מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
בֻּרְדֶקַאן بُرْدقَان – תפוז
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
Sami Abou Shahadeh – سامي أبو شحادة
סאמי אבו שחאדה הוא יו"ר מפלגת בל"ד.
יש לו 102,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
نحو إعادة الأمل لأبناء مجتمعنا وشعبنا
למען החזרת התקווה לבני החברה והעם שלנו
כותרת הסרטון:
كيف وصل البرتقال اليافاوي يكون اكير شارة تجارية على مدار قرابة 100 عام
اروي قصة البرتقال اليفاوي من خلال جولة في شوارع يافا
איך התפוז של יפו הפך לסמל המסחרי המפורסם (בערבית נכתב בטעות אכיר במקום אכבר, הגדול) ביותר במשך כ- 100 שנים
אני מספר את סיפור התפוז של יפו במסגרת סיור ברחובות יפו
ايش معنى البردقان اليافاوي اللي يعمل هذه الضّجّة، واليوم النّاس كلّها مهووسة على الشّارات التّجاريّة، على ال מותגים, على ال branding، آه؟
جافا أورنج أشهر شارة تجاريّة على مدار حوالي 100 سنة، إنّه يافا هي أهمّ مُصدّر للبرتقال في العالم من 1850ات ل 1960ات، جافا اورنج إشي كبير.
طيب، ليش البردقان اليافاوي؟ لعند سنوات ال 1800 وشوي البردقان اللي معروف عالميًّا، هذا البردقان اللي قشرته رفيعة. زاكي، وفيه فيتامين سي واللي بدّكم إياه.
مشكلته – كلّ أنواع البردقان القديمة – إنّه بينفعش تصدّرها لمسافات بعيدة. هذا البرتقال، اللي قشرته رفيعة، لا يحتمل التّصدير لمسافات بعيدة.
بيافا ب 1800 وشوي، بنعرفش كيف بالضّبط، في نوع جديد تبع البردقان، بيغيّر مجرى التّاريخ: شمّوطي.
أبو صرّة هذا بعدين نوع من أنواعه.
بردقان قشرته خميلة. هدا ايش بيعمل؟ بيحلّ مشكلة التّصدير. بدال ما البردقان يتحمّل أسبوع، بيصير يتحمّل أكم من شهر. بدال ما تبيعه للإسكندرية وإسطنبول، تبيع الصّندوق باكس مصاري، بتصير تبيع نفس الصّندوق لبريطانيا وفرنسا. في حينه، الكلاب هدول محتلّين الكرة الأرضيّة ومستعبدينها وسارقين كلّ مصاري الدّنيا.
فعمليًّا، إذا الصّندوق بوصل لعنده، بدال ما يجيب اكس بيجيب 20 أكس. فبيصير كلّ واحد معاه شوية مصاري بيافا بيعمل بيّارة. بيّارة يعني حقل كبير تبع أشجار برتقال، لمون، كرفوت، اللي بدّكم إيّاه.
كلّ الطّريق من يافا للّدّ والرّملة، على جانبيّ الطّريق، بيّارات. كلّ الطّريق من يافا شمالًا، إلى سيدنا علي، اللي صارت הרצליה פיתוח – بيّارات. جنوبًا للنّبي روبين، اللي صارت חוף פלמחים – بيّارات.
بعطيكم بس أرقام عشان تشعروا أنا ع ايش عم بحكي، لمّا منحكي على يافا والبردقان: قبل حوالي 100 سنة، بالثّلاثينات، كان يُصدّر سنويًّا، بين شهر عشرة لشهر إثنين، الموسم. بالأربعة أشهر هدول كان يُصدر فقط من ميناء يافا، غير باقي الموانئ، برضه الموانئ هاي الثّانية بتصدّر. بس يافا 5,000,000 صندوق بردقان كل موسم. 5,000,000 صندوق.
بيعملوهم من خشب. فش عنّا كفاية خشب بفلسطين، صاروا يجيبوا خشب من شرق أوروبا، بيجي خشب شقف صغيرة. تخيّلوا أكم من نجّار بدّه يدقدق مسامير ت يعمل لك 5,000,000 صندوق.
מה המשמעות של התפוז של יפו, שעושה את כל הרעש הזה, והיום האנשים כולם אובססיביים בעניין סמלים מסחריים, מותגים, מיתוג, נכון?
"ג'אפה אורנג'" היה הסמל המסחרי המפורסם ביותר במהלך 100 שנה, ויפו הייתה יצואנית התפוזים החשובה ביותר בעולם מהעשור של 1850 עד העשור של 1960, "ג'אפה אורנג'" זה עניין גדול.
טוב, למה (דווקא) התפוז של יפו? במאה ה- 19 וקצת אחריה, התפוז הכי מוכר בעולם היה התפוז שהקליפה שלו דקה. הוא טעים, יש בו ויטמין C ומה שאתם רוצים.
