מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא משה סלמון.
אז מילת היום היא –
וִקֶח وِقح, בספרותית וַקִח وَقِح, או וַקִיח وقيح או וַקַאח وقاح – חצוף, חסר בושה, עז מצח
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Y8Mpa
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
משה שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון אינו מופיע בשום חשבון שלו ברשתות החברתיות (בעיה מוכרת אצל אשרף), אז הוא יעלה לפוסט זה בהמשך.
בסרטון אשרף קורא מכתב שהגיע אליו (או למישהו/מקום אחר, לא יודע…).
צביה, 32 סנה, תקול: תקדם לי אלשאב, 44 עאם, צידלאני, מטלק, מע ולדין.
כאן בינאתנא קבול ורצ’א, ואעג’בת פיה ואעג’ב פי. וכנא מתפקין תקריבן עלא אלח’טובה ועלא כל שי, ולכן אמה אח’דתני ע ג’אנב וקאלת לי: “אנא רח אכון מעאכי יא בנתי וקחה, איה, צריחה. אחנא נאס מן אלטבקה אלפוקא, בדנא ואחדה מן אלטבקה אלפוקא, כמאן, אלטבקה אלעליא יעני (עושה סימן של כסף), פאנת מא בתלאאמי בנתי”.
יא חראם. ואללה?
שו כנת יעני בדכ תטלעי מעהא כורפית יעני? ג’איה תחקקי אחלאמכ ענדהא יעני מת’לן?
אנת שו ביהמכ? אנת ביהמכ מן אלחזמה עוד ואלבאקי תנתעה אלקרוד.
זמאן אלמאדיאת, יא אחים שלי.
אללה יופקכ, ח’רבת אלג’יזה, צ’יעת אלבנת.
טיב מא אבנכ מאהו ענדה ולדין, יעני הי בדהא תשתע’ל שטאפה, איה, ח’דאמה.
صبيّة، ٣٢ سنة، تقول: تقدّم لي الشّابّ، ٤٤ عام، صيدلاني، مطلّق، مع ولدين.
كان بيناتنا قبول ورضا، وأُعجبت فيه وأُعجب في. وكنّا متّفقين تقريبًا على الخطوبة وعلى كلّ شي، ولكن أمّه أخدتني ع جانب وقالت لي: “أنا رح أكون معاكي يا بنتي وقحة، ايه، صريحة. احنا ناس من الطّبقة الفوقة، بدّنا واحدة من الطّبقة الفوقة، كمان، الطّبقة العليا يعني (يؤشر بيده على الفلوس)، فانت ما بتلائمي، بنتي”.
يا حرام. والله؟
شو كنت يعني بدّك تطلّعي معها كورفيت يعني؟ جاية تحقّقي أحلامك عندها يعني مثلًا؟
انت شو بيهمّك؟ انت بيهمّك من الحزمة عود والباقي تنتعه القرود.
زمان المادّيّات، يا אחים שלי.
الله يوفّقك، خربت الجيزة، ضيّعت البنت.
طيّب ما ابنك ماهو عنده ولدين، يعني هي بدّها تشتغل شطّافة، ايه، خدّامة.
בחורה, בת 32, אומרת (כותבת): גבר בן 44, רוקח, גרוש עם שני ילדים, ביקש את ידי.
היו בינינו קבלה והסכמה, הוא מצא חן בעיניי ואני בעיניו. כמעט וסגרנו את האירוסין ואת הכל, אך אמו לקחה אותי לצד ואמרה לי: “אני אהיה אתך, בתי, חצופה (אומר בכוונה, בהומור, ואז משנה), אה, כנה. אנו אנשים מהמעמד הגבוה, ואנו רוצים מישהי שהיא גם מהמעמד הגבוה, כלומר העשירון/מעמד העליון (עושה סימן של כסף בידיו), ואת לא מתאימה לכך, בתי”.
אוי, באמת?
(פונה לאמא) וכי מה חשבת, שתוציאי ממנה (שברולט) קורבט? את באה להגשים את חלומותייך אצלה?
מה אכפת לךְ? לך חשוב שתהיה חתונה*.
זהו הזמן החומרי, אחים שלי.
(פונה שוב לאמא) שתהיי לי בריאה, הרסת את הנישואין, איבדת את הבחורה.
הרי לבן שלך יש שני ילדים, שהיא תהיה המנקה שלו (אומר בכוונה, ואז משנה), אה, משרתת.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* הוא מתייחס לפתגם:
בִּדְּנַא מִנֶ אלְחִזְמֶה עוּד וּאלְבַּאקִי תִנְתַעּה אלֶקְרוּד بدّنا من الحزمة عود والباقي تنتعه القرود – אנו רוצים מקל אחד מערמת / צרור / צבר המקלות ואת השאר יחטפו הקופים.
המובן: זו הבחירה שלנו לנישואין ותעזבו אותנו בשקט.
הסבר שמצאתי ברשת: לדוגמה, בחור מבקש ידה של בחורה, ואז בא מישהו ואומר לו שאחיה של הבחורה או אביה אינו איש טוב. הפתגם הוא התשובה של החתן המיועד, שאומר: היא האישה שאני רוצה ולא מעניין אותי אף אדם אחר.
=-=-=-=
השורש הערבי ו.ק.ח (בגזרת פ”ו) עוסק בחוצפה:
* הפועל וַקִחַ وَقِحَ או וַקֻחַ בבניין הראשון, וגם תַוַקַּחַ توقّح בחמישי, תַוַאקַחַ تواقح בשישי ו- אִתַּקַחַ اتّقح בשמיני – היה חצוף וחסר בושה, התחצף
* וַקַאחַה או קִחַה, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – חוצפה, עזות מצח, מצח נחושה
צילום: Gwendal Cottin
זה היה הפוסט ה- 2,147 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
הפוסטים שלנו מתפרסמים גם באתר שלנו, “ערביט”, שפתוח וזמין בכתובת:
https://arabit.me/
ואנו באופן “שלדי” גם בטוויטר:
https://twitter.com/arabytt
