מניאקים

מניאקים
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מניאקים

מניאקים

מניאקים

פורסם לראשונה – 1.9.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה רצתה שנתייחס לשמה של סדרת הטלוויזיה החדשה “מנאייכ”, המשודרת בערוץ 11, העוסקת בחוקרי מח”ש (המחלקה לחקירות שוטרים).
אז מילת היום היא –
מַנְיַכּ مَنْيَك וברבים מַנַאיֶכּ مَنَايك – מניאק
הפוסט היום – הנה, אני מזהיר כבר עכשיו – אינו מיועד לאניני טעם או לרגישים…
ובמקומות מסוימים חילקתי מילים “בעייתיות” לשני חלקים כדי שהמחשבים הטהרניים של פייסבוק לא יעשו לנו בעיות…
מניאק, מנאיכ, מנַאיֵק, מנייקים, מניוק… איזה סלט לשוני יש פה…
הגישה המקובלת גורסת, שה- מניאק העברי, וגם מילת היום הערבית שלנו, מקורם במקביל המערבי.
למען הסר ספק, אני מתכחש לקשר לאנגלית, וידידי הידען @Avshalom Farjun מחזק ידיי בנושא.
אז בואו נעסוק קצת במאניות:
המקור של המילה מאניה הוא יווני, ומשם עבר ללטינית: טירוף, שיגעון
אומרת ויקיפדיה באנגלית:
Maniac (from Greek μανιακός, maniakos) is a pejorative for an individual who experiences the mood known as mania. Also in common usage it is an insult for someone involved in reckless behavior.
מניאק, באנגלית, הוא כינוי גנאי לאדם שחווה מצב מאני, של מאניה.
בשפה המדוברת זה כינוי גנאי לאדם שהתנהגותו גרועה.
=-=-=-=
“מאניה, או בשמה הרשמי אפיזודה מאנית, (אנגלית: ManicEpisode) היא מצב רוח המאופיין בתחושת התעלות, תחושת כל-יכולות ופעלתנות יתר. מצבים מאניים מאופיינים במצב רוח מרומם, אופטימיות, לעיתים אופוריה, עצבנות, אלימות, רמות אנרגיה גבוהות, חוסר שינה, חשיבה ודיבור מהירים (לוגומניה), ולא ברורים, כך שלעיתים משמיט האדם מדיבורו משפטים או חלקי משפטים, דבר המקשה את הבנתו. הוא עשוי להיראות רציונלי ברגע אחד וחסר כל שליטה ברגע שלאחר מכן. מאניה היא מצב נפשי שעשוי להיות חלק מהתמונה הקלינית של הפרעה נפשית קשה […]”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
מה אומרים המילונים העבריים ברשת?
“מילוג” מגדיר מניאק כאדם רע.
הוא מתייחס בנפרד לביטוי הבא:
“יא מנאייק: תוספת להדגשה, שבאה לאחר ציון פרק הזמן שנותר עד לסיום תקופה שרוצים שתיגמר, כגון שירות צבאי, ישיבה בכלא, לימודים, משימה כלשהי וכד’. “עוד 3 שנים יא מנאייק”.”
=-=
בואו נעיף מבט במילונים הערביים ברשת:
מילון המדוברת “מֻעְגַ’ם” אומר:
זו מילה לבנטינית (של אזורנו פה), שפירושה אדם הפכפך ולא רציני, אדם לא מוסרי ש”אין לו מילה”.
דוגמאות:
הַדַא וַאחַד מַנְיַכּ, לַא תִסְמַע מִנֹּה هدا واحد منيك، لا تسمع منه / دير بالك منه דִיר בַּאלַכּ מִנֹּה – זה מניאק, אל תקשיב לו / היזהר ממנו
=-=-=
כותב אחר מסביר באותו אתר:
מדובר בבחור בגוף של גבר, אך עם שכל של מתבגר סוטה. הוא חסר לב, ויש לו רק איבר מין זכרי.
דוגמה:
פלאנה: אֶלְמַניכּ בִּבְּעַתְלי פִידיוֹהאת עַאל 3 בִּאללֵּיל! فلانة: المنيك ببعتلي فيديوهات عال 3 باللّيل!
– פלונית: המניאק שולח לי סרטוני וידאו ב- 3 בלילה!
=-=-=
אחר מסביר באנגלית:
Maniak
It’s an Arabic usage of the word Maniac that means a person exhibiting extreme symptoms of wild behavior, especially when violent and dangerous.
The word roots are from Greece
זהו המופע הערבי של המילה Maniac, שפירושה אדם שמפגין גילויים קיצוניים של התנהגות פראית, בעיקר אלימה ומסוכנת.
מקור המילה ביוונית.