הבעיה שלו – של כל זני התפוזים של פעם – שאי אפשר לייצא אותו למרחקים גדולים (רחוקים). התפוז הזה, שהקליפה שלו דקה, אינו שורד את הייצוא למרחקים גדולים.
ביפו ב- 1800 וקצת, אנו לא יודעים מתי בדיוק, הופיע זן חדש של תפוזים, ששינה את מהלך ההיסטוריה: שמוטי.
התפוז הטבורי (אבו צֻרַּה) יהיה בהמשך אחד הזנים שלו.
זהו תפוז שקליפתו עבה. מה זה אומר? זה פותר את בעיית הייצוא. במקום שחיי המדף של התפוז יימשכו שבוע, הם נמשכו מספר חודשים. במקום שתמכור אותו (רק) לאלכסנדריה ואיסטנבול, ותמכור ארגז באיקס כסף, תתחיל למכור אותו ארגז לבריטניה וצרפת. בזמנו, הכלבים האלה כבשו את כדור הארץ, הם שעבדו (את האנשים) וגנבו את כל הכסף של העולם.
בפועל, אם הארגז הגיע אליו (למייצא), במקום שיקבל עליו איקס הוא קיבל איקס כפול 20. כל מי שהיה לו קצת כסף ביפו הקים פרדס. פרדס הוא שדה גדול של עצי תפוז, לימון, אשכולית, מה שאתם רוצים.
בכל הדרך מיפו ללוד ורמלה, משני צדי הדרך, היו פרדסים. כל הדרך מיפו צפונה, לסידנא עלי, שהפך להרצליה פיתוח – פרדסים. דרומה לנבי רובין, שהפך לחוף פלמחים – פרדסים.
אתן לכם רק מספרים כדי שתחושו על מה אני מדבר, כשמדברים על יפו והתפוזים: לפני כ- 100 שנה, בשנות השלושים, היו מייצאים מדי שנה, בין אוקטובר לפברואר, זו העונה. בארבעת החודשים האלה היו מייצאים רק מנמל יפו, פרט לשאר הנמלים, גם משאר הנמלים היו מייצאים. רק מיפו (ייצאו) 5 מיליון ארגזי תפוזים בכל עונה. 5 מיליון ארגזים.
הכינו אותם (את הארגזים) מעץ. אין לנו מספיק עצים בפלסטין, אז התחילו להביא עץ ממזרח אירופה, הגיעו חתיכות קטנות של עץ. תארו לעצמכם כמה נגרים היו צריכים כדי לדפוק/לנעוץ מסמרים כדי לייצר 5 מיליון ארגזים.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1308929231371130
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Timour Mamedov, שכתב לנו:
"ערביט יקר,
אשמח לפוסט לגבי המילה היפה פורטקאל שהיא תפוז. מילה מעניינת מאוד. בתודה מראש"
אז מילת היום היא –
בֻּרְתֻקַאל بُرْتُقَال – תפוז
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Ma1uE
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
בֻּרְתֻקַאלִיּ برتقاليّ – כתום
השם נגזר משמו של התפוז בערבית – בֻּרְתֻקַאל برتقال, כך שקרה כאן תהליך דומה למה שקרה באנגלית: הפרי והצבע – חד הם.
המילה ברתקאל גזורה משמה של מדינת פורטוגל – אַלְבֻּרְתֻעַ'אל البرتغال – בערבית.
זוכרים כמה מילים נשפכו פה על הייחוד הפונטי של האות הערבית ע'? היא נשמעת כמו r גרונית (וילונית, אם נדייק), נחתכת מילימטר מהצליל- g, אך בשל דמיונה הצורני – ולא רק – לעין בערבית, בעברית נראה אותה בשורשים עם האות העין.
ומה באשר לקשר בין g ל- k, שמתבטא בין ההגייה המערבית, והערבית, פורטוגל, לשם הפרי בערבית ספרותית – ברתקאל? חילופים אלו נפוצים מאוד בכל העולם, מדובר בווריאציות קולית-בלתי קולית של אותו צליל, ולא ניכנס להסברים ברזולוציות כאלה כעת. רק נבין, כך פתאום, איך במדוברת האות הערבית ק ق נהגית כ- ק בספרותית אך כ- ג בבדואית וגם ברוב הרצועה, לשם הדוגמה. וכן, גם כ- א בערים, אך זה כבר נשגב מבינתי.
פורטוגל הייתה הארץ האירופאית הראשונה, שהפרי הזה הובא אליה מארץ מוצאו, סין. הארץ שנתנה לשיווק התפוזים את ה"פוש" מבחינת היקף הגידול החקלאי העולמי והמסחר הייתה דווקא פורטוגל.
גרסאות נוספות של שם הפרי, ועקב כך גם שם הצבע, גם במדוברת, הן בֻּרְתְקַאן برتقان או בֻּרְדְקַאן بردقان.
