلنا. فمنشان احنا ما نظلّ نشرب حليب تنوفا والجين الأنثوي يسيطر علينا، فبترجّاكم توجّهوا على أمّ الفحم، فيها حليب رجال. تروحوا بتشتروا من دكاكين أمّ الفحم، يا عربان إسرائيل، حليب رجال، حتّى تصيروا فعلًا بمستوى الرّجولة.
وهذا موجّه لرؤساء المجالس والبلديّات العرب، اللّي حاطّ الواحد قفاه على الكرسي، بيتحرّكش، روحوا تعلّموا من رئيس بلديّة أمّ الفحم، الدّكتور سمير محاميد، هذا اللّي بعرفه أثناء وهو طالب، هذا اليوم من خيرة الرّجال عندنا، وتوجّوها لرؤساء المجالس اللّي جوّا عندنا والبلديّات، روحوا على أمّ الفحم، طوفوا حواليها مثل مكّة سبع مرّات وتباركوا منها، واخلعوا حليب الأنثوي، وروحوا اشتروا حليب رجولة، وهذا بخصّ كلّ الجماعات عندنا، بدّيش هسّة أحكي كثير لأزيدها عن حدّها.
ولكن، تحيّة لأمّ الفحم، تحيّة لرجالها، تحيّة لشرفائها، تحيّة للنّساء الولّادات اللّي ولدن رجال في أمّ الفحم.
تعلّموا الرّجولة، يا عربان الرّدّة، منهم!
احنا قلوبنا معكم، وعلى كلّ قرية عربيّة أن تحذو حذو أمّ الفحم في نضالها السّلمي حول الجريمة، لأنّه شرطة الكلاسين الإسرائيليّة، هؤلاء العرصات اللّي نزّلوا مستعربين على أمّ الفحم، مفكّرينها بدّهم يحتلّوها، دولة عدو، أمّ الفحم، فرجاءً، لازم نوقّف معهم، لازم قلوبنا معهم وكلّ قرية عربيّة يجب أن يكون هناك حراك سلمي ضدّ العنف والجريمة.
هاي الشّرطة ما رح تحمانا، هدي شرطة ضدّنا، هدي شرطة عدو. فرجاءً للّي تأسرلوا، الله يرضى عليكم، على أمّ الفحم، الله بيعينكم، كلّ واحد ٥-٦ شيكل، اشتروا من دكاكينها حليب رجولة.
فايش بقول في النّهاية؟
يا فحماويّة ويا فحماويّة
والواحد فيكم بألفين وميّة.
ما بنسى المحاميد والجباريني
وما بنسى والله بيت أغباريّة.
على راسي كلّ عائلات أمّ الفحم!
تعلّموا الرّجولة، يا عربان الرّدّة.
ערב טוב לגברים.
אתם יודעים, אנשים, מה הצרה שלנו, ערביי ישראל?
יש לנו צרה גדולה, שאיש אינו מתייחס אליה. יש חברה בישראל ששמה תנובה, חברת החלב.
למה זה המצב שלנו? כי חדרו אלינו הורמונים נשיים. חדרו אלינו הורמונים נשיים כי אנו שותים הרבה חלב תנובה, החלב השפיע על הורמון הזכרות, והחדיר לנו הורמונים נשיים.
אז מה בעצם קורה? מי ששמו אַיְמַן אנו קוראים לו אַיְמוּנֶה (בחיבה, אך לא לשיטתו של כעוש. שָלֵו), אחמד הפך לחמדי ועבאס לעבסי. השמות שלנו הפכו נשיים, הפכנו לישראלים. כדי שלא נמשיך לשתות חלב תנובה ושהגן הנשי ישתלט עלינו, אני מבקש מכם ללכת לאם אלפחם, בה יש חלב של גברים. לכו, תקנו מהחנויות של אם אלפחם, הו ערביי ישראל, חלב של גברים, כדי שתגיעו בפועל לרמה של גבריות.
הדברים מופנים לראשי המועצות והעיריות הערבים, מי שמניח את הישבן שלו על הכיסא ולא זז, לכו תלמדו מראש עירית אם אלפחם, דוקטור סמיר מחאמיד, שאני מכיר אותו מאז שהיה תלמיד, הוא היום מטובי אנשינו, ופְנו לראשי המועצות שלנו בפְנים, ולעיריות, לכו לאם אלפחם, הקיפו אותה כמו את העיר מכה שבע פעמים והתברכו ממנה, וסלקו את החלב הנשי, לכו קנו חלב של גברים, וזה נוגע לכל החבָרות אצלנו, אני לא רוצה עכשיו לדבר הרבה כדי לא לחצות את הגבול.
ברכה לאם אלפחם, ברכה לגבריה, ברכה לנכבדיה, ברכה לנשים הוולדניות שילדו גברים באם אלפחם.
לִמדו מהם מה זה להיות גברים, יא ערבים כופרים!
