פורסם לראשונה ב- 6.12.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עַשִירַה عَشِيرَة וברבים עַשַאאֶר عَشائر או עַשַאיֶר במדוברת عشاير – שבט, תת-שבט, משפחה; קבוצה; קרובי המשפחה מצד האב
ימאמה מבטאת עַשִירֶה
יהושע שלח לי הקלטה מ- 27.10.21, שזו לשונה:
בסם אללה אלרחמן אלרחים
דעוה עאמה אלא אהאלי ועאא’לאת ועשאאר מדינת ח’ליל אלרחמן אלאביה
ידעוכם חמאת אלחרם אלאבראהימי אלשריף
ללמשארכת באדאא’ צלאת פג’ר אלג’מעה אלקאדם פי אלחרם אלאבראהימי אלשריף
ג’מעת פג’ר אלמראבטין
לנכון אלמראבטין אלצאברין אלצאמדין פי בית אבי אלאנביאא’ ואלמרסלין
חצ’ורכם ואג’ב דיני ווטני
بسم الله الرّحمن الرّحيم
دعوة عامّة إلى أهالي وعائلات وعشائر مدينة خليل الرّحمن الأبيّة
يدعوكم حماة الحرم الابراهيمي الشّريف
للمشاركة بأداء صلاة فجر الجمعة القادم في الحرم الإبراهيمي الشّريف
جمعة فجر المرابطين
لنكون المرابطين الصّابرين الصّامدين في بيت أبي الأنبياء والمرسلين
حضوركم واجب دينيّ ووطنيّ
בשם אללה הרחמן והרחום
הזמנה כללית לתושבי העיר חברון הגאה, למשפחותיה ולשבטיה
מגיני מערת המכפלה מזמינים אתכם
להשתתף בתפילת השחר(ית) של יום שישי הבא במערת המכפלה
יום השישי של שחר המֻרַאבִּטִין (המגינים על גבולות המדינה האסלאמית. שָלֵו)
כדי שנהיה המראבטין הסבלניים והעומדים איתן בביתו של אבי הנביאים והשליחים.
נוכחותכם היא חובה דתית ולאומית
=-=-=-=
את מגיני מערת המכפלה פגשנו פה לראשונה לפני כחודשיים:
חֻמַאתֶ אלְחַרַםֶ אלְאִבְּרַאהִימִי
حماة الحرم الإبراهيمي
מגיני מערת המכפלה
המוטו של דף הפייסבוק שלהם:
לאנהא אלח’ליל בלד אלנח’וה ואלשהאמה וארצ’ אלאנביאא’ ואלמרסלין ודרתהא חרם סידנא אבראהים אלח’ליל
נחנ חמאת אלחרם אלאבראהימי כלנא פדאא’ ללחרם
لأنّها الخليل بلد النّخوة والشّهامة وأرض الأنبياء والمرسلين ودرّتها حرم سيّدنا إبراهيم الخليل
نحن حماة الحرم الإبراهيمي كلّنا فداء للحرم
מכיוון שחברון היא עיר אצילות הנפש ועוז הרוח וארץ הנביאים והשליחים, והפנינה שלה היא מערת המכפלה (מיל’: המקום הקדוש של אדוננו אברהם החבר)
אנו מגיני מערת המכפלה, כולנו מקריבים עצמנו למען המקום הקדוש
=-=
באותם ימים הם התכוננו ל-
פג’ר אלאצראר فجر الإصرار – שחר ההתעקשות
=-=-=
ותראו מה מצאתי – תוך כדי חיפוש שלי – בסרטון הבא, שהוא מ- 11.10.21:
התכנים די זהים, רק שהפעם הדובר מדבר על:
ג’מעת פג’ר ועד אלצאדקין
כונוא אלואעדין אלצאדקין פי חמאית בית…
جمعة فجر وعد الصّادقين
كونوا الواعدين الصّادقين في حماية بيت…
יום השישי של שחר הבטחת הנאמנים
הֱיו המבטיחים הנאמנים בהגנה על בית אבי הנביאים וכו’
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בקיצור, אנו יכולים להסיק שכל יום שישי אצלם מוקדש לרעיון אסלאמי אחר.
למישהו יש נגישות למערכת הזמנים שלהם? יכול להיות יפה לפרסמה אצלנו…
=-=-=-=
השורש הערבי ע.ש.ר עוסק, כמו בעברית, במספר עשֹר, בעשרות ובכל מה שנגזר מהמספר; אך גם בהתרועעות וידידות ובשבטים.
המשמעות העברית של עושׁר ועשירים אינה קשורה (באופן דקדוקי-השוואתי טבעי) לערבית.