חילופי נ-ל הם חלק מהחילופים האוניברסליים של עיצורי למנ"ר. חילופי ת-ד הם חילופי קוליות.
למי שההסברים הלשוניים מסובכים מדי, שלא לומר מפחידים – תתעלמו…
כתב לנו בתגובות יניב מדר:
בערבית של יוצאי תוניסיה ומרוקו נשארו האותיות – אבל הניקוד שונה: בראדיגנה (bradighna), או ברדגאנה (be'radghana).
וכתב גם אלון ברנד:
כמה דברים נחמדים על התפוז ועל הפורטוגלים:
א. הפורטוגלים היו הראשונים שגילו את הדרך להקיף את אפריקה, וכך שברו את הבלעדיות של המוסלמים על הקשר עם המזרח. עד אותו זמן היו מעבירים סחורות מסין ומהודו בדרך היבשה (דרך המשי/דרך הבשמים) או בדרך הים (אל נמלי ים סוף) ומשם אל נמלי מזרח הים התיכון אל אירופה.
המוסלמים שלטו על כל החלק המערבי של הדרך הזו, שעברה בים התיכון, והאירופים ניסו למצוא דרך לעקוף אותם.
ב. באותם ימים (המאה ה15 והלאה) הסתובבה באירופה אגדה על ממלכה נוצרית אי שם באפריקה שעליה מולך 'פרסטר ג'ון' – הנזיר יוחנן. הניסיון להקיף את אפריקה כלל גם חיפוש אחר הממלכה האבודה כדי ליצור עמה קשר ולתקוף את המוסלמים ביחד.
ג. הפורטוגלים גילו את התוואי המערבי של חוף אפריקה לאט לאט, עד שמצאו שהוא 'מתכופף' מערבה – כלומר, הם יכולים להקיף את היבשת כבר באזור חוף השנהב של היום. לקחו עוד כמה שנים עד שגילו את הטעות. רק כשהצליחו להקיף את כף קייפטאון הושלם המהלך.
ד. בתור הראשונים שסחרו באופן רציף עם הודו וסין, הם זכו גם שהתפוז ייקרא על שמם בכמה שפות – לא רק בערבית, אלא גם בטורקית – Portakal.
ה. בהמון שפות המערב התפוז נקרא 'אורנג', 'ארנצ'ה', אורנז' וכו'. השם הזה מגיע משמו ההודי של הפרי – נראנצ'/נראנג'.
ה. יש עוד פרי שקרוי כך – האתרוג, שהוא למעשה פרי ההדר היחיד שהגיע למערב לפני הפורטוגלים. בפרסית הוא נקרא תרנג', ומשם הגיע אל השפות השמיות – תרוג, ובעברית אתרוג (א' פרוסטטית נוספה כי המילה החלה בשווא נח).
ו. נמצא שהאתרוג והאורנג' הם סוג של קרובים רחוקים, ואאל"ט – בערבית שמרו על ה-נ' במילה תרנג'.
וסיכם הקורא Elli Ei:
גם באמהרית בורתוקאן זה תפוז, וגם שם של בחורה.
תוספות הקוראים לפוסט הנוכחי:
כתב ליאור אשר:
לגבי סעיף ה' של אלון, אני לא בטוח מפני שהאתרוג כידוע מופיע כבר בתלמוד במסכת סוכה לפני כ- 2000 שנה בפירוש מצוות ארבעת המינים שנצטווינו ליטול בחג הסוכות, שם הוא נקרא "פרי עץ הדר".
כתב Gary Öst Erer:
אין דבר כזה "כף קייפטאון". הכף שעל שמו קרויה העיר הוא 'כף התקווה הטובה'. ועם כל ההיסטוריה של הקייפ, זו אינה הנקודה בה מקיפים את אפריקה. הנקודה הדרומית ביותר היא קייפ אגאלס (אגוליאש). השם הזה הוא פורטוגזי.
הוסיף אביעד שטייר:
הפרי נראנג' הוא החושחש שלנו. הוא שימש בעיקר לתעשיית הבשמים ולא למאכל. כשהגיעו התפוזים לאירופה, מאחר שהם דומים בצורתם ובריחם לחושחש, השם "נראנג'" פשוט עבר אליהם, ומכאן כל הווריאנטים כמו אורנג', מראנץ, פומרנץ, אראנצ'ה וכן הלאה.
בארצות מזרח הים התיכון, לעומת זאת, שבהן החושחש צומח בר, אי אפשר היה להצמיד את השם נראנג' לפרי החדש, כיוון שהוא כבר היה תפוס. לפיכך קראו לו "פורטוגל", כי הפורטוגלים הם שייבאו אותו מן המושבה שלהם בגואה. כך הוא נקרא בכל לשונות האימפריה העותומנית לשעבר.
התמונה: Giorgio Trovato
זה היה הפוסט ה- 3,228 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
