פורסם לראשונה ב- 12.8.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ori Rosen, שכתב לנו:
“נתקלתי בביטוי إنت أخو مراقي شي؟ או ما حدا أخو مراقي בסדרת טלוויזיה סורית.
נראה שמשמעותו: אני חופשי לעשות כרצוני, אתה לא יכול להגיד לי מה לעשות.
השורש مرق (עבר, שהופיע אצלנו. שָלו) הזכיר לי את הביטוי, אבל עפ״י لغتنا, השורש הוא روق٠ האם תוכל להרחיב בנושא בהזדמנות? הקישור לפרק בסדרה הנ״ל הוא
https://youtube/BoOx-Il_mhU
בדקה ה- 1:57″.
אז מילת היום היא –
רַוַאקַה رَوَاقَة בערים מבוטא רַואַאַה – רוגע, שקט, שלווה, רגיעה, נחת; זַכּוּת, טוהר
ימאמה מבטאת רַוַאק, באותה המשמעות, וראו בהמשך הפוסט.
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
אורי, לא הכרתי את הביטוי, שהוא אכן סורי, עם “נגיעות” צפון ירדניות.
הביטוי: אִנְתֶ אַח’וּ מַרַאאִי שִי? انت أخو مرائي شي؟؟؟ פירושו: למה אתה תוחב את אפך לעניינים האישיים שלי??!?!?! למה אתה מתערב???
המילה מַרַאק مراق, שמבוטאת בניבים עירוניים, מראא’, פירושה מצב רוח.
הדרך המקובלת לנתח אותה דקדוקית היא לקשור אותה לשורש בו נעסוק היום, ר.ו.ק, אבל יש בעיה:
המילונים הערביים “הרשמיים” אינם מכירים את המילה, וודאי אינם מקשרים אותה לשורש הזה.
מילון המדוברת המקוון מֻעְגַ’ם גורס:
إهتمام, مزاج. من اللّغة التّركيّة : merak (اهتمام, فضول)
تنطق القاف ألفا في اللّهجات الشّاميّة عامّة : مَرَاقْ = مَرَاءْ.
“מראק פירושו התעניינות או מצב רוח, והמקור הוא מתורכית, בה התרגום הוא גם סקרנות”.
לדעתי זה ההסבר המשכנע ביותר, מכיוון שאינני מוצא כאן קשר לערבית.
=-=-=-=
הבה נחזור לערבית טהורה:
השורש הערבי ר.ו.ק (בגזרת ע”ו) עוסק ברגיעה ובנינוחות, בזכות ובטוהר, אך גם בפרוזדורים ובמסדרונות, ואפילו בארוחות בוקר שהן הדבר הראשון שהרוק שלנו בפה פוגש לאחר ההשכמה…
בעברית השורש הזה אינו קיים בגזרה זו.
השורש ה”אח” שלו, ר.י.ק, עוסק בדברים ריקים, בריקנות ובהרקה (ריקון) של דברים.
רוק, הנוזל, הוא מהשורש ר.ק.ק, העוסק ביריקות.
המילה רווק נגזרת גם היא מ- ר.י.ק, והשפה רומזת לנו בענק, שמי שאינו נשוי חייו מלאים ריקנות…
* הפועל רַאק راق בבניין הראשון – נרגע, מצבו השתפר; מים שהפכו צלולים; נעשה זך ומזוכך; אכל/הגיש ארוחת בוקר (לא בשימוש במשמעות האחרונה)
* רַוַאק رواق בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, וגם בנקבה רואקה, היא מילת היום – רוגע, שקט, שלווה, רגיעה, נחת; זַכּוּת, טוהר
* עַלַא רַוַאק/ה على رواق/ة – בשלווה, בניחותא, בנחת, בראש שקט, “בלי עצבים”, (עשה זאת) בזמנך החופשי. וזה ביטוי ששמעתי רבות בבית אבי המנוח
* רַאיֶק رايق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, בספרותית רַאאִק رائق – רגוע, שקט; מזוכך, זך, נקי, טהור; מי שהתעורר אך טרם אכל ארוחת בוקר; אוכל שנאכל בבוקר
* רַאיֶק رايق, או רַאיְקַה رايقة, בנקבה, כשם תואר או תואר הפועל – הכל רגוע! הכל בסדר, הכל שקט
* הפועל רַוַּק روّق בבניין השני – הרגיע; נרגע; סידר, עשה סדר; השכין שלום; סינן, זיקק, זיכך, טיהר; בנה פרוזדור או מרפסת בבית; אכל ארוחת בוקר (לא בשימוש במשמעות האחרונה)
* רַוֶּק! روّقْ, רַוֶּק דַמַּכּ! روّق دمّك – הירגע! (מיל’: הרגע את דמך!)
* תַרְוִיקַה ترويقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ארוחת בוקר, כאשר היא הדבר הראשון שמכניסים לפה אחרי ההשכמה (לא בשימוש. ויש פה כמובן משחק מילים-שורשים עם המילה הערבית רִיק, מהשורש ר.י.ק., שמשמעותה רוק)
* מֻרַוִּק مروِّق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מטהר, מזכך; משכך, מרגיע
* רַוְק رَوْق וברבים אַרְוַאק أرواق – פרוזדור, מרפסת קדמית; התחלה, חלוץ
* רֻוַאק رواق וברבים אַרְוִקַה أروقة – פרוזדור, מסדרון
* רַוְקַה روقة – יופי מקסים
בתמונה: השחקן המנוח ג’רי סטילר בתפקידו כפרנק קוסטנזה בסדרה “סיינפלד”.
“כדי להירגע, המליץ לו הפסיכולוג לומר “שלווה עכשיו!” בכל פעם שהוא היה עצבני, כך הוא באמת עשה, רק שהוא נהג לצעוק את הביטוי במקום לומר אותו ברוגע” (ויקיפדיה).
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