=-=-=
אחר גורס שזו מילה מצרית, שמתארת אדם שיש בו מן התכונות הבאות:
עצלנות, כישלון, הססנות, חוסר מחויבות ואי-עמידה במילה שלו עצמו.
דוגמה:
אנת עיל מניכ, מַלַכְּש כלמה, ואנא עַ’לְטאן אִנִּי סְמִעְתֶ כַּלַאמַכּ انت عيل منيك ملكش كلمة، وأنا غلطان إني سمعت كلامك
– אתה מניאק, אין לך מילה, ואני טעיתי כשהקשבתי לדבריך.
=-=-=
המילון המקוון עַאמִיַּה גורס:
מדובר באדם שאוהב לצחוק על אנשים ובכלל אוהב להשתעשע.
דוגמה:
בַּלַא מַנְיַכֶּה יַא מַנְיַכּ! بلا منيكة يا منيك! – בלי התנהגות של מניאקים, יא מניאק!
=-=
משתמש אחר מסכם בקצרה:
מניאק הוא בן שר-מוטה (כך במקור. הקיטוע שלי).
דוגמה:
וֵין רַאיֶח, יַא מַנְיַכּ? وين رايح، يا منيك؟ – לאן אתה הולך, יא מניאק?
(התרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=
הבלשן רוביק רוזנטל עושה לנו סדר:
“מבין בעלי התפקידים השונים בצה”ל זכה דווקא השוטר הצבאי, הוא המם-צדיק, להיסטוריה ארוכה של כינויים, וזאת לאו דווקא מרוב אהבה. לכינויים יש היסטוריה […]
נראה שלחיילי צה”ל שסבלו מנחת זרועם של המם צדיקים נמאס, ובמקום להלל או ללגלג נולד הביטוי הבוטה “מָנָאיֶיק”. מנאייק היא אחת מאותן מילים ערביות בסלנג הישראלי שאינן מוכרות בערבית, כמו “דאווין” ו”עלק”. בערבית המקומית מוכרות המילים “מַניוּק” ו”מַנְיָיק”. מניוּק מקורה בפועל הערבי נָאכַּ, שפירושו שגל, ומכאן גם המילה נָיֶיק ששימשה בסלנג בעבר במשמעות חרמן, שטוף זימה. מניוק, לא במקרה בצורת הסביל, הוא הגבר הנבעל או “המזדיין”, ומדובר במילת עלבון חמורה ובלתי נסלחת. גם “אחולמניוק”, אחיו של המניוק, נחשב גידוף קשה, אך בסלנג הישראלי הוא הפך למילת שבח עליונה, ומחברי מילון הסלנג דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה כינוי את הכרך השני של מילונם “מילון אחולמניוקי לעברית מדוברת”.
“מניאק” נקלט גם הוא בסלנג הערבי-מקומי והישראלי, אך מקורו בעיקר מהשפות הלטיניות, ופירושו זה שיש לו מניה, דהיינו, משוגע. מנאייק היא מבנה ריבוי שבור ערבי שהולבש על ידי דוברי העברית הישראלית על המניוק והמנייק.
המנאייק, אם כן, הם המם צדיקים, בני החיל השנוא ביותר בצה”ל, כפי שכותב דידי מנוסי: “כך יום יום נצא הרחובה, לעצור חייל בלי כובע ולתקוע לו חזוק וחוקן”.
מה הקשר לכל אלה ולניב הצה”לי רב השנים “עוד [השלם את המיותר] יום למנאייק”? הניב מספר את טבלת הייאוש של החייל החולם על תאריך השחרור. מה עושים המנאייק, השוטרים הצבאיים בחלום הזה? יש הסבר, אם כי כל הסבר הגיוני אחר יתקבל בברכה. ביום השחרור, יום הבקו”ם, פוגש המשתחרר המאושר בשער הבסיס את המנאייק, השוטרים הצבאיים, אבל הם כבר לא מרשימים אותו בכפתוריהם המצוחצחים. הוא עולה על אזרחי, ורוכב אל השקיעה, רצוי במכונית של אבא”.
אגב, עם הזמן לא רק השוטרים הצבאיים “זכו” לכינוי המרנין, אלא גם שוטרי משטרת ישראל.
זוכרים שבשנת 1999 להקת “טיפקס” הוציאה את אלבומה השישי ששמו “דיסקו מנאייק”? הביטוי גם הופיע בשיר מהאלבום, “סמי וסומו”, שני העבריינים שהמשטרה רודפת אחריהם…
=-=-=-=-=-=
אז יש כאן השפעה מַעֲרבית, אבל רגע!
