
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.
אז מילת היום היא –
חַ'זַקוּא מֻחְּ'נַא خَزَقُوا مُخّنَا – שיגעו לנו ת'שכל (מיל': חוררו/קרעו לנו את המוח)
תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל. האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
נתקלתי בסרטון נוסף של ברהום סאק אללה.
הסרטון פורסם ב- 1.4.26 וכותרתו:
الناس تغيرت للأسف
غريبة الناس ![]()
האנשים השתנו, למרבה הצער
האנשים מוזרים
סלאם.
ח'זקוא מח'נא מן ואחנא זע'אר והמן יעלמונא אלג'מלה האי אללי בתקול: כליאתנא ולאד אאדם וחואא, ואנה אלבשר כליאתהם אח'וה. ואנא באסמי ובאסם כתיר נאס מתלי בחב אקול לאילון מאסכ ולכל אלנאס אללי מתלה, אללי מעהם מלאן מצארי: איש, יא אילון, אחנא מש אח'וה, יא אילון? אחנא מש מן דם ואחד, מש מן אבו ואם? פכר באח'ותכ, יא אילון. אלמצארי כתיר ע'ירתכ, יא אילון, ובטלת תסאל עלא אח'ותכ!
יא רב! יא רב! מית מליון, יא רב, אעטיני מית מליון בדי אשוף חאלי אד'א אלמצארי בתאת'ר עלי ובתע'ירני זי אילון ולא לא.
ואללה, יא אילון, לאקול לאבוי אאדם יומת אלקיאמה: איש עמלת פינא אנה מא תטלעש עלא אח'ותכ!?
אללה ימרק אלפתרה האי עלא ח'יר.
سلام.
خزقوا مخّنا من واحنا زغار وهمّن يعلّمونا الجملة هاي اللي بتقول: كليّاتنا ولاد آدم وحوّاء، وإنّه البشر كليّاتهم إخوة. وأنا باسمي وباسم كتير ناس متلي بحبّ أقول لايلون ماسك ولكلّ النّاس اللي متله، اللي معهم ملان مصاري: ايش، يا ايلون، احنا مش إخوة، يا ايلون؟ احنا مش من دمّ واحد، مش من أبو وأمّ؟ فكّر بإخوتك، يا ايلون. المصاري كتير غيّرتك، يا ايلون، وبطّلت تسأل على إخوتك!
يا ربّ! يا ربّ! مية مليون، يا ربّ، أعطيني مية مليون بدّي أشوف حالي إذا المصاري بتأثّر عليّ وبتغيّرني زيّ ايلون ولّا لا.
والله، يا ايلون، لأقول لأبوي آدم يومة القيامة: ايش عملت فينا إنّه ما تطلّعش على إخوتك!?
الله يمرّق الفترة هاي على خير.
שלום.
שיגעו לנו ת'שכל ("טמטמו" אותנו) עוד כשהיינו קטנים, כשלימדו אותנו את המשפט שאומר: כולנו ילדים של אדם וחווה, ושבני האדם כולם אחים. אז בשמי ובשם אנשים רבים כמותי אני רוצה לומר לאילון מאסק ולכל האנשים כמותו, שיש להם הרבה כסף: מה, אילון, אנו לא אחים, אילון? אנו לא מאותו דם, לא מאותו אב ואם? חשוב על אחיך, אילון. הכסף שינה אותך מאוד, אילון, והפסקת להתעניין באחים שלך!
אלוהים! אלוהים! מאה מיליון, אלוהים, תן לי מאה מיליון, ואני רוצה לראות אם הכסף משפיע עלי ומשנה אותי כמו את אילון, או שלא.
בחיי, אילון, אני אגיד לאבא שלי אדם ביום הדין (תחיית המתים): מה עשית לנו שאתה לא הסתכלת על (התייחסת ל-) אחים שלך!?
שאלוהים יעביר את התקופה הזו בטוב.
כתבתי לברהום בתגובות:
والله دايما حكيت انه انت وايلون تشبهوا بعض، فولة وانقسمت نصين
ولا تنسى اخوك، انا، لما يبعث لك مليون او تنين.
בחיי, תמיד אמרתי שאתה ואילון דומים, שתי טיפות מים
ואל תשכח את אחיך, אותי, כשהוא ישלח לך מיליון או שניים.
הוא ענה לי:
على فكرة كثير حكولي انه بنشبه بعض انا "وإيلون"
في كثير أشياء "ما عدا لفلوس"
אגב, הרבה אמרו לי שאנחנו דומים, ואני ואילון
בדברים רבים, חוץ מהכסף
כתבתי לו:
ما هي الاشياء؟
لون البشرة؟ ال"جنون"؟ كثرة الشعر؟…
انت عندك سيارة كهربائية؟… ![]()
מהם הדברים?
