שולחן אוכל

שולחן אוכל
אוכל בבית פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on שולחן אוכל

שולחן אוכל

שולחן אוכל

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי סמיר סורני.
אז מילת היום היא –
סֻפְרַה سُفْرَة – שולחן אוכל, שולחן ערוך; כלי לנשיאת אוכל; ארוחה; צידה לדרך
סמיר שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
aborjelaa
ابورجيلة
יש לו מעל 95,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
صانع محتوى فيديو و سفير النوايا الحسنة للاتحاد الاوروبي في فلسطين ????????????????
יוצר סרטונים ושגריר של כוונות טובות מטעם האיחוד האירופי בפלסטין
שם היוצר בפייסבוק, שם אין לו באמת פעילות או משהו לחדש: Mohmmed aborjelaa
אם כן, שמו מחמד אבו רג’ילה.
הסרטון פורסם ב- 27.4.23.
5 אשיאא’ לאזם תעמלוהן אול מא תנזלוא/תיג’וא עלא ע’זה
אול אשי בתרוחוא ע סוק אלזאויה ותתמשוא פיה, והו ואחד מן אשהר אסואק ע’זה, ופיה לאזם תפטרוא ענד אבו טלאל פטור פלסטיני עלא אלאצול
אכתר אשי כנת משתאקאלה האי הדי אלספרה
בעדין בתתמשוא שוי פי ע’זה אלקדימה ובתשופוא ג’מאל אלמסג’ד אלעמרי ובתנסוש תשרבוא קהוה ענד אבו זהיר עלא הדי אלאטלאלה
ובעדין בתרוחוא עלא אלמינאא’ ובתעישוא תג’רבה אנכו תרכבוא אלחסכה האי ותדח’לוא פי אלבחר ג’וא
ובעדין צאר וקת אנה נתע’דא ולאזם תקלבוא אלמקלובה עלא שט ע’זה
אללה!!! ואללה זאכי
באלאאח’ר לאזם תג’רבוא אלכנאפה אלעז’אויה לאנכם מש רח תלאקוהא אלא בע’זה
ואנתו אכתבולי פי אלתעליקאת שו אכתר מכאן בתחבוא תרוחוה פי ע’זה
٥ أشياء لازم تعملوهن أوّل ما تنزلوا/تيجوا على غزّة
أوّل اشي بتروحوا ع سوق الزاوية وتتمشوا فيه، وهو واحد من أشهر أسواق غزّة، وفيه لازم تفطروا عند أبو طلال فطور فلسطيني على الأصول
أكتر اشي كنت مشتاقاله هاي هدي السّفرة
بعدين بتتمشّوا شوي في غزّة القديمة وبتشوفوا جمال المسجد العمري وبتنسوش تشربوا قهوة عند أبو زهير على هدي الإطلالة
وبعدين بتروحوا على الميناء وبتعيشوا تجربة إنّكو تركبوا الحسكة هاي وتدخلوا في البحر جوّا
وبعدين صار وقت إنّه نتغدّى ولازم تقلبوا المقلوبة على شطّ غزّة
الله!!! والله زاكي
بالآخر لازم تجرّبوا الكنافة الغزاويّة لأنّكم مش رح تلاقوها إلّا بغزّة
وانتو اكتبولي في التّعليقات شو أكتر مكان بتحبّوا تروحوه في غزّة
חמישה דברים שאתם חייבים לעשות בפעם הראשונה שאתם מגיעים לעזה
דבר ראשון לכו לשוק אלזאויה ותסתובבו בו, הוא אחד השווקים המפורסמים בעזה, ובו אתם חייבים לאכול אצל אבו טלאל ארוחת בוקר פלסטינית אסלית
הדבר שהכי התגעגעתי אליו הוא שולחן האוכל הזה
אח”כ תסתובבו קצת בעזה העתיקה ותתרשמו מיופיו של המסגד העומַרי, ואל תשכחו לשתות קפה אצל אבו זהיר עם הנוף הזה
אח”כ לכו לנמל ותחוו שיט בסירה הזו, ותיכנסו/תשוטו ללב הים
אח”כ הגיע הזמן לאכול צהרים, אתם צריכים להפוך את המקלובה על חוף הים של עזה
ואו!!! בחיי טעים
לבסוף אתם חייבים לנסות את הכנאפה העזתית, שכן לא תמצאו אותה אלא בעזה
כתבו לי בתגובות מהו המקום שאתם הכי רוצים ללכת עליו בעזה
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
נו, יש לכם איפה לבקר ומה לעשות בחופשה הבאה. ספרו לנו חוויות!
