פורסם לראשונה ב- 22.10.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
אַכַּל הַםּ أَكَل هَمّ – דאג, לקח ללב
מיל’: אכל דאגה
זהו ביטוי שאני מכיר כ- 30 שנה, מאז התחלתי ללמוד ערבית מדוברת ברצינות.
תמיד תמהתי לגביו: אכל דאגה? איך אוכלים דאגה? בידיים? מוסיפים מלח? יש בזה כולסטרול? גלוטן? ואם אני בכלל טבעוני?
ואז עובדיה אמר לי שזה בכלל הַכַּל הַםּ هَكَل هَمّ, עם הא.
מה???
אז קודם כל בודקים מה המצב ברשת, דרך גוגל הנהדר:
האזכורים ברשת הם ביחס של 1 ל- 10 לטובת אכל: כלומר פי עשרה יותר אזכורים עם אלף (בדקתי את נטיות הפועל השונות, ואת “הם” מיודע ובלתי מיודע).
כל המילונים שברשותי מציינים רק את “אכל הם” על נטיותיו, ומתכחשים לגמרי לשורש הערבי ה.כ.ל, באשר הוא.
אבל זה עדיין לא מסביר את הביטוי, ואת שתי האופציות, כאשר ברור שהאותיות (עיצורים) אלף והא מתחלפות מבחינה פונטית; שתיהן עיצורים גרוניים, ובעברית המודרנית ההא בכלל מתה, לצד העין, המנוֹחה גם היא: הכל מבוטא כאלף: “התלבשת מאמם”, “תעביר לי את המְּאַדֵּק”, “אין אָליך!” וכו’.
והנה עוד סיפור, לפני שנמשיך:
זכורני שבשירות החובה שלי הפנו אותי באיזה בסיס ל”מבנה היְאוּדי”.
לא הבנתי למה יש בבסיס צבאי מבנה יהודי, פרט לבית כנסת, אבל הם בכלל התכוונו למבנה ייעודי (כלומר מבנה בו עוסקים במלאכה הייעודית של הבסיס בניגוד למבנה המנהלה).
כמה שבועות קודם לכן, בדקה וחצי שהייתי בקורס קצינים (עד שנקעתי את הרגל והודחתי), דיברו בבה”ד 1 בלי סוף על “אות הקלה”. חייבים לעבור, או לקבל, את “אות הקלה”.
קודם כל, מזל שהבנתי שזה עם קוּף, שכן מה ל- כלות ולבה”ד 1?…
שנית, שמחתי מאוד, לרגע, לדעת שבקורס כה קשה ותובעני רוצים להקל עלי…
שלישית, רק כשלקחו אותנו לשדה מטווחים, הבנתי שמדובר ב… “אות הקַלָּע”.
העברית המודרנית אינה הוגה קוף כמו שצריך, אינה הוגה דגשים כמו שצריך והיא, כלומר דובריה, הרגו לגמרי את העין, שכן היא “מסמלת מזרחיות משוקצת ושנואה”.
אחרי הסטייה שלי מנושא הפוסט, נחזור לשולחן האוכל לאכול קצת דאגות.
אז אכל הם או הכל הם?
מה עושים במקרה כזה? כולכם כבר יודעים: פונים לדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
ואלו התגובות העיקריות שקיבלתי, כולן נכתבו בערבית, התרגום הוא חופשי, והוא שלי:
* כתבה לנו Caroline Awad:
זה תלוי באזור: בירדן, בסוריה וחלקים מהאזור שלנו אומרים לַא תַאכֹּל הַםּ لا تاكل هم. היא עצמה אומרת: תַהְכֹּלֶש הַםּ تهكلش هم.
* אחמד אבו אלאיהם احمد ابو الأيهم כתב:
נראה ש- הַכְּלַאנֶ אלְהַםּ هكلان الهم הוא המקור: הַכַּל הַמֹּה هكل همه.
* צַדְרֶ אלדִּין טִיבִּי صدر الدين طيبي כתב:
באזורנו אומרים לא תַהְמַל הַםּ لا تهمل هم או: מַתַהְמֹלֶש הַםּ متهملش هم.
* כתבה Reem Masarweh:
אני סבורה שמי שאומר לא תהמל המ טועה.
הכוונה בביטוי היא לנחם או להרגיע, לכן יש לומר: לַא תִחְמֶלֶ אלְהַםּ لا تحمل الهم, שכן איננו מעוניינים שהאדם “יישא את הדאגה”.
