אות

פורסם לראשונה ב- 8.12.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה שכן נתקלתי בה בסרטון שקיבלתי.

אז מילת היום היא –

חַרְף حَرْف וברבים אַחְרֻף أحْرُف או חֻרוּף حروف – אות, מילית, עיצור, ביטוי; חוד, להב; קצה, סף, גבול

לשמיעה:

מדובר בסרטון אנימציה עם משחקי מילים.

הכותרת שכתובה על הסרטון:

עקלי אד’א ג’ית אנאם:

عقلي إذا جيت أنام:

השכל שלי כשאני הולך לישון:

לשון הסרטון:

ליש כלמת ח’מסה עדד חרופהא ארבעה?

וכלמת ארבעה עדד חרופהא ח’מסה?

וכלמת מע בעצ’ מתפרקה?

וכלמת מתפרקה מע בעצ’?

וליש כלמה ואחדה כלמתין?

וליש כלמתין כלמה ואחדה?

יא אנא יא ניותן אליום הד’א!

ليش كلمة خمسة عدد حروفها أربعة؟؟!

وكلمة أربعة عدد حروفها خمسة؟؟!

وكلمة مع بعض متفرّقة؟؟!

وكلمة متفرّقة مع بعض؟؟

وليش كلمة واحدة كلمتين؟؟

وليش كلمتين كلمة واحدة؟

يا أنا يا نيوتن اليوم هذا!

מדוע המילה ח’מסה (חמש) מורכבת מארבע אותיות?

והמילה ארבעה מורכבת מחמש אותיות?

המילה מע בעצ’ (ביחד) מורכבת משתי מילים נפרדות?

והמילה מתפרקה (נפרדת/ות) היא מילה אחת?

מדוע “מילה אחת” הן שתי מילים?

ומדוע מילתיים (שתי מילים, בצורת הזוגי) היא מילה אחת?

או אני או ניוטון היום!

(התמלול, בחלקו, והתרגום שלי. שָלֵו)

ניוטון? איך הוא קשור?

טוב, אני מודה: למרות שחיפשתי לא הצלחתי למצוא מי האחראי לאנימציה הזו, שהמוטו שלה, ואולי של מיזמים רשתיים נוספים, הוא המוטו הזה:

או אני או ניוטון

בנוסף, הניב של הדובר בסרטון אינו ברור לי, אך אינו מקומי. אולי משהו מפרצי, לא באמת יודע…

=-=-=-=

השורש הערבי ח.ר.ף עוסק באותיות, בלהבים, בסילוף, בהתמקצעות, בחריפות ובסטיות מכל סוג.

בעברית הוא עוסק בחירוף נפש, בחרפה ובחריפות של אוכל. והעיפו מבט גם בסוף הפוסט.

למקרה שתמהתם, חורף בעברית מתכתב עם השורש הערבי ח’.ר.ף.

* הפועל הספרותי חַרַפַ حَرَفَ בבניין הראשון – סטה, התרחק מ-; הרחיק, דחה, היטה

* הפועל הספרותי חַרֻפַ حَرُفَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה חד וחריף בטעמו

* חַרַאפַה حرافة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חריפות (בפועל השורש הזה אינו באמת בשימוש בכל הקשור לחריפות באוכל)

* הפועל חַרַּף حرّف בבניין השני – סילף, שיבש, רימה; היטה, הפך לנטוי או אלכסוני

* תַחְרִיף تحريف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סילוף, סטייה

* מֻחַרַּף محَرَّف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מעוות, מסולף, מזויף, שהוכנסו בו שינויים

* הפועל אִנְחַרַף انحرف בבניין השביעי – סטה, נטה, פנה ל-

* אִנְחִרַאף انحراف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סטייה, נטייה; שיפוע, אלכסון; דרדור

* אִנְחִרַאףֶ אלצִּחַּה انحراف الصّحّة – מצב של מחלה, לא להיות בקו הבריאות (מיל’: סטיית הבריאות)

* אִנְחִרַאףֶ אלְמִזַאג’ انحراف المزاج – דכדוך נפשי (מיל’: סטיית מצב הרוח)

* אִנְחִרַאף גִ’נְסִיּ انحراف جنسيّ – סטייה מינית

* אִנְחִרַאף אַחְ’לַאקִיּ انحراف أخلاقيّ – סטייה מוסרית

* מֻנְחַרִף منحرف, בצורת הבינוני הפועל – סוטה, נטוי, נוטה, משופע; יוצא דופן; עבריין

