פורסם לראשונה ב- 25.3.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ran Yaacov, שכתב לנו:
“יש צירוף שמעסיק אותי הרבה זמן ואני לא מבין מאיפה הוא הגיע ואיך צריך לדעתכם לפרש אותו בדיוק בעברית:
שוביכ לוביכ شوبيك لوبيك
בנוסף לא מצאתי אותו במילונים, אבל הבנתי שמדובר ב- “הוקוס פוקוס” או “אברא-כדברה”, שאני גם לא יודע כל כך מה ההבדל ביניהם, רק שמעתי שאברא-כדברה זה מאין קיצור של אברא את שאדבר אותו.
הייתי שמח לשמוע מה אתם יודעים על הצירוף הזה, איך הייתם מפרשים אותו והאם הוא נמצא בשימוש במדוברת”.
אז מילת היום היא –
שֹבֵּّיכּ לֹבֵּّיכּ شبّيك لبّيك – מה תצווה עלי, אדוני?
shobbek-lobbek
או: אני עבדך הנאמן, מה תצווה עלי, אדוני?
בעלי הזיכרון הטוב מביניכם ודאי זוכרים שלפני כחודש השאלה הזו כבר פורסמה אצלנו, אבל בסופו של אחד הפוסטים, שכן אני לא ידעתי מה לעשות עם השאלה הזו; גם אני לא מצאתי את הביטוי בשום מקום (בעיקר בשל צורת הכתיב שלו, ועל כך מיד בהמשך), וחשוב מזה – לא הכרתיו.
ואז הוצפנו בגל של תגובות קוראים.
לפני הצגת כל התגובות שקיבלנו, הנה התייחסות שלנו:
רן שאל אם הביטוי בשימוש במדוברת.
תשובתי: ברור! בעיקר במדוברת. מדובר בביטוי שגור מעולם הסיפורים והאגדות, כפי שיוסבר מיד, והוא בשימוש רב בקרב הדוברים ובשפת היומיום.
דרכי הגייה נוספות שלו (תלויות ניב ולהג):
שֹבִּّיכּ לֹבִּّיכּ; שֹבַּّיְכּ לֹבַּّיְכּ; ובספרותית מוקפדת: שֻבַּّיְכּ לֻבַּّיְכּ
דרכי כתיב נוספות, נדירות הרבה יותר (והן שהקשו עלי את מציאת הביטוי במקור): שוביכ شوبّيك, לוביכ لوبّيك, כלומר עם ו”ו.
לגבי מקור הביטוי, אתם תכף תקראו פה חגיגה שלמה של פרשנויות (אטימולוגיה עממית בהתגלמותה).
כפי שציינה מורן טל, לַבַּّיְכַּ היא מילה ספרותית בעלת הקשרים דתיים מובהקים.
תרגומה: הנני לשירותך, הנני לפקודתך; הנני עבדך ועושה רצונך.
ברוב רובם של המקרים היא תיאמר לאללה, למשל בביטוי המוכר והשגור: לַבַּّיְכַּ אללָּהֻמַּ לַבַּّיְכַּ! لبّيك اللّهمّ لبّيك
שנאמר לרוב כחלק מטקסי החג’ (העלייה לרגל) במכה.
אפשר להשתמש בה גם בפנייה לנביא מוחמד.
לגבי שביכ, המילה הראשונה, תכף תקראו מגוון פרשנויות והסברים לגבי מקורה. אני סבור שמדובר במילה שפשוט מתחרזת עם לַבַּّיְכּ.
אגב, אנשי דת אוסרים את השימוש בביטוי העממי הזה, שכן מותר לפנות ב- לַבַּّיְכַּ רק לאללה או לנביא, ולכן כאשר שדים אגדתיים משתמשים בביטוי כלפי בני אדם מהישוב יש בעניין מן ההטעיה ההלכתית.
הכותב נַצְר, כפי שתראו מיד, מביא אופציה ספרותית נוספת לביטוי ההלכתי:
לַבַּّיְכַּ וַסַעְדַיְכַּ لبّيك وسعديك, שפירושו זהה: הנני לשירותך, וכו’.
=-=-=-=
קדימה, לתגובות שלכם:
כתב Itamar Aldema:
כשהייתי בכיתה ח’ המורה לערבית הראתה לנו את הסרט המצויר של עלאא’ אלדין علاء الدين (לא “אלאדין” של דיסני), שם הג’יני אומר שוביכ לוביכ עַבְּדַכּ בֵּין אִידֵיכּ شبيك لبيك عبدك بين إيديك
אני מניח שכמו רוב סיפורי האגדה בערבית, מוצא המילה עשוי להגיע מסנסקריט/פרסית/עוד שפות עתיקות.
מיכה חנונה:
המשפט המלא הוא: שוביכ לוביכ עבדכ בין אידיכ, אותו אומר השד שיוצא מהבקבוק ואומר לך מה משאלתך? עבדך בין ידיך / לפניך…
למילים הראשונות שוביכ לוביכ אין ממש פירוש וזה יותר חרוז, אבל אמר לי חבר שהכוונה היא ל- “מה חלומותיך?”…
הצעה מופרעת ומופרכת שלי: אולי זה התחיל מהמילים שו בַּקְלֹבַּכּ – למה להפוך אותך… אבל זו סתם המצאה שלי.
בחיפוש קטן בגוגל יצא ש”לביכ” פירושו בערבית בשבילך, ובפרסית אוקיי. החברה טוענים ש”שביכ” זה רק חרוז.