הלבבות שלנו אתכם, ועל כל כפר ערבי לעשות כמעשה אם אלפחם במאבקה הבלתי אלים בנושא הפשיעה. שכן משטרת התחתונים* הישראלית, המנוולים האלה שהביאו מסתערבים לאם אלפחם, הם חושבים שהם יכולים לכבוש אותה, שהיא מדינת אויב, אם אלפחם, אז אנא מכם, אנו צריכים לעמוד לצידם, הלבבות שלנו צריכים להיות איתם, ובכל כפר ערבי צריכה להיות פעילות בלתי אלימה נגד האלימות והפשיעה.
המשטרה הזו לא תגן עלינו, זו משטרה שהיא נגדנו, זו משטרת אויב. אז אנא מכם, אלו שהפכו לישראלים, בבקשה מכם, לכו לאם אלפחם, אלוהים יהיה בעזרכם, שכל אחד יוציא 5-6 שקלים, קנו מהחנויות שלהם חלב של גברים.
ומה אומַר בסוף?
הו אנשי אם אלפחם, הו אנשי אם אלפחם
כל אחד מכם שווה אלפיים ומאה (אנשים)
אינני שוכח את (משפחות) אלמחאמיד ואלג’באריני
ואינני שוכח, בחיי, את משפחת אע’באריה.
אני מכבד את כל משפחות אם אלפחם!
לִמדו גבריות מה היא, יא ערבים כופרים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* “משטרת תחתונים” או “משטרת גרביים” הם כינויים לעגניים בהם מכנים את כוחות הביטחון של הרשות וגם של ישראל. למה ומה הסיבה לכך, פרט ללעג – אין לי מושג.
כתב לי בנושא אחד הקוראים:
“הסיבה ששוטרי הרש”פ נקראים משטרת התחתונים / גרביים היא, שכשצה”ל השתלט על כלא יריחו אחרי ההסכם הפנימי של הרשות עם חמאס לפני 15 שנים, ונטל משם את האסירים, שוטרי הרשות הוצאו משם כשרק תחתוניהם וגרביהם לגופם.
הביטוי נפוץ מאוד!”
בקיצור, מעניין מאוד! בסרטון מר כעוש מאמץ את הביטוי ומשתמש בו גם בהקשר של משטרת ישראל. יפה מצידו!
ומי שרצה לקבל מושג מה זה אדם שתקוע מחשבתית ותרבותית במאה ה- 19, אם לא קודם לכן, קיבל הוכחה לכך עכשיו.
תקשיבו, זה אחד הקטעים, אם לא ה-…
=-=
מגיב בשם מחמד אחמד אחמד הגיב לסרטון הזה במילים הקשות הבאות:
من اساورك وخواتمك مبين عليك مش بس مجرد انثى لا واكثر
احترم حالك واحترم اولادك واحفادك من بعدك
وبكفي تثير الفتنه بالمجتمع
ومن يسال عنك يعرف من تكون
من الافضل انك تحاول تختفي عن الانظار علشان كمان تحاول اتخلي بعض الناس يلي ما بعرفوك ما يعرفوك يا (جِرذ المَجاري) ????
רק מהצמידים ומהטבעות שלך רואים שאתה לא רק נקבה, אלא יותר מזה.
כבד את עצמך, כבד את ילדיך ונכדיך אחריך.
מספיק לעורר מלחמת אחים בתוך החברה
מי שיברר עליך ידע מי אתה.
עדיף לך לנסות פחות להתבלט כדי לאפשר לאנשים שאינם מכירים אותך לא להכיר אותך, יא עכברוש ביבים שכמוך.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“תוכל בבקשה לכתוב על הפועל צַאבּ صاب?
ראיתי ידיעה האומרת:
الكورونا ما بتصيب الصّغارהקורונה לא פוגעת בקטנים (בילדים)
אני מבין כי مصاب הוא פגוע. האם הכוונה רק מי שנפגע ממחלה, מתאונה, נפצע? או גם פגיעה במובנים נוספים?
ما تصيبني במשמעות אל תיגע בי (הכוונה אל תפגע בי?)
إصابة פציעה / פגיעה פיזית.
أصاب الهدف – קָלַע למטרה (האם רק במובן ירי או גם מטפורית?)
אנא עשה לי סדר בכל זה.
תודה!”
אז מילת היום היא –
צַאבּ صَاب – פָּגַע
השורש הערבי צ.ו.ב (בגזרת ע”ו) עוסק בפגיעות מסוגים שונים, בצדדים ובצדק ואמת.
