פורסם ב- 27.12.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
הֻדְנַה هُدْنَة – שביתת נשק
לשמיעה:
ורגע, לפני שאתם זועקים חמס:
הדרך המקובלת והכללית יותר להגיד הפסקת אש היא:
וַקְף אִטְלַאקֶ אלנַּאר وَقْف إطْلاقِ النَّار
=-=
יהושע שלח לי שתי הודעות מ- 17.11.21. ההודעה הראשונה:
אללה יסעד מסאכו, יא אח’ואן, ויעטיכו אלעאפיה אלג’מיע.
טבען באלנסבה לאשכאליה אח’ואננא אֶלְמִחְתְסֶבּ ואח’ואננא אלג’עברי,
תם אללילה אח’ד’ יעני הדנה ען טריק אלחאג’ אבו אסמאעיל אלג’עברי ואלשיח’ יוסף עאבדין ואלחאג’ נאצר אלסלאימה.
אח’ד’וא הדנה מן הון לבכרה בעד צלאת אלעשאא’ אן שאא’ אללה.
ורבנא יג’יב אללי פיה אלח’יר בין אלטרפין ובין אבנאא’ אלבלד ג’מיען, יא רב
ויחג’ב אלפתנה ען אלבלד באד’ן אללה תעאלא.
נסא’ל אללה, רב אלערש אלעט’ים, אן יעם אלאמן ואלאמאן עלא הד’ה אלבלד
الله يسعد مساكو، يا إخوان، ويعطيكو العافية الجميع.
طبعًا بالنّسبة لإشكاليّة إخواننا المحتسب وإخواننا الجعبري،
تمّ اللّيلة أخذ يعني هدنة عن طريق الحاجّ أبو إسماعيل الجعبري والشّيخ يوسف عابدين والحاج ناصر السلايمة.
أخذوا هدنة من هون لبكرة بعد صلاة العشاء إن شاء الله.
وربّنا يجيب اللّي فيه الخير بين الطّرفين وبين أبناء البلد جميعًا، يا ربّ
ويحجب الفتنة عن البلد بإذن الله تعالى.
نسأل الله، ربّ العرش العظيم، أن يعمّ الأمن والأمان على هذه البلد
ערב טוב, אחים, תהיו בריאים כולם.
בקשר לבעיה של אחֵינו (ממשפחת) אלמחתסב ואחינו (ממשפחת) אלג’עברי,
הלילה הושגה שביתת נשק בעזרת חאג’ אבו אסמאעיל אלג’עברי, שיח’ יוסף עאבדין וחאג’ נאצר אלסלאימה.
הם השיגו שביתת נשק מעכשיו עד מחר לאחר תפילת הלילה, בעזרת האל.
אלוהינו יביא את הטוב בין שני הצדדים ובין כל בני העיר, הו אלוהים
ויסיר את מלחמת האחים מהעיר, בעזרת האל יתעלה.
אנו מבקשים מהאל, ריבון הכס העצום, שישרור שקט וביטחון בעיר הזו
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
ניזכר – שוב – במונח הבא:
עַטְוֶה או עֻטְוַה, גם בצירוף עֻטְוֶת דַםּ عطوة دمّ וגם בצירוף עַטְוֶה עַשַאאִרִיֶּה عطوة عشائريّة (עטוה שבטית) – מתן/תשלום כופר הנפש (דִיַה دية) כחלק משביתת הנשק (ה- צֻלְח, “סולחה”) בין משפחות שיש ביניהן נקמת דם
=-=-=
מי שמעוניין לצפות בסרטון העטוה מתאריך 17.11.21 מוזמן לצפות בקישור הבא:
אלעטוה אלעשאא’ריה מע עאא’לת אלג’עברי ועאא’לת אלמחתסב פי דיואן עאא’לת אלמחתסב
العطوة العشائرية مع عائلة الجعبري وعائلة المحتسب في ديوان عائلة المحتسب
העטוה בין משפחת אלג’עברי ומשפחת אלמחתסב בחדר האירוח של משפחת אלמחתסב
=-=-=-=
בלי קשר, יהושע שלח לי הקלטה נוספת.
בחרתי להביאה כאן משלוש סיבות;
הראשונה היא, שלצערנו האלימות הקשה אינה פוסקת והיא עניין יומיומי
השנייה היא, שהייתי חייב להציג לכם את המקום שתכף נכיר
השלישית היא, שלמרות אורכה הקצר – 11 שניות – יש בה שני פעלים חביבים (כשהם נטולי הקשר) במדוברת
לשון ההקלטה:
עמליה, עמליה ענא באלחארה, עמליה!