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
חיה, אחותי הבכורה, הזכירה לי שבלדינו אורח הוא מוּסָפִיר (במלרע), ובתורכית misafir.
היא שאלה אותי אם יש קשר לערבית.
אז מילת היום היא –
סַפַר سَفَر וברבים אַסְפַאר أسفَار – נסיעה; מסע
לשמיעה:

שאלתה של חיה הטרידה אותי תמיד, שכן בערבית נוסע הוא מֻסַאפִר, ונראה שהערבית השפיעה על התורכית, בנותנהּ למילה נופך ספציפי מאוד של נסיעה, והלדינו, שהתפתחה במשך מאות שנים בארצות תחת שליטה עות’מאנית, הושפעה גם היא, אך מהתורכית.
לשאלתכם האפשרית, אורח בספרדית של ספרד הוא בכלל huésped.
השורש הערבי הנפוץ ס.פ.ר עוסק בנסיעות, בסְפָרים, בשגרירים, בשולחנות אוכל ובדברים גלויים וחשופים. מה הקשר בין כל המשמעויות האלה? אין קשר…
בעברית השורש מופיע ב- ספרים ובסיפורים, אך גם במספרים ובתספורות.
הקורא הידען יאיר גולד מסב את תשומת לבנו שכדאי לבדוק קשר לשורש העברי ש.פ.ר, אך גם ממנו אין תועלת אמיתית במקרה זה…
יאיר הוסיף: ל- ס.פ.ר העברי אפשר לבחון את המלה התלמודית ספָר (יישוב ספר), שמשמעותה היא: אזור מרוחק. כלומר אזור שמצריך נסיעה ארוכה אליו.
* הפועל הספרותי סַפַרַ سَفَرَ בבניין הראשון – טאטא; פיזר, סחף; היה גלוי וברור; נגלה, התבהר; גילה, הבהיר; תיווך, השכין שלום; יצא למסע
* סַאפִר سافِر, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כשם תואר: גס, מחוצף; כתואר פועל: ללא בושה, גלוי לעין כל, בפרהסיה, “שקוף”
* סַאפִרַה سافرة, בנקבה – אישה גלוית-פנים
* הפועל הספרותי סַפַّרַ سفّر בבניין השני – הגלה, גרש; הסיע, שיגר
* הפועל סַאפַר سَافَر בבניין השלישי – נסע; נסע לחו”ל; מת
* מֻסַאפִר مسافر וברבים מֻסַאפִרִין مسافرين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, המילה בעקבותיה נכתב הפוסט הזה – נוסע, תייר, מבקר, עובר אורח
* אַלְמֻסַאפִרֶ אלדַּאאִם المسافر الدّائم – הנוסע המתמיד
* הפועל הספרותי אַסְפַרַ עָן- أسفر عن- בבניין הרביעי – הביא לידי; האיר, גילה
* לַם יֻסְפִר עַן שַיְא’ لم يسفر عن شيء – לא הביא לשום תוצאה
* הפועל הספרותי אִסְתַסְפַרַ استسفر בבניין העשירי – שלח את- כשליח/מתווך
* סִפְר سِفْر וברבים אַסְפַאר أسفَار – ספר (לא בשימוש); אחד מספרי התנ”ך או הברית החדשה, למשל:
* סִפְרֶ אלתַּכְּוִין سفر – ספר בראשית
* סִפְרֶ אלְמַזַאמִיר سفر المزامير – ספר תהילים
* סִפְרֶ אלרֻּאְיַא سفر الرّؤيا – ספר ההתגלות, או חזון יוחנן (בברית החדשה). נקרא גם: רֻאְיַא יוֹחַנַּא رؤيا يوحنّا
* אַסְפַאר מוּסַא אלְחַ’מְסַה أسفار موسى الخمسة – חמישה חומשי תורה (של משה)
