פורסם ב- 18.4.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
מַפְקוּד مَفْقُود וברבים מַפְקוּדִין مَفْقُودين – נעדר; אבוד, חסֵר; מחוסל. כשם עצם, עם צורת הרבים מַפְקוּדַאת مَفْقُودات: פְּחָת, הפסד, אובדן
יהושע שלח לי שני סרטונים מ- 16.3.22.
כותרת הסרטון הראשון:
ננאשד אחמד אלטיבי בפתח האד’א אלמסג’ד פצ’לן וליס אמרן
نناشد أحمد الطّيبي بفتح هاذا المسجد فضلًا وليس أمرًا
אנו קוראים לאחמד טיבי לפתוח את המסגד הזה בטוב ולא מתוך ציווי
תוכן הסרטון:
אללה יסעד מסא אלג’מיע.
פי האי אלג’אמע, מפקוד, בדאל מא אחמד אלטיבי יקעד יקאתל, בלא מאאח’ד’ה, הון פי אשכלון אלג’אמע, מע אלאחתראם אלשדיד לאחמד אלטיבי, בדאל מא יקעד יקאתל ע רח’צ אלנאס ואלעאלם, ויקאתל, בס אול אשי יח’לף עליה ויעטיה אלעאפיה, מא קצר יעני, יח’לף עליה, ואללה יא עמי, מא ביקצר, בס מע אלאחתראם אלשדיד לאחמד אלטיבי, בדאל מא יקאתל ע שע’לאת ושע’לאת, יעני פי שע’לאת ארקא, פי מהם ופי אלאהם, טב האד’א אהם.
ג’אמע מהג’ור, צאר לנא 5 דקאאק מנלף מש עארפין וין אלכניסה תבעתה. יא עמי, בלא מאאח’ד’ה. טב ליש מא ינפתח האד’א אלג’אמע? ליש מא יתצ’בט, ליש מא נשתע’ל ע מוצ’ועה? ליש מא נת’בת וג’ודנא? נקול אנה האי בלדנא. ען טריק אלג’אמע האד נקדר אחנא נת’בת שע’לאת כת’יר. יעני האי אלנצ, אלמנטקה אלנא.
ג’אמע זי האד, מא שאא’ אללה, ליש ינהג’ר? בואבת אלכניסה תבעתה מש עארפין מן וין.
פי אשכלון האד’א אלחכי, פי אשכלון. יא שבאב בדי המתכו הנא, נערף שו אלמוצ’וע.
עסקלאן, אשקלון, האי אלכניסה שלו, ת נשוף, אה ואללה, האי אלכניסה. תעאל, נצור מן ג’וה שוי. לאזם, חייב, נסוי אשי פיה, אלג’אמע הון.
الله يسعد مسا الجميع.
في هاي الجامع، مفقود، بدال ما أحمد الطّيبي يقعد يقاتل، بلا مؤاخذة، هون في أشكلون الجامع، مع الاحترام الشّديد لأحمد الطيّبي، بدال ما يقعد يقاتل ع رخص النّاس والعالم، ويقاتل، بس أوّل إشي يخلف عليه ويعطيه العافية، ما قصّر يعني، يخلف عليه، والله يا عمّي، ما بيقصّر، بس مع الاحترام الشّديد لأحمد الطّيبي، بدال ما يقاتل ع شغلات وشغلات، يعني في شغلات أرقى، في مهمّ وفي الأهمّ، طب هاذا أهمّ.
جامع مهجور، صار لنا ٥ دقائق منلفّ مش عارفين وين الכניסה تبعته. يا عمّي، بلا مؤاخذة. طب ليش ما ينفتح هاذا الجامع؟ ليش ما يتضبّط، ليش ما نشتغل ع موضوعه؟ ليش ما نثبت وجودنا؟ نقول إنّه هاي بلدنا. عن طريق الجامع هاد نقدر إحنا نثبت شغلات كثير. يعني هاي النصّ، المنطقة النا.
جامع زيّ هاد، ما شاء الله، ليش ينهجر؟ بوّابة الכניסה تبعته مش عارفين من وين.
في أشكلون هاذا الحكي، في أشكلون. يا شباب بدّي همّتكو هنا، نعرف شو الموضوع.
عسقلان، אשקלון, هاي الכניסה שלו، ت نشوف، اه والله، هاي الכניסה. تعال، نصوّر من جوّة شوي. لازم، חייב، نسوّي إشي فيه، الجامع هون.