* פַתַאה מֻנְחַרִפַה فتاة منحرفة – נערה שעוסקת בזנות, מי שיצאה לתרבות רעה

* מְרַבַּّע מֻנְחַרִף مربّع منحرف – טרפז (מיל’: מרובע נטוי), וגם: שִבְּה מֻנְחַרִף شبه منحرف (מיל:’ מעֵין נטוי)

* מֻנְחַרִףֶ אלצִּחַּה منحرف الصّحّة – שאינו בקו הבריאות

* מֻנְחַרִף גִ’נְסִיַּן منحرف جنسيًّا – סוטה מין

* הפועל אִחְתַרַף احترف בבניין השמיני – למד מקצוע או מלאכה; עבד במקצוע; נעשה בעל מקצוע

* אִחְתִרַאף احتراف, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עיסוק במקצוע; רכישת מקצוע או מקצועיות או מיומנות

* אִחְתִרַאפִיּ احترافيّ – מקצועני

* אִחְתִרַאפִיַּה احترافيّة – מקצוענות, מקצועיות

* מֻחְתַרִף مُحترِف, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מקצוען, מקצועני, מקצועי

* גֻ’נְדִי מֻחְתַרִף جنديّ محترف – חייל בצבא קבע

* מֻחְתַרַף مُحترَف, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – אָטֶלְיֶה, חדר עבודה של אומן

* חַרְפִיּ حَرْفيّ – מילולי (מיל’: “אותי”, של אות)

* חַרְפִיַּן حَرْفيًّا – באופן מילולי, מילה במילה, ככתבנו וכלשונו

* מַתֶן חַרְפִיּ متن حَرْفيّ – תוכן מדויק ומילולי

* נַַקְל חַרְפִיּ – תעתיק (מיל’: העתקה מילולית)

* חִרְפַה حِرفة וברבים חִרַף حِرف – משלח-יד, מקצוע, מלאכה; הרגל; שאיפה, רצון

* חִרְפַה יַדַוִיַּה حرفة يدويّة – מלאכת יד

* חִרְפַה שַרִיפַה حرْفة شريفة – מקצוע מכובד

* חִרַף תַקְלִידִיַּה حرف تقليديّة – מקצועות מסורתיים

* מַדְרַסַה חִרְפִיַּה مدرسة حرْفيّة – בית ספר מקצועי

* חִרְפִיַּה حِرفيّة – מקצועיות, מקצוענות

* חִרִּיף حرّيف – חריף

* חַַרְף גַ’רּ حَرْف جرّ – מילת יחס

* חרף עַטְף حَرْف عطف – מילית חיבור

* חרף שַרְט حَرْف شرط – מילית תנאי

* חרף נִדַאא’ حَرْف نداء – מילית קריאה

* חרף נַפְי حَرْف نفي – מילית שלילה

* חרף צַחִיח حَرْف صحيح – עיצור (מיל’: אות אמיתית)

* חרף סַאכֶּן حَرْف ساكن – אות נחה, אם קריאה (מיל’: אות שותקת, שקטה)

* בִּאלְחַרְףֶ אלְוַאחֶד بالحرف الواحد, או: חַרְף בִּחַרְף حرف بحرف – מילה במילה, במדויק (מיל’: באות אחת; אות באות), ואפילו: כִּלְמֶה בִּכִּלְמֶַה, חַרְף בִּחַרְף كلمة بكلمة، حرف بحرف – מילה במילה, אות באות

* בִּאלְאַחְרֻפֶ אלְאוּלַא – בראשי תיבות (מיל’: באותיות הראשונות)

* חֻרוּףֶ אלתַּאג’ حروف التّاج – אותיות רֵישיות, Capital letters (מיל’: אותיות הכתר)

* אַלְחֻרוּףֶ אלְאַבְּגַ’דִיַּה الحروف الأبجديّة – אותיות האלפבית

* וַצַ’עַ/חַטּ אלנֻּקַאט עַלַא אלְחֻרוּף وضع/حطّ النّقاط على الحروف – הסביר היטב, לא השאיר מקום לספק, הבהיר את כוונתו (מיל’: שם נקודות על האותיות. זהו פתגם/משפט שמי שאינו יודע קרוא וכתוב בערבית לא יבין, שכן אותיות רבות בערבית שונות זו מזו רק במספר הנקודות [הדיאקריטיות] שעליהן)