ונא לא לבלבל עם צוֹבַּה, מילה שהופיעה אצלנו לפני מספר חודשים, שתרגומה תנור אך מקורה אינו ערבי:
* הפועל צַאבּ صَاب בבניין הראשון, הוא מילת היום – פגע במטרה; השיג; צדק. בספרותית גם: ירד גשם; שפך; נשפך
* צַוְבּ صوب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צד, כיוון; נכון, אמת
* צַוְבּ صوب, צוֹבּ במדוברת, כמילת יחס – ליד, אצל
* מִן כֻּלּ צוּבּ من كلّ صوب – מכל עבר, מכל כיוון
* אַגַ’א צוֹבֹּה أجا صوبه – צידד בו, עמד לימינו
* אַנַא מִן צוֹבַּכּ صوب – אני לימינך, תומך בך, אני חושב כמוך
* הפועל צַוַּבּ صوّب בבניין השני – כיוון; חשב לנכון, אמר שמשהו הוא נכון; תיקן טעות
* תַצְוִיבּ تصويب, בצורת שם הפעולה של הבניין – כיוון של כלי נשק; פגיעה במטרה
* הפועל אַצַאבַּ أصَاب בבניין הרביעי, שהוא הנוכח ביותר בשיח התקשורתי – פגע ב-; עשה נכון, צדק; השיג
* אִצַאבַּה إصَابة וברבים אִצַאבַּאת إصَابات, בצורת שם הפעולה של הבניין – פגיעה במטרה; פגיעה של מחלה, הידבקות במחלה; הבקעת שער בכדורגל
* מֻצַאבּ مصاب וברבים מֻצַאבִּין مصابين – נפגע, פגוע, פצוע (מילה נפוצה מאוד בדיווחים על תאונות, אסונות וכו’)
* צַאבֹּה/אַצַאבַּהֻ בִּאלְעֵין صَاب / أصَابه بالعين – פגע בו בעין הרע
* צַאבַּתֹה אלְעֵין صَابته العين – פגעה בו עין הרע
* שוּ צַאבַּכּ? شو صَابك؟ – מה קרה לך? (מיל’: מה פגע בך?)
* הפועל תְצַוַּבּ تصوّب בבניין החמישי, או תַצַאוַבּ تصَاوب בשישי, או אִנְצַאבּ انصَاب בשביעי – נפגע, נפצע
* צַוַאבּ صَواب – נכון, אמת, דרך הישר, צדק; הכרה; שיפוט
* צַוַאבִּיַּה صَوابيّة – נכונוּת, אמיתות
* צַיוּבּ صيوب – פוגע במטרה; דובר אמת
* אַצְוַבּ أصْوب, במשקל ערך היתרון וההפלגה – נכון יותר, מתאים יותר
* אַצְוַבִּיַּה أصوبيّة – כדאיות; התאמה
* מְצִיבֶּה مصيبة וברבים מַצַאיֶבּ مصايب (מַצַאאִבּ مصائب), בצורת הבינוני פועלת של הבניין הרביעי – אסון, פגע, צרה
* יַא לַלְמֻצִיבַּה! يا للمصيبة – אוי ואבוי! שוב ושבר! איזה אסון!
* מְצִיבֶּה סוֹדַא مصيبة سودا – צרה צרורה (מיל’: צרה שחורה)
* מַצַאאִבּ קַוְם עִנְדַ קַוְם פַוַאאִד مصائب قوم عند قوم فوائد – אחד סובל והאחר מפיק תועלת (מיל’: צרות של עם הן אצל עם [אחר] תועלות)
* כֻּלּ וַאחַד מְצִיבְּתֹה עַלַא קַדֹּה كلّ واحد مصيبته على قدّه – לכל אחד יש הצרות שלו, לכל אחד יש “חבילה” (מיל’: לכל אחד יש צרה לפי גודלו)
* אִללִּי מִן נַצִיבַּכּ יְצִיבַּכּ اللّي من نصيبك يصيبك – מה שנועד לך יפול בחלקך
* לַן יֻצִיבַּנַא אִלַּא מַא כַּתַבַּ אללָּהֻ לַנַא لن يصيبنا إلّا ما كتب الله لنا – אין מנוס מהגורל, מה שנגזר מהאל הוא שיהיה (מיל’: לא יפול בחלקנו אלא מה שכתב אללה עבורנו)
* מֻש כֻֻּלּ רַצַאצַה בִּתְצִיבּ مش كلّ رصاصة بتصيب – לא תמיד כל דבר מצליח (מיל’: לא כל כדור/קליע פוגע)
* מַרַּה תְצִיבּ וּמַרַּה תְחִ’יבּ مرّة تصيب ومرّة تخيب – בחיים יש עליות וירידות, לפעמים מצליחים ולפעמים לא (מיל’: פעם “זה” פוגע ופעם מחטיא)
* מַא תִגִ’י אלְמַצַאיֶבּ אִלַּא מִנֶ אלְקַרַאיֶבּ ما تجي المصايب إلّا من القرايب – הצרות באות רק מהקרובים (פתגם בגנות קשרי משפחה רופפים), ובקצרה: אֶלְקַרַאיֶבּ מַצַאיֶבּ القرايب مصايب – קרובי המשפחה הם צרות
זה היה הפוסט ה- 1,829 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x