ערב טוב לכולם.
במסגד הזה, הנעלם/האבוד, בִּמקום שאחמד טיבי יילחם, במחילה מכבודו, כאן באשקלון נמצא המסגד, עם כל הכבוד לאחמד טיבי, במקום שיילחם על רשיונות של האנשים, אבל אני קודם כל רוצה לברך אותו ולאחל לו בריאות, הוא לא חסך מאמצים, שיהיה בריא, בחיי, הוא לא חוסך מאמצים, אבל עם כל הכבוד לאחמד טיבי, במקום שיילחם על דברים, יש דברים חשובים יותר, יש חשוב ויש הכי חשוב, וזה הכי חשוב.
מסגד נטוש, אנו כבר 5 דקות מסתובבים ולא יודעים איפה הכניסה שלו. במחילה מכבודו. למה לא פותחים את המסגד הזה? למה לא מסדרים אותו, למה אנו לא פועלים בנושא? מדוע לא נוכיח את קיומנו? נגיד שזו העיר שלנו. באמצעות המסגד הזה נוכל להוכיח הרבה דברים. האזור הזה במרכז, זה אזור שלנו.
מסגד כזה, בלי עין הרע, למה הוא נטוש? אנו לא יודעים איפה הכניסה שלו.
זה באשקלון, באשקלון. אנשים, אני צריך את תשומת הלב שלכם, שנבין מה קורה פה.
אשקלון, זו הכניסה שלו, בואו נראה, כן, זו הכניסה. בוא, נצלם קצת מבפנים. חייבים לעשות משהו עם המסגד הזה.
=-=
הדובר היה יכול להשקיע חמש שניות ולמצוא שפע חומר על המקום בויקיפדיה:
המסגד הגדול באשקלון (בערבית: الجامع الكبير, “אל-ג’אמע אל-כביר”) הוא מבנה גדול באשקלון אשר נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי אל-נאצר מחמד בן קלאוון. חלק מן המסגד משמש כיום כמוזיאון לתולדות העיר אשקלון.
היסטוריה
המסגד נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי מוחמד בן קלאוון, ששלט לסירוגין בין השנים 1293–1340. תקופת שלטונו הארוכה הייתה פורייה מבחינת בנייה בארץ ישראל. בשנת 1314 בנה את מינרט המסגד הגדול ברמלה וב-1318 בנה את מינרט המסגד הלבן שם. תחת חסותו בנה האמיר הסורי תנכיז בירושלים מבנים רבים ושופצה כיפתה של כיפת הסלע. המסגד באשקלון הוא מהראשונים שבנו הממלוכים במג’דל.
המבנה שסביב המסגד נבנה בתקופה העות’מאנית מאבני בנייה ומפרטי שיש רבים, כגון עמודים שנלקחו מתל אשקלון. הוא מצטיין בעיטורים האופייניים לאמנות העות’מאנית. היה זה המבנה המפואר בעיר במשך מאות שנים.
המסגד עמד בליבה של העיירה הערבית אלמג’דל.
[…]
המסגד מכונה “החאן”, אולם על-פי תיאורים אלה נראה כי לא שימש ללינה. אמנם מתבקש למצוא בית מלון או בית הארחה במג’דל לאור חשיבותה ומעמדה במרחב, אולם מבנה כזה לא נזכר במקורות. ייתכן שבתי קפה שונים, כגון זה שסיפר עליו בריל, שימשו גם ללינה.
שימוש כיום: החאן – מוזיאון אשקלון
חלק ממכלול המסגד, המכונה “החאן”, שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20. כיום שוכנים בו מוזיאון קטן לתולדות העיר אשקלון, גלריות לאמנות ומסעדה. בחאן מיצג קולי המספר בעברית ובאנגלית את סיפורה של העיר אשקלון.
=-=-=-=
הסרטון השני הוא מעין סרטון תגובה:
תטלע אלבאר, תטלע, יא אבו בדיע. באר קד אלבלד הנא, יא זלמה, באב אלג’אמע. תטלע, מש חראם?
כאן פאתחינה איש? מן אל 8 לל 4.
זמן אלדולה אלעת’מאניה הד’א אלמסג’ד. אקדם מסג’ד, יאבאי! אללה, מא אקדמה!
בדנא המת אלשבאב!
תטלע, מן אל 8 לל 4.
כל יום ביג’י הון בצפ ובנזל עליה ובתפקד. ולא בפתחוה ולא אשי, בתח’ותוא קאעדין.
