פורסם לראשונה ב- 29.11.21
מרחבא
מזל טוב לנו!!! היום הדף ערביט חוגג 4 שנות פעילות.
4 שנים בהן פרסמנו 1,544 פוסטים.
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Ya Le Na.
אז מילת היום היא –
אִכְּתִטַ’אט’ (אכתזאז) اِكْتِظَاظ – צפיפות עד אפס מקום, דוחק
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו th (במילה the) גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d או z גרונית-נחצית.
יעל הפנתה אותי לפוסט ש- פֻרַאת נַצַּאר מחדשות 12 פרסם ב- 16.10.21 בדף הפייסבוק שלו:
فرات نصار – פוראת נסאר – Furat Nassar
וזו לשון הפוסט:
מע או צ’ד אלסכן פי אלמדן אלמח’תלטה, לתקליץ אלאכתט’אט’ פי אלבלדאת אלערביה?
مع أو ضدّ السّكن في المدن المختلطة، لتقليص الاكتظاظ في البلدات العربيّة؟
בעד או נגד מעבר צעירים לגור בערים מעורבות, כדרך לצמצום הצפיפות בישובים הערביים?
(התרגום הוא של פוראת. חשוב לציין שהמילה “צעירים” מופיעה אצלו רק בעברית)
והנה מדגם תגובות (כך הופיעו במקור, לא נגעתי בפסיק, רק תרגמתי):
Sami Abu Tayeh
العيش في المدن اليهوديه اصبح حاجه ضروريه ماسه لاسباب كتيره منها الاكتظاظ اسعار الارض ارخص بكتير
الخدمات العامه متوفره اكتر بكتير
ومنها اقتناء تربية احترام الحيز العام للاسف في بلداتنا العربيه هاي معدومه
החיים בערים היהודיות הפכו לצורך הכרחי ביותר מסיבות רבות, למשל הצפיפות, מחירי הקרקעות זולים יותר,
השירותים (השונים) לציבור נפוצים/זמינים הרבה יותר
וגם (מקפידים על) הקניית תרבות כיבוד המרחב הציבורי. לצערי בישובים הערבים שלנו הדבר אינו קיים.
Dima Mohammed
قبل ما تسالنا
اقترح السؤال ع ولاد عمنا.
ازا بتحب تعرف راي ولاد عمنا ف انا بقللك
ب 2020 انتشرت اشاعات انو اي مواطن مقدسي ساكن بمناطق جوا الجدار “مناطق الضفة” رح تنسحب هويتو …
طلعو ولاد عمنا بالقدس اعترضو وانجنو: لاااااءء كيف يعني؟؟ في بمخيم شعفاط حوالي ٢٠٠ الف مواطن مقدسي وبكفر عقب اعتقد كمان ٢٠٠ الف مواطن مقدسي وغير زعيم والعيزرية والمناطق المجاورة للقدس هدول العرب ازا دخلو جوا القدس عشان يسكنو فيها عشان ما يخسرو هويتهم الزرقا … ما رح يكون الهم وساع بالاحياء العربية بالقدس ف راح يبلشو يدخلو عالاحياء اليهودية والامر مرفوض جدا
وتعليقاتهم كانت جدا جدا جدا عنصرية ورافضين رفض قاطع انو العرب يسكنو بالاحياء اليهودية معهم …
ف لا اكيد ضد
مش عنصرية بس بتقدرش تسكن بحي سكانو رافضين وجودك وبتحسش ب امان عحالك وعولادك فيه …
وتاني مرة تسألش اسئلة مفخخة ☻
לפני שתשאל אותנו
הצג את השאלה לבני דודינו (היהודים. שָלֵו)
אם אתה רוצה לדעת את דעתם של בני דודינו, אז אני אגיד לך:
ב- 2020 נפוצו שמועות שכל תושב ירושלמי שגר באזורים בתוך הגדר, כלומר בשטחי הגדה, תישלל ממנו תעודת הזהות (הישראלית. שָלֵו).
