מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.
אז מילת היום היא –
צַארֶם (סארם) صَارم – תקיף, אכזרי; חד (חרב)
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
קפץ לי פוסט מערוץ:
Al Mashhad المشهد
ל- אַלְמַשְהַד ("הסצנה") יש 10 מיליון עוקבים, והוא כותב על עצמו:
المشهد قناة تلفزيونية ومنصة رقميّة تفاعليّة تقدّم أخباراً وبرامج متنوعة
ערוץ טלוויזיה ופלטפורמה דיגיטלית אינטראקטיבית, שמציג חדשות ותוכניות מגוונת
הערוץ ממוקם במדינת האמירויות.
הסרטון פורסם בסוף אפריל וכותרתו:
بسبب ملابسهن.. محاكمة عسكرية لمجندات إسرائيليات. فما القصة؟
בגלל הלבוש שלהן. משפט צבאי לחיילות ישראליות. מה הסיפור?
אג'ראאאת תאדיביה צארמה באשרהא אלג'יש אלאסראאילי בחק ת'לאת' מג'נדאת בעד וצולהן אלא אלקאעדה במלאבס מדניה אעתברת מח'אלפה לקואעד אללבאס.
אלחאדת'ה וקעת יום אלתסריח, והו אליום אלד'י ירתדי פיה אלג'נוד עאדה מלאבס מדניה לאלתקאט צור תד'כאריה. לכן הד'ה אלמרה אלאמר תטור אלא מחאכמה עסכריה מע אקתטאע ג'זא מן אלרואתב, וצל אלא נחו ת'לת' אלאג'ר, בחסב מא צרחת בה עאאלאת אלמג'נדאת לוסאאל אעלאם אסראאיליה.
אלג'יש אכד אלואקעה ואעתבר מא ג'רא "ח'רוג'א ען אלאואמר", משירא אלא אמכאנית אלאסתאנאף.
אלג'דל לם יתוקף דאח'ל אלמאססאת אלעסכריה, בל וצל אלא אלסיאסה. עצ'ו אלכניסת נעמה לזימי אנתקדת אלקראר ועדתהא ד'א טאבע דיני. אמא וזיר אלדפאע אלאסראאילי אלסאבק אביגדור ליברמן פקד אסתנכר הו אלאאח'ר אלעקובאת, מעתברא אנהא תעכס ח'ללא ואצ'חא פי מעאייר אלעדאלה.
ולחדוד אלסאעה לם יתם אלתראג'ע ען אלעקובאת פי וקת תתזאיד פיה אלאנתקאדאת דאח'ל אלג'יש אלאסראאילי בסבב מא יצפה אלבעצ' באלאכראה אלדיני.
إجراءاتٌ تأديبيّةٌ صارمة باشرها الجيش الإسرائيلي بحقّ ثلاث مجنّدات بعد وصولهنّ إلى القاعدة بملابس مدنيّة اعتبرت مخالفةً لقواعد اللّباس.
الحادثةُ وقعت يوم التّسريح، وهو اليوم الذي يرتدي فيه الجنود عادةً ملابسَ مدنيّة لالتقاط صورٍ تذكاريّة. لكن هذه المرّة الأمر تطوّر إلى محاكمةٍ عسكريّة مع اقتطاع جزء من الرّواتب، وصل إلى نحو ثلث الأجر، بحسب ما صرّحت به عائلاتُ المجنّدات لوسائل إعلام إسرائيليّة.
الجيش أكّد الواقعة واعتبر ما جرى "خروجًا عن الأوامر"، مشيرًا إلى إمكانيّة الاستئناف.
الجدلُ لم يتوقّف داخل المؤسّسات العسكريّة، بل وصل إلى السّياسة. عضو الكنيست نعمة لزيمي انتقدت القرار وعدّتها ذا طابع ديني. أمّا وزير الدّفاع الإسرائيلي السّابق افيغدور ليبرمان فقد استنكر هو الآخر العقوبات، معتبرًا أنّها تعكسُ خللًا واضحًا في معايير العدالة.
ولحدود السّاعة لم يتمّ التّراجع عن العقوبات، في وقت تتزايد فيه الانتقادات داخل الجيش الإسرائيلي بسبب ما يصفه البعض بالإكراه الدّيني.
צה"ל נקט צעדים משמעתיים חמורים נגד שלוש חיילות לאחר שהגיעו לבסיס עם בגדים אזרחיים, שנחשבים עבירה על חוקי הלבוש.
האירוע קרה ביום השחרור, שהוא יום בו החיילים לובשים בד"כ בגדים אזרחיים כדי לצלם תמונות למזכרת. אולם בפעם הזו העניין הגיע עד משפט צבאי וניכוי חלק מהמשכורות, שהגיע לכשליש השכר, כפי שהצהירו משפחות החיילות לתקשורת הישראלית.
הצבא אישר את המקרה והתייחס למה שקרה כ"חריגה מהפקודות", בהתייחסו לאפשרות לערער.
