פורסם לראשונה ב- 2.9.20
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi, עם קרדיט ל @Shuli Bar.
אֻעְ’נִיֶת חַטִ’ירֶתֶ אלְחַיַוַאנַאת أغنية حظيرة الحيوانات – שיר מכלאת החיות
כן, מדובר בסוג של גרסה ערבית של “לדוד משה הייתה חווה” Old MacDonald Had a Farm, אז אולי עדיף לתרגם: שיר חוות החיות, אולם חט’ירה אינה חווה. חווה היא מַזְרַעַה.
אגב, השיר המקורי, שהוא אמריקאי משנת 1917, נקרא בערבית – אתם יושבים? – أولد ماكدونالد هاد اه فارم אולד מאכדונאלד האד אה פארם.
חַטִ’ירַה (חדירה) حَظِيرَة וברבים חַטַ’אאֶר حظائر – מכלאה, בעיקר של צאן, דיר; מקום מגודר; מוסך
תזכורת: האות הערבית ט’א ظ נהגית כמו z גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע כמו d גרונית-נחצית.
زرنا حظيرة حيوانات
شفنا فيها ثلاث بقرات
كيف بتحكي البقرة؟
ما ما؟ بق بق؟ مو مو؟
مو مو هون، مو مو هناك
عمّي عنده ثلاث بقرات
بياكلهم أطيب علفات
زرنا حظيرة حيوانات
شفنا فيها ثلاث جاجات
كيف بتحكي الجاجة؟
ما ما؟ مو مو؟ بق بق؟
بق بق هون، بق بق هناك
عمّي عنده ثلاث جاجات
بياكلهم أطيب حبّات
زرنا حظيرة حيوانات
شفنا فيها ثلاث معزات
كيف بتحكي المعزة؟
مو مو؟ بق بق؟ ما ما؟
ما ما هون، ما ما هناك
عمّي عنده ثلاث معزات
بياكلهم أطيب عشبات
זרנא חט’ירת חיואנאת
שפנא פיהא ת’לאת’ בקראת
כיף בתחכי אלבקרה?
מא מא? בק בק? מו מו?
מו מו הון, מו מו הנאכ
עמי ענדה ת’לאת’ בקראת
ביאכלהם אטיב עלפאת
זרנא חט’ירת חיואנאת
שפנא פיהא ת’לאת’ ג’אג’את
כיף בתחכי אלג’אג’ה?
מא מא? מו מו? בק בק?
בק בק הון, בק בק הנאכ
עמי ענדה ת’לאת’ ג’אג’את
ביאכלהם אטיב חבאת
זרנא חט’ירת חיואנאת
שפנא פיהא ת’לאת’ מעזאת
כיף בתחכי אלמעזה?
מו מו? בק בק? מא מא?
מא מא הון, מא מא הנאכ
עמי ענדה ת’לאת’ מעזאת
ביאכלהם אטיב עשבאת
ביקרנו במכלאת חיות
ראינו בה שלוש פרות
איך עושה (מדברת, במקור) פרה?
מה מה? בק בק? מו מו?
מו מו פה, מו מו שם
לדוד שלי יש שלוש פרות
הוא מאכיל אותן את המספוא הטוב ביותר
ביקרנו במכלאת חיות
ראינו בה שלוש תרנגולות
איך עושה (מדברת, במקור) תרנגולת?
מה מה? מו מו? בק בק?
בק בק פה, בק בק שם
לדוד שלי יש שלוש תרנגולות
הוא מאכיל אותן את הגרעינים הטובים ביותר
ביקרנו במכלאת חיות
ראינו בה שלוש עיזים
איך עושה (מדברת, במקור) עז?
מו מו? בק בק? מה מה?
מה מה פה, מה מה שם
לדוד שלי יש שלוש עיזים
הוא מאכיל אותן את העשבים הטובים ביותר
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
השורש הערבי הספרותי ח.ט’.ר עוסק בהגבלה, במניעה ובאיסור, ומכאן הקישור למכלאות למיניהם.
הוא מתכתב עם השורש הערבי “האח” ח.צ.ר (מצור וכד’), ושניהם מתכתבים עם העברית, בה הם מופיעים במילה… חָצֵר.
* הפועל חַטַ’רַ حَظَرَ בבניין הראשון – מנע, אסר; בנה מכלאה, כלא את הצאן במכלאה
* חַטְ’ר حظْر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מניעה, איסור
* חַטְ’רֶ / מַנְעֶ אלתַּגַ’וֻּל حظر/منع التّجوّل – עוצר (מיל’: איסור שוטטות)
* חַטֶ’ר בַּחְרִיּ حظر بحريّ – מצור ימי
* מַחְט’וּר محظور, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – אסור (שם תואר); איסור הלכתי (שם עצם)
* מַחְט’וּרַאת محظورات, ברבים – דברים או מעשים אסורים הלכתית
* מִנְטַקַה מַחְט’וּרַה منطقة محظورة – אזור שהכניסה אליו אסורה
* רַקֶם מַחְט’וּר رقم محظور – מספר חסום
* הפועל חַטַּ’רַ حظّر בבניין השני – אסר בחומרה
* הפועל אִחְתַטַ’ר احتظر בבניין השמיני – הקים מכלאה לצאן
* חִטַ’אר حِظار – מכלאה, מקום מגודר; גדר
בתמונה: טלה שמנסה לחזור לאמא שלו, המובלת יחד אתו לשחיטה
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.