אג’מע לי אלמח’ים, אבו בדיע, אג’מע לי אלמח’ים. בדנא נג’י הון נסוי ח’ים אעתצאם, הד’א אלג’אמע אלנא. תטלע ע אלבאראת, יא זלמה, אשי בפקע, יא זלמה, חסבנא אללה ונעמ אלוכיל.
תטלע אלבאראת. שוי שוי בציר באר, כלה בהדוא, יא בסווא להם נהפה(?) ובקולוא וקע לחאלה, אללה לא יבארכ אלהם. לאזם נהתם ללמוצ’וע, יא ג’מאעת אלח’יר, לאזם נהתם ללמוצ’וע. מש חראם?
تطلّع البار، تطلّع، يا أبو بديع. بار قد البلد هنا، يا زلمة، باب الجامع. تطلّع، مش حرام؟
كان فاتحينه ايش؟ من ال ٨ لل ٤.
زمن الدّولة العثمانيّة هذا المسجد. أقدم مسجد، ياباي! الله، ما أقدمه!
بدّنا همّة الشّباب!
تطلّع، من ال ٨ لل ٤.
كلّ يوم بيجي هون بصفّ وبنزل عليه وبتفقّد. ولا بفتحوه ولا إشي، بتخوّتوا قاعدين.
اجمع لي المخيّم، أبو بديع، اجمع لي المخيّم. بدّنا نجي هون نسوّي خيم اعتصام، هذا الجامع النا. تطلّع ع البارات، يا زلمة، إشي بفقّع، يا زلمة، حسبنا الله ونعم الوكيل.
تطلّع البارات. شوي شوي بصير بار، كلّه بهدّوا، يا بسوّوا لهم نهفة(؟) وبقولوا “وقع لحاله”، الله لا يبارك الهم. لازم نهتمّ للموضوع، يا جماعة الخير، لازم نهتمّ للموضوع. مش حرام؟
תראה את הבָּאר, תראה, אבו בדיע. באר בגודל של העיר פה, בן אדם, בכניסה למסגד. תראה, לא חבל?
(מסתכל על השלט ואומר) מתי שעות הפתיחה? מ- 8 ל- 4.
הוא מזמן המדינה העות’מאנית, המסגד הזה. המסגד הכי עתיק, יא בא יה! אלוהים, כמה הוא עתיק!
אנו זקוקים לתשומת הלב של הצעירים!
תראה, מ- 8 ל- 4.
כל יום אני בא לפה, מחנה (את הרכב), מגיע לפה ובודק. הם לא פותחים את המקום ולא שום דבר. משחקים אותה אהבלים.
תרכז לי את (אנשי) מחנה (הפליטים), אבו בדיע, רכז לי את המחנה. אנו צריכים לבוא לפה להקים אוהלי מחאה, שכן המסגד הזה שלנו. תראה את הבארים, בן אדם, זה דבר מפוצץ, בן אדם, אלוהים כבר יעניש אותם.
תראה את הבארים. לאט לאט נפתחים עוד בארים, הם הורסים הכל, או שהם עושים … ואומרים “זה התמוטט לבד”, שאלוהים לא יברך אותם. אנו צריכים להתייחס לנושא, אנשים, צריכים להתייחס לנושא. לא חבל?
(התמלולים והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הפוסט הבא:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית, שכתבה לנו:
“רציתי שתתייחסו לשורש פ.ק.ד במשמעות של איבוד, חיסרון. מפקוד – חסר.
יש איזה ביטוי יפה בערבית שכולל את המילה הזו ואומר ש: “מים הם הדבר הכי זול כשהם מַוְג’וּד (נמצאים) והדבר הכי יקר כשהם מַפְקוּד (חסרים)”.
בתנ”ך יש, למשל, בשמואל א פרק כ, יהונתן אומר לדוד ” וְנִפְקַדְתָּ כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ” ואח”כ כתוב ” וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד”.
גם בעברית של היום יש למשל “חוק נכסי נפקדים”, שמתייחס לנכסיהם של אלו שעזבו את ישראל במהלך מלחמת העצמאות”
אז מילת היום היא –
פַקַד فَقَد – איבד
הביטוי שחרות הזכירה הוא:
אַלְמַאא’ אַרְחַ’ץ מַוְג’וּד וַאַעְ’לַא מַפְקוּד الماء أرخص موجود وأغلى مفقود – מים הם הזולים ביותר כשהם קיימים והיקרים ביותר כשהם חסרים.