* הפועל הספרותי עַשַרַ عَشَرَ בבניין הראשון – לקח מעשר; השלים ל- 10 פרטים
* עֻשְר או עִשְר عِشْر וברבים אַעְשַאר أعشار או עֻשוּר عشور, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עשירית; מעשר
* עֻשְרִיּ عشْريّ או אַעְשַארִיּ أعشاريّ – עשרוני
* כַּסְר עֻשְרִיּ كسر عشريّ – שבר עשרוני
* עַאשֶר عاشِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עשירי
* הפועל הספרותי עַשַּרַ عشّر בבניין השני – לקח מעשר, לקח עשירית מ-; הצטרף אל- כדי שיהפכו לעשרה אנשים; במדוברת: עיבר בהמה
* מֻעַשַּר معشَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, וגם עֻשַארִיּ عُشاريّ – מצולע בין 10 צלעות
* הפועל הספרותי עַאשַרַ عاشَر בבניין השלישי – התחבר עם-, התרועע, התיידד; קיים יחסים אינטימיים עם-
* מֻעַאשַרַה معاشرة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חברות, ידידות; קיום יחסים אינטימיים
* מֻעַאשֶר مُعاشر, בצורת הבינוני הפועל – חבר, ידיד; חבר למשכב
* הפועל הספרותי אַעְשַרַ أعشر בבניין הרביעי – הפך את- לעשרה פרטים. בנקבה: נאקה שנכנסה לחודש העשירי להריונה
* הפועל תַעַאשַרוּא تعاشروا בבניין השישי או אִעְתַשַרוּא اعتشروا בשמיני – התחברו אלו עם אלו, התרועעו יחדיו
* עַשְר عشْر – עשר
* עַשַרַה عشرة וברבים עַשַרַאת عشرات – עֲשָׂרָה
* עַשְרַַה عشْرة – עֶשְֹרֵה (במספרים בין 11 ל- 19)
* עִשְרִין عشرين – עשרים, 20
* עִשְרִינִיּ عشرينيّ – בשנות העשרים לחייו/ה
* אַלְעִשְרִינַאת العشرينات – שנות העשרים
* עַשְרִיַּה عشريّة – אחת הדרכים להגיד עשור שנים
* אַלְוַצַאיַא אלְעַשְר الوصايا العشر – עשרת הדיברות
* עֻשַארַה عُشارة – עשירית; חלק
* מִעְְשַאר مِعشار – מַעשר, עשירית
* עֻשְר מִעְשַאר عُشر معشار – חלק קטן מאוד, מאית
* בַּצַם בִּאלְעַשַרַה بصم بالعشرة – הסכים לגמרי, במאת האחוזים, הוא משוכנע לגמרי בעניין (מיל’: חתם [על העניין, עם טביעת אצבע] בעשר [אצבעות, כלומר בשתי ידיו])
* עַשַרַה עַלַא עַשַרַה عشرة على عشرة – מצוין! מושלם! מאה אחוז! (מיל’: עשר על עשר)
* מַן עַאשַר קַוְמַן אַרְבַּעין יוֹמַן צַאר מִנְהֹם من عاشر قومًا أربعين يومًا صار منهم – מי שחי ארבעים יום עם אנשים/עַם – הפך אחד מהם
* עֻצְפוּר בִּאלְאִיד וַלַא עַשַרה עַלַא אלשַּגִַ’רַה عصفور بالإيد ولا عشرة على الشّجرة – (טוב) ציפור אחת ביד מאשר עשר על העץ
* קֶרְשֶ בְּגֵ’יבְּתַכּ וּלַא עַשַרַה בַּרַּה قرش بجيبتك ولا عشرة برّة – טוב גרוש אחד בכיסך מעשרה מחוצה לו
* חַבַּّכּ בֻּרְץ וּעַשְרַת חֻ’רְס! حبّك برص وعشرة خُرس – לך לעזאזל! אל תבלבל לי את המוח! (מיל’: הלוואי שתאהב אותך שממית ועשרה אילמים! זו תשובה עוינת לאמירה “אני אוהב כך וכך”. אגב, לי אין בעיה שתאהב אותי שממית; אני מחבב את היצורים האלה… גם עם אילמים אין לי בעיה)
* מַעְשַר مَعْشَر וברבים מַעַאשֶר مَعاشر – קהל, עדה, כלל האנשים, קבוצה, חברה; כת; קרובי משפחה; קבוצה של עשרה אנשים
* עִשְרַה عِشرة – ידידות, רעות, חברות; חיים ביחד, אינטימיות
* עַשַּאר عشّار, במשקל בעלי המלאכה – גובה מכס, גובה מעשר
* עַשִיר عشير – חבר, ידיד, רע; קרוב משפחה; אדם נשוי; שבט (לא בשימוש)