אי אפשר להתעלם מהשורש הערבי נ.י.כ (בגזרת ע”י), העוסק במשגלים למיניהם, שמילת היום פשוט “התלבשה” עליו בצורה נפלאה:
* הפועל נַּאכּ ناك בבניין הראשון – בעל את-, זי-ין את-, “דפק” את- (גם במובן המטאפורי, בדיוק כמו בשפות אחרות)
* נִיכּ نيك, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דפיקה, זי-ון (גם מטאפורית)
* סֶכְּס / נִיכּ גַ’מַאעִיּ سكس / نيك جَماعِيّ – אורגיה
* מַנְיוּכּ منيوك, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – דפוק, “דפוק”, מי שעושים בו מעשה סדום
* מַנְיוּכֶּה منيوكة, בנקבה – זונה
* הפועל אִנְתַאכּ انتاك בבניין השביעי, במצרים אִתְנַאכּ اتناك, עם סוג של פועל היברידי מבוסס הבניין השמיני – הז-דיין, נדפק, דפקו אותו, עשו לו רע
* אִנְתַאכּ עַרְצִ’י! انتاك عرضي – יצאה לי הנשמה, ממש התעייפתי, הותשתי (מיל’: נדפק הכבוד שלי! אני אוהב את האמירה הזו, מכיוון ש- ערצ’ זה גם רוחב, ואז אני אומר, בהדגשה: אִנְתַאכּ עַרְצִ’י וּטוּלִי انتاك عرضي وطولي – נדפק הרוחב שלי והאורך שלי…)
* אֻמַּכּ בְּתֳתְנַאכּ מַעַ אלְבּוֹסְתַגִי أمّك بتتناك مع البوستجي – לך לעזאזל! ארורה אמך! (מיל’: אמא שלך שוכבת עם הדוור)
* עם השורש התנייני המרובע מ.נ.י.כ מופיעים הפועל מַנְיַכּ منيك על דרך הבניין השני או תְמַנְיַכּ تمنيك על דרך החמישי – נעשה מופקר, התנהג בצורה מופקרת ואופן בלתי מוסרי; עסק בפריצוּת; התנכל ל-
* מַנְיַכֶּה منيكة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התנהגות מופקרת, התנהגות של מניאקים
* רַח אַנִיכּ אֻחְ’תַכּ/אֻמַּכּ/אַבּוּכּ/ ערצ’כ וכו’ رح أنيك أختك/أمّك/أبوك/عرضك, שאר בני המשפחה או הקרובים – אני אז-יין את אחותך/אמא שלך/אבא/הכבוד שלך, אני אדפוק אותם (אמירה מאיימת, העוסקת בפגיעה בכבוד של הקרובים לנו ביותר. רצוי מאוד לא להגיד את זה לערבי, אלא אם מתחשק לכם לבקר בחדר המיון באותו היום, או להגיע במסלול ישיר לבית הקברות)
* בְּתִתְמַנְיַכּ עַלַיּ? بتتمنيك علي؟ – מה זה, אתה עובד עלי? עושה ממני צחוק?
נסיים עם שתי הלצות חביבות:
– איך קוראים לשגריר רוסיה ב(בחרו אתם את המדינה, זה לא באמת משנה)?
– נִיכּוֹ בַּלַאח’וֹף نيكو بلاخوف (נשמע שם רוסי, אבל התרגום המילולי: זי-ין אותו בלי פחד!)
– מכירים את השגריר היפני יַאמַא נִכְּנַאכּ יַאמַא? ياما نكناك ياما (מיל’: כמה זיי-נו אותך, כמה…)
מוסיפים הקוראים, וזה לא מעודן, אז זהירות…:
* נִיכּ וַלַא תַסְתַנִיכּ וַלַא תְעַוֶּד זֻבְּרַכּ עַאלְכַּסַל לִאַנֹּה אֶלנִּיכּ אַחְסַן מִנֶּ אלְעַסַל نيك ولا تستنيك ولا تعوّد زبرك عالكسل لأنّه النّيك أحسن من العسل – תז-יין ואל תדפוק את עצמך ואל תרגיל את הבולבול שלך לעצלות שכן הז-יון עדיף מהדבש
* חַכִּי אֶלנִּיכּ מַא יְגִ’יבֶּ וְלַאד حكي النّيك ما بجيب ولاد – מדיבורים לא יוצא כלום (מיל’: הדיבור על זיו-נים לא מביא ילדים)
* אֶלשַּאי בִּאלְכִּיס זַיֶּ אלנִּיכּ בִּאלְבִּיס الشّاي بالكيش زيّ النّيك بالبيس – תה בשקית (תה מוכן) הוא כמו זי-ון עם בגדים
=-=-=
בתמונה: כך, מסתבר, נכתבת ביפנית המילה “אמריקה”….
כותב לנו הקורא הנאמן @Yehuda Katz:
רגע של גאווה: התמונה למעלה צולמה על ידי שחר בני, בעת ביקורו ביפן. הוא העלה אותה באינטרנט ומשם הופצה לאורך ולרוחב הגלובוס.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x