פורסם לראשונה ב- 22.8.21
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Lirán Levi, ששלח לנו את הכתבה הבאה:
“בן־יהודה ניסה לפצח את עולם הקפריזות, אך סבל בעצמו מחוסר־החלטיות
כיצד נוצרה המילה גַּחֲמָה, ומדוע לעג מנדלי מוכר ספרים לאבי השפה העברית?
אילון גלעד, הארץ, 30.6.21
ביוני 1900 החליט בן־יהודה לחדש מילה עברית לתואר “קפריזי” ושיבץ אותה במאמר על לורד ביירון ב”הצבי”: “לב נדיב ורחמן פעם בקרבו, אך מזגו היה של איש רגזן וגמחן”. את המילה גַּמְחָן ביאר בהערת שוליים: “מי שעושה כל דבר רק כפי שעולה לרצון לפניו פתאום, ואינו סובל שום התנגדות לצביונו ושום טענה ומענה”. בן־יהודה הסביר שהשורש גמ”ח משמש בערבית במשמעות זו (הפועל גַ’חַםַ מורה על “הגבלה, מניעה”), ושהשורש הזה התקיים גם בעברית בשמו של גחם, אחד מבניו של נחור — אחי אברהם, הנזכר בבראשית כ”ב, כ”ד. את ההסבר נימק במופע בודד של המילה גחמון במדרש בראשית רבא: “כלהון (כל השמות הללו) לשון מרדות הן, טבחן טבחון, גחם גמחון”.
בעקבות הכתבה, לירן שאל אותנו: “האמנם? התוכל להרחיב על פועל זה?”
גַ’אמֶח جَامح או גַ’מוּח جموح – סורר ומורה, משתולל, פרוע, בלתי מרוסן, עושה כל העולה על רוחו ולפי שרירות לבו; גחמן; סרבן; שתלטן
השורש הערבי הספרותי-להחריד ג’.מ.ח עוסק בהשתוללות ובמרידה:
* הפועל גַ’מַחַ جمح בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – השתולל (במקור פועל שמתייחס לסוסים); התפרץ, היה שלוח רסן, לא ציית, התמרד, עשה כרצונו ללא התחשבות; ברח
* גַ’מַחַתִ אלסַּפִִינַה جمح السّفينة – הספינה יצאה משליטת מלחיה, “השתוללה”
* גַ’מְחַה جمحة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מרידה, אי-ציות
* גַ’אמִחַה جَامحة, בצורת הבינוני הפועלת של הבניין – אישה שברחה מבית בעלה לאחר שמרדה בו וחזרה לבית אביה (הגרסה הספרותית של חַרְדַאנֶה حردانة, המונח המוכר יותר)
* גִ’מַאח جماح, בצורת שם הפעולה של הבניין השלישי – קפריזה
* כַּבַּחַ גִ’מַאחַהֻ كبح جماحه – ריסן אותו, השתלט עליו
זה היה הפוסט ה- 1,445 שלנו.
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.