ולאור המשפט הזה הנה שתי בדיחות עם ההקשר:
1.
ביחכו ען משאכל אלסוכאן בעכא, פ ביחכו ען ואחד חב בנת ובדו יתג’וז. פ ראח לאבוהא
חכא לה אבוהא: וין בדי אסכנכ? פיש ענדנא מצארי….
קאללה: תערף כיף? ראיח אנתחר עלא אלבחר.
וצל עלא אלבחר ולקא ג’רה היכ עליהא צדא, פ תצ’רב ע אלשט.
קאל: אללה בדו יסהלהא יעני? אח’ד’ אלג’רה, ח’בטהא באג’רו לטאלע שבח
קאללה: “שוביכ לוביכ עבדכ בין אידיכ”
קאללה: אג’ית ואללה ג’אבכ, אול שי בית, ובעדין בפכר באלבאקי.
קאללה אלשבח: לו ענדי בית בסכן בג’רה?
תרגום:
מספרים על בעיות הדיור בעכו, ומספרים על אחד שהתאהב במישהי ורצה להתחתן. הלך לאביו…
אמר לו אביו: איפה אני יכול לשכן אותך? אין לנו כסף…
אמר לו: אתה יודע מה? אני הולך להתאבד בים
הגיע לים ומצא בקבוק ,ככה, עם חלודה, נחבט על החוף
אמר: אלוהים רוצה להקל עלי (את ההתאבדות)?
לקח את הבקבוק ודפק אותו ברגל שלו עד שיצאה רוח רפאים
אמרה לו: מה רצונך? עבדך בין ידיך…
אמר לו: באת ואלוהים הביא אותך (מהשמיים שלחו אותך). דבר ראשון בית ,אחר כך אחשוב על היתר.
אמרה לו רוח הרפאים: אילו היה לי בית הייתי גר בבקבוק?
2.
ואחד חמסאוי ו-ואחד פתחאוי ו-ואחד יהודי ראחו ע אלצחרא לחאלהם.
והם מאשיין, לאקו מצבאח עלא אלדין.
אג’א אלפתחאוי חמל ה-אלמצבאח, טלעלה ה-אלמארד
חכא לה: “שביכ לביכ עבדכ בין אידיכ”, אטלב.
חכא לה: בדיש תח’לי לי ולא חמסאוי בפלסטין.
חכא לה: אג’אכ
אג’א עלא אלחמסאוי. שו בדכ?
חכא לה: ולא פתחאוי תח’לי בפלסטין.
חכא לו: אג’אכ
וצל ענד אליהודי, חכא לה: ואנת?
חכא לה: ח’לץ. ארגילה, ועג’ל בטלבאת אלשבאב!
תרגום:
חמאסניק, פתחאוי (איש ארגון פתח) ויהודי הלכו במדבר לבדם. תוך כדי שהם הולכים, מצאו את מנורת הקסמים של אלדין.
בא הפתחאוי הרים את המנורה ויצא לו אשמדאי מלך השדים.
אמר לו: מה רצונך? עבדך בין ידיך, בקש!
אמר לו: אל תשאיר לי חמאסניק אחד בכל הארץ.
אמר לו: קיבלת.
בא לחמסניק. מה רצונך?
אמר לו: אף פתחאוי אל תשאיר בארץ.
אמר לו: קיבלת.
הגיע ליהודי, אמר לו ואתה?
אמר לו: חאלס, נרגילה וזריזות במילוי בקשות החבר’ה!
כתב Nser Grabli:
בקשר לביטוי شبيك لبيك יש שתי גרסאות:
1. ערבית ספרותית لبيك وسعديك לביכ וסעדיכ
2. ערבית מדוברת شو بيك بلبيك שו ביכ בלביכ
ושתיהן עוסקות בהגשמת משאלות.
כתב Shay Yehuda:
שו בכ? (شو بك) = מה אתה רוצה, מה יש לך?
לביכ = מילת הבעת נאמנות
שאול ניסים:
לדעתי שוביק לוביק הוא שיבוש של
שו ביק / שו בדק, בלביק = שפירושו : אמור מה רצונך ואמלא את משאלתך.
כמילות השיר: وفيق حبيب – طلبني ع الموت بلبيك
طلبني ع الموت بلبيك
شو بدك مني بعطيك
تغنج يا حبيب تغنج
انا والله ميت فيك
يالله يالله
شو هالحلا ماشاء الله
הקורא Amos Noy שלח את הקישור הבא:
כתבה Moran Tal:
شبيك لبيك זה חרוז שמקורו בפועל הספרותי لبّى: נענה לבקשת-. נהוג ששדון אומר אותו לאדון החדש בהתחייבותו למלא אחר כל בקשותיו.
כשרק התחלתי לצפות בערוצי הלוויין בערבית הייתה בערוץ “רותאנא” תוכנית שנקראה בשם זה, ובה אפשרו לאנשים מהקהל לבחור שיר כרצונם.
=-=-=
לגבי אברה קדברה,
מכיוון שאין קשר לערבית, אני ממליץ בחום לקרוא את הערך הויקיפדי עליה, https://he.wikipedia.org/…/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7…, שזו פתיחתו:
“אַבְּרָקָדַבְּרָה (או אברקדברא) היא מילת קסם. לפי מאמיני תורת הנסתר אם היא כתובה על קמע, ביכולתה לשחרר את נושא הקמע ממחלות. יכולת זו של המילה הופיעה בספר De Medicina Praecepta, שאותו כתב רופאו של הקיסר הרומי קרקלה, קווינטוס סרנוס”.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
