מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן מדי פעם אני ממחזר תכנים ממשכננו הקודם.
אז מילת היום היא –
צַ’עְ’ט או צַ’עֶ’ט ضَغْط וברבים צֻ’ע’וּט ضغوط – לַחַץ, לחיצה; מתח חשמלי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/e7Wcz
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ’) ض נהגית כמו d גרונית-נחצית, והאות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
צַ’עְ’ט דַם ضَغْط دَم – לחץ דם
לשמיעה: https://clyp.it/dnrdu2kb
השורש הוא צ’.ע’.ט, והוא די מצומצם במשמעותו:
צַ’עַ’ט ضَغَط, הפועל בבניין הראשון – לָחַץ (במלרע), דחק, דחס; סחט; צמצם; הציק, הכריח; הכניע
צַ’עְ’ט ضغط וברבים צֻ’ע’וּט ضغوط, שם הפעולה/המצדר – לַחַץ (במלעיל, זה שם עצם/פעולה)
המילה דם זהה לעברית (או שלא? תכף נבדוק מבחינה דקדוקית) –
דַם دم וברבים דִמַאא’ دماء, שזה דמים, לא במובן של “לקחו לי דמים”, כלומר עשו לי בדיקות דם בקופת חולים, אלא בצורה יותר מטאפורית. השורש הוא ד.מ.ו. (גזרת ל”ו), ומכאן שם התואר –
דַמַוִיּ دمويّ – “דמי”, רווי דם. למשל: חַרְבּ דַמַוִיַּה حرب دمويّة – מלחמה רווית דם.
מלחמה, חַרְבּ בערבית, כמו המילה הזהה לה צורנית חֶרֶב בעברית, שתיהן מילים ממין נקבה.
זוכרים שדיברנו על תיאורית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות? לא אחזור על ההסבר הארוך, רק אציין שמילה בסיסית וקדומה כמו דם, שבכל השפות השמיות הייתה בת שני עיצורים בלבד, קיבלה עיצור (אות) נוסף עם הזמן, כדי להשתלב במערכת הלשונית הקיימת, שהיא בת שלושה עיצורים בכל שורש.
הערבית הוסיפה ו”ו בסוף, והעברית? בעברית מדממים, לא עלינו. ויש דימום. כלומר קיבלנו שורש מגזרת הכפולים: ד.מ.ם.
אגב, הערבית החליטה לצאת לארג’ית מהסיפור הזה, והמילה דם קיימת בה גם בגזרה זו (בעיקר במדוברת):
דַםּ دمّ וברבים דֻמוּם دموم, אולם מופע זה נדיר יותר.
וכן, אני יודע שזה דגדג, או לחץ, לרבים מכם –
השורש צַ’רַט ضرط, שהוא ממש קרוב לשורש הראשון של היום, פירושו… איך נאמר זאת בעדינות… נפח נפיחה, או פשוט… הפליץ. כולם מבינים את ההקשר, נכון?
=-=-=-=-=-=
תוספות עדכניות:
* צַ’עְ’טַה ضَغطة, בצורת הנקבה של שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – לחיצה; אילוץ; מצוקה
* צֻ’עְ’טַה ضُغطة – מצוקה, עוני; קושי, אילוץ, דחיקה
* צַ’אעִ’ט ضاغِط, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – לוחץ; מופקד על-
* צַ’אעִ’טַה ضاغطة, בנקבה, כשם עצם – מדחס
* מַצְ’ע’וּט مضغوط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון – לחוץ; דחוס
* הפועל צַ’אעַ’טַ ضاغَط בבניין השלישי – לחץ את-, דחק את-
* הפועל אַצְ’עַ’טַ أضغط בבניין הרביעי – לחץ את-
* הפועל תַצַ’אעַ’טוּא تضاغطوا בבניין השישי – דחקו אלו את אלו
* הפועל אִנְצַ’עַ’ט انضغط בבניין השביעי – נלחץ; נוצח, הושפל
* צַ’עִ’יט ضغيط – חסר אופי
* צַ’עַּ’אט ضغّاط, במשקל בעלי המלאכה – לוחץ בחוזקה
* צַ’אע’וּט ضاغوط וברבים צַ’וַאעִ’יט ضواغيط – סיוט, חלום בלהות
* מִצְ’עַ’ט مِضْغط וברבים מַצַ’אעֶ’ט مَضاغط – ברומטר, מד לחץ אטמוספרי
* צַ’עְ’ט גַ’וִּיּ ضَغْط جوّيّ – לחץ אטמוספרי, לחץ אוויר
* צַ’עְ’ט סֻכַּאנִיּ ضَغْط سكّانيّ – התפוצצות אוכלוסין
* צַ’עְ’טֶ אלטֻּ’רוּף ضَغْط الظّروف – לחץ הנסיבות
* וַרַקַת צַ’עְ’ט ورقة ضَغْط – קלף מיקוח (לסחיטה ואילוץ)
* גַ’מַאעַת צַ’עְ’ט جماعة ضَغْط – קבוצת לחץ
* טַנְגַ’רֶת צַ’עְ’ט طنجرة ضَغْط – סיר לחץ
* שַאל מִנֶ אלצַּ’עְ’ט شال من الضَّغْط – הפחית את הלחץ, הקל מהעומס
זה היה הפוסט ה- 2,298 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