צבע העור? ה"שיגעון"? שפע השיער?…
יש לך מכונית חשמלית?…
הוא ענה לי:
عندي أمل
يتحقق الحلم
ويلون يطلع على إخوته![]()
![]()
יש לי תקווה, שיתגשם החלום ואילון יסתכל על האחים שלו
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/950125420899800
https://www.tiktok.com/@brho…/video/7623706955135061266…
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מִתְח'וֹזֶק مِتْخوزق – "נדפק"
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/ymbrjo2pmw3u
הופיע אצלנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Oshra Aviram, שכתבה לנו:
"מה משמעות המילה ח'זוא – יש ביטוי: אכל ח'זוא במשמע: אכל אותה… משהו כזה.
מה משמעות המילה ח'זוא?"
אז מילת היום היא –
חַ'אזוּק خَازُوق או חַ'זוּק خَزُوق, וברבים חַ'וַאזִיק خَوازيق – שיפוד הוצאה להורג; יתד, עמוד (בבנייה)
וגם, בהשאלה: "דפיקה", "סידור", הכשלה, בעיה, צרה, מכשול
https://clyp.it/etd1cb0y
הפעם נעסוק בשיטת עינויים והוצאה להורג מבית היוצר התורכי-עות'מאני.
ח'אזוק הוא מוט מחודד, או שיפוד, או כלונס, עליו היו מושיבים אנשים כדי להוציאם להורג. השיפוד היה נכנס מהחור הטבעי שנמצא באזור הישיבה ויוצא מה…
השם ירחם.
זוועת עולם. עדיף להידרס על ידי משאית דוהרת.
תתפלאו, אבל המילה הזו נוכחת לחלוטין בשפה, בעיקר במדוברת.
השורש הוא ח'.ז.ק, ולא הצלחתי להבין אם זהו שורש ערבי מקורי או שמא לקוח מתורכית או משפה אחרת.
* חֻ'זֹק خُزق או חִ'זֶק خِزق, וברבים חֻ'זוּק خزوق – חור; קרע (בבגד), פנצ'ר בגלגל
* הפועל חַ'זַקַ خزق בבניין הראשון, במדוברת ובספרותית – דקר, שיפד, פילח, חורר; קרע
* מַחְ'זוּק مَخزُوق, בצורת הבינוני הפעול – מחורר, משופד
* הפועל חַ'זַּק خزّق בבניין השני – קרע לגזרים; חורר, עשה הרבה חורים
* חַ'זַּק לֹה עֵינֹה خزّق له عينه – הוציא לו עין; בייש אותו (בכך שהוכיח שרימה)
* הפועל תְחַ'זַּק تخزّق בבניין החמישי או אִנְחַ'זַק انخزق בשביעי – נעשה בו חור; נקרע; נתקע
* חַ'אזֶק خازق, בספרותית – רומח חד
* אַחַ'ד/אַכַּל חַ'אזוּק أخد / أكل خازوق או: קַעַד עַלַא ח'אזוק قعد على خازوق – "נדפק" (מיל': לקח/אכל ח'אזוק; ישב על ח'אזוק)
* מַחְ'זַק مخزق, במשקל המקומות – פי הטבעת
ואיזה יופי! מבחינה לשונית, נוצר פה שורש תנייני (שורש שאינו מקורי ונוצר על ידי אי הבנה של שורש קיים, או במכוון):
* הפועל חַ'וְזַק خوزق (שורש מרובע) בבניין השני, ח'וֹזַק במדוברת – הושיב מישהו על ח'אזוק; שיפד; סיבך, הפיל בפח, הכשיל, "דפק"
* הפועל תְחַ'וְזַק או תְח'וֹזַק تخوزق בבניין החמישי, שמילת היום בפוסט העדכני היא צורת הבינוני שלו – נפל בפח, "נדפק"
העיר לנו בזמנו ידידי הקורא Amjad Atamna:
אם יורשה לי לתקן, השיטה של שיפוד אנשים בתקופת התורכים העות'מאניים כוונה נגדם והיא לא הייתה שיטה שהם יצרו.
מי שהגה את השיטה המבחילה באותה תקופה דווקא היה ולאד המשפד ובפי אנשים אחרים "דרקולה האמיתי".
התמונה: Timothy Dykes
זה היה הפוסט ה- 3,132 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.