מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק חיים גיא, שכתב לי:
"הגיעו אלי כמה סרטונים שלו ב-reels של פייסבוק שבכל אחד מהם הוא מדבר על מילה בערבית ועל אחיותיה ומקורותיה בשפות השמיות".
אז מילת היום היא –
לַפַט' لَفَظ – ביטֵּא, ביטא במילים, הגה, הביע; גירש, נידה מקרבו; נפח את נשמתו, הקיא, ירק, פלט
תזכורת: האות הערבית ט'א ظ נהגית כמו th (במילה the) גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d או z גרונית-נחצית.
חיים שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
Sijal Institute for Arabic Language and Culture
זהו בית ספר ירדני לשפות, עם 70,000 עוקבים, שכותב על עצמו:
Sijal is an institute of Arabic language and culture, offering outstanding instruction for students of Arabic at all levels.
הסרטון פורסם ב- 4.3.26 וכותרתו:
نختتم الموسم الثاني من سلسلة حكاية كلمة بتسليط الضوء على ظاهرة لغوية لربما تلفت نظر الكثير منّا، ألا وهي تقارب بعض الكلمات في لغاتٍ عدة بصوت لفظها ودلالاتها، ونطرح اليوم كلمة "أرض"، آملين أن يعم الخير على جميع سكّانها 
مع الدكتور عمر الغول
נסיים את העונה השנייה של הסדרה "סיפורה של מילה" עם הפניית אור הזרקורים על תופעה לשונית שאולי מושכת את תשומת הלב של רבים מאיתנו, שהיא קרבה של מספר מילים במספר שפות בצליל הגייתן ובמשמעותן. היום נציג את המילה "ארץ / אדמה / [כדור הארץ]", מתוך תקווה שהטוב ישרה על כל תושביה/תושביו
עם דוקטור עמר אלע'ול (פרופסור לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אלירמוכ בעיר אִרְבִּד בירדן)
أهلًا وسهلًا بكنّ وبكم، سيداتي وسادتي، في هذه الحلقة الجديدة من "حكاية كلمة".
نتأمّل معًا اليوم ظاهرةً صوتيةً لغوية لفتت نظر اللّغويين منذ زمن. لفتت نظر الجاحظ مثلًا في "البيان والتبيين".
وهو أنّ هناك في اللّغات ألفاظ تتشابه في الأصوات، وتشترك في لغاتٍ عدة، منها الألفاظ مثلًا المتعلّقة بالعلاقات القرابية الأساسيّة، كاللّفظة الدّالّة على الأمّ.
هذه اللّفظة، حيثما وردت في اللّغات، في أكثر اللغات، تتضمّن حرف الميم، ربّما لأنّ الطّفل، عند أوّلِ كلامِه، يبدأ بضمّ شفتيه، فيقول كلمات مثل ماما، لكن الكلمات الأخرى مثل أم و אימא و mother ومادر في الفارسية، و mutter في الألمانيّة، كلّها تتضمّن حرف الميم. فهذه الظّاهرة ربّما تكون مفهومة ولا حاجة للبحث فيها كثيرًا.
لكن لو ذهبنا إلى كلماتٍ أخرى، أكثر تعقيدًا، مثل كلمة أرض، تأمّلوا وتأملن معي كلمة أرض.
إذا ذهبنا إلى الأكاديّة، نجدها إرصيتو، والصّاد تقابل الضّاد. إذا ذهبنا إلى العبريّة وجدناها ארץ، والصّاد تقابل الضّاد. حتّى إذا ذهبنا إلى الآراميّة، سنجدها في الآراميّة القديمة أرقا، والقاف تقابل الضّاد. وفي الآراميّة المتأّخرة كالسّريانيّة، سنجدها أرعا، والعين تقابل الضّاد. فهذا التشابه لافت للنّظر.
لكن قائلًا قد يقول إن هذه اللّغات بنات عمومة، متقاربة، مفهوم أن تشترك في اللّفظة وفي دلالاتها. فنسألهم: ما العلّة إذًا أنّ هذه الكلمة، عندما نطّلع عليها في الإنجليزيّة، نجدها earth، لا تكاد تختلف عن الكلمة العربية أرض. بل ماذا تقولون في الكلمة نفسها، في الألمانية erde. في العربية أرض.
ما علّة هذا التّشابه؟ هل هي مصادفة؟ أمّا أنّ هذه الألفاظ ألفاظ – هذه هي إحدى النّظريّات – أنّها ألفاظ قديمة جدًّا جدًّا، بحيث اشتركت فيها معظم لغات العالم.
أم أن للمسألة تفسيرٌ آخر؟
ברוכים הבאים והבאות, גבירותיי ורבותיי, לפרק החדש הזה של "סיפורה של מילה".
נעיין היום יחדיו בתופעה פונטית לשונית, שמשכה את תשומת ליבם של (עניינה את-) הבלשנים מזמן. היא משכה את תשומת ליבו של אלג'אחט'*, למשל, ב(ספרו) "אלביאן ואלתביין" (צחות הלשון והפרשנות, בתרגום חופשי שלי. שלו).
ישנם בשפות ביטויים (מילים) שדומים בצליל והם קיימים במספר שפות, למשל הביטויים הקשורים ליחסי הקרבה הבסיסיים (במשפחה), כמו המילה שפירושה אימא.