* כתבה Allegra Jacob-Shahin:
יש אזורים בהם אומרים: מא תְשִיל הַםּ ما تشيل هم או מא תַעְתֶל הַםּ ما تعتل هم.
* כתבה Homa Jamshidi:
לא תאכל הם لا تاكل هم נמצא בשימוש באזורנו, בירדן ובחלקים של סוריה ולבנון
לא תהכל הם لا تهكل هم ו- לא תעתל הם لا تعتل هم ייחודיים ללבנון.
כולם באותה המשמעות.
* כתבה Leena Atamna:
במשולש אומרים הַאמֶל הַמֹּה هامل همه, אחרים אומרים הַאכֶּלֶ אלְהמ هاكل الهم.
* וכתב נבּיל אבו חמד نبيل أبو حمد:
אני משער שהמקור הוא הביטוי לַא תַחְמֶלֶ אלְהַםּ עַלַא כַּאהִלִכַּ لا تحمل الهم على كاهلك (אל תישא את הדאגה על כתפייך/עורפך) ואולי מהמילה כאהל נוצר השיבוש.
במדוברת אומרים גם: חַאמֶלֶ אלְהַםּ עַלַא טַ’הְרֹה حامل الهم على ظهره או חאמלֶ אלדֻּנְיַא עלא כְּתַאפֹה حامل الدنيا على كتافه.
בקיצור, בשלב הזה אני מודאג יותר מאשר הייתי קודם…
=-=-=-=
השורש הערבי א.כ.ל (בגזרת פ’ המזה) עוסק, באופן לא מפתיע, באוכל ובאכילה, והוא עמוס מילים וביטויים:
* הפועל אַכַּל أكل בבניין הראשון – אכל; ספג; ניצח במשחק; איבר בגוף שגורם תחושת צורך בגירוד
* אַכֶּל أكل, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אכילה (כשם פעולה); אוכל (כשם עצם)
* אַכְּלֶה أكلة, צורת שם הפעולה בנקבה – אכילה (אחת. כשם פעולה); סעודה, ארוחה; תבשיל
* הפועל אַכַּّל أكّل בבניין השני, גם בצורה המדוברת וַכַּّל وكّل – האכיל. בספרותית גם: סכסך
* אַאכִּל آكِل, בספרותית, צורת הבינוני הפועל של הבניין, לא בשימוש יומיומי, ודאי לא כפועל בנטייה – אוכֵל
* אַאכִּלֶ אללֻּחוּם آكِل اللّحوم – קרניבור, אוכל בשר
* אַאכִּלֶ אלנַּבַּאתַאת آكِل النّباتات, וגם נַבַּאתִיּ نباتيّ – צמחוני, “אוכל צמחים”
* אַאכִּלֶ אלנַּמֶל آكِل النّمل – דוב נמלים
* מַאכֶּל ماكل, במדוברת, בצורת בינוני פועל חריגה מאוד לבניין, עם מם בהתחלה – אוכֵל
* מַאכֶּל הַוַא ماكل هوا – אוכל חרא (מיל’: אוכל אוויר)
* מַאְכּוּל مأكول, בצורת הבינוני הפעול, כפועל – אכול
* מַאְכּוּל مأكول וברבים מַאְכּוּלַאת مأكولات, כשם עצם – מזון, אוכל
* אַלְעַצְפֶ אלְמַאְכּוּל العصف المأكول – עלי צמחים (או קש) אכולים על ידי חרקים מזיקים. זהו ביטוי שחותם את סורת הפיל בקוראן ומתייחס לכישלון של צבאות גדולים, ומכאן:
* מַעְרַכַּתֶ אַלְעַצְפֶ אלְמַאְכּוּל معركة العصف المأكول – כינויו של מבצע “צוק איתן” (2014) בפי תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה, גדודי עז אלדין אלקסאם
* הפועל הספרותי אַאכַּלַ آكل בבניין הרביעי – האכיל; סכסך; עץ שהניב פרי
* הפועל תְאַכַּّל تأكّل בבניין החמישי – נאכל; נרקב; העלה חלודה, השתפשף; “נאכל”
* הפועל הספרותי תַאַאכַּלַ تآكل בבניין השישי – התפורר, התבלה, התאכל
* תַאַאכֻּל تآكُل, שם הפעולה של הבניין – קורוזיה, התבלות
* תַאַאכֻּלֶ אלְאֻג’וּר تآكل الأجور – שחיקה בשכר