השורש הערבי פ.ק.ד הוא שורש ספרותי שעוסק באובדן ובהפסד.
המקביל לו בעברית עוסק בפיקוד, פקודות, פקידוּת וגם בנפקדים, ובמשמעות זו אפשר למצוא את הקשר ביניהם:
* הפועל פַקַדַ فقد בבניין הראשון או אִפְתַקַדַ افتقد בשמיני – איבד, הפסיד
* מַפְקוּד مفقود, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – אבוד, חסר; מחוסל
* אַלְחַלַקַה אלמַפְקוּדַה الحلقة المَفْقُودة – החוליה החסרה
* אַלְאַסְרַא וַאלְמַפְקוּדִין וַגַ’רְחַא אלְחַרְבּ الأسرى والمَفْقُودين وجرحى الحرب – השבויים, הנעדרים ופצועי המלחמה
* הפועל תַפַקַּדַ تفقّد בבניין החמישי – חיפש, בדק; ערך ביקורת
* תַפַקֻּד تفقُّد, שם הפעולה/מצדר של הבניין – ביקורת, מִפְקַד נוכחות, מִסְדַּר צבאי, מַצָּבָה (של כוח אדם)
* זִיַארַה תַפַקֻּדִיַּה زيارة تفقّديّة – סיור (ביקור) ביקורת
* פֻקְדַאן فقدان – חוסר, העדר-
* פֻקְדַאנֶ אלְוַעְי فقدان الوعي – אובדן הכרה, או בשם המדעי: ערפול הכרה או חוסר הכרה
* פֻקְדַאנֶ אלסַּיְטַרַה فقدان السّيطرة – אובדן שליטה
* פֻקְדַאנֶ אלדַּ’אכִּרַה فقدان الذَّاكرة – אַמְנֶזְיָה (“(באנגלית: Amnesia; על פי האקדמיה ללשון העברית: “שִׁכָּחוֹן” ובשמה העממי “מחלת השכחה”) היא פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, הפוגעת בתפקוד האדם בתחומי חיים שונים. ישנם כמה וכמה מצבים רפואיים הכרוכים באובדן היכולת לזכור, מהם מצבים הנגרמים על ידי שימוש בחומרים שונים (צריכה של אלכוהול למשל, או קנאביס, וכן תרופות שונות. […]” ויקיפדיה)
* פַקִיד فقيد וברבים פֻקַדַאא’ فقداء – אבוד, נעדר; נפטר, מנוח
* פַקַד עַקְלֹה فقد عقله – איבד את השפיות, השתגע
=-=-=-=-=
רגע של עברית:
כולם לחזור לטירונות בבקשה (אם לא “עשיתם” צבא או טרם עשיתם – גם כדאי לקרוא):
– “חניך תורן, תן לי מַצֵּבַת כוח אדם!”
– “המפקד, המַצֵּבָה: 30 נוכחים, 2 במטבח, 5 בשמירות, 3 בכלא, 2 במחבוש, 3 בגימלים ואחד במרפאה”
אז בואו ניישר קו, בבקשה:
מַצֵּבָה היא האבן שמונחת על הקבר.
מַצָּבָה, או מַצֶּבֶת- (כוח אדם), כנסמך בסמיכות, היא פשוט צורת הנקבה של המילה הנפוצה מַצָּב.
לא אני המצאתי את זה; ככה זה אפילו בתנ”ך:
“וַיַּעֲנוּ אַנְשֵׁי הַמַּצָּבָה אֶת-יוֹנָתָן וְאֶת-נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמְרוּ עֲלוּ אֵלֵינוּ וְנוֹדִיעָה אֶתְכֶם דָּבָר. וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן אֶל-נֹשֵׂא כֵלָיו עֲלֵה אַחֲרַי כִּי-נְתָנָם יְהוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל” (שמואל א׳ יד, פסוק יב)
=-=
כותב לנו הקורא האדוק יאיר גולד:
בתנ”ך במספר מקומות נאמר שה’ “פוקד עוון אבות על בנים”. והדעות נחלקו כיצד לפרש את הפסוק. אחד הפירושים טוען לכך שה’ אינו משית את עוון האבות על הבנים. ולפירוש זה עוזרת הערבית: ה’ “מאבד” את העוון מהבנים.
זה היה הפוסט ה- 1,687 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
