פורסם לראשונה ב- 28.6.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Michael Sivan, שכתב לנו:
“איך אומרים קונפליקט, סכסוך, בערבית?”
אז מילת היום היא –
נִזַאע نِزَاع וברבים נִזַאעַאת نِزَاعات – סכסוך, קונפליקט; חילוקי דעות; מריבה, קטטה
נתחיל מזה, לפני שתפציצו אותנו בתגובות, שסכסוך בערבית הוא גם:
חִ’לַאף خلاف
צִרַאע صراع
תַעַארֻץ’ تعارُض
תַנַאקֻץ’ تناقُض
תַצַאדֻם تصادُم
תַצַ’ארֻבּ تضارُب
כולם, בעיקרון, בספרותית – מה לעשות, המילה סכסוך, שלא לדבר על קונפליקט, היא מילה “גבוהה” יחסית – ויש כאן חגיגה של הבניינים השלישי והשישי במערכת הפועל, למי שמכיר.
השורש הערבי הספרותי נ.ז.ע עוסק בדברים שליליים כגון קלקול, השחתה, סתירה, עקירה, לקיחה בכוח, שוד וגזל, וכן בתחומים אזוטריים נוספים, שבחרתי להתעלם מהם בפוסט זה.
הקורא
מיכה חנונה
מציע בתגובות אפשרות לפיה השורש הזה מתכתב עם השורש העברי נ.ז.ק.
חילופי ע-ק מוכרים בבלשנות השמית.
ואני חושב שזה נפלא!
* הפועל נַזַע نزع בבניין הראשון – קלקל, השחית, השבית; עקר, הסיר או הוציא בכוח; פיטר; גסס
* נַזֶע نزْع בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פירוק, הסרה, עקירה, תלישה; הפקעה, נישול; גסיסה
* נַזַעַ אלסִּלַאח نزع السّلاح – פרק את נשקו של-
* נַזַעַ אלתִּ’קַה نزع الثّقة – הביע אי-אמון; הסיר אמון מ-
* נַזַעַ אלתִּ’יַאבּ نزع الثّياب – הסיר/פשט בגדים
* מַנְזוּע منزوع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עקור, תלוש; מקולקל, פגום
* מנְזוּעֶ אלסִּלַאח منزوع السّلاح, בצורה של סמיכות מדומה – מפורק מנשקו, מפורז
* הפועל נַזַּע نزّع בבניין השני – עקר
* הפועל הספרותי נַאזַעַ نازع בבניין השלישי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו – התקוטט עם-, רב עם-; נאבק; התדיין בבית משפט
* מֻנַאזַעַה منازعة, בצורת שם הפעולה/מצדר נוספת של הבניין – ריב, קטטה; סכסוך; חילוקי דעות; תחרות
* מֻנַאזֶע منازع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חולק, בעל-דין, מתווכח, יריב; מתנגד
* הפועל תַנַאזַעוּא تنازعوا בבניין השישי – רבו, התקוטטו; היו ביניהם חילוקי דעות
* תַנַאזֻע تنازُع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ניגוד, סתירה; תחרות
* הפועל אִנְתַזַע انتزع בבניין השמיני – לקח בכוח; גזל, שדד
* נַזְעַה نزعة וברבים נַזְעַאת نزعات – נטייה, אהדה, מגמה, אוריינטציה
* מַוְצִ’ע נִזַאע موضع نِزَاع – שנוי במחלוקת
* בִּלַא נִזַאע بلا نزاع – ללא עוררין, ללא ויכוח
* תַסְוִיַת נִזַאעַאת تسوية نِزَاعات – יישוב סכסוכים
* אֶלנִּזַאעֶ (או: אֶלצִּרַאעֶ) אלְעַרַבִּיּ אֶלְאִסְרַאאִילִיּ النِّزَاع/الصّراع العربيّ الإسرائيليّ – הסכסוך הערבי-ישראלי
=-=-=-=
האם השורש הזה קיים בעברית?
התשובה הראשונית היא: חד-משמעית, לא!
אבל רגע, האם שמעתם על:
“טיפול בנזעי חשמל (באנגלית: Electro-Convulsive Therapy, ECT), הידוע גם בשם “טיפול בשוק חשמלי”, הוא הליך טיפולי רפואי שבו מועבר זרם חשמלי קצר לראש החולה כדי ליצור פרכוס מבוקר. הטיפול מיועד למספר אבחנות פסיכיאטריות. ההתוויות השכיחות לטיפול הן דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, ולעיתים סכיזופרניה. למרות שהטיפול נחשב לבטוח, קיימים בו סיכונים רבים, ובעיקר פגיעה בזיכרון וסיכון לפגיעות בפה, בשיניים או בלשון, וכן שיתוק חלקי. הסיכון למוות כתוצאה מטיפול בנזעי חשמל נחשב לנמוך ביותר. מחקר שהתבסס על מאגרי המידע של יוצאי צבא ארצות הברית בין השנים 1999 ל-2010, נמצא כי הסיכון לתמותה בטיפול הוא מזערי, ועמד על מקרה מוות אחד ל-73,440 טיפולים”.
נֶזַע וברבים נְזָעִים, במובן שוֹק, הלם.
שאלתי בדף העברית שלנו לגבי מוצא המילה.
מסתבר שיש פה וריאציה מודרנית על השורש ז.ו.ע.
מישהו הסתמך – במודע או שלא – על תיאוריית השורש הדו-עיצורי בשפות השמיות, לקח את הרכיבים הדומיננטיים ז ו- ע, והוסיף נ בהתחלה.
המגיבה Yael Pomeranz כתבה ש:
“זהו צורן כמו ב”נטל”, “נגע”, “נצר”, “נפל” “.
=-=-=
מנגד/בנוסף, גורסת האקדמיה ללשון:
“מַפְעֵם (דפיברילטור)
מפעם הוא מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי “מכת” חשמל, שבעקבותיה פעימות הלב שבות לסדרן.
היו שהציעו לקרוא למכשיר מַנְזֵעַ על פי הצירוף ‘נֶזַע חשמלי’ המשמש בקרב הרופאים במשמעות ‘שוק חשמלי’ (המילה נזע מופיעה במילון רפואי חדש מאת יוסף אבן־אודם ויעקב רותם, והיא קרובה לפעלים זע וזיעזע), ואולם במילונים למונחי רפואה של האקדמיה שוק איננו נזע אלא הלם. ועדת הרפואה העדיפה את המילה מַפְעֵם המציינת את תכלית המכשיר ועשויה להיות מובנת לציבור הרחב”.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