המילה הזו, כשהופיעה בשפות, ברוב השפות, כוללת את האות (עיצור) מם, אולי כי התינוק, בראשית דיבורו, מתחיל עם כיווץ שפתיו והוא אומר מילים כמו "מאמא", אך המילים האחרות כמו אֻםּ (בערבית), אימא (בעברית), mother באנגלית, מודר בפרסית ו- mutter בגרמנית, כולן כוללות את האות מם. אולי התופעה הזו ברורה ואין צורך לדון בה בהרחבה.
אבל אם נעבור למילים אחרות, מסובכות יותר, למשל המילה אַרְץ' (ארץ, אדמה) – עיינו ועיינָּה איתי במילה ארץ'.
אם נעבור לאכדית, נמצא (נגלה שהמילה) היא ארציתו, כשהצאד (האכדית) מקבילה לצ'אד (הערבית). אם נעבור לעברית, נמצא שהיא ארץ, כשהצדי מקבילה לצ'אד. אפילו אם נעבור לארמית, נמצא שהיא בארמית קדומה ארקא, כשהקוף מקבילה לצ'אד. בארמית מאוחרת, כמו הסריאנית, נמצא שהיא ארעא, כשהעין מקבילה לצ'אד**. הדמיון הזה מושך את תשומת הלב.
אבל שואל (סקרן) יכול להגיד שאלו שפות בנות דודות, הן קרובות, וברור שהן חולקות את המילה הזו ואת משמעויותיה. אז נשאל אותם: מה הסיבה, אם כך, שהמילה הזו, כשנבדוק אותה באנגלית, נמצא שהיא earth, וכמעט שהיא אינה שונה מהמילה ערבית אַרְץ'. ומה תגידו על כך שהמילה הזו בגרמנית היא erde, ובערבית ארץ'.
מה הסיבה לדמיון הזה? האם מדובר במקריות? אחת התיאוריות גורסת שאלו מילים קדומות מאוד מאוד, ולכן רוב שפות העולם חולקות אותן.
ואולי יש לסוגיה הסבר אחר?
* "אבו עות'מאן עמר בן בחר אל-כינאני אל-בצרי (בערבית: أبو عثمان عمرو بن بحر الكناني البصري) המוכר בכינוי אל-ג'אחז (الجاحظ; תעתיק מדויק: אלג'אחט'; מילולית: בעל העיניים הבולטות, או המתרכזות) היה מלומד וסופר ערבי מהפופולריים ביותר מימי תור הזהב של האסלאם. נולד ב-776 ונפטר ב-868 או 869 בבצרה בימי הח'ליפות העבאסית. […]" (ויקיפדיה)
** הדיון הזה בדיוק מחזיר אותי 33 שנים אחורה, ללימודי תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ולשון עברית, שם למדתי שקיימים בשפות השמיות החילופים צ (ארץ) – צ' (ארץ') – ע (בארעא דמצרים) – ק (הארקה, חיבור קו החשמל לאדמה). הסוגיות הפונטיות האלה, ואחרות, הופיעו ב- 10 שנות פעילותי פה פעמים רבות
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/844320808625118
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי ל.פ.ט' עוסק בהגייה ובדיבור, אך גם בסוגים מגוונים של פליטות, ובכך הוא כמעט זהה לשורש העברית פ.ל.ט (עם שיכול עיצורים).
* הפועל לַפַטַ' لَفَظَ בבניין הראשון – מילת היום
* לַפַטַ' אַנְפַאסַהֻ لفظ أنفاسه / אלנַּפַסֶ אלְאַחִ'יר النّفس الأخير – שבק חיים, נשם את נשימתו האחרונה, מת (מיל': פלט את נשמותיו / את נשימתו האחרונה)
* לפטַ' אלְבַּלַדֻ אַהְלַהֻ لفظ البلد أهله – העיר פלטה את תושביה
* לַפְט' لفْظ וברבים אַלְפַאט' ألفاظ, או לַפְטַ'ה لفظة בנקבה וברבים לַפְטַ'את لفظات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגה, ביטוי, מילה, דיבור, מבטא, מבע
* לַפְטֶ' אלְגַ'לַאלַה لفظ الجلالة – שם הכבוד של אללה
* לַפְטִ'יּ لفظيّ – מילולי, בעל-פה (ולא בכתב), עם משמעות לשונית, קשור או מתייחס למבטא
* לַפְטַ'ן لفظًا או לַפְטִ'יַּן لفظيًّا – בעל-פה; באופן מילולי
* לַפְטַ'ן וַמַעְנַן لفظًا ومعنًى – כלשונו וכרוחו (משמעותו)
* לַאפֶט' لافِظ, בצורת הבינוני הפועל – מבטא; זורק, משליך
* מַלְפוּט' ملفوظ, בצורת הבינוני הפעול – הגוי, נאמר; מושלך, זרוק
* הפועל לַאפַט' لافَظ בבניין השלישי – דיבר עם-, הגה, אמר
* הפועל תַלַפַטַ' تلفّظ בבניין החמישי – הגה, אמר
* לֻפַאט' لُفاظ – זרוק, מושלך
* לֻפַאטַ'ה لفاظة – שאריות, פירורים שנופלים משולחן האוכל
* לַפִיט' لفيظ – זרוק, מושלך
התמונה: Kane Reinholdtsen
זה היה הפוסט ה- 3,129 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
