סבל

פורסם לראשונה ב- 14.11.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Yaniv Kraus.

אז מילת היום היא –

מֻעַאנַאה مُعَانَاة – סֵבֶל, מצוקה

יניב שלח לי את הסרטון הבא, בו מופיע ילד עזתי:

הסרטון מדף הפייסבוק:

الجزيرة – فلسطين

אלג’זירה – פלסטין

שיש לו 1,067,000 עוקבים.

כותרת הסרטון:

طفل فلسطيني يتحدّث عن معاناة الحرب

من ذاكرة الجزيرة.. طفل فلسطيني من غزّة يتحدّث عن المعاناة مع الحرب الإسرائيليّة والانتهاكات لحقوق الأطفال التي ما زالت مستمرّة حتّى الآن

ילד פלסטיני מדבר על סבל המלחמה

מזכרונות (ערוץ) אלג’זירה… ילד פלסטיני מעזה מדבר על הסבל בצל המלחמה הישראלית והפגיעות בזכויות הילדים שנמשכות עד עכשיו

תוכן הסרטון, שתחילתו, באופן בלתי מפתיע, קטועה:

… יג’י ישוף חאלתנא, ישוף אולאדנא כיף מרתמין פי אלצפוף, קאעדין עלא אלבלאט, לא פי פלאש ולא אכל ולא מי ולא כהרבא.

הד’ה חיאה הד’ה? הד’א חצאר!

הד’א אכבר חצאר, הד’א אעט’ם חצאר לאסראאיל.

בקול יעני, ישופנא כיפ עאישין הנא, מרמיין, לא מנרוח נלעב ולא מנצ’חכ ולא מנתעלם ולא מנחצ’ר בראמג’ אטפאל.

בפתח אלתלפזיון בלאקי כלה תשייע ג’נאזאת וטח’ ומות וחרב דבאבאת ואג’תיאח.

בלאקיש בראמג’ אטפאל אתסלא אתעלם מנהם, בלאקיש רסום מתחרכה, אלעב, אתפרג’ עליהם אתסלא.

כלה תשייע ג’נאזאת ולא חאמלין שהיד ובטח’וא.

אחנא הנא לא פי אכל ולא מי ולא שרב ולא אשי הנא,

אחנא הנא מרמיין זי אלשחאד’ין, מרמיין.

שופוא אלשעב אלת’אני כיף קאעד ובלעב ובצ’חכ ובפרח.

אחנא עלינא חצאר תקריבן סנתין אלחצאר עלינא

ולא מנאכל ולא מנשרב ולא אשי בסווא לנא

ולא בפתחוא אלמעאבר חתא יעבר לנא אכל או אשיאא’

… يجي يشوف حالتنا، يشوف أولادنا كيف مرتمين في الصّفوف، قاعدين على البلاط، لا في فلاش ولا أكل ولا ميّ ولا كهربا.

هذه حياة هذه؟ هذا حصار!

هذا أكبر حصار، هذا أعظم حصار لإسرائيل.

بقول يعني، يشوفنا كيف عايشين هنا، مرميّين، لا منروح نلعب ولا منضحك ولا منتعلّم ولا منحضر برامج أطفال.

بفتح التّلفزيون بلاقي كلّه تشييع جنازات وطخّ وموت وحرب دبّابات واجتياح.

بلاقيش برامج أطفال أتسلّى أتعلّم منهم، بلاقيش رسوم متحرّكة، ألعب، أتفرج عليهم أتسلّى.

كلّه تشييع جنازات ولا حاملين شهيد وبطخّوا.

إحنا هنا لا في أكل ولا ميّ ولا شرب ولا إشي هنا،

إحنا هنا مرميّين زيّ الشّحّاذين، مرميّين.

شوفوا الشّعب الثّاني كيف قاعد، وبلعب وبضحك وبفرح.

إحنا علينا حصار تقريبًا سنتين الحصار علينا

ولا مناكل ولا منشرب ولا إشي بسوّوا لنا

ولا بفتحوا المعابر حتّى يعبر لنا أكل أو أشياء

… יבוא לראות את המצב שלנו, יראה את ילדינו איך הם זרוקים בכיתות, יושבים על הרצפה, אין … לא אוכל, לא מים ולא חשמל.

אלו חיים? זה מצור!

זה המצור הגדול ביותר, זה המצור העצום ביותר של ישראל.

אני אומר, שיראה איך חיים פה, זרוקים, לא הולכים לשחק, לא צוחקים, לא לומדים ולא צופים בתוכניות ילדים.

אני פותח את הטלוויזיה ורואה שהכל לוויות, ירי, מוות, מלחמה, טנקים ופלישה.