הוויכוח/מחלוקת לא נעצר/ה בתוך מוסדות הצבא, הוא אף הגיע לפוליטיקה. חברת הכנסת נעמה לזימי ביקרה את ההחלטה וטענה שהיא בעלת צביון דתי. שר הביטחון הישראלי לשעבר, אביגדור ליברמן, גינה גם הוא את העונשים והחשיב אותם ככאלו שמשקפים פגם ברור בקני המידה של הצדק.
עד עתה העונשים טרם בוטלו, זאת בזמן בו מתרבות הביקורות בתוך צה"ל על מה שיש מי שמגדירים אותו ככפייה דתית.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/2020441238681867
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
צֻרְמַאיֶה صُرْمَاية או צֻרְמַאי صرماي, וברבים צַרַאמִי صرامي – נעל ישנה
לשמיעה: https://clyp.it/rhwou5up
פַרְדֶת צֻרְמַאיֶה فردة صرماية – נעל אחת
המילה הזו היא מילת גנאי ואף קללה.
"איך נעל היא קללה?", אתם שואלים.
ובכן, הכול עניין של תרבות. כמו שבהודו יד שמאל נמצאת "מחוץ לתחום" (כי היא היד שאחראית על ניגוב ההפרשות), כך אצל הערבים הרגליים הן סמל לזוהמה ולכלוך, ולכן יש לשטוף אותן ולהיטהר לפני תפילה ו/או כניסה למסגד, למשל.
הרגליים נחשבות מלוכלכות עד מעל הברכיים, לכן לא באמת תראו ערבים שהולכים עם מכנסיים קצרים.
ולא רק הרגליים; הנעליים, והסוליות, הן שנוגעות בזוהמת הרחובות והדרכים, ולכן הן סמל לטינופת. זו גם הסיבה שערבים לא ישבו עם רגל על רגל בהפנותם את הסוליה לבן שיחם.
יש כמה מילים לנעליים בערבית, אולם צרמאיה נושאת בתוכה מטענים שליליים רבים, של נעליים ישנות, בלויות ומטונפות.
המילה כל כך בוטה, שבשיחת חולין רגועה היא לא תוזכר, ואם תוזכר – יגידו "בעיד ענכ", רחוק ממך.
השורש הערבי צ.ר.מ עוסק בעיקר בנעליים אך גם בחיתוך ובכל מיני תחומים שליליים (בספרותית), ובכך הוא מקביל לשורש העברי הזהה צ.ר.ם (העוסק גם הוא בחיתוך: צָרַם פירושו גם חרץ בבשר באופן שנשארו שני חלקים נפרדים):
* הפועל הספרותי צַרַמַ صرم בבניין הראשון – חתך את-, כרת את-
* צַארֶם صارم, צורת הבינוני הפועל של הבניין, שם תואר שנפוץ בטקסטים ספרותיים – תקיף, אכזרי, חד (חרב)
* צִרְם صِرم – סנדל (לא בשימוש)
* צַרַּאם صرّام במשקל בעלי המלאכה – מוכר סנדלים (לא בשימוש)
* צֻרְמַאתִי صرماتي – סנדלר (לא בשימוש)
* צֻרְם صُرم – פי הטבעת (לא בשימוש)
* עַ צֻרְמַאיְתִי! ع صرمايتي – אני מצפצף עליך! אני שם עליך קצוץ! (מיל': על הנעל שלי!)
* מַעַ אלצֻּרְמַאיֶה! مع الصّرماية! – שלום ולא להתראות (לעומת: מע אלסלאמה! – להתראות! מיל': [לך יחד] עם הנעל!)
* מַא תִגִ'י עֵ'יר בִּאלצֻּרְמַאיֶה ما تجي غير بالصّرماية – זה לא ילך בלי נעל (מצלצלת שתכה ותרביץ)
* מַא בִּיסְוַא צֻרְמאיה קַדִימֶה ما بيسوى صرماية قديمة – לא שווה גרוש (מיל': לא שווה נעל ישנה)
* בְּתִשְרַבּ שוֹרַבַּה מִן צֻרְמַאיְתִי بتشرب شوربة من صرمايتي – ביטוי מעליב: שתשתה מרק מתוך נעלי
* מִתְ'לֶ אלְבַּחְצַה בִּאלצֻרְמַאיֶה مثل البحصة بالصّرماية – כמו עצם בגרון (מיל': כמו אבן חצץ בנעל)
* פִי אלְוִשּ מַרַאיַה פִי אלְקַפַא סִלַּאיַה/צֹרְמַאיַה في الوشّ مراية في القفا سِلّاية/صرماية – צבוע, דו פרצופי (מיל': בַּפָּנים הוא מַרְאָה, מהעורף הוא עצם של דג, "קוץ"/נעל)
התמונה: Vitaly Gariev
זה היה הפוסט ה- 3,168 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