* תַאַאכֻּלֶ אלשַּוַאטִא’ تآكل الشّواطئ – סחף חופים
* מֻתַאַאכִּל متآكل, בצורת הבינוני הפועל – שחוק, בלוי, מפורר
* הפועל אִנְאַכַּל انأكل בבניין השביעי – נאכל
* הפועל הספרותי אאְתַכַּל ائتكل בבניין השמיני – החליד, התפורר, אוכַּל
* אאְתִכַּאל ائتكال, שם הפעולה של הבניין – איכול על-ידי חלודה, קורוזיה
* מַאְכַּל مأكل וברבים מַאַאכֶּל مآكل – מאכל; אוכל, מזון
* אַכַּّאל أكّال, במשקל בעלי המלאכה – אכלן, זללן
* אַכַּלַ עַלַיְהִ אלְוַקְתֻ וַשַרִבַּ (ספרותית) أكل عليه الوقت وشرب – אבד עליו הכלח, התיישן מאוד; האריך ימים (מיל’: אכל אותו הזמן ושתה)
* אַכַּלֶ אלְאַחְ’צַ’ר וּאלְיַאבֶּס أكل الأخضر واليابس – לא השאיר כלום, לקח הכל, חיסל הכל, הרס הכל (מיל’: אכל גם את [העשב] הירוק וגם את היבש)
* אַכַּלֶ אלְבֵּיצַ’ה וּקִשְרֶתְהַא أكل البيضة وقشرتها – כנ”ל (מיל’: אכל גם הביצה וגם את קליפתה)
* אַכַּלֶ אלטַּעֶם וּחִ’רִי עַלַא אלסִּנַּארַה أكل الطّعم وخري على السّنّارة – אדם פיקח שאינו נופל בפח שטומן לו יריבו (מיל’: אכל את הפתיון וחרבן על החכה)
* אַכַּל בַּהְדַלֶה أكل بهدلة – הושפל, התבזה (מיל’: אכל ביזיון)
* אַכַּל חַ’אזוּק أكل خازوق – “נדפק”, “אכל אותה” (מיל’: “אכל”/חטף שיפוד עינויים שמוחדר לגוף דרך פי הטבעת)
* אַכַּל רַאסֹה / מֻחּ’ֹה أكل راسه / مخّه – בלבל לו את השכל/המוח, “אכל לו את הראש”, “חפר” לו (מיל’: אכל את הראש / המוח שלו)
* אַכַּל הַוַא أكل هوا – פטפט לריק, “טחן מים”; אכל מרורים, “אכל חרא” (מיל’: אכל אוויר)
* אַעְטִי אלְחֻ’בֶּז לַלְחַ’בַּאז וּלַוְ אַכַּל נֻצֹּה أعطي الخبز للخبّاز ولو أكل نُصّه – תן את הלחם (הבצק) לאופה גם אם הוא יאכל את חציו. מקור הפתגם בתקופה בה אנשים היו מכינים בצק בבית, אך היו נותנים אותו לאפייה במאפייה השכונתית, בה, לעיתים, האופים היו גונבים קצת מהבצק ללחם של עצמם. המשפט החכם הזה אומר שעדיף לתת עבודה קשה או מסובכת לאנשי מקצוע ולא להסתמך על כישורינו.
=-=-=-=
אִנִּי אֻכִּלְתֻ יַוְםַ אֻכִּלַ אלתַּ’וְרֻ אלְאַבְּיַץ’ إنّي أُكلتُ يوم أُكِل الثّور الأبيض! – נטרפתי ביום בו נטרף השור הלבן
מה???
המטתי את האסון והצרה על עצמי – זהו התרגום הבלתי מילולי של הפתגם.
הקשיבו לסיפור הבא, הלקוח מקובץ סיפורי המְשָלים “כַּלִילַה וַדִמְנַה” (המקור הוא פנצ’טנטרה ההודי):
היה היו ארבעה שוורים: לבן, אדום, צהוב ושחור. הם היו שייכים לפיל, אך הוא מת והם חיפשו לעצמם בעלים חדשים.
הם נכנסו ליער בו חיו טרם שִעְבּד אותם הפיל, וחיפשו את המלך החזק והעשיר ביותר.
לפתע שמעו שאגה שזעזעה את היער. הם שמחו, כי סברו שמצאו מישהו עצום וכביר. הם חשו לעבר האריה והפכו לרכושו.
האריה ציווה עליהם להעביר אותו את הנהר מהחלק העני של היער לחלק העשיר, והם עשו זאת בשמחה בהשתמשם בכוחם הפיזי הרב.
ביום למחרת האריה היה רעב. השור השחור רץ לעברו ואמר: “אדוני, בוא אכול איתנו, האחו עשיר וטעים”.