* עַשַאאִרִיַּה عشائريّة – שבטיות; התפלגות לשבטים, התאגדות לפי שבטים
* צֻלְח עַשַאאִרִיּ صلح عشائريّ – הסכם אי-לוחמה בין שבטים (לאחר שרשרת נקמות דם; “סולחה”)
* עַטְוֶה או עֻטְוַה, גם בצירוף עֻטְוֶת דַםּ عطوة دمّ וגם בצירוף עַטְוֶה עַשַאאִרִיֶּה عطوة عشائريّة (עטוה שבטית) – מתן/תשלום כופר הנפש (דִיַה دية) כחלק משביתת הנשק (ה- צֻלְח, “סולחה”) בין משפחות שיש ביניהן נקמת דם
* גַ’אהַה עַשַאאִרִיַּה جاهة عشائريّة – משלחת מכובדי השבט (מונח שיוזכר רבות בצמוד לשני המונחים הקודמים)
* אֻסְלוּבֶּ אלְעַשַאיֶר أسلوب العشاير – המסורת השבטית
* עַאשוּר عاشور – היום העשירי בחודש. ומכאן:
“עַאשוּרַאא’ (ערבית: عاشوراء) הוא היום העשירי בחודש מוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית (صيام التطوّع, “ציאם אלתטווע”). הצום נמשך מן הזריחה עד השקיעה. בקרב השיעים הוא ידוע כיום אבל על מותו של האימאם חוסיין בן עלי. […]” (ויקיפדיה)
* עֻשְרַאא’ عُشراء – נאקה הרה בחודש העשירי להריונה (הידעתם? היריון של נאקה יכול להימשך עד 15 חודשים)
והנה קטע שהתפרסם אצלנו לפני מספר חודשים:
הערבים מייחסים חשיבות רבה לייחוס המשפחתי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי עוד בשירה הג’אהלית הקדומה, שכן השיוך המשפחתי מבדיל גם בינם לבין שאר האומות.
עד המצאת אילנות היוחסין הכתובים הערבים נאלצו לשנן בע”פ את שושלות העבר של כל שבט ושבט.
חַסַבּ الحسب פירושו הסגולות והתכונות הטובות של האדם, וכן הכבוד שלו בפועל, כלומר המוניטין שלו, המוסר, האומץ, הנדיבות, הנאמנות וההיענות שלו לקריאה בעת צרה.
נַסַבּ النّسب פירושו המקורות והאבות של כל אדם ואדם. מדובר במדע כשאר המדעים, שמצריך דיוק ובדיקת נכונות המידע. תחום זה שואף להגיע לתיעוד רחוק ככל האפשר של האבות והאימהות של האדם. במקרה שאין תיעוד כזה, יחוסו של האדם ייקבע בהתאם לרכיבי החסב שלו.
שש הרמות העיקריות של הנסב:
* העם (שַעְבּ الشّعب): הקבוצה הגדולה שחוזרת לאב אחד, ממנו נוצרו/התפלגו השבטים.
* השבט (קַבִּילַה القبيلة): זהו חלק של עם, שהופך עם הזמן לעם בעצמו שכן הוא גדל מספרית. נקרא גם גולגולת (גֻ’מְגֻ’מַה الجمجمة) בשל חוזק הקשר בין הפרטים בקהילה. שבט הוא היחידה הגדולה ביותר של צאצאים של אדם אחד.
* תת-השבט (עַשִירַה العشيرة או עַמַארַה العمارة): זהו חלק של שבט.
* “הבטן” (בַּטְן البطن): מדובר בחלק של תת-שבט.
* “הירך” (פַחְ’ד’ الفخذ): חלק של “בטן”.
* המשפחה (פַצִילַה الفصيلة): מדובר במשפחה, אֻסְרַה أُسرة, במובן המקובל של המילה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
שימו לב: המינוח הערבי לשבטי ישראל הוא ייחודי והוא לקוח לגמרי מעברית: סִבְּט سِبط וברבים אַסְבַּאט أسباط
כתבה לנו אסתר ספדיה:
עִשְרַת עֻמֶר عشرة عمر – חברות ממושכת וארוכה
עַשִירַת בֵּיתִי / חַיַאתִי عشيرة بيتي / حياتي – אשתי
ובעגנונית: נוות ביתי, כפי שכינה עגנון את אסתרליין שלו
עִשְרַת עֻמֶר عشرة عمر – חברות ממושכת וארוכה
עַשִירַת בֵּיתִי / חַיַאתִי عشيرة بيتي / حياتي – אשתי
ובעגנונית: נוות ביתי, כפי שכינה עגנון את אסתרליין שלו
זה היה הפוסט ה- 1,551 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