שארע אלואד, באב אלהוסביס
טח’וא ואחד, נח’לוה, ח’רדקוה, נח’לוה ללשאב
טח’וה, היה, באב אלהוסביס באלצ’בט
عمليّة، عمليّة عنّا بالحارة، عمليّة!
شارع الواد، باب الهوسبيس
طخّوا واحد، نخّلوه، خردقوه، نخّلوه للشّابّ
طخّوه، هيّه، باب الهوسبيس بالضّبط
פיגוע, פיגוע אצלנו בשכונה, פיגוע!
רחוב הגיא (בעיר העתיקה בירושלים), בכניסה של ההוספיס Hospice
ירו במישהו, “חוררו” אותו (מילולית, פעולה המקבילה לניפוי קמח), חוררו אותו, “ניפו” אותו, את הבחור
ירו בו, הנה הוא, בכניסה להוספיס בדיוק
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
הוספיס? על איזה הוספיס הוא מדבר?
הו, אני שמח ששאלתם!
מדובר ב-
Austrian Pilgrim Hospice to the Holy Family
שהוא, בעיניי, המקום הכי לא קשור לסביבתו בו הייתי בחיי.
הסביבה היא הרובע המוסלמי בעיר העתיקה. המקום? אירופה הקלאסית, במלוא מובן המילה.
אז קבלו את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“האכסניה האוסטרית בירושלים, או בשמה הרשמי ההוספיס האוסטרי של המשפחה הקדושה (בגרמנית: Österreichisches Hospiz zur Hl. Familie), היא בית הארחה לצליינים הממוקם בפינת רחוב ויה דולורוזה ורחוב הגיא בירושלים ברובע המוסלמי של העיר העתיקה.
היסטוריה
במחצית המאה ה-19 החליטה הקיסרות האוסטרית לפעול ליצירת נוכחות בנויה מרשימה בירושלים העות’מאנית, וזאת כמשקל נגד לנוכחות הצרפתית כבעלת החסות על האינטרסים הקתוליים ונציגות הכס הקדוש בארץ הקודש. הקונסול האוסטרי הראשון בירושלים יוזף פיצאמאנו איתר חלקת אדמה בפינת ויה דולורוזה ורחוב הגיא, וקיבל למיזם את אישורו של הנסיך פרידיננד מקסימיליאן (אחיו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה) בעת ביקורו בירושלים ב-1855. על הבנייה הופקד המהנדס אנטון אנדליכר (Anton Endlicher). שתי מחצבות נרכשו באזור ירושלים לחציבת האבנים שישמשו לבניית המבנה המרשים. חפירת יסודות המבנה החלה ב-1855, ואבן הפינה הונחה בערב השנה החדשה 1856. מזכיר המשלחת הדיפלומטית האוסטרית לשער העליון כתב כך לווינה: “זה לא יהיה רק ההוספיס הנאה ביותר, כי אם הבניין המוצק ביותר בכל רחבי המזרח, כראוי לעוצמת המדינה הקתולית שיזמה אותו”.
[…]
בקומה הראשונה של המבנה נמצא אולם הקבלה של האכסניה ובו תמונת דיוקן של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. בקצה הימני של המסדרון קפלת תפילה, מקושטת וצבעונית ביותר. בקצה השמאלי של המסדרון קפיטריה בסגנון אירופי היוצאת לגינת המבנה, ובתפריטה מאכלים אוסטריים טיפוסיים כגון שניצל וינאי, זאכרטורטה ואפְּפלשטרודל.
בקומה השנייה של המבנה ישנו טרקלין מפואר בסגנון אירופי מהמאה התשע עשרה. קירות הטרקלין מצופים בעיטורים ובציורים ורצפת הטרקלין מחופה בעץ. הטרקלין משמש כאולם קונצרטים, ושילוב הטרקלין האירופי עם נוף הרובע המוסלמי שנשקף מחלונותיו יוצר מראה מיוחד במינו.
בקומה השלישית מסדרון ארוך ומשני צדדיו חדרי מגורים.