אני לא מוצא תוכניות ילדים שאוכל ליהנות וללמוד מהן, לא מוצא סרטים מצוירים, שאשחק, אצפה בהם ואיהנה.

הכל לוויות או שנושאים שהיד (בדרך לקבורתו) ויורים.

אנו פה בלי אוכל או מים או שתיה ובלי שום דבר,

אנו זרוקים פה כמו קבצנים, זרוקים.

ראו את העם השני איך הוא חי, משחק, צוחק ושמח.

מוטל עלינו מצור בערך שנתיים

אנו לא אוכלים ולא שותים ולא עושים עבורנו כלום (כדי לעזור)

ולא פותחים את המעברים (עם ישראל) כדי להעביר לנו אוכל או דברים

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

ממתי הסרטון הזה? הרי הערוץ בעצמו כתב שמדובר ב”זכרונות”.

תשמחו לשמוע שהמגיבים על הסרטון שמו קישור לכתבה מ- 9.8.17, בה הילד בכבודו ובעצמו הגיע לאולפן הראשי של אלג’זירה כדי להתראיין.

בריאיון מצוין שהסרטון המקורי הוא מלפני 8 שנים, כלומר משנת 2009, ממבצע “עופרת יצוקה”, וזה מסתדר נפלא עם הזמנים:

ב- 2007 חמאס השתלטה על הרצועה ומאז החיים ברצועה השתנו מאוד (לרעה).

כותרת הסרטון:

هذا الصباح – مقهى الجزيرة يستضيف أحمد زايد – مع منال الهريسي

הבוקר – “קפה אלג’זירה” עם (המגישה) מנאל אלהריסי מארח את אחמד זאיד

תקציר הריאיון:

לאחר אותו סרטון אחמד הפך לסוג של “סלב”. הוא עבר לגור עם אבא שלו בקטר ואז הצטרפה המשפחה.

הסרטון המקורי צולם ע”י תאמר אלמסחאל (تامر المسحال. עיתונאי מפורסם מאוד באלג’זירה ומפיק סרטים. עזתי במקור) בבית הספר של אונר”א שם שהו אחמד ומשפחתו כשבועיים במהלך המלחמה. המקום שימש סוג של מקלט שכן ישראל אמרה שלא תפציץ אותו.

אחמד אמר לתאמר שהוא יודע לדבר יותר טוב מהמבוגרים שתאמר התכוון לראיין. היה לו ממש חשוב לדבר ולספר את סיפור הסבל שלו ושל ילדי פלסטין. אבא שלו אמר לו: “מה כבר יש לך לדבר? הפוליטיקאים הגדולים בעולם אינם יכולים לשנות ולהשפיע וכולם יודעים שישראל מזלזלת בכל ההחלטות הבינלאומיות”.

לאחר שתאמר סיים לצלם את אחמד הוא ניגש לאביו ואמר לו: “הילד הוא פלא, הוא משהו בלתי אפשרי, למה החבאתם אותו?”.

אחמד מדגיש שאת מה שהוא אמר הוא אמר בעצמו ובלי שיגידו לו מה להגיד.

מאז שעזב את הרצועה הוא לא חזר אליה פרט לפעם בודדה לפני 5 שנים והוא מתגעגע אליה מאוד.

הוא נמצא בקשר יומיומי עם חבריו באמצעות הרשתות החברתיות.

בכוונתו להירשם ללימודי רפואה ולצידם לימודי תקשורת, שכן הוא “התמכר” למצלמות והוא מעוניין לעזור לילדי פלסטין באמצעות סרטים אותם יפיק.

בסיום הריאיון הוא מקבל את הכבוד להקריא את מהדורת החדשות.

=-=

המדהים הוא שמאז שגדל הוא נטש את הדיבור העזתי שלו והתחיל לדבר דיבור עירוני…

=-=-=-=-=

בזמנו פרסמנו את הפוסט הבא:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

יַעְנִי يَعْنِي – כלומר, זאת אומרת

מילת היום היא פועל בנטייה, אך מיד נגיע לכך.

השורש הערבי ע.נ.י (בגזרת ל”י) עוסק בהתעניינות ובכוונה, אך גם בעייפות (פחות בשימוש), סבל ו… עינויים, ובמובן האחרון הוא זהה למקבילו העברי:

* הפועל עַנַא عنى בבניין הראשון – התכוון, חשב

מילת היום היא בעצם הפועל בצורת הווה-עתיד גוף נסתר, כך שתרגום מילולי שלה הוא: “הוא מתכוון”

* מַעְנִיּ مَعْنِيّ, צורת הבינוני הפעול של הבניין – הנוגע בדבר, גורם מעוניין/מתעניין

* עִנַאיַה عناية, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – טיפול, השגחה

* אַלְעִנַאיַה אֶלְמֻשַדַּדַה/אלְמֻכַּתַּ’פַה/אלְמֻרַכַּזַה العناية المشدّدة / المكثّفة / المركّزة – טיפול נמרץ (בבית חולים)

* הפועל עַאנַא عانى בבניין השלישי – סבל, התענה

* מֻעַאנַאה معاناة, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סבל, מצוקה

* הפועל אִעְתַנַא בִּ- اعتنى ب בבניין השמיני – התעניין ב-, שם לב ל-; טיפל ב-, דאג ל-

* מַעְנַא معنى (לטובת הקורא יהודה כץ: מַעְנַן معنًى) וברבים מַעַאנִי معاني (מַעַאנִן معانٍ) – מובן, משמעות.