יצאו בני דודינו בירושלים, התנגדו והשתגעו: לאאאא!!! איך זה יכול להיות?? הרי יש במחנה (הפליטים) שעפאט בערך 200,000 תושבים ירושלמים ובכפר עקב אני סבורה עוד 200,000 תושבים ירושלמים, זאת בנוסף לזעים, אלעיזריה והאזורים הסמוכים לירושלים. הערבים האלה, אם יעברו לגור בתוך ירושלים כדי לא לאבד את תעודת הזהות הכחולה שלהם, לא יהיה להם מקום בשכונות הערביות בירושלים והם יתחילו להיכנס לשכונות היהודיות. הדבר לא יעלה על הדעת לגמרי (מבחינת היהודים).
התגובות שלהם היו גזעניות מאוד מאוד מאוד והם מסרבים לכך באופן נחרץ, שערבים יגורו איתם בשכונות היהודיות.
אז לא, ברור שאני נגד
אני לא גזענית אבל אתה לא יכול לגור בשכונה שתושביה מתנגדים לקיומך ואינך חש בה ביטחון לעצמך ולילדיך.
בפעם הבאה אל תשאל שאלות נפיצות☻
(מספר הערות שלי:
דימא היא תושבת ירושלים. פוראת הפנה את שאלתו, להבנתי, לערבים אזרחי ישראל. חשוב “לי” להדגיש לה, ולכם, הקוראים, שאין דין ערביי ירושלים כדין ערביי ישראל, שכן מעמדם שונה, הם אינם נהנים מאותן זכויות והיחס של הישראלים-היהודים אליהם אינו דומה, בהכללה, ליחסם לערביי ישראל.
שנית, במחנה שעפאט חיים מעל 20,000 תושבים, אך ודאי לא 200,000.
שלישית, בכפר עקב חיים פחות מ- 20,000 תושבים. ככלל, מספרם של ערביי ירושלים כולם נאמד בכ- 300,000 איש)
Jihan Nassar
اذا منروح نشتري بالمدن المكتظه ممكن هيك يوسعوا الاراضي الممكن البناء فيها
אם נלך לקנות בערים הצפופות אולי כך ירחיבו את השטחים שאפשר לבנות בהם
Nora Ganaim
ما ادا زادت فيها نسبة السكن رح تكتظ هي كمان شو دخل الاكتظاظ بدين السكان
אם יגדל בהן מספר התושבים הן גם יהיו צפופות יותר. מה הקשר בין צפיפות לַדת של התושבים?
Asmaa Rayan
يعني بالمدن المختلطة فش اكتظاظ؟ 
וכי בערים המעורבות אין צפיפות?
Eman Ahmad
المدن المختلطه اكتر اشي فيها اكتضاض
הדבר הכי בולט בערים המעורבות הוא הצפיפות
=-=
ואני אומר: מעולם לא ראיתי את השורש הזה, העוסק בצפיפות, בצפיפות מופעים כה גדולה…
=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי כ.ט’.ט’ (בגזרת הכפולים) עוסק בצפיפות:
* הפועל כַּטַּ’ كظّ בבניין הראשון – מילא, גדש
* כַּטַּ’הֻ אלְעַ’צַ’בּ كظّه الغضب – התמלא זעם (מיל’: הזעם מילא אותו)
* כַּטַּ’הֻ אלְאַמְר كظّه الأمر – העניין העציב/הדאיג אותו
* כַּטַּ’ה كظّة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גודש, צפיפות
* מַכְּט’וּט’ مكظوظ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – גדוש, מלא
* הפועל תַכַּאטּ’וּא تكاظّوا בבניין השישי – עברו את הגבול בשנאתם זה לזה
* הפועל אִכְּתַטַּ’ اكتظّ בבניין השמיני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו – התמלא ב-, היה מלא באנשים עד אפס מקום
* מֻכְּתַטּ’ مكتظّ, בצורת הבינוני של הבניין – צפוף, מלא, גדוש
* מֻכְּתַטּ’ בִּאלסֻּכַּאן مكتظّ بالسّكّان – צפוף אוכלוסין
* כַּטִ’יט’ كظيظ – מלא, גדוש; שבע; מלא רוגז, קוצף
* כִּטַ’אט’ كِظاظ – עייפות, תשישות; דאגה
זה היה הפוסט ה- 1,544 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