האריה ענה לו כי הוא דואג לאחו ואינו רוצה שייכנסו אליו פולשים, אך השור הלבן מושך הרבה תשומת לב.
האריה החליט לאכול את השור הלבן כדי להגן על האחו מציידים, וסיכם עם השור השחור שיספרו לשני השוורים האחרים שהלבן אבד או נהרג.
האריה קפץ על השור הלבן וטרף אותו, כאשר השחור מביט במעשה.
עם חלוף הימים השוורים שכחו את אחיהם הלבן.
באחד הימים האריה סיפר לשור השחור, שבעברו נהג לטרוף שוורים אדומים בשל צבע עורם ובוהק מופעם. בשל החשש שאריה אחר יחשוק בשור האדום, כמותו, הוא החליט לטרוף את השור האדום, שכן רעבו גבר עליו.
השור השחור מיהר להסכים עם האריה והחיש בו לאכול את השור האדום.
הימים חלפו, והאריה אמר לשור השחור שהאחו מידלדל והם הופכים לעניים, ולכן הוא יאכל את השור הצהוב, שהיו לו גם פרות בנות-זוג, ואז יאפשר לשור השחור לקבל את הפרות שלו (של הצהוב). השור השחור שמח מאוד, והאריה טרף את השור הצהוב.
יום אחד בא האריה לשור השחור ואמר לו שהוא והגורים שלו רעבים. הוא שאל אותו אם הוא טעים, והתנפל עליו כדי לאכול אותו.
ואז השור השחור צעק: נטרפתי כבר ביום בו נטרף אחי השור הלבן!
(התרגום שלי, שָלֵו. התרגום חופשי)
=-=-=
לגבי הַםּ, היה לנו פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Maayan Gal:
אז מילת היום היא –
שַדֶּ אלְהִמֶּה شَدّ الهِمّة – שינס מתנים, אזר אומץ, הפגין מרץ
הפוסט היום יתמקד בשורש הערבי המהמם ה.מ.ם (בגזרת הכפולים), העוסק בעיקר בהתעניינות ובחשיבות, אך לא נזניח גם את הפועל שהופיע במילת היום:
* שַדּ شَدّ, בבניין ראשון – קשר, רתם; חיזק
* הפועל הַמּ همّ בבניין הראשון והפועל הספרותי אַהַמַּ أهمّ בבניין הרביעי – עניין את- ב-, משך את תשומת לבו של-; הדאיג, ציער
* מֻהִםּ مهمّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – חשוב, רציני; מעניין
* אֶלְמֻהִםּ المهمّ, במדוברת – העיקר, מה שחשוב; בקיצור (נאמר תוך כדי דיבור)
* מֻהִמֶּה مهِمّة וברבים מֻהִמַּאת مهِمّات או מַהַאםּ مهامّ, צורת הבינוני הפועל בנקבה – תפקיד, משימה, מטלה; ברבים גם: ציוד; מיל’: חשובה (כשם תואר)
* הפועל אִהְתַםּ פִי اهتمّ في בבניין השמיני – התעניין ב-; התחשב ב-
* מֻהְתַםּ مهتمّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מתעניין
* אִהְתִמַאם اهتمام, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התעניינות, תשומת-לב
* מֻתִ’ירֶ אלִאהְתִמאם مثير الاهتمام, בספרותית – מעורר עניין, מעניין. במדוברת מעניין זה פשוט חִלוּ حلو (מתוק, יפה)
* הַאםּ هامّ, צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון, שאינו בשימוש כבניין נוטה – חשוב
* הַםּ همّ וברבים הֻמוּם هموم, צורת שם הפעולה של הבניין הראשון – דאגה; עצבות
* הִמֶּה هِمّة, היא מילת היום, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – מרץ, שאיפה, רצון עז, תקיפות, זריזות, אמביציה, יוזמה, תנופה, התלהבות
* כִּיףֶ אלְהִמֶּה? كيف الهِمّة – מה העניינים? (מיל’: איך המרץ/התלהבות?)
* הַמַּאם همّام, במשקל בעלי המלאכה – תקיף, בעל מרץ (וגם שם פרטי של גבר)
* וַלַא יְהִמַּכּ! ولا يهمّك – אל תדאג, שלא ידאיג אותך
שיהיה יום מצוין,
ואם יורשה לי, ברוח הפוסט, להוסיף למשפט המיתולוגי של סוניה אמא של בנצי בסרט “ספיחס”:
“בנצי, תעשה לי רק טובה, שלא תשתה לי שם חשיש!”
את התוספת שלי: “ואל תאכלו דאגות!”
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