קַאמוּסֶ אלְמעאני قاموس المعاني (מיל’: מילון המובנים), אגב, הוא מתת-אל שכן הוא המילון הערבי-ערבי המקוון הזמין ביותר, ואני עושה בו שימוש רב, כמו מאות מיליוני גולשים נוספים

* מַעְנַוִיַּאת معنويّات – מורל; מוסר

* מַעְנַוִיּ معنويّ – של מורל, מורלי

* תַוְגִ’יה מַעְנַוִיּ توجيه معنويّ – טיפוח המורל, חינוך דוקטרינרי, אינדוקטרינציה (“תהליך של הנחלת דעות, עמדות, רעיונות, אמונות או השקפת עולם, בדרך כלל דעות דתיות או פוליטיות”. ויקיפדיה)

כותב לנו בתגובות בהקשר הקורא יאיר גולד:

“מענא בתוספת הכינוי הסתמי (נסתרת): מענאהא – מובן, פירוש הדבר; כלומר. שו מענאהא – מה פשר העניין. מענאהא בדכ תדפע אלמבלע’ – פירוש הדבר הוא שעליך לשלם את הסכום”.

ואני מוסיף:

במדוברת הצורה הנפוצה יותר היא הצורה הקפואה מַעְנַאתֹה معناته

=-=

מוסיף בצדק רב הקורא Nirliv Doc:

“נראה שהדמיון לעברית לא רק במובן של עינויים, אלא גם של עניין, לא?”

ואני מוסיף:

נכון!!!!

אומר ויקימילון:

עִנְיָן

1. מה שהאחד נותן עליו את דעתו, מייחד בו את מחשבתו רצונו ומאוויו לרעה או לטובה.

2. תחום נפרד לעצמו, בשיחה או בכתיבה.

3. לשון חז”ל: צורה, אופן פעולה.

גיזרון

המילה במקרא מופיעה בספר קהלת בלבד. נגזר מן עָנָה.

ואני שב ומוסיף:

ממילה זו נוצר בעברית השורש התנייני המרובע ע.נ.י.ן: עִנְיֵן, מעניין, התעניין, מתעניין, התעניינות, מעוניין וכו’.

=-=-=

מילת היום היא כנראה המילה הערבית המדוברת ביותר בעולם.

כן, הדגש הוא על “מדוברת”, ולא על “כתובה”, שכן בדיבור היא מופיעה בלי סוף, בכל מיני מקומות:

גם במובן המקורי שלה, למשל: שֻפְתֶ אלזַּלַמֶה, יַעְנִי גַ’ארִי شفت الزلمة، يَعْنِي جاري – ראיתי את האדם, כלומר את שכני

גם כמילה שממלאת זמן מחשבה, או “חור” בהבעת הרעיון. הרכיב הלשוני הזה נקרא Filler, כלומר “ממלא”, ואנו מכירים אותו בעברית במילה הבלתי נסבלת: “כאילו”, או “כאילו כזה”, שאחדים מאתנו משתמשים בה בלי הפסקה, וגם: “זתומרת”, “אז”, “בקיצור”. באנגלית מילה מסוג זה היא like.

ה”ממלאים” המקוריים הם צלילים סתמיים, כמו: הממ… אה… וכו’

בערבית גם וַאללָּה وﷲ (אני נשבע באלוהים) משמש כ”ממלא”.

ובנוסף, “יעני” יכולה לשמש כמילה עם משמעות כאשר מצטרפת אליה אינטונציה מסוימת:

– כִּיפַכּ? كيفك؟ – מה שלומך?

– יעני… يَعْنِي – ככה ככה, לא משהו (צריך לשמוע את זה כדי להבין)

\=\=\=\

* אֵיש/שוּ יעני? إيش / شو يَعْنِي – מה זאת אומרת?

=-=-=-=-=

בתמונה: “איוב באשפתות” Job en el estercolero של הצייר המקסיקאי Gonzalo Carrasco

זה היה הפוסט ה- 1,529 שלנו.

שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,

ימאמה, שלו ורני