פורסם לראשונה ב- 26.7.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה ביקשה שנקדיש פוסט לביטוי סְח’וּנְיַּה דֶל מוֹת – חום מוות.
אז מילת היום היא –
אֶלְמַיֶּ אלסַּאחְ’נֶה المَيّ السَّاخْنة – הסחנה
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
“מה הקטע?”, אתם ודאי שואלים.
זו לא המילה שחיה ביקשה.
אז חיה ביקשה מילה במרוקאית, והדף שלנו מתמקד בשפה המדוברת של אזורנו, מקסימום מצרים.
לגבי הסחנה, יש הסבר בהמשך.
היה לנו פוסט על הנושא בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Afik Yael, שכתב לנו:
כתוב על דוד המלך בספר מלכים: “וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת, וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ”
כאשר רוב האנשים שומעים שאבישג השונמית שימשה “סוכנת”, הם מניחים שהיא הייתה זונה, כשבעצם, על מנת להבין את משמעות המילה עלינו לפנות אל הערבית, ובאופן ספציפי, אל השורש ס.ח’.נ, שמשמעותו חום. כך שבעצם, אבישג חיממה את דוד המלך בלילות, ולא הייתה זונה, וכן רשום אחר כך “והמלך לא ידעה”.
אז מילת היום היא –
סֻחֶ’ן או סֻח’ֹן سخن – חם, חמים
השורש הערבי ס.ח’.ן עוסק בחום, בעיקר של מים או חום גוף:
* הפועל סַחַ’נַ سخن בבניין הראשון בספרותית – היה חם; (אדם) סבל מחום או קדחת
* סַאחֶ’ן ساخن וברבים סֻחַּ’אן سخّان, צורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – חם; סובל מחום, קודח; חולה
* סֻח’וּנַה سخونة – חום, קדחת
* הפועל סַחַּ’נ سخّن בבניין שני או אַסְחַ’נַ أسخن בבניין הרביעי – חימם (מים); גרם לחום או קדחת
* סַחַּ’אן سخّان וברבים סַחַּ’אנַאת سخّانات, במשקל בעלי המלאכה – דוד חימום, בוילר; גייזר, מעיין זונֵק. נקרא גם פַוַּארַה חַארַּה فوّارة حارّة – מזרקה חמה
* סַחַּאן גַהְוַה (קהוה) سخّان قهوة הוא תרמוס לקפה בפי בדואֵי מדבר יהודה
מתי בפעם האחרונה ביקרתם בגן השלושה, המוכר יותר בשמו “הסחנה”? אז חברים, מקור השם בערבית, ויש לכותבו כך:
אַלְמִיַאה אֶלסַּאחְ’נֶה المياه السّاخنة – המים החמים (זו הדרך הספרותית. ביטוי היום – במדוברת), כלומר מדובר במעין של מים חמים.
אגב, הקורא @zrubavel ikhilov כתב לנו בזמנו:
“אנסה להתקיל אותך במשהו לא מקובל:
אני לא מכיר בסחנה מים חמים, להיפך – הם קרים כקרח. לעומת זאת יש באמצע הסחנה במה (כמו במה של הופעות). בתורכית במה זה Sahne, ולפי הצליל זו מילה תורכית ממוצא ערבי. מתחבר למשהו? הרי התורכים היו בסחנה כמה שנים”.
חייבים להגיב על אמירה כזו:
קודם כל, אני “מת” עליה! מכיוון שהיא מקורית ואפילו מהפכנית, ובעיקר – לשונית.
אכן, בטורקית סהנה היא במה, והמקור הוא אכן ערבי: צַחֶן صحن, צלחת (שני הצלילים הערביים המקוריים עברו שינוי וריכוך במעבר לטורקית).
שנית, לא מצאתי סימוכין לגרסה זו (אם כי גם לא מצאתי משהו שסותר אותה לגמרי).
שלישית, בכל המקומות כתוב שהמים בסחנה, כל השנה, הם בטמפ’ של 28 מעלות. לא הייתי שם עשרות שנים, כך שאין לי מושג מה המצב בפועל.
=-=-=
ואם אתם מרוקאים, או שמעתם מרוקאים, אז הם קוראים לימי שרב: סְח’וּנְיַּה דֶל מוֹת – חום מוות,
ולחמין המרוקאי קוראים סְחֵ’ינַה, או בשמה המלא: סח’ינה מַעְ’רִבִּיִּה سخينة مغربيّة (מרוקאית).