גולת הכותרת בעיני רבים הוא גג המבנה ממנו נשקף נוף יוצא דופן של העיר העתיקה. הקרבה היחסית להר הבית מאפשרת תצפית טובה אל המקום הקדוש. מהגג נשקפים גם בתיה של העיר החדשה ובולטים בהם במיוחד צריח בית החולים האיטלקי (משרד החינוך), בניין עיריית ירושלים, ומבני המתחם הצרפתי. בעיר העתיקה נצפים היטב שער שכם, מצדו הפנימי, כיפות כנסיית הקבר, בית הכנסת החורבה, כנסיית הגואל ומנזר סן סלוודור, צריחי מסגדים וכיפות בתי הרובע המוסלמי שלמרגלות האכסניה”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Omer Bigi, שכתבה לנו:
“רציתי לשאול על ההבדל בין תהדאה تهدئة ל- הדנה هدنة, מבחינת פירוש השורשים, והאם יש לכך קשר אסלאמי?”
אז מילת היום היא –
הֻדְנַה هُدْنَة – שביתת נשק, הפסקת אש; ברית שלום; שקט, שלווה, מנוחה
לשמיעה:
עומר הכניסה אותנו פה לסוגיה לשונית-מינוחית-היסטורית-תרבותית-משפטית-
פוליטית די סבוכה.
אז אקדים ואומר, שאינני ה-סמכות, בעיני עצמי לפחות, להיכנס פה לקרביים של הסוגיה, ואציג את הדברים (השטחיים?) שמצאתי במילונים.
שנית, אם מישהו מכם שואל “איך זה קשור אלינו”, הרי שבסכסוך באזורנו המונח הזה מוזכר פעמים רבות בצד הערבי.
השורש הערבי ה.ד.ן עוסק בעיקרו בהפסקות אש, והוא קיים כמעט באופן בלעדי בערבית ספרותית:
* הפועל הַדַנַ هدن בבניין הראשון, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – השקיט מישהו בהטחות שווא, כרת ברית בלי כוונה לקיימה; שקט, נרגע; השקיט, הרגיע
* הפועל הַדַּנַ هدّن בבניין השני – השקיט, הרגיע
* הפועל הַאדַנַ هادن בבניין השלישי – הכריז על הפסקת אש / שביתת נשק
* מֻהַאדִן مهادن, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מי שנמצא במצב של הפסקת אש, מי שאינו במצב לחימה
* מֻהַאדַנַה مهادنة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שביתת נשק, הפסקת לחימה; שלום
* הפועל תַהַאדַנ(וּא) تهادنوا בבניין השישי – הכריזו על הפסקת אש, השלימו ביניהם
מה שמעניין לגבי המונח הדנה הוא שמדובר בהפסקת אש בלי להסדיר את הנושאים שבמחלוקת, מה שאומר שמדובר בעניין שברירי.
באסלאם הקדום היה מדובר בהסכם אי-לוחמה לזמן קצוב בין המוסלמים לכופרים. מדובר במצב שהוא אילוץ מבחינת המוסלמים, שנועד, בעיניהם, לאפשר להם להתאושש ולהתארגן מחדש לאחר כישלון במלחמה.
מונח נוסף הקשור, כפי ששאלה עומר, הוא תַהְדִאַ’ה تهدئة – הרגעה, השקטה, השגת רגיעה, הפסקת אש. לגבי השוני המהותי בין תהדא’ה להדנה – אין לי מושג. אולי תהדא’ה היא אירוע מקומי יותר, הפסקה פיזית של האש, מניעת ירי, ופחות הסכם חתום וכתוב.
אגב, תרגום שמי בערבית הוא הַאדִא’ هادئ, בספרותית, הַאדִי هادي במדוברת. שָלֵו, שקט ורגוע.
כתב לנו בזמנו בתגובות דרור ספארו:
تهدئة “תהדִאה” היא מילה יותר כללית. מדובר ב”הרגעה” או “השקטה” או “האטה” (של מהירות), לאו דווקא בהקשר של לוחמה. המילה נכנסה לחיינו במסגרת המו”מ (העקיף) בין ישראל לחמאס. המילה “הֻדנה” (הפסקת אש) נשמעה גדולה מדי, אז מישהו (אני לא יודע מי) הציע לקרוא לזה “תהדאה”. במילה “הדנה” השתמשו בארצות ערב לתיאור שביתת הנשק אחרי מלחמת העצמאות, וחמאס רצו כנראה משהו פחות מחייב ופחות פורמלי (בלי מסמכים רשמיים חתומים).
=-=-=
בתמונה: לונדון, 1918, ההמונים חוגגים את סופה של מלחמת העולם הראשונה
זה היה הפוסט ה- 1,572 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