* סַפַרִיּ سفريّ – מיטלטל, של נסיעה, של שדה
* סַרִיר סַפַרִיּ سرير سفريّ – מיטה מתקפלת (מיל’: מיטת נסיעה)
* גַ’וַאז סַפַר جواز سفر – דרכון
* דֻעַאאֶ אלסַּפַר دعاء السّفر – תפילת הדרך
* תַדְ’כִּרַת סַפַר تذكرة سفر – כרטיס נסיעה
* נַפַקַתֶ אלסַּפַר نفقة السّفر – הוצאות נסיעה
* בַּדַל סַפַר بدل سفر – הוצאות נסיעה, דמי נסיעה, קצובת נסיעה, דמי אש”ל
* וַתִ’יקַת סַפַר وثيقة سفر – תעודת מסע; רשיון/תעודת מעבר
* אִגַ’אזַת סַפַר إجازة سفر – היתר יציאה, היתר נסיעה; בהשאלה: חופשת נסיעה
* חַקִיבַּת / שַנְטַת סַפַר حقيبة / شنطة سفر – מזוודה
* אֻג’וּר/אֻגְ’רַת סַפַר أجور / أجرة سفر – דמי נסיעה
* אִסְתִמַארַת סַפַר استمارة سفر – שובֵר נסיעה
* לַאאִחַתֶ / דַלִילֶ אלסַּפַר لائحة / دليل السّفر – לוח זמני נסיעות
* סַפִיר سفير וברבים סֻפַרַאא’ سفراء – שגריר; מתווך, שליח
* סַפִיר עַ’יְר מֻקִים سفير غير مقيم – שגריר שאינו תושב
* סַפַארַה سفارة או סִפַארַה וברבים סַפַארַאת سفارات – שגרירות; שליחות/תיווך לשם השכנת שלום; פעולת השגריר
* סַפַّארַה سفّارة – נוסעים
* סֻפְרַה سُفرة – שולחן אוכל, שולחן ערוך; כלי לנשיאת אוכל; ארוחה; צידה לדרך
* אוֹצֶ’ת סֻפְרַה أوضة سفرة – חדר אוכל
* מִלְחֶ אלסֻּפְרַה ملح السّفرة – מלח שולחן
* סֻפְרַגִ’י سفرجي – מלצר (עם סיומת המקצועות הפרסית-תורכית)
* סֻפְרַה דַאיְמֶה سفرة دايمة – תודה על הארוחה; מי ייתן ושולחנכם תמיד יהיה מלא כל טוב (מיל’: שולחן תמידי. זו ברכה שנאמרת למארח-המסעיד בסוף הסעודה)
* סַפְרַה سَفرة – נסיעה (אחת), מסע (אחד), טיול
* סַפְרַה/רִחְלֶה מְוַפַّקַה! سفرة/رحلة موفّقة – נסיעה טובה!
* סַפַרִיַּה سفريّة וברבים סַפַרִיַּאת سفريّات – נסיעה
* שַרִכַּת סַפַרִיַּאת شركة سفريّات – חברת נסיעות; חברת הסעות
* מִסְפַאר مِسفار – מי שמרבה ורגיל לנסוע
* אֳדַ’א רְגִ’עֶת מִנֶּ אלסַּפַר אִהְדִי אַהְלַכּ וַלַו חַגַ’ר إذا رْجِعِت مِنِ السَّفَر إِهدِي أَهْلَك وَلَو حَجَر – כשאתה חוזר מנסיעה הבא מתנה למשפחתך ולו רק אבן
=-=-=
הידעתם? האם הכרתם את-
שַרִכַּתֶ אַלסַּפַרִיַּאתֶ אלְמֻוַחַּדַה אֶלְקֻדְס شركة السّفريّات الموحّدة القدس – חברת הנסיעות המאוחדת בירושלים
=-=-=
* כותבת לנו הקוראת גילה יונה:
רציתי להוסיף פתגם יפה במדוברת א”י: אכלת מא אכלת, ע אלספרה קעדת أكلت ما أكلت عالسفرة قعدت – אכלת או לא אכלת, לשולחן ישבת. הכוונה שעליך לשלם בכל מקרה. ובהשאלה הכוונה לפשע שבוצע. לא משנה אם היית שותף פעיל או שרק ידעת, ולא דיווחת על כך, עליך לשאת בעונש כמו כולם.