פגשנו פה בעבר את המילה שוֹבּ شوب, שפירושה גם חם, אולם היא במדוברת והיא מתייחסת למזג אוויר. כמו כן, פגשנו את חַארּ حارّ, שהיא מילה ספרותית שפירושה גם כן חם, או חריף, אולם היא תתייחס לכל דבר חם בעולם, בעוד שהשורש של היום עוסק בעיקר במים או בחום גוף.
האם העיר סח’נין קשורה לנושא?
מסתבר שהשם הערבי של העיר הוא התפתחות פונטית בלבד של השם העברי הקדום “סוכנים”. היה במקום ישוב קדום עוד טרם התבססות הישוב הערבי.
בכל מקרה, השם הערבי אינו קשור לחום.
=-=-=-=
ועכשיו לדבריו היפים של אפיק:
אפיק קושר בין המילה התנ”כית סוכנת, מהשורש העברי ס.כ.ן, למילת היום בערבית, שהשורש שלה ס.ח’.ן.
ראשית, כף עברית אינה “מתכתבת” מבחינה אטימולוגית (גזרונית, של מוצא המילים) עם העיצור הערבי ח’, וזאת למרות הזהות בצליל (כאשר הכף העברית אינה דגושה). מקרה מפורסם בו יש “התכתבות” כזו הוא ההקבלה בין א.ר.ח’ הערבי, הקשור לתאריכים ולהיסטוריה, ובין… א.ר.ך העברי, במילה תאריך, שהיא ערבית במקור.
בנושא זה גורס ויקימילון:
“מערבית: تاريخ (תאריח’), במקורה מהשורש השמי “ו־ר־ח” (י־ר־ח) שמשמעותו “חודש”. המילה קיבלה מבנה עברי, כמו משקל תַּקְטִיל לשרש א־ר־ך, על אף שאין קשר ידוע בין השורש למילה זו”.
השורש העברי ס.כ.ן עוסק בסַכָּנות ובסוכנים וסוכנויות, אבל לא בחום.
שנית, מילון אבן-שושן מפרש את סוכנת התנ”כית בפירושים די מודרניים, ומוכרים, של המילה סוכן. אגב, “זונה” אינה אחת מהם, לפחות לא במילון זה.
שלישית, השורש של היום קיים יפה מאוד בעברית בשורש הזהה לו ש.ח.ן:
אקלים שָחוּן, או מזג אוויר שחון, מאופיינים ביובש ובחום עז, ומכת השחין, מעשר המכות, מאופיינת בדלקות קשות בגוף, ודלקות, כשמן כן הן: בוערות ושורפות.
אם כן, ייתכן שהפרשנות שאפיק מביא, שאין לי מושג מאיפה היא שכן הוא לא ציין זאת, מתבססת על פרשנות עממית של המילה, ולא מדעית-בלשנית.
בזמנו כתבו לנו, שזו גרסה שמקובלת גם על רד”ק (רבי דוד בן יוסף קמחי (רד”ק) (1160–1235) היה ראשון [ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד], מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית).
מגיב נוסף כתב לנו, שבספר “תנ”ך עכשיו” של מאיר שלו מוזכר עניין ה”סוכנת” במובן “מחממת”, והוסיפו שהספר המעניין מציע פרשנויות עממיות למילים.
מגיב אחר כתב ש-: “אם ההגדרה של סוכנת היא “אמצעי חימום”, לא היה צריך לכתוב ”ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך”, שהרי ההגדרה של סוכנת, לפי אפיק, היא אחת שיושבת בחיקו ומחממת”.
וזו גם תגובה שקיבלנו: “במקרים כאלה אני אוהב לפנות לפרשן הקדום ביותר של התנ״ך, יונתן בן עוזיאל. ובכן הוא מתרגם את סוכנת כ״קריבא״ ואת ״חם לאדוני המלך״ הוא מתרגם כ- ״ותשחן לרבוני למלכא״. אם כן, לפי הפרשן האותנטי ביותר אין קשר בין סוכנת לסח׳ן”.
שנהיה בריאים ושיהיה קריר וצונן!
צילום: יוליה אילת (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