=-=-=

28 האותיות בערבית מחולקות לשתי קבוצות שוות בכל הקשור להוספת תווית היידוע “אַלְ-“:

* חַרְף שַמְסִיּ حرف شمسيّ – אות שמש (כי המילה הערבית לשמש, שמס, פותחת באות מהקבוצה). אחת מ- 14 אותיות לפניהן הלמד של אל- הידיעה נאלמת ובמקומה מופיע דגש על האות הראשונה של המילה

* חַרְף קַמַרִיּ حرف قمريّ – אות ירח (כנ”ל, רק ירח). אחת מ- 14 אותיות שכשמוסיפים לפניהן אל- שום דבר לא משתנה

=-=-=

הקורא יובל ברגר הזכיר לי ששכחתי את:

מַן עַלַּמַנִי חַרְפַן כֻּנְת/צִרְת לַהֻ עַבְּדַן من علّمني حرفًا كنت / صرت له عبدًا – מי שלימדני אות אני לו כעבד / הפכתי להיות עבדו.

פתגם שמתייחס להכרת התודה שחשים כלפי מורה ולהשפעה שלו על הלומד.

=-=-=

לגבי עברית, נעיין בויקימילון:

חֵרֶף

לשון המקרא: למרות, על אף, מילה הבאה לבטא תוצאת וויתור.

חרף מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון.

גיזרון

מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של ”יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף שֹׁאֲפִי“ (תהלים נז, פסוק ד): בפסוק חֵרֵף הוא פועל במשמע ‘גידף, קילל’, ומשמע הכתוב “שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא יקלל את שונאי”. אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני\שונאי, וגרם לקרוא “יושיעני על ידי שהוא יְחָרֵף שונאי” = “יושיעני חרף שונאי” כמו “יושיעני למרות שונאי”, ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל).

חֵרֵף, חֵרַף

1. גידף, קילל.

”וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.“ (שמואל א׳ יז, פסוק י)

”אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו לז, פסוק ג)

”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.“ (תהלים מב, פסוק יא)

2. סיכן (בעיקר בצירוף “חרף נפשו”).

”זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.“ (שופטים ה, פסוק יח)

החייל חרף נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב.

גיזרון

‘דיבר בחריפות’. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: ‘היה חד, חידד’, כמו גם ארמית חורפא ‘חוד או חלק חד’ (של סכין, סיף). משם עברית ‘חריף’ (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם). ומשם גם חֵרֵף ‘להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות’, כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words ‘מילים חריפות’). במשמע המקורי ‘חד’, מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) ‘חידד (סכיון)’, ערבית حَرْف (חַרְף) ‘קצה חד’. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) ‘חד, חריף (אוכל)’, ‫حِرّيف‬ (חִרּיף) ‘חריף’ (אוכל).‬

שתי המשמעויות כנראה משורש שונה. המשמעות הראשונה בשימוש נרחב, והמשמעות השנייה נמצאת רק בהקשר אחד על פי פרשן המקרא רשב”ם, במילה “חָרוּף” (שפחה חרופה – נחרף במקרא) שפירושה “מסירה”, “מסר נפשו”. בערבית “חרוף” (خَرُوف) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי – חַרִפַ (خَرِفَ) – מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף.

חֶרְפָּה

נטיות ר׳ חֲרָפוֹת; חֶרְפַּת־, ר׳ חֶרְפוֹת־

לשון המקרא: פגיעה קשה בתדמית או במוניטין, היעדר כבוד.

“בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז, וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה” (משלי יח, 3)

רק אחת בעולם את שבחך אמרה/ וגנותך, חֶרְפָּתֵךְ כל הַיֶּתֶר (בארץ אהבתי/לאה גולדברג)

טליה דחויה, חֶרְפַּת-הָעֵדֶר/ את לא שפויה, את לא בסדר (חומות חימר/רחל שפירא)

גיזרון

מקור המילה במקרא. מהפועל חֵרֵף

=-=-=

בתמונה: פונט (גופן) פרי עיצובה של לירון לביא טורקניץ

זה היה הפוסט ה- 1,553 שלנו.

שיהיה יום מצוין,