המילה “סַפִרְטַאס” سفرطاس/صفرطاس שקיימת בעיראקית יהודית ושאולה מטורקית. כלי עשוי 3 תבניות מאלומיניום שמונחות אחת על השנייה ומהודקות בצדדים. הכלי משמש להובלת ארוחה למקום רחוק מהבית. הוא שימש לנסיעה או ששלחו לארוחת צהרים לבעלי חנויות שבשוק או לילדים בבית הספר.
[השם העברי של הכלי הוא נושא אוכל (מנירוסטה). אני רוצה להוסיף בהקשר, שגם כילד ירושלמי שמעתי את המונח, ובלי קשר, ויקיפדיה בערבית הקדישה לו ערך, עם ההסבר הבא:
الكلمة الأولى هي السفر من (س ف ر) بمعنى قطع المسافة وهو الانتقال من مكان إلى آخر، والكلمة الثانية هي طاس، والطاس هو وعاء صغير شبيه بالسلطانية.
המילה הראשונה היא סַפַר, נסיעה, והמילה השנייה היא כלי (אוכל) קטן.
שָלֵו]
וגם סַפַר-בַּר – מלחמת העולם הראשונה. במקור מטורקית. היה גיוס כללי לפני המלחמה Seferberi, המילה משמשת לציון מאורע או תאריך, למשל: מִן אִיַאם אלסַפַר-בַּר.
* הקורא גלעד שלוש מזכיר-מחדש לנו שהשורש הזה הגיע גם למילה הכה-מוכרת ספארי, שפירושה בסווהילי “מסע”.
* בזכותו של הקורא חגי פודור קבלו את:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“מַסַאפֶר יטא (בערבית: مسافر يطا) הוא השם של קבוצה של 19 כפרים בנפת חברון שבדרום יהודה, הנמצאים בין 14 ל-24 ק”מ דרומית לעיר חברון, וממוקמים בתוך הגבול המוניציפלי של יטא. יש המקשרים בין המילה “מסאפר” למילה הערבית שפירושה “טיול”, וטוענים כי השם רומז למרחק הקצר שבין הכפרים ליטא, ויש המקשרים למילה הערבית שפירושה “כלום”, לאור האמונה המקומית ש”שום דבר” לא יוכל לחיות באזור זה. […]” (ויקיפדיה)
הקורא האדוק אידוב תורן (שהיום חוגג יום הולדת) שאל בהקשר זה:
אולי יש קשר בין סְפָר (אזור ספר) למסאפר יטא במובן של ספר המדבר, שולי העיר? שהרי יטא בדרום הר חברון והישובים הקטנים הסובבים אותה הנקראים בשם הזה הם על ספר המדבר.
בדקתי את הנושא ולא מצאתי אזכור לכך בערבית. הערבית רק מציינת שהצורה מַסַאפֶר היא צורת הרבים של מִסְפַרַה, שהיא מילה שפירושה… מטאטא.
=-=
הקוראת אירית דוש-וינברג שאלה מה הקשר בין המילה העברית סִפְרָה לשורש של היום.
נעיין בויקימילון:
סִפְרָה
סימן גרפי המייצג מספר.
גיזרון
מחידושי ועד הלשון, תרע”ב. המילה הגיעה מן המילה הגרמנית Ziffer שמשמעותה סִפְרָה, מטעמי דמיון מבחינת צליל ומשמעות לשורש ס־פ־ר. המילה הגרמנית עצמה הגיעה מן המילה הערבית صفْر (צִפְר)‬ – אפס.
צילום: Annie Spratt
זה היה הפוסט ה- 2,191 שלנו.
באווירת שולחן אוכל נאחל לכם יום נהדר, חג שמח ושנה טובה!
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x