אלטע זאכן

אלטע זאכן
ביטויים ופתגמיםLeave a Comment on אלטע זאכן

אלטע זאכן

אלטע זאכן

פורסם לראשונה ב- 29.10.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Yuval Berger.
אז מילת היום היא –
רַוַאבֶּש رَوَابش – אלטע זאכן
לשמיעה:

רואבש מה?????
האם זו מילה שהנביא מוחמד השתמש בה בפנותו לציבור מאמיניו?
לא בטוח…
יובל כתב את הדברים הבאים בתגובה לפוסט שלנו “מסוֹגר”, בו טענתי שככל הנראה המילה נכנסה לערבית מדוברת בהשפעה איטלקית:
“לעניין השפעות האיטלקית – אני לא יודע איך אומרים אלטע זאכן בערבית (אולי יש כאן מישהו שיודע?) אבל הסבתא רבתא שלי סיפרה לי שבאלכסנדריה של ילדותה הוא היה הולך ומכריז “רוּבּאבּיקיה”. למשך זמן תהיתי מה זה הרוּבּאבּיקיה הזה עד ששאלתי את גבי רוזנבאום, ידען גדול במצרית, והוא הציע שזה הגיע מה roba vecchia האיטלקי (“דברים ישנים”).
בינתיים שאלתי איך אומרים אלטע זאכן בקבוצת החלופות הערביות המועילה البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, והתשובות שקיבלתי היו:
ستوكات, رابش, روابش ו…. انتي زاخين/ألتزاخر! מעניין מאלו שפות הגיעו כל המילים האלו … הממממ…
סְתוֹכַּאת ستوكات – stock (סטוקים, מלאי)
רַאבֶּש رابش או רַוַאבֶּש روابش – רבים של rubbish (זבל, באנגלית)
הקורא הנאמן שלנו Avshalom Farjun הציע שם את אַבּוּ אֶלרַּאבֶּש أبو الرّابش
וכמובן – אַנְתִי זַאחֵ’ין انتي زاخين / אַלְתֶזַאחֶ’ר ألتزاخر / אַנְתִיזַאחֶ’ם انتيزاخم….
דקדוקית זה מעניין – יש כאן ריבוי שבור של מילה לועזית, ריבוי רגיל של מילה לועזית, חלוקה לא נכונה של מילים וחילופי למנ”ר.
תשובות נוספות שקיבלתי שם:
רוּבּאבּיכּיא – روبابيكيا
כַּרַאכִּיבּ كراكيب، כַּרַאכִּיר كراكير أو תְשַרַאתְשִיר تشراتشير (מן הסתם מישהו מהמשולש)
חֻ’רְדַה خُردة חֻ’רְדַוַאת خردوات (גרוטאות, בספרותית)
אֶלְבַּאלְיֶה البالية (דברים בלויים)
עתק عتق או עַתִיקַה عتيقة (עתיקות, דברים ישנים)
בִּשְבֶּש بشبش (שיבוש של הצירוף העברי “שוק הפשפשים”)
אני מציע שתתייעץ עם דוברים ילידים לגבי כל תשובה שקיבלתי כי אולי חלק לא הבינו וחשבו שאני מתכוון לצבר החפצים עצמו ולא למקצוע.
מעבר לזה הדיון שם משעשע כי היו כמה שהחליטו להשכיל אותי ולגלות לי שזו לא מילה בעברית אלא ביידיש…”
=-=
על כרכובה היה לנו פוסט:
=-=-=-=-=
מה זה בכלל אלטע זאכן?
נעיין בויקיפדיה:
“אלטע זאכן Alte Sachen (נקרא: אַלְטֶה זָכְן, ולפעמים אף נכתב במילה אחת: אלטעזאכן) פירושו ביידיש: “דברים ישנים”. הכינוי דבק ברוכלים הסוחרים במוצרי חשמל, ריהוט וכלי בית משומשים כמו שולחנות, תנורים, מכונות תפירה, מכונות כביסה, ספות, שטיחים וסחורה משומשת דומה. הכינוי דבק בהם שכן זו הייתה קריאתם המסורתית בעודם עוברים בין בתי קהל לקוחותיהם ומצהירים על מרכולתם בקולי קולות. את החפצים הסוחרים היו קונים מתושבי המקום, אשר היו מציעים את חפציהם הישנים שאין בהם צורך עוד.
נוהג זה רווח במזרח אירופה, והיהודים שעלו מארצות אלה לישראל הביאו את הנוהג עמם. מרבית הרוכלים בתחום זה היו יהודים דוברי יידיש, והם טבעו את השימוש במילים אלה. בתחילה הרוכלים הסתובבו בשכונות העירוניות עם סוס ועגלה ובהמשך רובם עברו להשתמש ברכב משא. אף שמרבית העוסקים בתחום כיום בישראל אינם דוברי יידיש, נטמע השימוש בביטוי “אלטע זאכן” גם אצלם, ואף נשמע בפי רוכלים דוברי ערבית בהגייה ערבית. כיום ביטוי זה הפך למטבע לשון של דבר מה בעל ערך נמוך או ישן ומיושן, אם כי חפצי האלטע זאכן הישנים זכו למעמד של כבוד בעלי ערך נוסטלגי יקר. כיום בעידן האינטרנט גם אתרים ופורומים למסירת חפצים משומשים אימצו את הביטוי.
משלח יד דומה ולעיתים מקביל הוא סמרטוטר, העוסק בקניית ומכירת סחורה משומשת, בין השאר מוצרי טקסטיל”.
=-=-=-=
צורות נפוצות בהן ישראלים דוברי עברית מעוותים את הביטוי: אנטיזחן, אנטיזחל.
זהו, היום אין שורשים והטיות, למרות שהשורש ר.ב.ש קיים בערבית אך אינו בשימוש, מכיוון שמדובר בצמד מילים זרות שחדרו בצורה נאה וחביבה לערבית, בדיוק כמו לעברית.
ואני מאמין ומשוכנע שבארצות ערב האחרות המקצוע נקרא בשם אחר, שכן בצפון לבנון או בעקבה בירדן או בפורט סעיד במצרים לא נחשפו לדוברי יידיש…
כילד ירושלמי בשנות ה- 70′ שמעתי את קריאות ה- אלטע זאכן על בסיס יומי, וגם היום אני שומע אותן, אבל פחות.
היום העוסקים בתחום בירושלים, לפחות אלו שאני פוגש (וגם אלו שפגשתי לפני עשורים), הם ערבים, ואין להם עגלה עם סוס כי אם מסחריות מרצדס נאות וגדולות.
=-=-=-=
כותב לנו הקורא @Aviad Stier:
היי, זו תמונה שאני צילמתי והעליתי לוויקיפדיה!
וזו פעם שניה שקורא שלנו מאתר אצלנו בדף תמונה שהוא צילם!
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top